אבי גבאי פרטנר
צילום: ינאי יחיאל

פרטנר: מחלוקת בין עובדי המחלקה העסקית להנהלה

יו״ר ועד עובדי פרטנר קרן אופק: ״האובססיה של הנהלת פרטנר לשבור את עובדיה היא פגיעה במוניטין של פרטנר ובלקוחותיה״

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה פרטנר

עשרות עובדי פרטנר מוחים במטה החברה בראש העין ומשביתים את החטיבה העסקית במחאה כנגד ההנהלה והמנכ״ל אבי גבאי, לטענת מובילי המחאה, ההנהלה מובילה בחברה מסע פיטורים ומפירה את ההסכם הקיבוצי, ובהתאם לכך לא ניתנת תמיכה ושירות ללקוחות עסקיים. לאחר שבועיים של מו״מ עקר מצד ההנהלה החליט ועד עובדי פרטנר להחריף את הצעדים. לטענתם, זהו הצעד הראשון מתוך שורת פעולות מחאה שיערכו השבוע. בהמשך השבוע צפויה השבתת פעילות הלקוחות הפרטיים. "אנחנו חוסכים להנהלה את ההודעה הפתאטית על מערכת יחסים תקינה בחברה. הנהלת פרטנר מתעמרת בעובדיה ומנסה לשבור באמצעות עובדי קבלן את צעדי העובדים". 

 יו״ר ועד עובדי פרטנר קרן אופק: ״במשך למעלה מעשור ועד עובדי פרטנר הגיע להסכמות עם כל ההנהלות, גם במגיפת הקורונה ובהחלפת בעלות. האובססיה של הנהלת פרטנר הנוכחית לשבור את עובדיה היא פגיעה במוניטין של פרטנר ובלקוחותיה״.


מפרטנר נמסר: "עובדי פרטנר לא שבתו ולא שובתים אף לא לרגע. השירות ללקוחות פרטנר לא נפגע משום שעובדי החברה אחראים ומכירים בחשיבות הלקוחות. לקראת פגישת מו״מ עם הנהלת החברה, הביאה יו״ר ועד עובדי פרטנר שכירים של ההסתדרות במטרה לייצר רעש במסדרונות החברה. כ-20 אנשים הצטיידו בזמבורות וניסו לייצר רעש שלא באמת קיים. כמו תמיד, היחסים בין הנהלת החברה לבין עובדי פרטנר מתבססים על יחסי עבודה מצויינים, תנאי עבודה מעולים, אמון והבנה הדדית, כך היה וכך יהיה".


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג בפנסיה, קרדיט: גרוקזוג בפנסיה, קרדיט: גרוק

פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?

בישראל יש מוטיבציה ותמריצים כלכליים להמשיך לעבוד מעבר לגיל הפנסיה, אבל צריך לקחת בחשבון את הבריאות, את הסביבה האישית ומערכות היחסים בעבודה, אז מתי הגיע הזמן לפרוש?

הדס ברטל |

ההחלטה מתי לפרוש לפנסיה היא אחת הדילמות המורכבות ביותר שעומדות בפני עובדים. צריך לקחת בחשבון אם ניפגע כלכלית מפרישה מוקדמת מדי או אם ניפגע נפשי או בריאותית במקרה ונדחה אותה שוב ושוב כאשר לעיתים קרובות הסתירה בין השיקולים השונים הופכת את הבחירה למאתגרת במיוחד. כדי להבין טוב יותר מתי נכון לעשות את הצעד, חשוב להכיר את המציאות הישראלית ואת השיקולים השונים שצריכים להנחות כל אחד ואחת.

המסגרת החוקית: מה אומר החוק?

בישראל, החוק מגדיר את גיל הפרישה והזכאות לקבלת קצבת זקנה באופן ברור. עבור גברים הגיל החוקי עומד כיום על 67 שנים. לגבי נשים, המצב מעט מורכב יותר: נכון לשנת 2025 גיל הפרישה לנשים עומד על כ-63 שנים, אך הוא עולה בהדרגה במסגרת תהליך שיגיע בשנים הקרובות לכ-65 שנים.

