יבואני רכב
צילום: אתרי יבואנים, ב.ס.ר, גוגל

הקבוצות בענף הרכב מתארגנות מחדש - ויש מי שעדיין לא

יבואני הרכב מתארגנים מחדש עם פעילויות משלימות לתחום הייבוא הישיר, ועכשיו מגיע תחום הליסינג. למרות התמונה הברורה, יש חברות שעדיין יושבות על הגדר, אולם לא לאורך זמן.

יואב פולס |

למתבונן מהצד או ללקוח שרוכש רכב אחת לכמה שנים נדמה שענף הרכב המקומי הוא די מנומנם ורדום. גם חברות הליסינג פעילות יותר או פחות, עם אותם שמות מוכרים מזה מספר שנים. נדמה שהדבר היחיד שמעט מנער את הענף הוא חדירתם של מותגי רכב סיניים, שגם הם נחלקים לאותם יבואנים מוכרים הפועלים בשוק. אבל האמת היא שענף הרכב חווה בשנים האחרונות שינויים שניתן להגדיר אותם כשינויים טקטוניים, לא פחות.


ייבוא, מימון וביטוח

מצד אחד נמצאים היבואנים המוכרים לכולנו כמו כלמוביל, טלקאר, צ'מפיון, דלק מוטורס, יוניון מוטורס, מכשירי תנועה, סמלת, קבוצת מאיר, קבוצת לובינסקי, פריסבי, UMI ועוד רבים וטובים.

היבואנים פעלו לאורך שנים תוך התמקדות בייבוא המותגים להם הם מחזיקים זיכיונות יבוא בלעדיים, ומציגים רוויות נאה מפעילות הייבוא והחלפים. עם הזמן הכניסו היבואנים לתוך הפעילות העיקרית גם פעילויות מימון וביטוח, מתוך הבנה כי הלקוח שרוכש רכב בסוכנות יכול לצרוך גם מימון וגם ביטוח, ואם חברות המימון השונות לרבות הבנקים, וחברות הביטוח השונות מרוויחות מהפעילות שהיבואנים מעורבים בה, אז למה שהרווחיות לא תישאר בתוך הקבוצה? וכך ראינו פעילויות משלימות של מימון וביטוח, חלק תוך רכישת הפעילות וחלק עם שיתופי פעולה.

חריגה היתה קבוצת שלמה, חברת הליסינג הגדולה בישראל, שהחזיקה את זיכיון היבוא של מותג אופל בעבר, ומכרה אותו לקבוצת לובינסקי לפני מספר שנים. לפני למעלה משנתיים חזרה קבוצת שלמה לעולם הייבוא הישיר, והקימה יחד עם קבוצת אלייד (הבעלים של צ'מפיון מוטורס) את 'שלמה מוטורס' המייבאת את דגמי BYD בהצלחה גדולה.

עוד אירוע נקודתי אליו לא אתייחס הפעם, הוא פעילות הקבוצות הישראליות בחו"ל, ואם זה מפתיע אתכם, אז חשוב לדעת כי יש פעילות כזו, והיא משמעותית. גם עולמות ייבוא ציוד צמ"ה, משאיות ואוטובוסים יישאר כרגע מחוץ לדיון, וגם הוא משמעותי, לרבות פעילות של יבואנים מקבילים.

עליית כלי הרכב הסיניים פתחה לא מעט הזדמנויות חדשות אליהן נכנסו גם היבואנים המסורתיים, גם יבואנים חדשים וגם יבואנים שפעלו בתחום הרכב אבל לא בייבוא ישיר של כלי רכב.


יבואנים ופעילות ליסינג

חלק מהיבואנים, ובעיקר לובינסקי, פריסבי, UMI, קבוצת מאיר ומכשירי תנועה החזיקו גם פעילות ליסינג משמעותי באמצעות חברות ליסינג כמו פריים-ליס של לובינסקי, החברות ליס-פור-יו וקל אוטו שפעלו תחת המיתוג הישן של קבוצת קרסו ועברו למיתוג האחיד תחת פריסבי, Avis של UMI, אופרייט ליס של קבוצת מאיר, וכספא של מכשירי תנועה.

קיראו עוד ב"רכב ותחבורה"

קבוצת סמלת מחזיקה פעילות ליסינג תחת 'סמלת ליסינג' אולם פעילות זו קטנה יחסית וללא השפעה משמעותית על שוק כלי הרכב הפרטיים, וכלמוביל מחזיקה פעילות ליסינג המתמקדת בעיקר בכלי רכב מסחריים כמו משאיות, מסחריות ורכבי הובלה, ופחות בתחום כלי הרכב הפרטיים.

