למה מיליארדר קריפטו ובורסת המסחר הגדולה בעולם ישקיעו בפורבס?
מגזין פורבס נוסד לפני 104 שנים כמגזין בנושאי כלכלה הפועל במדינות רבות, וכיום מפעיל גם אתר אינטרנט בתחום. המגזין ידוע ברשימות שהוא עושה כגון דירוג עשירי ארצות הברית, חברות המובילות בעולם, הצעירים המבטיחים ועוד. הקבוצה מנהלת על ידי סטיב פורבס, שהיה מועמד לנשיאות והוא הנכד של המייסד, ו-95% ממנו נמכר לקבוצת משקיעים מהונג קונג תמורת 475 מיליון דולר בשנת 2014.
באוגוסט שנה שעברה הודיעה המגזין כי הוא מנסה להפוך לחברה ציבורית באמצעות מיזוג ספאק באמצעותו קיוותה לגייס 400 מיליון דולר לטובת המשך המעבר לדיגיטל והתרחבות עתידית. אך הסנטימנט בשוק כלפי ספאקים בכלל וכאלה של חברות תקשורת בפרט השתנה, והמיזוג נתקל בקשיים.
כעת נודע לאתר CNBC כי יזם הקריפטו צ'אנגפנג זהאו, הנחשב לעשיר ביותר בתחום, נחלץ לעזרת המגזין, ויוביל את בורסת הקריפטו בינאנס, הנחשבת הגדולה בעולם ושאותה הוא מנהל להשקיע 200 מיליון דולר במיזוג המגזין לחברת הספאק, ובכך יהפוך לבעל המניות השני בגודלו בחברה. בורסת הקריפטו אף תמנה שני נציגים לדירקטריון מתוך תשעה בסך הכל.
מדוע מגזין פורבס צריך כסף, זה מובן. אך מה האינטרס של בורסת קריפטו ויזם מצליח בתחום (שאף נכנס לאחרונה לרשימה של פורבס עצמה של עשירי העולם עם הון מוערך של 96 מילארד דולר)בכניסה להשקעה בתחום כה מסורתי ופחות רווחי כמו עיתונאות?
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נראה שזהו צעד נוסף במאמץ של עולם הקריפטו להיכנס למיינסטרים. האתגר הגדול ביותר של עולם המטבעות הדיגיטלים ורשתות הבלוקצ'יין זה להתקבל על הציבור הרחב ולהפוך לגיטימיים מחוץ לתעשייה. זו הסיבה לכמה מן היוזמות וההשקעות שנראות פחות קשורות לתחום הקריפטו שיצאו מתוך התעשייה. כך לדוגמה הבורסה המתחרה Crypto.com רכשה את הזכות על השם של האולם המיתולוגי של קבוצת האנ.בי.אי לוס אנג'לס לייקרס שכעת נקרא על שמה. בלוקצ'יין הגיימינג סאנדבוקס גייס את סנופ דוג לכל מיני יוזמות בתחום, ובמשחק הסופר בול המתקרב נרכשו כמה פרסומות בלא מעט כסף על ידי גורמים מעולם הקריפטו.
בורסת בינאנס עצמה, שנוסדה רק לפני חמש שנים, עושה מאמצים מיוחדים בנושא. בנובמבר השנה הודיעה החברה על הקמת שותפות פינטק בצרפת בשווי מאה מיליון יורו שמטרתה להגדיל את פעילות הבלוקצ'יין באירופה. זו הצטרפה ליוזמה אחרת מ-2019 בשם בינאנס ג'רזי שמטרתה הייתה להרחיב את השפעת החברה באירופה. בנוסף מפעילה החברה מחלקת מחקר ו"אקדמיה" שנועדה להפיץ ידע על התחום, וכן תומכת החברה במפתחים וביוזמות בתחום.
במסגרת מאמצים אלו, שליטה בעיתונות יכולה לתרום לשאיפות החברה יותר מהערך הכספי של ההשקעה או הרווחים שיניב המגזין. שינוי או השפעה על הקו המערכתי של מגזין בעל השפעה רבה יכול בהחלט לסייע לתחום הקריפטו לסלול מסילות חדשות אל לב הקריפטו.
- הארגנטינאים עוברים לקריפטו כדי להגן על החסכונות
- הדימום בקריפטו לא נעצר - מה יסמן תחתית?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המסיבה נגמרה? מטבעות הקריפטו ממשיכים לאבד גובה

הארגנטינאים עוברים לקריפטו כדי להגן על החסכונות
משבר הפזו מייצר גל חדש שלביקוש לקריפטו; זה קרה כבר בעבר - משברים מחזקים את הקריפטו
בארגנטינה מתרחשת לאחרונה תופעה מעניינת - אזרחים רבים שפעם הסתמכו על הפזו, המטבע המקומי, בוחרים לפנות למטבעות קריפטוגרפיים, ובמיוחד ל-stablecoins (מטבעות דיגיטליים שמקובעים לערך הדולר) כדי לשמור על ערך הכסף. הסיבה: אינפלציה גבוהה, איבוד אמון במטבע המקומי ומגבלות שיעורה של המדינה על רכישת דולרים.
תופעה זו אינה חדשה לחלוטין; היא מזכירה משברים כלכליים קודמים בארגנטינה, אם כי אז היתה בריחה לדולר. בשנת 2001-2002, הופסקו הפקדות בבנקים והפזו איבד יותר מ-70% מערכו תוך חודשים ספורים. באותה תקופה, רבים רכשו דולרים פיזיים כמקלט בטוח, אך כיום, בעידן הדיגיטלי, stablecoins כמו USDT (Tether) ו-USDC (Circle) מציעים אלטרנטיבה נוחה יותר - נגישה דרך אפליקציות סמארטפון, ללא צורך בהעברת מזומנים.
אמריקה הלטינית כולה רשמה אימוץ קריפטו בשווי 1.5 טריליון דולר, כאשר ארגנטינה מובילה את הדירוג עם שיעור אימוץ גבוה במיוחד בשל האינפלציה שחצתה את רף ה-200% בשנה הקודמת. פלטפורמות כמו Binance ו-LocalBitcoins מדווחות על זינוק של עשרות אחוזים במסחר יומיומי, מה שמעיד על כך שהתופעה אינה מוגבלת למשקיעים מקצועיים, אלא חודרת לכל שכבות האוכלוסייה.
מה גורם לציבור לבחור בקריפטו בשעה קשה?
הפזו הארגנטינאי מאבד ערך בקצב מהיר מאוד - שיעורי אינפלציה שנתית עוברים מאה אחוזים, והמטבע נחלש בתנאים של חוסר יציבות כלכלית. המשבר הנוכחי הוא חלק ממחזור היסטורי של משברים בארגנטינה, שכלל היפר-אינפלציה בשנות ה-80 (עד 5,000% בשנה) ומשבר החוב של 1989, שבו נקטעו תשלומי חוב חיצוני והכלכלה קרסה. לאור מצב זה, הארגנטינאים מחפשים חלופה שתשמור על הערך.
- ארגנטינה במערבולת: הכלכלה מקרטעת, הפסו בצניחה ומיליי נאבק על אמון הציבור
- תבוסת מיליי בבחירות בבואנוס איירס מאיימת על התוכנית הכלכלית שלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבחירה במטבעות דיגיטליים יציבים מאפשרת גישה פיננסית מהירה וזולה יותר, במיוחד עבור עובדים מרוחקים שמקבלים שכר בדולרים דיגיטליים מחברות גלובליות. ארגנטינה מדורגת בין חמש המדינות המובילות באימוץ stablecoins, לצד הודו ובברזיל.
