פרטנר: מחלוקת בין עובדי המחלקה העסקית להנהלה
יו״ר ועד עובדי פרטנר קרן אופק: ״האובססיה של הנהלת פרטנר לשבור את עובדיה היא פגיעה במוניטין של פרטנר ובלקוחותיה״
פרטנר עשרות עובדי פרטנר מוחים במטה החברה בראש העין ומשביתים את החטיבה העסקית במחאה כנגד ההנהלה והמנכ״ל אבי גבאי, לטענת מובילי המחאה, ההנהלה מובילה בחברה מסע פיטורים ומפירה את ההסכם הקיבוצי, ובהתאם לכך לא ניתנת תמיכה ושירות ללקוחות עסקיים. לאחר שבועיים של מו״מ עקר מצד ההנהלה החליט ועד עובדי פרטנר להחריף את הצעדים. לטענתם, זהו הצעד הראשון מתוך שורת פעולות מחאה שיערכו השבוע. בהמשך השבוע צפויה השבתת פעילות הלקוחות הפרטיים. "אנחנו חוסכים להנהלה את ההודעה הפתאטית על מערכת יחסים תקינה בחברה. הנהלת פרטנר מתעמרת בעובדיה ומנסה לשבור באמצעות עובדי קבלן את צעדי העובדים".
יו״ר ועד עובדי פרטנר קרן אופק: ״במשך למעלה מעשור ועד עובדי פרטנר הגיע להסכמות עם כל ההנהלות, גם במגיפת הקורונה ובהחלפת בעלות. האובססיה של הנהלת פרטנר הנוכחית לשבור את עובדיה היא פגיעה במוניטין של פרטנר
ובלקוחותיה״.
מפרטנר נמסר: "עובדי פרטנר לא שבתו ולא שובתים אף לא לרגע. השירות ללקוחות פרטנר לא נפגע משום שעובדי החברה אחראים ומכירים בחשיבות הלקוחות. לקראת פגישת מו״מ עם הנהלת החברה, הביאה יו״ר ועד עובדי פרטנר שכירים של ההסתדרות במטרה לייצר רעש במסדרונות החברה. כ-20 אנשים הצטיידו בזמבורות וניסו לייצר רעש שלא באמת קיים. כמו תמיד, היחסים בין הנהלת החברה לבין עובדי פרטנר מתבססים על יחסי עבודה מצויינים, תנאי עבודה מעולים, אמון והבנה הדדית, כך היה וכך יהיה".
תלוש שכר (רוח אורנה בהר)שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות מ-10,600 שקל
על הפער בין ממוצע לחציון, על השכר בערים מרכזיות, על ההבדל בין שכר למשרה לשכר לעובד ועל ישראל ביחס לעולם
שכר עבודה דוח הביטוח הלאומי לחצי הראשון של השנה מציג שוק עבודה חזק לכאורה, עם עלייה בשכר הממוצע, אך הפערים החברתיים נותרים עמוקים והאינפלציה שוחקת חלק ניכר מהגידול. השכר הממוצע עמד על 15,098 שקל לחודש בממוצע לחצי השנה, ועלה ל-15,452 שקל ביוני, החודש האחרון בדוח. סיכוי טוב שעכשיו הוא כבר מגיע לאזור 15,800 שקלים ואפילו יותר, בהשוואה ל-14,655 שקל בחצי הראשון של 2024.
העלייה הנומינלית בין המחציות (חצי ראשון של 2025 לחצי מקביל ב-2024) של כ-3% נראית צנועה כשמתאימים אותה לאינפלציה, שצפויה להסתכם בכ-3% לשנה כולה. כתוצאה מכך, העלייה הריאלית כנראה אפסית, כלומר כוח הקנייה של רוב העובדים לא השתפר.
נתוני הלמ"ס, שונים מנתוני הביטוח הלאומי ומראים שכר ממוצע של 14,219 שקל ביוני, הפער נובע משיטות מדידה שונות: הלמ"ס סוקרת משרות, בעוד הביטוח הלאומי משתמש בנתונים מנהליים המדווחים על ידי מעסיקים ומחשב שכר לאדם. כך, עובד עם מספר משרות נספר כאחד עם הכנסה כוללת, מה שמעלה את הממוצע. כשמחשבים שכר למשרה בנתוני הביטוח הלאומי, הנתון יורד ל-14,095 שקל, קרוב לזה של הלמ"ס.
