פערי התשואה בין אג"ח ומניות מצטמצמים - זו הסיבה

מהי "תעלומת הפרמיה" ומה היא מלמדת עלינו כמשקיעים, מה קורה כשהריבית והאינפלציה עולות, אילו השקעות אנחנו בוחרים בתקופה הזאת, ומה קורה למשקיעים שונאי סיכון?
ד"ר אביחי שניר | (4)

פעם, כשלמדתי לתואר שני בכלכלה, הייתי צריך ללמוד על תעלומת הפרמיה העודפת של מניות. מתברר שבממוצע, תיק מפוזר היטב של מניות (נניח תיק שמחקה את מדד ה- S&P500), נתן ב- 100 השנים האחרונות תשואה משמעותית גבוהה יותר מאג"ח בסיכון נמוך. הפערים בין התשואה על מניות לאג"ח הם עקביים, ועמדו במשך רוב המאה ה-20 על בין 5% ל- 8%.

במבט ראשון, הפערים האלו לא נראים כמו תעלומה. השקעה במניות כרוכה בסיכון גבוה יותר מאשר השקעה באג"ח, ולכן סביר שמשקיעים ידרשו ממניות תשואה גבוהה יותר מאשר מאג"ח. אבל הפערים האלו הם בכל זאת תעלומה: כדי להסביר פערי תשואה כל-כך גדולים בין מניות לאג"ח, צריך להניח שמשקיעים הם שונאי סיכון ברמה קיצונית. כדי להסביר פער תשואות של 5%, למשל, צריך להניח שאם מציעים למשקיע הממוצע בחירה בין הכנסה בטוחה של $51,301 להימור 50/50 בין זכייה ב-$50,000 לזכייה ב- $100,000, המשקיע הממוצע יעדיף את ההכנסה הבטוחה.

אבל אם נניח שמשקיעים הם שונאי סיכון ברמה כזאת, לא נוכל להסביר הרבה מאוד התנהגויות אחרות בשוק המניות. בין השאר, לא ניתן יהיה להסביר את מספר המשקיעים שלא משקיעים בתיק מפוזר, לא ניתן יהיה להסביר משקיעים שמשקיעים בחברות קטנות, ועוד הרבה מאוד דברים אחרים. אז בארה"ב, התעלומה הזאת עדיין עומדת, גם אחרי למעלה מ- 40 שנים מאז שרג'ינאש מהרה ואדוארד פרסקוט הפנו אליה את הזרקור בפעם הראשונה. אומנם פערי התשואות בין אג"ח ומניות הצטמצמו מאז שנות ה- 1980, אבל הם עדיין עומדים על כ- 3%, הרבה יותר מכפי שניתן היה לצפות עבור משקיעים עם רמות סיכון סבירות.

האמת היא שכשאני למדתי את המודל הזה, לא הבנתי על איזו תעלומה מדובר. באותה תקופה, התשואה על אג"ח בארץ הייתה גבוהה יותר מהתשואה על מניות, והתעלומה הייתה בכלל הפוכה: למה שמישהו ירכוש מניות כשהוא יכול לקבל יותר על אג"ח של ממשלת ישראל.

מאז עברו כמה שנים, והיום התשואה על מניות גבוהה מזאת שעל אג"ח גם בישראל. אבל כשהריבית עולה והאינפלציה עדיין לא בשליטה, דברים מתנהגים אחרת מאשר בימים שהיו לא מזמן, כשהאינפלציה הייתה אפסית והריבית נשקה לאפס. כי כשהריבית והאינפלציה היו אפסיים, למשקיעים לא היו הרבה ברירות. משקיעים שחיפשו השקעות סולידיות, גילו שאין כמעט הבדל בין לרכוש אג"ח בסיכון נמוך לבין להשאיר את הכסף בעו"ש. למעשה, בהינתן העמלות על רכישת אג"ח, בהרבה מקרים היה עדיף להשאיר את הכסף בעו"ש. התוצאה הייתה שבתקופה שבין 2008 לסוף הקורונה, היתרות בחשבונות העו"ש של הציבור עלו מפחות מ- 100 מיליארד שקל לפני פרוץ משבר הסאב-פריים, ללמעלה מ-700 מיליארד שקל בסוף 2021.

כל מי שבכל זאת רצה להרוויח ריבית על הכסף שלו, נאלץ לרכוש מניות, ורצוי מניות עם רמת סיכון גבוהה יחסית. ככל שהריבית והאינפלציה היו נמוכות יותר, אנשים רכשו מניות עם רמת סיכון גבוהה יותר. היו גם אנשים שחשבו שמניות זה נכס בסיכון גבוה מדי עבורם, ולכן הם ניסו לרכוש נכס "בטוח" שגם ייתן להם תשואה. אנשים כאלו נדחפו לשוק הנדל"ן, מתוך אמונה שאין נכס בטוח יותר מדירה להשקעה. הם רק שכחו שהם רכשו דירה מאותה סיבה שאחרים קנו מניות, מה שמלמד שדירות להשקעה אינן באמת נכס בטוח. למעשה, הן נכס ברמת סיכון שלא שונה בהרבה מזה של תיק מניות.