עם זאת, חשוב להבין שגיל הפרישה החוקי אינו מחייב אדם לעזוב את מקום עבודתו באופן מיידי, אך רבים ממשיכים לעבוד גם מעבר לגיל הפרישה, בין אם מתוך צורך כלכלי ובין אם מתוך רצון להמשיך להיות פעילים ומוטיבציה אישית. המחקרים מצביעים על כך שגיל הפרישה הממוצע בפועל בישראל גבוה יותר מהזכאות החוקית. למשל, נשים רבות עושות פרישה בפועל רק אחרי גיל הזכאות, ולא מחליטות אך ורק על פי החוק.

התמריצים הכלכליים להמשך עבודה

אחד השיקולים המרכזיים בהחלטה מתי לפרוש הוא ההיבט הכלכלי. מחקרים מראים כי כל שנת תעסוקה נוספת מעל גיל 62 בישראל יכולה להגדיל את הקצבה החודשית העתידית בלמעלה מ-6%. זהו תמריץ משמעותי עבור מי ששוקל להמשיך לעבוד עוד שנה או שנתיים. עבור עובד שמרוויח משכורת סבירה ורוצה להבטיח את רמת החיים שלו בגיל מבוגר, המשך העבודה עשוי להיות בחירה חכמה מבחינה פיננסית.

הארכת תקופת העבודה משפיעה על החיסכון הפנסיוני משני כיוונים: מצד אחד, היא מאפשרת חיסכון נוסף וצבירה גדולה יותר בקופת הגמל או בקרן הפנסיה. מצד שני, היא מצמצמת את מספר שנות הקצבה שיהיה צורך למשוך קצבה, ובכך משפרת את האיזון האקטוארי. מבחינה כלכלית גרידא, ברור שהמשך עבודה הוא לרוב החלטה נכונה, במיוחד אם העבודה עצמה אינה מטילה נטל בריאותי או רגשי כבד.

עובדים רבים מדי, קרדיט: גרוקעובדים רבים מדי, קרדיט: גרוק

המהפך השקט של שוק העבודה: למה החברות הפסיקו "לאגור עובדים", ואיך זה ישפיע על השוק?

אם פעם חברות שמרו על מאגרי עובדים שלא בהכרח היו נחוצים, כיום הן לא מהססות "להוריד שומנים" ולפטר, אז למה זה קורה?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שוק העבודה

מגמה בולטת בשוק העבודה האמריקאי היא הימנעות של חברות מפיטורים גם במחיר של ניפוח עלויות. תופעה זו, המכונה "אצירת עובדים" (Labor Hoarding), החלה עם מגפת הקורונה והיא הגיעה מתוך החשש שאם נפטר עכשיו, לא נוכל לגייס מחדש מחר.

אולם בחודשים האחרונים המגמה מתהפכת. חברות ענק כמו אמזון, מטא, UPS וטארגט החלו בסבבי פיטורים נרחבים. מדובר בשינוי מהותי בגישה התעסוקתית של תאגידים, ונראה שהוא נתמך גם על ידי השוק, גם על ידי הרגולציה, ובעיקר על ידי השורה התחתונה בדוחות הכספיים.

תום עידן היציבות המלאכותית

המגפה יצרה מצב ייחודי בו עובדים הפכו למשאב במחסור, במיוחד בענפי שירותים וטכנולוגיה. כתוצאה מכך, חברות נמנעו מפיטורים גם במצבי אי-ודאות. הרציונל היה ברור: לא כדאי להפסיד עובדים מיומנים שכבר קשה לגייס, אפילו במחיר ירידה זמנית ברווחיות.

אבל שוק העבודה של 2025 בואכה 2026 כבר נראה אחרת לגמרי. שיעור האבטלה בארה"ב עלה מ-3.4% ל-4.3%, כאשר הביקוש לעובדים מצטנן וישנן ציפיות להמשך עלייה באבטלה, נוצרת הזדמנות שקורצת למנהלים לצמצם את עלויות העבודה בלי להסתכן בשיתוק ארגוני.


לאחר
 הקורונה נאגרו עובדים, קרדיט: גרוק
לאחר הקורונה נאגרו עובדים - קרדיט: גרוק