בה בעת פעלו בענף הרכב מספר חברות ליסינג גדולות, ולצידן חברות בינוניות וקטנות. עם הגדולות ניתן למנות את 'שלמה', ליס-פור-יו, אלדן, אלבר, דומיקאר (באדג'ט), פרי ועוד רבות ואחרות, חלקן חברות בוטיק וחלקן עם התמחות בסגמנט כזה או אחר, לדוגמא התמחות במסחריות, רכבי קירור ועוד.

כל ההקדמה הזו רק כדי להכניס אתכם הקוראים לרעידות האדמה בשוק, חלקן קטנות וחלקן גדולות יותר.

משבר הקורונה היה זרז להרבה תהליכים, ובהם הצורך או הרצון של היבואנים להחזיק את כלל התהליכים קרוב לחזה, ברמה של חדר ליד או קומה למעלה או למטה.


אלייד רוכשת את פרי, יוניון מקימה את מוביליטי

לפני כשלוש שנים הטילה קבוצת יוניון מוטורס יבואנית טויוטה פצצה לשוק כאשר החלה להפעיל את פעילות ליסינג באמצעות חברת יוניון מוביליטי תוך שהיא פועלת לגיוס לקוחות מהחברות המסורתיות בשוק, אולם הפעילות של יוניון מוביליטי התמקדה אך ורק במותגים אותם מייבאת יוניון מוטורס – טויוטה, לקסוס וג'ילי. פעילות זו היתה במקביל לפעילות של פריים ליס של לובינסקי, והחברות של פריסבי. למי שהתבונן בשוק מהצד היה ברור שהמהלך של יוניון מוטורס לא נעלם מעיני היבואנים האחרים להם פעילות ליסינג מינורית או ללא פעילות ליסינג כלל. די מהר לאחר מכן הודיעה קבוצת אלייד שהיא מהקבוצות העסקיות הכי מרתקות במשק, (ובין היתר היא הבעלים של יבואנית הרכב צ'מפיון מוטורס יבואנית דגמי פולקסווגן, סקודה, סיאט, אודי, קופרה וכאמור גם שותפה לייבוא רכב BYD באמצעות שלמה מוטורס) על רכישת חברת הליסינג 'פרי ירוחם' שהיתה חברת ליסינג פרטית מנומנמת משהו. 'פרי' הפכה לחברה אחות לצ'מפיון מוטורס, ונראה כי יש רצון לשחזר את ההצלחה של יוניון מוביליטי של יוניון מוטורס. כך נוצר מצב כי שישה יבואנים חזקים מחזיקים בחברות ליסינג משמעותיות (לובינסקי – פריים ליס, פריסבי, יוניון מוטורס – יוניון מוביליטי, צ'מפיון - פרי, UMI Avis, מאיר - אופרייט).


דלק משקיעה 500.0 מיליון שקל

לפני מספר ימים הודיעה קבוצת דלק מוטורס יבואנית דגמי פורד, מאזדה, ב.מ.וו ו-מיני על רכישת 50.01% ממניות חברת יורודרייב, חברת ליסינג קטנה יחסית, בתמורה ל 100.0 מיליון ש"ח. רכישה זו מעניינת מאוד, בוודאי בהקשר של דלק מוטורס, אשר הודיעה בנובמבר על רכישת פעילות ייבוא דגמי דונגפנג מקבוצת מטרו מוטור במחיר של 110.0 מיליון שקלים, ובנוסף רכישת המלאי והרכוש הקבוע של פעילות הייבוא בעוד 275.0 מיליון שח. כלומר דלק רכב רכשה בתוך חודשים ספורים שתי פעילויות רכב בהיקף הקרוב ל 500.0 מיליון ₪, דבר הנראה כמו היערכות משמעותית של חברת דלק לתהליכים שהיא רואה בענף הרכב.

נוצר מצב כי בנוסף לששת היבואנים החזקים המחזיקים גם פעילות ליסינג, נוספה גם דלק מוטורס.




                        דלק רכב וקבוצת מאיר. קרדיט גוגל, פרוייקט תל-אביב


מי נשאר לבד? 

אם זה המצב, ניתן להסתכל על השחקנים שעדיין פועלים בנפרד, אם כחברת ליסינג ששומרת על עצמאותה ואם כיבואן ללא חברת ליסינג משמעותית, ובהם ניתן למנות שני יבואנים עם משקל עצום בשוק – כלמוביל וטלקאר, ועוד יבואן עם ליין מותגים עצום, אבל כזה שאינו משחק בתחום הליסינג – סמלת.

