סקודה אוקטביה 1.5 צילום יואב פולססקודה אוקטביה 1.5 צילום יואב פולס

סקודה אוקטביה - לא משנים נוסחה מנצחת

האוקטביה של סקודה פילסה לעצמה בעקביות מקום לצמרת המשפחתיות, ושומרת על המקום הזה לאורך זמן. היא לא התמסרה לאופנה ההיברידית וגם לא לזו החשמלית.

אהבנו: שלדה, תא מטען, איכות ייצור

פחות אהבנו: אבזור בטיחות

ציון מסכם 4.1 בסולם פולס

יואב פולס |

לפני כמעט 30 שנים, למעשה ב – 1996 הציגה סקודה את האוקטביה, המשפחתית של החברה הוותיקה שעברה לבעלות פולקסווגן. על כתפי המשפחתית החדשה בשוק היה משקל כבד – גם להיות תחרותית מול מתחרות ותיקות ומוכרות מבית ומחוץ, וגם לשכנע את הקהל שהסקודה החדשה לא קשורה לסקודות הישנות. ב 2004 הוצג הדור השני של האוקטביה, ושמונה שנים לאחר מכן ב 2012 הוצג הדור השלישי ובשנת 2019 הוצג הדור הרביעי. בין לבין התחבבה האוקטביה מאוד על ציי רכב הודות לשימושיות גבוהה, על נהגי מוניות בזכות יעילות, תא מטען שימושי וגדול, ומרווח פנימי ראוי, וקנתה לעצמה בזכות מקום של משפחתית מובילה בשוק.

האוקטביה נשוא מבחן זה היא הפייסליפט של הדור הרביעי, והיא מוצעת בישראל רק עם מנוע טורבו בנזין בנפח 1.5 ליטר.

עיצוב חיצוני ופנימי

העיצוב החיצוני של האוקטביה עבר עידכונים קלים בלבד, ולא ניתן להתבלבל בין האוקטביה לבין אף רכב אחר. אולי במבט מהיר תחשבו לרגע או זו סופרב או אוקטביה, אבל כאן זה מסתיים.

הגריל המוכר של סקודה בחזית, יחידות התאורה הראשיות משולבות לד, הרבה קווים ישרים, ומעט מאוד מעוגלים, בעיקר בבתי הגלגלים.  בסקודה שמרו על הצללית המוכרת של האוקטביה, עם סימן ההיכר של דלת תא המטען שנפתחת יחד עם השמשה האחורית, וחושפת תא מטען בגודל של בולען בינוני, לטובת המדייקים ביניכם 553 ליטר, ואם מקפלים את שורת המושבים השניה אזי מתקבל נפח הטענה של 1503 ליטר. עוד שווה לציין כי ברכת הגימור אמבישן (האמצעית) דלת תא המטען חשמלית.

גם מאחור שמרו בסקודה על העיצוב המזוהה, ולטובת מי שלא מזהה כיתוב 'סקודה' בגדול על דלת תא המטען.

העיצוב הפנימי סולידי בגווני אפור. ההגה ברכב המבחן בעל שני חישורים, מול הנהג צג לוח מחוונים בגודל 10'', ובמרכז הדשבורד צג מולטימדיה בגודל 10''. למרות 'קוטנו' היחסי של הצג, מסתבר שלא באמת צריך יותר גדול מזה על מנת לתפעל רכב, ואופנת הטלוויזיות התקועות באמצע הדשבורד לא בהכרח נכונה. עוד ראוי לציין חמישה שקעי טייפ C, כשאחד מהם צמוד למראה הפנימית לטובת התקנת מצלמת דרך. כמה פשוט, כמה יעיל. על ההגה מתגי שליטה על תצוגת לוח המחוונים והמולטימדיה. לטובת בקרת השיוט יש מנוף ייעודי מאחורי ההגה בצד שמאל. עוד יש לציין מנופים מאחורי ההגה לטובת העלאת / הורדת הילוכים.

מושב הנהג על אף שנראה פשוט, הוא לא פחות ממצוין עם תמיכה טובה לגוף, ואפשרויות כיוון מקובלות לטובת התאמת תנוחת הנהיגה בהתאם לדרישת הנהג.

