למה מיליארדר קריפטו ובורסת המסחר הגדולה בעולם ישקיעו בפורבס?
מגזין פורבס נוסד לפני 104 שנים כמגזין בנושאי כלכלה הפועל במדינות רבות, וכיום מפעיל גם אתר אינטרנט בתחום. המגזין ידוע ברשימות שהוא עושה כגון דירוג עשירי ארצות הברית, חברות המובילות בעולם, הצעירים המבטיחים ועוד. הקבוצה מנהלת על ידי סטיב פורבס, שהיה מועמד לנשיאות והוא הנכד של המייסד, ו-95% ממנו נמכר לקבוצת משקיעים מהונג קונג תמורת 475 מיליון דולר בשנת 2014.
באוגוסט שנה שעברה הודיעה המגזין כי הוא מנסה להפוך לחברה ציבורית באמצעות מיזוג ספאק באמצעותו קיוותה לגייס 400 מיליון דולר לטובת המשך המעבר לדיגיטל והתרחבות עתידית. אך הסנטימנט בשוק כלפי ספאקים בכלל וכאלה של חברות תקשורת בפרט השתנה, והמיזוג נתקל בקשיים.
כעת נודע לאתר CNBC כי יזם הקריפטו צ'אנגפנג זהאו, הנחשב לעשיר ביותר בתחום, נחלץ לעזרת המגזין, ויוביל את בורסת הקריפטו בינאנס, הנחשבת הגדולה בעולם ושאותה הוא מנהל להשקיע 200 מיליון דולר במיזוג המגזין לחברת הספאק, ובכך יהפוך לבעל המניות השני בגודלו בחברה. בורסת הקריפטו אף תמנה שני נציגים לדירקטריון מתוך תשעה בסך הכל.
מדוע מגזין פורבס צריך כסף, זה מובן. אך מה האינטרס של בורסת קריפטו ויזם מצליח בתחום (שאף נכנס לאחרונה לרשימה של פורבס עצמה של עשירי העולם עם הון מוערך של 96 מילארד דולר)בכניסה להשקעה בתחום כה מסורתי ופחות רווחי כמו עיתונאות?
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נראה שזהו צעד נוסף במאמץ של עולם הקריפטו להיכנס למיינסטרים. האתגר הגדול ביותר של עולם המטבעות הדיגיטלים ורשתות הבלוקצ'יין זה להתקבל על הציבור הרחב ולהפוך לגיטימיים מחוץ לתעשייה. זו הסיבה לכמה מן היוזמות וההשקעות שנראות פחות קשורות לתחום הקריפטו שיצאו מתוך התעשייה. כך לדוגמה הבורסה המתחרה Crypto.com רכשה את הזכות על השם של האולם המיתולוגי של קבוצת האנ.בי.אי לוס אנג'לס לייקרס שכעת נקרא על שמה. בלוקצ'יין הגיימינג סאנדבוקס גייס את סנופ דוג לכל מיני יוזמות בתחום, ובמשחק הסופר בול המתקרב נרכשו כמה פרסומות בלא מעט כסף על ידי גורמים מעולם הקריפטו.
בורסת בינאנס עצמה, שנוסדה רק לפני חמש שנים, עושה מאמצים מיוחדים בנושא. בנובמבר השנה הודיעה החברה על הקמת שותפות פינטק בצרפת בשווי מאה מיליון יורו שמטרתה להגדיל את פעילות הבלוקצ'יין באירופה. זו הצטרפה ליוזמה אחרת מ-2019 בשם בינאנס ג'רזי שמטרתה הייתה להרחיב את השפעת החברה באירופה. בנוסף מפעילה החברה מחלקת מחקר ו"אקדמיה" שנועדה להפיץ ידע על התחום, וכן תומכת החברה במפתחים וביוזמות בתחום.
במסגרת מאמצים אלו, שליטה בעיתונות יכולה לתרום לשאיפות החברה יותר מהערך הכספי של ההשקעה או הרווחים שיניב המגזין. שינוי או השפעה על הקו המערכתי של מגזין בעל השפעה רבה יכול בהחלט לסייע לתחום הקריפטו לסלול מסילות חדשות אל לב הקריפטו.
- "בין אימוץ מוסדי לחששות מאקרו: האם הביטקוין בדרך להתייצבות או לתחתית חדשה?"
- הביטקוין התאושש מעט אחרי הנפילה, אבל חשש מהמשך ירידות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "בין אימוץ מוסדי לחששות מאקרו: האם הביטקוין בדרך להתייצבות...

"בין אימוץ מוסדי לחששות מאקרו: האם הביטקוין בדרך להתייצבות או לתחתית חדשה?"
התנודתיות הגבוהה בקריפטו בכלל ובביטקוין בפרט נמשכת - מהם הגורמים המניעים את השוק? סטרטג'י רחוקה ב-40% מהשיא; הכורות מתקשות להתמודד עם קושי עולה בדרישות המחשוב וירידה מתמשכת בתגמול; מטבעות יציבים - איום מערכתי או פוטנציאל פיננסי?