מהצד השני נמצאות חברות ליסינג עצמאיות כמו אלבר, אלדן, דומיקאר, ועוד מספר חברות בינוניות (בגודל) וכמה עשרות חברות קטנות.

חברות הליסינג שהן חלק מקבוצה השייכת ליבואן נהנות היום מתיעדוף במחירים ובעיקר מקדימות בנגישות למלאים לפני כולם, דבר קריטי ללקוחות הקצה של חברת הליסינג. בנוסף, אותן חברות ליסינג יהיו מחוייבות יותר למותגי הבית של היבואן, ופחות למותגי יבואנים אחרים. כאן יש לשים לב למותגים עצמם. יש מותגים שנהנים מביקוש חזק בשוק הליסינג, טויוטה, יונדאי, סקודה, BYD, ויש מותגים שחברות הליסינג לא יריבו עליהם.

התוצאה היא שיש שלושה יבואנים שאם אני צריך להתמקד בהם, הם הבאים בתור לרכוש או להקים פעילות ליסינג משמעותית לכלי רכב הפרטיים – סמלת, טלקאר וכלמוביל. שלושתם לא יכולים להרשות לעצמם להידחק החוצה, ואין ספק שאני לא מגלה לבכירי החברות שום דבר חדש. 

יהיו שינויים נוספים. בוודאות.

לעניות דעתי, המצב הזה שם את היבואנים שאין להם חברת ליסינג ביתית בעמדת נחיתות לקידום ודחיפת כלי הרכב שהם מייבאים, ומצד שני חברות הליסינג העצמאיות ימצאו עצמן נדחקות לפינה ללא יבואן שמחוייב להן. מצב זה ידחוף את השחקניות בשוק לחפש בריתות ושיתופי פעולה, ולא מן הנמנע שהמצב הנוכחי בשוק לא יישאר סטטי, ויש לצפות לעוד שינויים בשוק. שינויים אלו יכולים להיות בין אם במתווה של יוניון מוטורס, כלומר הקמת מערך של חברת ליסינג מבית, או במתווה של דלק מוטורס או קבוצת אלייד בצורה של רכישת חברת ליסינג פעילה.

אומר כאן בוודאות – יהיו עוד שינויים בשוק, ואם דובר בעבר על קבוצות יבואנים חזקות, הרי שהן עומדות להתחזק עוד יותר. לפני שמישהו קופץ עם 'תחרות', אז המצב הזה רק יגביר להערכתי את התחרות על כיסו של הלקוח.

חושבים שזה הסוף? ממש לא. ניתוח דומה אפשר לבצע גם על עולמות הטרייד אין, והשלב הבא הוא בתחום עמדות טעינה, תחום פעילות שגם אליו היבואנים מבקשים להיכנס, ויכול לייצר עוגן הכנסות לאורך זמן. גם זה יגיע.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דיפאל S05. צילום יצרןדיפאל S05. צילום יצרן

דיפאל S05 -קרוסאובר חשמלי במחיר שובר שוויון

מכשירי תנועה יבואנית דגמי דיפאל לישראל מנערת את השוק עם הדיפאל S05, קרוסאובר חשמלי בקטגוריה C, עם בסיס גלגלים של 2.88 מטר ומחיר של החל מ- 150.0 אש"ח. 

יואב פולס |

מכשירי תנועה, יבואנית דגמי דיפאל לישראל השיקה את הדיפאל S05, קרוסאובר חשמלי מעוצב במחיר אגרסיבי.

הדיפאל S05 הוא אח קטן לדיפאל S07  המיובא על ידי 'מכשירי תנועה' מזה כשנה. הדיפאל S05 הוא כאמור קרוסאובר חשמלי בקטגוריית C-Suv הצפופה מאוד היום בשוק הישראלי והוא מגיע עם שני יתרונות משמעותיים – בסיס הגלגלים של ה S05 הוא בגודל 2.88 מטר, וחסר תקדים לקטגוריה שלו, והמחיר בו הוא משווק, החל ב- 150.0 אש"ח, נמוך בכ – 20,000 ₪ מהתחרות הישירה.

העיצוב מודרני וכולל את כל הרכיבים ההכרחיים היום כמו חזית אטומה, יחידות תאורה משולבות לד, ידיות דלתות נסתרות ועוד.