קיראו עוד ב"רכב ותחבורה"


אוקטביה 1.5 סביבת נהג. צילום יואב פולס


המרווח מאחור מצויין הודות לתכנון נכון של תא הנוסעים ולמרות בסיס גלגלים של 2.669 מטר, שאינו גדול במיוחד. הנוסעים מאחור נהנים גם מפתחי מיזוג ומשני שקעי טעינה.

אני מרבה להתלונן על ממשקי משתמש בעיקר בכלי רכב המגיעים מסין, ותוהה לא פעם מה הבעיה של הסינים להעתיק ממשק משתמש מערבי. גם כאן התהיה הזו קיימת, כאשר ממשק המשתמש של האוקטביה אינטואיטיבי וברור ללא דקה של הסבר. מה מופעל מההגה, מה מופעל ממסך המולטימדיה, איך מבטלים מערכות המתערבות בנהיגה ועוד. ללא הסברים, ללא פתיחת ספר רכב. הדברים נמצאים איפה שאתה חושב שהם צריכים להיות, גם אם אין 256 גוונים מיותרים לתאורת אווירה.

מנוע ותיבת הילוכים

לאוקטביה מנוע יחיד, טורבו בנזין בנפח 1.5 ליטר, אך עם שני הספקים. גירסת הכניסה, סלקשן עם הספק של 115 כ"ס ומומנט של 22.4 קג"מ, ואילו רמות הגימור הבאות, אמבישן (רכב המבחן) ו'סטייל' נהנות מהספק של 150 כ"ס ומומנט של 25.5 קג"מ. את הסלקשן ניתן לקבל גם עם המנוע החזק, אבל ברמת הגימור הנמוכה. תיבת ההילוכים רובוטית דו מצמדית, עימה נצבר כבר נסיון של מיליוני כלי רכב בעולם, והיא לדעתי אחת מתיבות ההילוכים הטובות היום.

הביצועים הרשמיים 8.5 שניות מעמידה ל – 100 קמ"ש ומהירות מירבית של 229 קמ"ש בדגמים עם המנוע החזק יותר, ו – 10.6 שניות מאפס למאה ומהירות מירבית של 203 קמ"ש בדגם הבסיסי.

הנסיעה באוקטביה מזכירה מיד מדוע היא נחשבת למשפחתית הטובה ביותר, או במינימום אחת מהשלוש הטובות ביותר. לאוקטביה שלדה מצויינת ומתלים מעולים המספקים נוחות גבוהה גם בעיר וגם בכבישים מהירים.

התאוצות טובות וחזקות, אולם אחרי שמתרגלים לתאוצות המיידיות של כלי רכב חשמליים, פתאום נראה מאוד מוזר העניין הזה של המתנה לגדישה של הטורבו או שבריר השניה שלוקח לתיבת ההילוכים להבין מה אתה רוצה ממנה, גם אם באופן קבוע אני מציב את תיבת ההילוכים על מצב ספורט המחדד את תגובות תיבת ההילוכים.


סקודה אוקטביה 1.5. צילום יואב פולס


בטיחות וצריכת דלק

צריכת הדלק הרשמית של האוקטביה עומדת על 20 ק"מ לליטר. בפועל לא היתה בעיה לסחוט מהאוקטביה צריכה ריאלית של 21.0 ק"מ לליטר בנהיגה נורמטיבית, כאשר בנהיגה חסכונית גמעה האוקטביה 23.4 ק"מ לליטר ואילו בנהיגה אגרסיבית היתה צריכת הדלק מעל 16 ק"מ לליטר.

המשמעות בפועל היא כי נהג נורמטיבי, בנהיגה רגילה יהנה מרכב חסכוני מאוד, גם כשהוא לא היברידי.

בתחום הבטיחות יש מקום לשיפור כאשר דגמי הסלקשן הבסיסי והאמבישן מקבלים ציון 3 עבור איבזור בטיחות,  ואילו דגם הסטייל מקבל ציון טוב של 6. כרכב אירופאי מוביל האוקטביה, כל דור של אוקטביה, נבחן כמובן במבחן הבטיחות של ה EuroNcap וקיבל ציון מקסימלי של חמישה כוכבי בטיחות.