הקריפטו מתאושש מהירידות החדות
שבוע לא צפוי נוסף של מסחר תנודתי עבר על שוק מטבעות הקריפטו, כאשר השוק שוב שינה כיוון כלפי מעלה בתנועה חדה, וזאת לאחר הירידות החדות שנרשמו קודם לכן. כעת הביטקוין שוב מתבסס מעל רמת ה-90 אלף דולר. קשה להצביע על הגורם הספציפי לתנועה החזקה כלפי מטה לאזור ה-70 אלף דולר, כמו גם על הסיבה שהזניקה אותו בחזרה לקידומת 9. נראה שהשוק סובל עדיין ממינוף יתר, מצב בו כל תנועה כלפי מעלה או כלפי מטה מוגברת על ידי הנזלות כפויות של פוזיציות ממונפות, כאשר תעודות הסל עוקבות אחרי המגמה עם יציאות או כניסות מאסיביות של כספים עם כל תנועהבשוק, ומוסיפות שמן למדורה. מכיוון שמחירי המטבעות אינם מבוססים על פעילות ריאלית כלשהי, התנועות הן בעיקר ספקולטיביות ומניעות את עצמן בעוצמה הולכת וגוברת.
ביומיים האחרונים הביטקוין חזר כאמור לרמה של מעל 90 אלף דולר, אך הוא עדיין לא מצליח לפרוץ לכיוון המאה אלף שוב. נראה כי הגורמים שמניעים את המטבע לאחרונה הם מצב איגרות החוב של יפן והחשש ממותו של ה"קארי טרייד היפני", אסטרטגיה במסגרתה המשקיעים לווים כסף בריבית נמוכה ביפן ומשקיעים בנכסי סיכון ברחבי העולם. גם אם בפועל לא מדובר בסכומים גדולים במיוחד המופנים לקריפטו, עצם העובדה שבשוק סבורים שיש לכך השפעה, כבר גורמת לכך שתהיה השפעה בפועל. הגורם השני הוא החלטת הריבית בארצות הברית הצפויה בשבוע הבא. ישנה סבירות גבוהה ל"הורדת ריבית ניצית", כלומר מצב בו הפד אמנם יוריד את הריבית אך ישגר טון ניצי לקראת ההמשך, מה שעלול לגרום לגל של ירידות בשוק, כולל בשוק הקריפטו.
באופן עקרוני, אין כרגע חדשות רעות משמעותיות שאמורות לפגוע בקריפטו באופן יוצא דופן, כאשר גם האימוץ המוסדי נמשך, הפעם עם מצטרפת מפתיעה. חברת תעודות הסל הענקית וונגורד הייתה ידועה בגישה שמרנית מאוד כלפי הקריפטו; לא רק היא שלא הצטרפה לטרנד מנפיקות תעודות הסל למרות שהיא פעילה מאד בתחום, אלא אף אסרה על לקוחותיה המנהלים את חשבונותיהם אצל החברה לרכוש תעודות סל בתחום. כעת החברה משנה מדיניות ומעתה יתאפשר ללקוחותיה לקנות תעודות סל העוקבות אחר מחירי מטבעות קריפטו שונים. מדובר בחשיפה נוספת ומשמעותית בהיקף של מיליארדי דולרים.
גם בבנק אוף אמריקה נפתחים יותר להשקעות קריפטו. הבנק הודיע על הרחבת הגישה להשקעות קריפטו עבור לקוחות "ניהול עושר". מדובר בלקוחות העשירים (בדרך כלל בעלי הון נזיל של מעל מיליון דולר). היועצים בבנק יורשו מעתה להמליץ ללקוחות על מגוון הקצאות למוצרי קריפטו נסחרים. עד כה הבנק נמנע מהמלצה יזומה כזו, וביצע פעולות אלו רק אם הלקוחות ביקשו זאת במפורש. כריס הייזי, מנהל השקעות ראשי בבנק, סבור כי "עבור משקיעים עם עניין חזק בחדשנות ונוחות עם תנודתיות מוגברת, הקצאה צנועה של 1% עד 4% בנכסים דיגיטליים יכולה להיות מתאימה".
- עיתונות המיין סטרים ברצף כתבות שליליות על הקריפטו, האם זה מסמן תחתית?
- S&P הורידה את דירוג היציבות של Tether - חשיפה לביטקוין ופערי שקיפות מגבירים סיכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לארי פינק, מנכ"ל בלקרוק – מנהלת הנכסים הגדולה בעולם ואחת מחלוצות תעודות הסל על הביטקוין והאת'ריום – מרוצה מהמשך האימוץ המוסדי של השקעות הקריפטו. פינק שוחח עם בריאן ארמסטרונג, מנכ"ל חברת קוינבייס, בכנס של הניו יורק טיימס. בדבריו אמר פינק כי שיחות עם לקוחות ופקידי ממשל הובילו לשינוי דרמטי בדעתו על הקריפטו; אם בעבר ראה בו כלי להלבנת הון ותו לא, הרי שכעת הוא רואה בו "נכס פחד" אליו אנשים פונים מחשש לאובדן ערך של מטבעות פיאט או מירידה ריאלית בערכם של נכסים אחרים. ארמסטרונג הוסיף כי בשנת 2025 הסביבה הרגולטורית של הקריפטו התבהרה, לאחר שממשל ביידן "ניסה להרוג את התעשייה". הוא צופה שבתוך שנה או שנתיים הבנקים יאמצו מטבעות יציבים ואף ישלמו עליהם ריבית.