עבודה במספר משרות
תופעת העבודה במספר משרות הפכה נפוצה, כש-9% מהשכירים מועסקים ביותר ממשרה אחת. הדבר משקף יוקר מחיה גבוה, במיוחד בענפים כמו שירותים וחינוך, שבהם שכר הבסיס נמוך יחסית. לדוגמה, מורים המשלימים הכנסה בשיעורים פרטיים או רופאים העובדים במספר מוסדות תורמים להעלאת הממוצע הכללי. מצד אחד, הנתון מעיד על שוק עבודה גמיש; מצד שני, הוא מצביע על קושי לשמור על רמת חיים במשרה יחידה. ב-2025, עם צמיחה כלכלית צפויה של 3.3%, שוק העבודה מראה התאוששות מהשפעות המלחמה, כולל גידול של 5.5% בשכר למשרה מ-2023 ל-2024. עם זאת, לחצי השכר מתמתנים ככל שהיצע העובדים גדל, מה שמקל על איוש משמרות ללא תוספות שכר משמעותיות.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- עובד במקורות מול עובד בחברת החשמל - מי מרוויח יותר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השכר החציוני, המייצג טוב יותר את העובד האמצעי, עמד על 10,586 שקל בחצי הראשון של 2025, פער של 42.6% מהממוצע. נתון זה מעיד על אי-שוויון גבוה, אם כי הפער ירד מ-43.7% ב-2023 ו-43.1% ב-2024. בקנה מידה בינלאומי, ישראל נמצאת במקום גבוה באי-שוויון, עם השפעה של משכורות עתק בהייטק ובפיננסים. בפילוח מגדרי הפער בולט במיוחד: השכר הממוצע של גברים עומד על 18,441 שקל, לעומת 11,940 שקל לנשים, משמע פער של 54%. בשכר החציוני, הפער עומד על 26% בקרב יהודים ו-21% בקרב ערבים. ישראל מדורגת רביעית בין מדינות ה-OECD בפערי שכר מגדריים, עם פער של 20.8% במשרות מלאות, כמעט ללא שינוי בעשורים האחרונים. נשים מרוכזות בענפים מתגמלים פחות כמו חינוך ובריאות, ושיעור משרות חלקיות גבוה יותר תורם לכך. הפערים מתרחבים סביב הקמת משפחה, עם ירידה בשכר נשים לאחר לידה, בעוד גברים ממשיכים להתקדם.
המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
איך היה שוק העבודה הגלובלי השנה ומה צפוי בשנה הבאה?
האטה כלכלית, גלי פיטורים והתפתחויות מואצות בבינה מלאכותית הפכו את יחסי הכוחות בעולם העבודה הגלובלי. עובדים חשים זאת בשכר, בעומס ובחוסר הוודאות. בעוד שבשנים האחרונות, מנכ"לים התמקדו ב"מלחמה על טאלנטים", עם הצעות של עבודה גמישה, חופשות מורחבות והטבות. בשנה האחרונה, הטון השתנה. חברות דורשות חזרה למשרדים, קיצוץ בהטבות והארכת שעות עבודה. דוחות מראים שרוב העובדים מושפעים או מצפים להשפעה של AI על תפקידם. חצי מהעובדים על פי סקרים שונים חוששים מאובדן משרה. מנכ"לי אמזון, סיילספורס, מטא וחברות רבות משתמשים ב-AI ככלי ללחץ, ומאותתים שעובדים חייבים להתייעל או להתמודד עם תחלופה. בפועל, שיעורי הפיטורים בטק עלו, כשענקיות הטק ותעשיית הטק בכלל, מחליפות עובדים ב-AI.
חברות קיצצו בעובדים זוטרים - ג'וניורים וגם במנהלי ביניים. AI מחליף עבודות אוטומטיות ובעצם מבטל את הצורך בג'וניורים והוא גם מבטל חלק מפיקוח אנושי. ה-AI עצמו יכול לנהל ולפקח צוותי עבודה, ואפילו בלי רגשות שזה במקרים רבים עדיף.
עובדים מדווחים על משרות שדורשות כישורים רחבים יותר, מה שחולק בעבר בין שלושה תפקידים, כעת מוטל על אחד. השכר לא תמיד עולה בהתאם. עם זאת, יכולות עבודה חזקות והכרות עם כלי AI עוזרים - פרמיות לשימוש ב-AI מגיעות ל-10-15% במקצועות טכנולוגיים, אבל רק למי שמתמחה.
AI כגורם מרכזי בשוק העבודה
בינה מלאכותית אינה רק כלי טכני, אלא מנוף ניהולי. חברות משלבות AI כדי להפחית תלות בעובדים. על פי מחקרים, מבין העובדים שמשתמשים ב-AI באופן יומיומי, כשליש חוסכים ארבע שעות או יותר ביום, לעומת כ-10% בקרב משתמשים שבועיים. זה מאפשר לחברות להפחית כוח אדם ב-30-50% בתחומים כמו ניתוח נתונים וניהול פרויקטים. באמזון, למשל, יעדי פרודוקטיביות עלו ב-20% לאחר אימוץ AI, עם דרישה מעובדים להוכיח ערך מעבר לאוטומציה.
- האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר , המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסקרים מ-2025, כ-50% מהעובדים בחברות שעברו שינויים מבוססי AI חוששים לביטחונם התעסוקתי. מנכ"לים משתמשים בכך כדי לדחוף להתייעלות: "תלמדו כלים חדשים או תוחלפו". זה משפיע גם על גיוס; מועמדים נבחנים על יכולת עבודה עם AI, לא רק על ניסיון. בתעשיית הטק,
