אבי גבאי פרטנר
צילום: ינאי יחיאל

פרטנר: מחלוקת בין עובדי המחלקה העסקית להנהלה

יו״ר ועד עובדי פרטנר קרן אופק: ״האובססיה של הנהלת פרטנר לשבור את עובדיה היא פגיעה במוניטין של פרטנר ובלקוחותיה״

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה פרטנר

עשרות עובדי פרטנר מוחים במטה החברה בראש העין ומשביתים את החטיבה העסקית במחאה כנגד ההנהלה והמנכ״ל אבי גבאי, לטענת מובילי המחאה, ההנהלה מובילה בחברה מסע פיטורים ומפירה את ההסכם הקיבוצי, ובהתאם לכך לא ניתנת תמיכה ושירות ללקוחות עסקיים. לאחר שבועיים של מו״מ עקר מצד ההנהלה החליט ועד עובדי פרטנר להחריף את הצעדים. לטענתם, זהו הצעד הראשון מתוך שורת פעולות מחאה שיערכו השבוע. בהמשך השבוע צפויה השבתת פעילות הלקוחות הפרטיים. "אנחנו חוסכים להנהלה את ההודעה הפתאטית על מערכת יחסים תקינה בחברה. הנהלת פרטנר מתעמרת בעובדיה ומנסה לשבור באמצעות עובדי קבלן את צעדי העובדים". 

 יו״ר ועד עובדי פרטנר קרן אופק: ״במשך למעלה מעשור ועד עובדי פרטנר הגיע להסכמות עם כל ההנהלות, גם במגיפת הקורונה ובהחלפת בעלות. האובססיה של הנהלת פרטנר הנוכחית לשבור את עובדיה היא פגיעה במוניטין של פרטנר ובלקוחותיה״.


מפרטנר נמסר: "עובדי פרטנר לא שבתו ולא שובתים אף לא לרגע. השירות ללקוחות פרטנר לא נפגע משום שעובדי החברה אחראים ומכירים בחשיבות הלקוחות. לקראת פגישת מו״מ עם הנהלת החברה, הביאה יו״ר ועד עובדי פרטנר שכירים של ההסתדרות במטרה לייצר רעש במסדרונות החברה. כ-20 אנשים הצטיידו בזמבורות וניסו לייצר רעש שלא באמת קיים. כמו תמיד, היחסים בין הנהלת החברה לבין עובדי פרטנר מתבססים על יחסי עבודה מצויינים, תנאי עבודה מעולים, אמון והבנה הדדית, כך היה וכך יהיה".


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מחשב1
צילום: FREEPIK

מחקר: המחשב שינה את שוק העבודה - לא תמיד לטובת הנשים

המחקר, שנמשך כמעט ארבעה עשורים ובחן מיליוני נתונים משוק העבודה האמריקאי, מגלה איך חדירת המחשב למקומות עבודה שינתה את הרכב המגדרי של מקצועות רבים. בשנות השמונים והתשעים הטכנולוגיה פתחה דלתות לנשים והקטינה פערים, אך בתחילת שנות האלפיים נרשם מפנה שהחזיר חלק מהפערים. הדרישות החדשות לידע טכנולוגי, ובעיקר ידע בתחומי STEM, נהפכו למכשול שמונע מנשים להיכנס למקצועות שבהם טכנולוגיה נהפכה למרכזית

עוזי גרסטמן |

מחקר חדש של ד"ר אפרת הרצברג־דרוקר מהחוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב בוחן לעומק כיצד חדירת המחשב למקומות העבודה בארה"ב בין 1980 ל-2017 עיצבה מחדש את דפוסי ההשתלבות של נשים וגברים במקצועות שונים. המחקר, שהתבסס על נתוני מפקדי האוכלוסין בארה"ב ופורסם בכתב העת Social Forces, עוקב אחר ההשלכות ארוכות הטווח של המחשוב - תהליך שנהפך במהלך השנים מכוח חדשני בשוליים לגורם מרכזי כמעט בכל תחום תעסוקה.

בשלביה הראשונים של המהפכה הדיגיטלית, בעיקר בשנות השמונים והתשעים, תרמה הטכנולוגיה לצמצום פערי המגדר. המעבר לעבודה שנשענת יותר על מחשבים הפחית את הדרישה לכוח פיזי במקצועות שבעבר נחשבו גבריים באופן מובהק, כמו עבודות תחזוקה מסוימות, תפקידים ניהוליים ואף תחומים רפואיים שונים. מקצועות שבהם היכולת לעבוד מול מחשב החליפה בהדרגה משימות פיזיות נהפכו לנגישים יותר לנשים, שהתמודדו קודם לכן עם חסמים ברורים. השינוי הזה לא רק איפשר לנשים להיכנס למקצועות חדשים, אלא גם תרם להגברת הנוכחות שלהן במשרות בעלות מדרג גבוה יותר.

ואולם עם תחילת שנות האלפיים התמונה התהפכה. ככל שהתלות במחשב גדלה וככל שמקצועות רבים החלו לדרוש ידע עמוק בתחומי מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה - תחומי STEM - נוצרה מחדש חסימה מגדרית. מאחר שנשים עדיין מיוצגות בחסר במסלולי STEM, מקצועות שבהם הטכנולוגיה נהפכה לליבה המקצועית נותרו מאוישים בעיקר על ידי גברים. לפי המחקר, זהו מנגנון של "סגירה חברתית", שבו שליטה בידע טכנולוגי מתקדם נהפכת לתנאי סף שמקבע את ההפרדה בין נשים וגברים.

המחקר מתאר שלושה כוחות מרכזיים שפעלו במקביל במשך כ-40 שנה: הפחתת הדרישות הפיזיות שהרחיבה השתתפות נשים, שינוי עומס שעות העבודה שלא נמצא כבעל השפעה מהותית, ועלייה בדרישות לידע טכנולוגי שהגבילה מחדש כניסה של נשים למקצועות מתקדמים. שילוב המנגנונים האלה מסביר מדוע, למרות עלייה משמעותית בהשכלת נשים ובנוכחותן בשוק העבודה, רמת ההפרדה המגדרית במקצועות בארה"ב נשארה כמעט ללא שינוי מאז תחילת שנות האלפיים.

ד"ר הרצברג־דרוקר מציינת כי התובנות מן העבר חיוניות גם להבנת העתיד. לדבריה, ככל שטכנולוגיות חדשות ובהן בינה מלאכותית ייהפכו לגורם מרכזי בשוק העבודה, קיים סיכוי ממשי שהפערים יעמיקו אם נשים לא יגבירו את נוכחותן במסלולי הכשרה טכנולוגיים. העלייה המתמשכת בדרישות המומחיות עלולה לייצר שוב מחסום מגדרי - הפעם באופן חד ומשמעותי יותר.