מחיר ותחרות

האוקטביה שתומחרה מעולה עם חזרתה לשוק התייקרה מאוד, והיא משווקת היום במחיר של החל מ 164.5 אש"ח לסלקשן עם המנוע החלש יותר, 168.0 אש"ח לסלקשן עם המנוע החזק, 178.5 אש"ח לאמבישן (רכב המבחן) ו - 192.0 אש"ח לסטייל.

התחרות של האוקטביה מגיעה מסגמנט המשפחתיות, בעיקר מכיוונה של היונדאי אלנטרה ההיברידית שמחירה מתחיל ב 170.0 אש"ח לדגם הפריים הבסיסי ועד ל – 182.0 אש"ח למפואר ביותר. קורולה כרגע תחת חרם ולא מיובאת, והתחרות החדשה יחסית מבית צ'רי, האריזו 8 פלאג אין הייבריד שמחירה 176.0 אש"ח/ 182.0 אש"ח בהתאם לרמת הגימור. לאוקטביה יתרון על שתיהן בתחום הנוחות, השלדה והמתלים, אולם חיסרון יחסי בתחום צריכת הדלק מול האלנטרה, או בהספק מול האריזו 8.

ציון מסכם:

אוקטביה 1.5 אמבישן 2025

נוחות

4.2

דינמיות / שטח

4.2

צריכת דלק / טווח חשמלי

4.5

איבזור

4

בטיחות

3.5

עיצוב

4

תמורה למחיר VFM

4

ממוצע

4.1

 


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טסלה מודל Y סטנדרט צילום: טסלהטסלה מודל Y סטנדרט צילום: טסלה

מודל 3 ב-185 אלף שקל? הטסלה הזולה מגיעה לישראל

אילון מאסק הבטיח כבר מזמן מכונית חשמלית עממית במחיר של 25 אלף דולר, אך ההבטחה הזו עדיין רחוקה מהגשמה. השבוע חשפה טסלה גרסאות מוזלות של הדגמים הפופולריים מודל 3 ומודל Y, שמחיריהן ירדו בכמה אלפי דולרים בלבד. מאחורי ההנחות הקלות מסתתר קיצוץ באבזור ובביצועים, שמעורר ספק סביב השאלה אם מדובר במהלך אמיתי כדי להנגיש את המותג לציבור רחב יותר

עוזי גרסטמן |

כבר שנים שאילון מאסק מדבר על חזון של מכונית חשמלית נגישה לכל אחד, שתימכר תמורת סביב ה-25 אלף דולר ותהפוך את טסלה ממותג יוקרה לחלק בלתי נפרד משוק הרכב ההמוני. אלא שבפועל, גם לאחר שנים של דיבורים והבטחות, החברה עדיין רחוקה מהיעד הזה. השבוע חשפה טסלה צעד ראשון בדרך, אבל זה עדיין רחוק ממהפכה: השקת גרסאות סטנדרט חדשות למודל 3 ולמודל Y, שהן למעשה גרסאות מופשטות וזולות יותר של הדגמים שכבר קיימים, עם הוזלה של כמה אלפי דולרים בלבד.

מאחורי ההוזלה עומד שינוי משמעותי בגישה: טסלה מוותרת על חלק ניכר מהאבזור שהפך את המכוניות שלה לסמל של טכנולוגיה ונוחות. הדגמים החדשים מגיעים עם מערכת הנעה אחורית בלבד ועם סוללה קטנה יותר, בנפח של 69 קוט״ש, לעומת הסוללות הגדולות שהורגלו בהן הלקוחות עד כה. כדי לשמור על מחיר נמוך יותר, הסירה החברה שורה ארוכה של תוספות - החל ממראות מתקפלות חשמלית ועד מערכת שמירת נתיב מתקדמת. גם ריפודי העור נעלמו, והוחלפו בבד פשוט. חימום המושבים מלפנים ומאחור בוטל, כמו גם כוונון ההגה החשמלי ותאורת האווירה. אפילו מערכת השמע עברה דיאטה: במקום 15 רמקולים נותרו רק שבעה, ולראשונה בדגמי טסלה אין יותר רדיו AM/FM. מסך בגודל של 8 אינץ’ שהיה מוצב לנוסעים מאחור הוסר אף הוא, וגם מערכת סינון האוויר המשוכללת שמנעה כניסת חלקיקים קטנים, איננה עוד.

