טסט לרכב  (סנטרו)
טסט לרכב (סנטרו)

אגרת רישוי לרכב שוב עולה – מה זה אומר ולמה זה קורה?

אם יש לכם רכב בישראל, תתכוננו לשלם יותר. החל מאפריל 2025, אגרת הרישוי השנתית תתייקר ב-3.2%. למה זה קורה, כמה נשלם ואיך זה משתלב בגל ההתייקרויות שמכביד על כולנו? הנה כל התשובות

רוי שיינמן | (5)
נושאים בכתבה אגרת רישוי

אגרת רישוי (או בקיצור: טסט לרכב) היא תשלום שנתי שכל בעל רכב חייב לשלם למדינה כדי לקבל אישור להשתמש ברכב שלו על הכביש. בלי לשלם את האגרה, אי אפשר לחדש את רישיון הרכב ואסור לנהוג בו. מדובר בתשלום חובה – כמו ארנונה או ביטוח חובה – ואי אפשר לוותר עליו.


הכסף שנגבה דרך האגרות אמור לשמש לתחזוקת כבישים, פיקוח על בטיחות הרכבים והפעלת מכוני רישוי שבהם בודקים את תקינות הרכבים (המוכרים בשם "טסט").


כמה נשלם אחרי ההתייקרות הקרובה?

על פי הודעת משרד התחבורה, מאפריל הקרוב תתייקר האגרה בכ-3.2% בעקבות עליית מדד המחירים לצרכן. אז מה זה אומר בפועל? הנה כמה דוגמאות:


רכב עממי (שמחירו עד 114 אלף שקל) – תעלה 1,233 שקל במקום 1,194 שקל כיום.

רכב משפחתי יקר יותר (163-183 אלף שקל) – תעלה 1,891 שקל במקום 1,831 שקל.

רכב יוקרה (מעל 330 אלף שקל) – תעלה 5,226 שקל במקום 5,062 שקל.


השינוי הזה לא חל רק על רכבים חדשים – גם רכבים בני 3, 5 ו-10 שנים יושפעו מההתייקרות בהתאם לקטגוריות שבהן הם נמצאים.


למה האגרה עולה כל שנה?

אגרת הרישוי צמודה למדד המחירים לצרכן, כלומר – אם יוקר המחיה עולה, גם האגרה מתעדכנת בהתאם. משרד התחבורה מסביר שהעדכון השנתי הזה הוא חלק מהתהליך הרגיל של התאמת מחירי האגרות למדד, אבל בפועל, זה עוד תוספת לגל עליות המחירים שאנחנו רואים בחשמל, מים, דלק ומוצרי מזון.


במילים פשוטות – המדינה רוצה להבטיח שההכנסות שלה לא יישחקו בגלל האינפלציה, ולכן מעדכנת את המחירים בהתאם.


כמה האגרה התייקרה בשנים האחרונות?

מי שמחזיק רכב כבר כמה שנים בטח שם לב שהאגרה כל הזמן עולה. למשל:


לפני 5 שנים – אגרת רישוי לרכב משפחתי עלתה כ-1,050 שקל.

לפני שנתיים – המחיר כבר קפץ ל-1,150 שקל.

ב-2024 – האגרה עמדה על 1,194 שקל.

ב-2025 – המחיר מטפס ל-1,233 שקל.


כלומר, מדובר בעלייה של כ-20% בתוך חמש שנים – וזה בלי לכלול את ההתייקרות של מכוני הרישוי (שגם הם מעלים מחירים).

קיראו עוד ב"רכב ותחבורה"

ומה קרה עם בעלי הרכב החשמלי?

עד לא מזמן, בעלי רכבים חשמליים נהנו מהנחה משמעותית על האגרה – פחות מ-700 שקל לשנה, לעומת 1,200-5,000 שקל לרכב בנזין או דיזל.


אבל המדינה ביטלה את ההנחה הזו, וכיום גם בעלי רכב חשמלי צריכים לשלם אגרה מלאה. זה אומר שבמקום לשלם סכום מופחת, הם משלמים בדיוק כמו בעלי רכב רגיל. למעשה, מי שקנה רכב חשמלי כדי לחסוך בעלויות, מגלה עכשיו שהחיסכון הזה הולך ונשחק.


זה לא נגמר באגרת הרישוי – כל שירותי הרישוי מתייקרים

לצד עליית המחירים באגרת הרכב, משרד התחבורה הודיע שגם שירותים נוספים הולכים להתייקר:


כפל רישיון נהיגה – יעלה 23 שקל במקום 22 שקל.

מבחן שליטה באופנוע – יעלה 78 שקל במקום 75 שקל.

חידוש רישיון נהיגה ל-10 שנים – יעלה 503 שקל במקום 488 שקל.


כלומר, לא משנה איזה שירות תצטרכו – תשלמו עליו יותר.


למה דווקא עכשיו?

העלייה באגרות היא חלק מהמציאות הכלכלית של ישראל. הממשלה מתמודדת עם גירעון תקציבי, והדרך הקלה להכניס עוד כסף היא באמצעות אגרות ומסים. מצד אחד, משרד התחבורה מסביר שזה עדכון סטנדרטי בהתאם למדד המחירים לצרכן, אבל בפועל, זה מגיע בתקופה שבה הציבור כבר מתמודד עם התייקרויות קשות בכל תחום אפשרי.


מה אפשר לעשות?