דיפאל S05 סביבת נהג. צילום יצרן

תא הנוסעים נקי מאוד ובמרכז הדשבורד מסך מולטימדיה בגודל ''15.4 עם קישוריות אלחוטית מקורית לאנדרואיד אוטו ואפל קארפליי, תצוגה עילית לנהג, עדכוני OTA, מצלמות 540°, ועוד. ל- S05 גג פנורמי הכולל וילון חשמלי הכרחי, ואבזור נדיב בכל רמות הגימור.

המימדים החיצוניים של הדיפאל S05 מספרים רק חלק מהסיפור עם אורך כולל של 4.62 מטר, רוחב של 1.9 מטר וגובה של 1.6 מטר. בסיס הגלגלים של הדיפאל S05 גדול משמעותית מכל המתחרות בקטגוריה עם נתון מרשים של 2.88 מטר, שכולו מיועד לטובת המרווח הפנימי לנוסעים.

מירי רגב
צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מה קורה ברכבת ישראל?

הרכבת מפסידה, מאחרת ומתמודדת עם אתגרים גדולים

רן קידר |

השיח הציבורי סביב איכות השירות של רכבת ישראל לא נרגע כשנתונים רשמיים חושפים ירידה בדיוק ההגעה של הרכבות, לצד הפסדים כספיים גוברים ושיבושים תשתיתיים. הדו"ח הכספי לרבעון השלישי מפרט כי שיעור הדיוק הממוצע ירד ל-91.6%, לעומת 96.4% ברבעון המקביל. במקביל, החברה רשמה הפסד של 34.5 מיליון שקל, כמעט כפול מההפסד של 18.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

 הרכבת מאחרת

הירידה בדיוק נובעת משילוב של תקלות תשתית, עומס גובר ועיכובים בפרויקטים מרכזיים. מנתוני רכבת ישראל עולה כי איחורים חורגים לעיתים מדקות בודדות, ומשפיעים על קווים מרכזיים כמו תל אביב-חיפה. מצד אחד, הנוסעים חשים את הפגיעה היומיומית - עיכובים שמפריעים לתכנון עבודה או לימודים. מצד שני, החברה מצביעה על גידול של 12% בכמות הנסיעות ברבעון זה, שמגיעה לשיאים חדשים של כ-298 אלף נסיעות יומיות באוקטובר. עלייה זו, ללא שדרוגים פרופורציונליים בתשתיות, יוצרת לחץ על המערכת.

אחד האירועים הבולטים בשנה זו היה הפגיעה בתשתית החשמול באוגוסט. רכבת משא, שנסעה על מסילת החוף, פגעה בכבלי חשמל בשני מוקדים: צומת גנות מדרום לתל אביב, ובין חדרה לנתניה. הנזק כלל קריעה של מאות מטרים מכבלים, מה שהוביל להשבתה מלאה של קווים מרכזיים, ביטולי רכבות והפעלת היסעים חלופיים באוטובוסים. השיבושים נמשכו ימים, והשפיעו על מאות אלפי נוסעים, כולל כאלה בדרך לנתב"ג. בדיקה ראשונית קבעה כי מדף מתכת (פלט) שהיה פתוח על הרכבת גרם לפגיעה, אך ועדת חקירה בודקת כשלים בתחזוקה ובתיאום בין רכבות נוסעים ומטענים. פרטים נוספים על השיבושים באוגוסט.

זה מדגיש את הפגיעות של תשתית החשמול, שחלקה עדיין חשוף. רכבת ישראל מדווחת כי התיקונים עלו עשרות מיליונים וזה הגדיל את ההפסד של החברה. 

פרויקט החשמול מתעכב

פרויקט החשמול, שנועד להחליף הנעה בסולר בחשמל על פני כ-1,000 ק"מ מסילה, נתקל בעיכובים מתמשכים. התוכנית המקורית קבעה סיום לפני 5-6 שנים, אך חושמלו עד כה כ-70% מהמסילות בלבד. הסיבות כוללות בעיות תכנון, קשיים ברכש קטרים חשמליים (62-78 יחידות נדרשות) ותיאום עם קבלנים. דו"ח ביקורת מציין כי רק חלק קטן מהמסילות פעילות במלואן, וצופה דחיות נוספות עד 2026-2027. העיכובים מעלים סיכונים: תקלות חשמל חוזרות, עלויות תחזוקה גבוהות יותר ועלייה בפליטות סביבתיות – בניגוד למטרה המקורית של הפחתת זיהום.