גם המראה החיצוני של הדגמים הפשוטים עבר שינוי בהתאם לגישה החסכונית. פסי התאורה הדקים מלפנים ומאחור נעלמו, הגג השקוף שהעניק תחושת מרחב ובוהק באור טבעי כבר לא נכלל בדגם Y, והאפשרויות לעיצוב חיצוני צומצמו לשלושה צבעים בלבד: אפור בסיסי, לבן פנינה בתוספת תשלום של 1,000 דולר, ושחור שדורש תוספת של 1,500 דולר. הדגמים האלה מייצגים את הרצון של טסלה לשמור על עיצוב יוקרתי במראה, אך עם עלויות ייצור נמוכות יותר.

הירידה בביצועים מורגשת

במונחי ביצועים, מדובר בירידה מורגשת. מודל Y בגרסת הסטנדרט תעלה בארה"ב כ-40 אלף דולר - הפחתה של כ-11% בלבד לעומת גרסת הפרימיום. הטווח שלו לפי תקן EPA האמריקני, המחמיר מזה האירופי, מגיע ל-517 ק"מ, וההאצה מ-0 ל-97 קמ״ש נמשכת כעת 6.8 שניות, לעומת 5.4 שניות בגרסה הבכירה. המהירות המרבית נשארה ללא שינוי – 200 קמ״ש. ב-Model 3, לעומת זאת, המחיר יגיע ל-37 אלף דולר - ירידה של כ-13%. גם כאן הטווח נשאר דומה - 517 ק"מ, התאוצה ל-100 קמ"ש היא 5.8 שניות, והמהירות המרבית זהה. ההבדל הבולט הוא שהמודל 3 עדיין שומרת על גג הזכוכית המוכר, אולי כוויתור קטן מצד טסלה לטובת מי שמחפשים מעט יותר תחושת פרימיום.

ואולם למרות הצעד הזה, קשה לומר שטסלה נהפכה פתאום למותג נגיש. ההוזלה אמנם נראית על הנייר, אך היא מתקזזת כמעט לחלוטין עם ביטול הטבת המס הפדרלית לרוכשי רכב חשמלי בארה"ב, שהיתה שווה עד 7,500 דולר. בלעדיה, מחיר הרכישה הסופי של טסלה נותר דומה מאוד לזה שלפני ההוזלה, כך שהמהלך נראה יותר כמו ניסיון לשמור על רמת מכירות סבירה בשוק מאתגר מאשר כמו בשורה צרכנית אמיתית.

טסלה מודל Y סטנדרט צילום: טסלהטסלה מודל Y סטנדרט צילום: טסלה

מודל 3 ב-185 אלף שקל? הטסלה הזולה מגיעה לישראל

אילון מאסק הבטיח כבר מזמן מכונית חשמלית עממית במחיר של 25 אלף דולר, אך ההבטחה הזו עדיין רחוקה מהגשמה. השבוע חשפה טסלה גרסאות מוזלות של הדגמים הפופולריים מודל 3 ומודל Y, שמחיריהן ירדו בכמה אלפי דולרים בלבד. מאחורי ההנחות הקלות מסתתר קיצוץ באבזור ובביצועים, שמעורר ספק סביב השאלה אם מדובר במהלך אמיתי כדי להנגיש את המותג לציבור רחב יותר

עוזי גרסטמן |

כבר שנים שאילון מאסק מדבר על חזון של מכונית חשמלית נגישה לכל אחד, שתימכר תמורת סביב ה-25 אלף דולר ותהפוך את טסלה ממותג יוקרה לחלק בלתי נפרד משוק הרכב ההמוני. אלא שבפועל, גם לאחר שנים של דיבורים והבטחות, החברה עדיין רחוקה מהיעד הזה. השבוע חשפה טסלה צעד ראשון בדרך, אבל זה עדיין רחוק ממהפכה: השקת גרסאות סטנדרט חדשות למודל 3 ולמודל Y, שהן למעשה גרסאות מופשטות וזולות יותר של הדגמים שכבר קיימים, עם הוזלה של כמה אלפי דולרים בלבד.

