שיח מתמשך בארגונים רבים מעלה שוב ושוב את אותה שאלה פשוטה לכאורה: כמה מתוך שעות העבודה מוקדשות לעשייה אמיתית וכמה הולך על הסחות, מפגשים או פעולות שגרתיות שלא מקדמות את התפוקה. מדובר בנושא שמעסיק מנהלים ועובדים במידה דומה, במיוחד בתקופה שבה מודלים חדשים של עבודה מתערבבים במציאות יומיומית שמחייבת ריבוי משימות.

כמה זמן עבודה הוא באמת עבודה?

ממצאים עדכניים מצביעים על כך שעובד ממוצע מצליח לייצר עבודה משמעותית במשך כשלוש שעות ביום, כלומר בערך 60% מסך הזמן הרשמי במשרד או בבית. אומנם מדובר בנתון שמפתיע חלק מהאנשים, אבל נראה שהוא משקף את המציאות ברוב הארגונים. חלק מהזמן מוקדש לשיחות, למיילים, למפגשים או לדיווחים פנימיים שאינם בליבת העשייה, אם כי הם חלק בלתי נפרד מהשגרה.

במקביל, עובדים שמרבים לעבוד מהבית מדווחים לא פעם על עלייה מסוימת בתפוקה. זה כנראה נובע מכך שיש פחות מעבר בין משימות ופחות פגישות מזדמנות. עם זאת מחקרים קודמים הראו שגם עבודה מרחוק עלולה להוביל לירידה זמנית בתפוקה עד שהארגון מתאים תהליכים חדשים. כלומר מבנה העבודה משפיע על התוצאה, אבל לא בהכרח קובע אותה.

מנגד, מאמר שפורסם בכתב העת Taylor & Francis לאחר הקורונה גרס כי במהלך עבודה מהבית עולה לא פעם מצב שבו העובד אמנם “נמצא” במצב log in במחשבו האישי, אבל חלק מהזמן שלו מוקדש למשימות שמחוץ לליבת העבודה. סביבת העבודה הביתית מגבירה הסחות דעת כגון רעש, נוכחות ילדים או חיית מחמד, או מעבר מהיר בין משימות משפחתיות ומשימות עבודה וכי הסחות הבית מורידות את רמת הריכוז וההתמדה: ענייני רעש, חלל עבודה קפוא, ציוד שאינו מותאם, ותנאי עבודה לא מובחנים מהחיים הפרטיים  כל אלה קשורים לירידה בדיווחים על פרודוקטיביות.
בנוסף, מחקר אחר של אוניברסיטת אוקספורד בחן את “הסחות דיגיטליות” ובעיקר אצל עובדים מרחוק ובו התגלה כי גם אם אין הפרעה סביבתית יש נטייה גבוהה יותר לעבור בין משימות, לענות ברצף למיילים או לבצע סקרולינג בלתי קשור לעבודה.
לכן, אמנם עבודה מהבית עשויה להציע פוטנציאל לריכוז גבוה יותר  אבל היא גם דורשת משמעת עצמית חזקה ותנאים סביבתיים ברורים. במילים אחרות: לעיתים העובד מדווח על “שעות עבודה” מהבית אך בפועל חלק מהשעות מוקדש לתעסוקות שמחוץ לעבודה ישירה. כך נוצרת תבנית שבה חלק מהזמן הבית-עבודתי פשוט “נשחק” בין דרישות העבודה לבין הסחות דעת ביתיות.

