פערי התשואה בין אג"ח ומניות מצטמצמים - זו הסיבה
פעם, כשלמדתי לתואר שני בכלכלה, הייתי צריך ללמוד על תעלומת הפרמיה העודפת של מניות. מתברר שבממוצע, תיק מפוזר היטב של מניות (נניח תיק שמחקה את מדד ה- S&P500), נתן ב- 100 השנים האחרונות תשואה משמעותית גבוהה יותר מאג"ח בסיכון נמוך. הפערים בין התשואה על מניות לאג"ח הם עקביים, ועמדו במשך רוב המאה ה-20 על בין 5% ל- 8%.
במבט ראשון, הפערים האלו לא נראים כמו תעלומה. השקעה במניות כרוכה בסיכון גבוה יותר מאשר השקעה באג"ח, ולכן סביר שמשקיעים ידרשו ממניות תשואה גבוהה יותר מאשר מאג"ח. אבל הפערים האלו הם בכל זאת תעלומה: כדי להסביר פערי תשואה כל-כך גדולים בין מניות לאג"ח, צריך להניח שמשקיעים הם שונאי סיכון ברמה קיצונית. כדי להסביר פער תשואות של 5%, למשל, צריך להניח שאם מציעים למשקיע הממוצע בחירה בין הכנסה בטוחה של $51,301 להימור 50/50 בין זכייה ב-$50,000 לזכייה ב- $100,000, המשקיע הממוצע יעדיף את ההכנסה הבטוחה.
אבל אם נניח שמשקיעים הם שונאי סיכון ברמה כזאת, לא נוכל להסביר הרבה מאוד התנהגויות אחרות בשוק המניות. בין השאר, לא ניתן יהיה להסביר את מספר המשקיעים שלא משקיעים בתיק מפוזר, לא ניתן יהיה להסביר משקיעים שמשקיעים בחברות קטנות, ועוד הרבה מאוד דברים אחרים. אז בארה"ב, התעלומה הזאת עדיין עומדת, גם אחרי למעלה מ- 40 שנים מאז שרג'ינאש מהרה ואדוארד פרסקוט הפנו אליה את הזרקור בפעם הראשונה. אומנם פערי התשואות בין אג"ח ומניות הצטמצמו מאז שנות ה- 1980, אבל הם עדיין עומדים על כ- 3%, הרבה יותר מכפי שניתן היה לצפות עבור משקיעים עם רמות סיכון סבירות.
האמת היא שכשאני למדתי את המודל הזה, לא הבנתי על איזו תעלומה מדובר. באותה תקופה, התשואה על אג"ח בארץ הייתה גבוהה יותר מהתשואה על מניות, והתעלומה הייתה בכלל הפוכה: למה שמישהו ירכוש מניות כשהוא יכול לקבל יותר על אג"ח של ממשלת ישראל.
- למה כולם מרגישים שהכול מתייקר אבל נתוני האינפלציה מראים אחרת?
- למה ישראל לא מצטיינת בפריון עבודה ואיך זה ישפיע על רמת החיים כאן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאז עברו כמה שנים, והיום התשואה על מניות גבוהה מזאת שעל אג"ח גם בישראל. אבל כשהריבית עולה והאינפלציה עדיין לא בשליטה, דברים מתנהגים אחרת מאשר בימים שהיו לא מזמן, כשהאינפלציה הייתה אפסית והריבית נשקה לאפס. כי כשהריבית והאינפלציה היו אפסיים, למשקיעים לא היו הרבה ברירות. משקיעים שחיפשו השקעות סולידיות, גילו שאין כמעט הבדל בין לרכוש אג"ח בסיכון נמוך לבין להשאיר את הכסף בעו"ש. למעשה, בהינתן העמלות על רכישת אג"ח, בהרבה מקרים היה עדיף להשאיר את הכסף בעו"ש. התוצאה הייתה שבתקופה שבין 2008 לסוף הקורונה, היתרות בחשבונות העו"ש של הציבור עלו מפחות מ- 100 מיליארד שקל לפני פרוץ משבר הסאב-פריים, ללמעלה מ-700 מיליארד שקל בסוף 2021.