מאחורי ההוזלה עומד שינוי משמעותי בגישה: טסלה מוותרת על חלק ניכר מהאבזור שהפך את המכוניות שלה לסמל של טכנולוגיה ונוחות. הדגמים החדשים מגיעים עם מערכת הנעה אחורית בלבד ועם סוללה קטנה יותר, בנפח של 69 קוט״ש, לעומת הסוללות הגדולות שהורגלו בהן הלקוחות עד כה. כדי לשמור על מחיר נמוך יותר, הסירה החברה שורה ארוכה של תוספות - החל ממראות מתקפלות חשמלית ועד מערכת שמירת נתיב מתקדמת. גם ריפודי העור נעלמו, והוחלפו בבד פשוט. חימום המושבים מלפנים ומאחור בוטל, כמו גם כוונון ההגה החשמלי ותאורת האווירה. אפילו מערכת השמע עברה דיאטה: במקום 15 רמקולים נותרו רק שבעה, ולראשונה בדגמי טסלה אין יותר רדיו AM/FM. מסך בגודל של 8 אינץ’ שהיה מוצב לנוסעים מאחור הוסר אף הוא, וגם מערכת סינון האוויר המשוכללת שמנעה כניסת חלקיקים קטנים, איננה עוד.

גם המראה החיצוני של הדגמים הפשוטים עבר שינוי בהתאם לגישה החסכונית. פסי התאורה הדקים מלפנים ומאחור נעלמו, הגג השקוף שהעניק תחושת מרחב ובוהק באור טבעי כבר לא נכלל בדגם Y, והאפשרויות לעיצוב חיצוני צומצמו לשלושה צבעים בלבד: אפור בסיסי, לבן פנינה בתוספת תשלום של 1,000 דולר, ושחור שדורש תוספת של 1,500 דולר. הדגמים האלה מייצגים את הרצון של טסלה לשמור על עיצוב יוקרתי במראה, אך עם עלויות ייצור נמוכות יותר.

הירידה בביצועים מורגשת

במונחי ביצועים, מדובר בירידה מורגשת. מודל Y בגרסת הסטנדרט תעלה בארה"ב כ-40 אלף דולר - הפחתה של כ-11% בלבד לעומת גרסת הפרימיום. הטווח שלו לפי תקן EPA האמריקני, המחמיר מזה האירופי, מגיע ל-517 ק"מ, וההאצה מ-0 ל-97 קמ״ש נמשכת כעת 6.8 שניות, לעומת 5.4 שניות בגרסה הבכירה. המהירות המרבית נשארה ללא שינוי – 200 קמ״ש. ב-Model 3, לעומת זאת, המחיר יגיע ל-37 אלף דולר - ירידה של כ-13%. גם כאן הטווח נשאר דומה - 517 ק"מ, התאוצה ל-100 קמ"ש היא 5.8 שניות, והמהירות המרבית זהה. ההבדל הבולט הוא שהמודל 3 עדיין שומרת על גג הזכוכית המוכר, אולי כוויתור קטן מצד טסלה לטובת מי שמחפשים מעט יותר תחושת פרימיום.

ואולם למרות הצעד הזה, קשה לומר שטסלה נהפכה פתאום למותג נגיש. ההוזלה אמנם נראית על הנייר, אך היא מתקזזת כמעט לחלוטין עם ביטול הטבת המס הפדרלית לרוכשי רכב חשמלי בארה"ב, שהיתה שווה עד 7,500 דולר. בלעדיה, מחיר הרכישה הסופי של טסלה נותר דומה מאוד לזה שלפני ההוזלה, כך שהמהלך נראה יותר כמו ניסיון לשמור על רמת מכירות סבירה בשוק מאתגר מאשר כמו בשורה צרכנית אמיתית.