• עובדים מוכנים לוותר על רבע מהשכר בשביל עבודה מהבית - ומה המעסיקים חושבים?
• מה אמרה הנהלת אינטל בשיחת הוועידה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מודל העבודה ההיברידי שפרץ לחיינו בתקופת מגפת הקורונה ב-2020, הפך כבר מזמן מסידור זמני לנורמה קבועה ברוב הארגונים הגדולים. בתחילה היה נראה שהמעבר מוצלח: הפרודוקטיביות נשמרה ואף עלתה, שביעות רצון העובדים זינקה ועלויות הנדל"ן והתפעול ירדו משמעותית. אולם היום, חמש שנים אחרי, נראה שהתמונה מורכבת בהרבה. המשרד, שהיה תשתית ארגונית וחברתית קריטית, איבד חלק ניכר מתפקידו. ומה שנשאר הוא לעיתים "חיבור רופף של פרילנסרים" שמבצעים משימות ביעילות, אך מאבדים בהדרגה את הלכידות, האמון, החדשנות והלמידה הבלתי-פורמלית שהחזיקו את הארגון כיחידה אחת.

הנתונים מדברים בעד עצמם. סקר Microsoft Work Trend Index מ-2024 מצא ש-85% מהמנהלים חשים כי "קשה לבנות אמון עם עובדים שהם רואים רק דרך מסך". דוח Gallup שנערך באותה שנה גילה שעובדים היברידיים מדווחים על תחושת שייכות נמוכה ב-20% מעמיתיהם שעובדים רק במשרד. בסקר KPMG שנערך בשנים 2023–2024 בקרב 1,325 מנכ"לים, 83% צפו חזרה מלאה למשרדים עד סוף 2026 – אך רובם הודו שאינם יודעים איך ליישם זאת מבלי לפגוע בגיוס ובשימור כישרונות.

הבעיה אינה בעבודה מהבית כשלעצמה, אלא באובדן המנגנונים החברתיים הטבעיים שהמשרד סיפק: שיחות מסדרון שפתחו רעיונות חדשים, חניכה יומיומית של צעירים, וגם תחושת השותפות שנבנית כשכולם רואים זה את זה נאבקים ומצליחים. בעידן ההיברידי כל אלה דורשים תכנון מכוון, אחרת הם פשוט נעלמים.

לא מדובר בעצלנות

צעירים בני 22–30 שנכנסו לשוק העבודה ב-2020 ואילך מעולם לא חוו תרבות משרדית אמיתית. הם יעילים במשימות אינדיבידואליות, אך חסרים כישורים רכים שנבנים רק באינטראקציה פיזית: קריאת שפת גוף, ניהול קונפליקטים פנים אל פנים, הבנת ההיררכיה הלא-כתובה. התוצאות ניכרות בשטח: הם מתקדמים לאט, מרגישים פחות מחויבים ועוזבים מהר. מחקר Deloitte מ-2024 מצא שתחלופת עובדים בגילאי 25–34 בארגונים היברידיים גבוהה ב-37% מאשר בארגונים פרונטליים

• מחקר ישראלי: ה-AI יכול להחליף 70% מהעבודה של הייטקיסטים
• מה השכר בהייטק? תמונת מצב
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המרוויחים הגדולים מעבודה מהבית הם הורים לילדים קטנים, תושבי פריפריה או בעלי מוגבלויות. אוכלוסיות אלה חוסכות שעות נסיעה וזוכות בגמישות אדירה. לעומתם, רווקים צעירים בדירה קטנה בתל אביב משלמים מחיר כבד: בדידות, שחיקה נפשית ותחושה שהקריירה מתקדמת לאט כי הם "לא נראים". המודל שנועד להיות שוויוני יצר שתי קבוצות עם אינטרסים מנוגדים באותו ארגון. מחקר Nature מ-2023 שבחן 20 מיליון מאמרים מדעיים ו-4 מיליון פטנטים, מצא שצוותים מפוזרים גיאוגרפית יצרו עבודות "פורצות דרך" בשיעור נמוך ב-25% מצוותים שישבו יחד. הסיבה: רעיונות מהפכניים נולדים משיחות אקראיות, לא מפגישות זום מתוכננות. סטנפורד הראה ב-2024 שפגישות וידאו מפחיתות את מספר הרעיונות החדשים ב-18% לעומת מפגשים פרונטליים.