כל מי שבכל זאת רצה להרוויח ריבית על הכסף שלו, נאלץ לרכוש מניות, ורצוי מניות עם רמת סיכון גבוהה יחסית. ככל שהריבית והאינפלציה היו נמוכות יותר, אנשים רכשו מניות עם רמת סיכון גבוהה יותר. היו גם אנשים שחשבו שמניות זה נכס בסיכון גבוה מדי עבורם, ולכן הם ניסו לרכוש נכס "בטוח" שגם ייתן להם תשואה. אנשים כאלו נדחפו לשוק הנדל"ן, מתוך אמונה שאין נכס בטוח יותר מדירה להשקעה. הם רק שכחו שהם רכשו דירה מאותה סיבה שאחרים קנו מניות, מה שמלמד שדירות להשקעה אינן באמת נכס בטוח. למעשה, הן נכס ברמת סיכון שלא שונה בהרבה מזה של תיק מניות.
עכשיו, כשהריבית והאינפלציה עולים, קורים שני דברים. ראשית, מי שקודם החזיקו כסף בעו"ש, מגלים שהאינפלציה שוחקת את הערך שלו. לכן, הם מחפשים השקעות שיאפשרו להם תשואה שהיא לפחות בגובה האינפלציה. זה יוצר ביקוש גדול לנכסים בטוחים – ובמיוחד לאג"ח. שנית, עליית הריבית מזכירה לאנשים שהשקיעו במניות בסיכון גבוה שסיכונים לא תמיד משתלמים. לכן, אנשים מוציאים חלק מהכספים שהם שמו בשוק המניות ומעבירים אותם לאג"ח. אם הבנקים המרכזיים מתחייבים לתת תשואה שהיא בערך בגובה האינפלציה, ואם התשואה על האג"ח של חברות סולידיות היא קצת גבוהה יותר מהאינפלציה, אז עבור הרבה משקיעים, לקנות אג"ח זה יותר טוב מאשר לקחת את הסיכון שהם השקיעו בחברה שלקחה הרבה הלוואות בשנים האחרונות, ועכשיו לא בטוח שהיא מסוגלת להחזיר.
- סוגת בדרך לבורסה לפי שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל
- מה יהיה היום בבורסה, וגם מה אומר לנו שוק ההנפקות?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
אז בתקופה הזאת, פערי התשואה בין אג"ח ומניות מצטמצמים, כשמשקיעים מוכרים מניות וקונים עוד אג"ח. אבל צריך לזכור: תעלומת הפרמיה העודפת מלמדת שכל עוד הפער בין התשואה על אג"ח סולדי לתשואה על תיק מניות מפוזר היטב לא יורדת לבערך אחוז וחצי-שניים, אז עבור משקיע עם אופק ארוך יחסית, רכישה של מניות זאת עדיין הזדמנות. למי שקנו דירות המצב פחות טוב, כי היום יותר קשה למכור אותן מלפני שנה, ולכן הם צריכים לבחור בין להשכיר את הדירות ולהרוויח תשואה שבקושי מכסה את האינפלציה, ללמכור את הדירות במחיר נמוך מזה שהם ציפו.
ד"ר אביחי שניר,
המחלקת לכלכלה, אוניברסיטת בר-אילן.
- 4.המומחה 04/10/2023 03:13הגב לתגובה זונא להבדיל בין מראה אחורית למראה קדמית, אף אחד אינו יודע ברמת וודאות של 100%מה תהייה תשואת המניות בשנים הקרובות, ראה לדוגמא את התנהגות שוק המניות היפני בכ- 40 השנים האחרונות, מרמה של כ- 44,000 נקודות בשיא לרמה של כ- 31,000 נקודות כעת.
- 3.כותב 02/10/2023 08:19הגב לתגובה זו100 שנה זה הרבה יותר מדי זמן למשקיע ממוצע
- 2.סוחר נוסטרו 02/10/2023 05:41הגב לתגובה זוהנדלן למגורים בישראל הוא השחלת העשור
- 1.ל 01/10/2023 10:18הגב לתגובה זומובנת יותר לדעתי מ"תעלומת העדר" או תעלומת ה FOMO
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה היום בבורסה, וגם מה אומר לנו שוק ההנפקות?
שוק ההנפקות בתל אביב מתחמם מחדש, עם חברות נוספות שממהרות לנצל את האופטימיות והמכפילים הנדיבים בבורסה; השוק יגיב להמשך ההתפתחויות במלחמת הסחר
שוק ההנפקות בתל אביב מתעורר: במחצית הראשונה של 2025 הצטרפו לבורסה תשע חברות מניות חדשות שגייסו למעלה מ-1.4 מיליארד שקלים, רובן בתחום הנדל״ן, והמגמה נמשכת גם בחודשים האחרונים. אחת החברות שמבקשות לנצל את הגאות
היא סוגת, שמתקרבת להנפקה ראשונה בבורסה בתל אביב. חברת המזון הוותיקה, שבשליטת קרן פורטיסימו, צפויה לצאת להנפקה כבר בחודש הבא לפי שווי של כ-1.5 מיליארד שקל, כפול מהערכת השוק ב-2021. סוגת, מוכרת למשקיעים ממכירת אורז, סוכר,
קטניות ופסטה, ונמצאת באור הזרקורים גם מהצד הציבורי לאחר שספגה ביקורת על העלאת מחירים למרות ירידה במחירי האורז בעולם.