אין הרבה מה לעשות – כל בעל רכב מחויב לשלם את האגרה, ואי אפשר לוותר עליה. אבל הנה כמה טיפים שיכולים לחסוך לכם קצת כסף:

 לבדוק אם יש הנחות – חיילים משוחררים, נכים וקבוצות מסוימות זכאיות להנחות מסוימות באגרות הרכב.

לא לאחר בתשלום – יש ריבית וקנסות על איחורים, מה שיכול לייקר את האגרה אפילו יותר.

לבחון פתרונות תחבורה אחרים – אם אתם כמעט לא משתמשים ברכב, אולי שווה לבדוק אופציות כמו רכבים שיתופיים או תחבורה ציבורית.



תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מולייר 31/01/2025 07:52
    הגב לתגובה זו
    לא לעשות טסט ולא לשלם אגרה ולא ארנונה ומיסים בכלל לא מוכן לממן שחיתות ובזבוז כספי ציבור תסגרו משרדים מיותרים ושרים מגרבצים שאינם עושים דבר מלבד לבזבז כספי ציבור לכן צריך לא לשלם מיסים ואף להשבית תמשק ולא ללכת לעבוד.
  • 4.
    שאולי 31/01/2025 05:04
    הגב לתגובה זו
    מי שהאמין לביבי השקרן שהמחרים ירדו והצביע לו בבחירות הוא האשם ולא אף אחד אחר מפגרים תתעוררו כבר
  • 3.
    מעדן שוקולד 30/01/2025 23:37
    הגב לתגובה זו
    איך התיחקרות של 5 אחוזים היא התיקרות של 5.9 כי כל מה שצמוד למדד מוסיף לעלית המדד.ושאיפלציה כזו גורמת לכך שמליון שח בבנק יהיה שווה כמו 500 אלף בעוד 20 שנה.כ 50 אחוזים ירידה בשווי כל 20 שנה!
  • 2.
    דויד 30/01/2025 22:44
    הגב לתגובה זו
    כמה עמוק הידיים של המדינה נכנסים לנו לכיס!
  • 1.
    אבגד 30/01/2025 20:53
    הגב לתגובה זו
    הכל מובן מלחמות מיסים וכו אבל מזמן המדינה עברה על טעם טוב ומידה.
רכבת ישראל
צילום: אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל סיכמה את 2025 עם כ־71.8 מיליון נסיעות

גידול של כ־10% במספר הנוסעים לעומת 2024, שיאים יומיים וחודשיים בביקושים וריכוז פעילות גבוה בתחנות תל אביב; במשרד התחבורה מייחסים את העלייה להשקעות בתשתיות, ברכש רכבות ובהרחבת השירות

אדיר בן עמי |

רכבת ישראל מסכמת את שנת 2025 עם עלייה משמעותית במספר הנסיעות, לאחר שבמהלך השנה בוצעו כ־71.8 מיליון נסיעות - גידול של כ־10% לעומת שנת 2024, שבה נרשמו כ־65.4 מיליון נסיעות. מדובר במספר הנסיעות הגבוה ביותר שנרשם ברכבת ישראל מאז הקמתה.

מנתוני משרד התחבורה ורכבת ישראל עולה כי תחנות תל אביב ממשיכות להוות מוקד מרכזי של פעילות. תחנת תל אביב השלום דורגה במקום הראשון עם כ־17.2 מיליון נוסעים בשנת 2025, ואחריה תל אביב סבידור מרכז עם 13.4 מיליון נוסעים. תחנת ירושלים יצחק נבון רשמה 9.5 מיליון נוסעים, ותל אביב האוניברסיטה אקספו כ־6 מיליון. ברשימת עשר התחנות המבוקשות ביותר נכללות גם תל אביב ההגנה עם 5.4 מיליון נוסעים, הרצליה עם 4.9 מיליון, נמל התעופה בן גוריון עם 4.7 מיליון, חיפה חוף הכרמל עם 4.4 מיליון, בנימינה עם 4 מיליון ותחנת נתניה עם 3.6 מיליון נוסעים במהלך השנה.

על פי סיכומי החברה, בשנת 2025 נרשמו גם שיאים נקודתיים בביקושים. חמשת ימי הנסיעה העמוסים ביותר בתולדות רכבת ישראל התרחשו במהלך השנה, מהם שלושה בחודש דצמבר. ביום ראשון, 21 בדצמבר 2025, נרשמו כ־375,916 נוסעים, המספר היומי הגבוה ביותר עד כה, לאחר ששלושה ימים קודם לכן נרשמו 366,253 נוסעים ביום אחד.

גם ברמה החודשית נרשמו נתונים חריגים. בחודש אוקטובר עמד ממוצע הנסיעות היומי על כ־298 אלף נוסעים, ובחודש דצמבר נרשמו כ־7.3 מיליון נסיעות – מספר הגבוה מהשיא הקודם שנרשם באוגוסט 2023 ועמד על כ־6.9 מיליון.

במשרד התחבורה מייחסים את העלייה בביקושים להשקעות בתשתיות מסילתיות, רכש קרונות חדשים, הארכת רכבות והרחבת החישמול. במסגרת זו שולבו רכבות חשמליות בעלות קיבולת גבוהה יותר, המסוגלות להסיע עד כ־2,000 נוסעים, לצד שינויים תפעוליים שנועדו להגדיל את ההיצע.