עם זאת, בשוק כבר נשמעות אזהרות כי גל ההנפקות הנוכחי מתפתח במהירות לשוק חם מדי. הערכות השווי של חלק מהחברות מזנקות לרמות שלא תמיד
משקפות את הביצועים בפועל, וחלק מהמשקיעים מזהירים מפני אופוריה שמזכירה את תקופת 2020-2021.
הבורסה ננעלה אתמול בעליות, מדד ת״א 90 טיפס עד כ-1.1%, ת״א 35 עלה כ-1%, ומדד הנדל״ן בלט עם קפיצה של כ-2%. המומנטום התבסס בעיקר על הודעה מאת שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט כי ארה״ב וסין הגיעו למסרגת על הסכם סחר חדש, כולל תחומים כמו טכנולוגיה, מתכות נדירות ורכישות חקלאיות, מה שמדליק מחדש תקוות לבסוף להסרת חסמים של שנים. עם זאת, חשוב לזכור שמכלולים דומים הודגם בעבר כהתקדמות רק כדי להידחות בסופו של דבר. טראמפ עושה מרתון פגישות במזרח כדי לקדם את האג'נדה שלו, ועל פי הדיווחים האחרונים נראה שישנה התקדמות. לצד ההתקדמות מול סין, ארה"ב חתמה על הסכמי סחר עם מלזיה וקמבודיה, ומסרת הסכם שיתופי עם תאילנד ו-וויאנטם, במה שדוחף את שוקי אסיה לעליות הבוקר. מעבר לים, החוזים מגיבים באופטימיות. החוזים על הנאסדק בולטים בעלייה של 1%, בעוד ה-S&P 500 עולה עד 0.8%.
חזרה לשוק המקומי. המתיחות סביב האפשרות לחזרה למלחמה לא ירדה מהפרק, כאשר אתמול טראמפ נתן אולטימטום של 48 שעות להחזיר את גופות החטופים, ואם לא יהיו לכך השלכות. מעבר למתיחות בדרום, גם המתיחות בצפון חוזרת לכותרות. צה"ל הגביר לאחרונה את התקיפות בלבנון, ועל פי הערכות מעל 300 מחבלי חיזבאללה חוסלו מאז ההסכם על הפסקת האש ורק בשבועיים האחרונים בוצעו מספר חיסולים ממוקדים (בהם עלי חוסיין אל מוסאווי, מבריח אמצעי לחימה, ועוד כמה פקידים מקומיים של הארגון. במקביל הושלם תרגיל אוגדתי נרחב להגברת המוכנות בגבול.
- זוז טסה 19.5%, גילת זינקה 5.6%, ת"א 90 עלה 1.1%
- הדולר יורד מול השקל; איזה מטבעות התחזקו הכי הרבה מולו מתחילת השנה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד הנעלמים במשוואה של המשקיעים הוא האם הריבית תרד בהחלטה הקרובה. בעוד שמרבית הנתונים תומכים בהורדת ריבית כבר בנובמבר, נכון להיום עדיין יש אי וודאות סביב המלחמה ועם המתיחות בצפון היא מתגברת. מה שכן, עבור הישראלים המלחמה בעזה לא השפיעה יותר מדי על הרגלי הצריכה של הישראליים, ולכן בעת היציאה מהמלחמה לא נראה שיש גל ביקושים שמגיע אחריה. על פי הסקירה השבועית של לידר, נתוני כרטיסי האשראי לא מראים עלייה חדה בצריכה, מכירות הדירות נותרו ברמה נמוכה, והתחזיות לצמיחה ממשיכות להיות מתונות, סביב 3.8% בלבד לשנת 2026. בכל מקרה, בשוק הקונצנזוס כרגע הוא שהורדת הריבית בישראל תקרה בפגישה הקרובה, שכן עד אז צפויים להתבהר הדברים. בכל מקרה, הריבית בארה"ב צפויה לרדת השבוע.