עכשיו, כשהריבית והאינפלציה עולים, קורים שני דברים. ראשית, מי שקודם החזיקו כסף בעו"ש, מגלים שהאינפלציה שוחקת את הערך שלו. לכן, הם מחפשים השקעות שיאפשרו להם תשואה שהיא לפחות בגובה האינפלציה. זה יוצר ביקוש גדול לנכסים בטוחים – ובמיוחד לאג"ח. שנית, עליית הריבית מזכירה לאנשים שהשקיעו במניות בסיכון גבוה שסיכונים לא תמיד משתלמים. לכן, אנשים מוציאים חלק מהכספים שהם שמו בשוק המניות ומעבירים אותם לאג"ח. אם הבנקים המרכזיים מתחייבים לתת תשואה שהיא בערך בגובה האינפלציה, ואם התשואה על האג"ח של חברות סולידיות היא קצת גבוהה יותר מהאינפלציה, אז עבור הרבה משקיעים, לקנות אג"ח זה יותר טוב מאשר לקחת את הסיכון שהם השקיעו בחברה שלקחה הרבה הלוואות בשנים האחרונות, ועכשיו לא בטוח שהיא מסוגלת להחזיר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אז בתקופה הזאת, פערי התשואה בין אג"ח ומניות מצטמצמים, כשמשקיעים מוכרים מניות וקונים עוד אג"ח. אבל צריך לזכור: תעלומת הפרמיה העודפת מלמדת שכל עוד הפער בין התשואה על אג"ח סולדי לתשואה על תיק מניות מפוזר היטב לא יורדת לבערך אחוז וחצי-שניים, אז עבור משקיע עם אופק ארוך יחסית, רכישה של מניות זאת עדיין הזדמנות. למי שקנו דירות המצב פחות טוב, כי היום יותר קשה למכור אותן מלפני שנה, ולכן הם צריכים לבחור בין להשכיר את הדירות ולהרוויח תשואה שבקושי מכסה את האינפלציה, ללמכור את הדירות במחיר נמוך מזה שהם ציפו.

ד"ר אביחי שניר,

המחלקת לכלכלה, אוניברסיטת בר-אילן.

 

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    המומחה 04/10/2023 03:13
    הגב לתגובה זו
    נא להבדיל בין מראה אחורית למראה קדמית, אף אחד אינו יודע ברמת וודאות של 100%מה תהייה תשואת המניות בשנים הקרובות, ראה לדוגמא את התנהגות שוק המניות היפני בכ- 40 השנים האחרונות, מרמה של כ- 44,000 נקודות בשיא לרמה של כ- 31,000 נקודות כעת.
  • 3.
    כותב 02/10/2023 08:19
    הגב לתגובה זו
    100 שנה זה הרבה יותר מדי זמן למשקיע ממוצע
  • 2.
    סוחר נוסטרו 02/10/2023 05:41
    הגב לתגובה זו
    הנדלן למגורים בישראל הוא השחלת העשור
  • 1.
    ל 01/10/2023 10:18
    הגב לתגובה זו
    מובנת יותר לדעתי מ"תעלומת העדר" או תעלומת ה FOMO
גיא בינשטוק עמיר שיווק
צילום: יחצ
ראיון

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת

מנדי הניג |

עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 0.78%   נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.

ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה

לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים . 

המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה - כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות. "הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.


אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה

"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".

מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?

"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".

אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

מנורה וכלל מאבדות 2%, אל על מטפסת 2%; מגמה שלילית בבורסה

המדדים נסחרים בירידות כאשר מניות הביטוח בולטות בירידות, בעוד מניות הביטחוניות נהנות מביקושים; במקביל, המתיחות בין רוסיה לנאט"ו מחריפה עם חדירת רחפנים לפולין, בעוד איראן ו־IAEA מנסות לייצב את החזית הגרעינית

מערכת ביזפורטל |

המסחר ביום שאחרי התקיפה הישראלית בקטאר מתנהל בירידות שערים, כאשר מדדי ת"א 35 ו-90 נסחרים בירידה של עד 0.5%.
במבט על הסקטורים המרכזיים ירידות, כאשר מדד הבנקים יורד 0.5% ומדד הביטוח בולט לשלילה ומאבד 1.5%. מי שבולטות לחיוב הן המניות הביטחוניות, אולי דווקא כמו שמצופה מהן.

השוק עלה אתמול על חדשות התקיפה, אך הבוקר מתגברים הדיווחים כי אולי התקיפה לא השיגה את היעדים שקיוו להם במערכת הביטחון. ומה קורה בקטאר? הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו. היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון. קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?

ואם מדברים על אירועים גיאופוליטיים, אתמול רחפנים רוסיים חדרו לפולין, והמתיחות הגיאופוליטית מסלימה: נאט"ו בכוננות, נמלי תעופה נסגרו; היום דווח כי ראש ממשלת פולין דונלד טוסק הצהיר כי פולין ביקשה מנאט"ו להפעיל את סעיף 4 של הברית, סעיף שמאפשר התייעצות דחופה בין החברות כאשר אחת מהן מרגישה שאיום נשקף לביטחונה או לשלמותה הטריטוריאלית, לאחר שמטוסי נאט"ו הוזנקו כדי להתמודד עם חדירת כטב"מים רוסים למרחב האווירי של פולין, וברקע נשקלת אפשרות לחזק את מערך ההגנה האווירית באזור. האירועים מסמנים החרפה חמורה במתיחות בין רוסיה לנאט"ו, כאשר פולין מדגישה שמדובר בהפרה ישירה ומסוכנת של ריבונותה. מה מחפשת רוסיה בפולין ואיך זה משפיע על החברות הביטחוניות (גם בישראל)? בכתבה כאן - רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון

בעוד בנאט"ו הגזרה מתחממת, באיראן הגזרה מתקררת. על פי דווחים, איראן וה-IAEA חתמו אתמול על הסכם טכני במצרים שמייצר מסגרת לחידוש שיתוף הפעולה וביקורות גרעיניות, במאמץ לבלום הליך סנקציות מתמשך מצד ברית המעצמות. יחד עם זאת, הקיום הפורמלי של הסכם זה תלוי בהמשך תנודות בשטח, במיוחד אם יוחזרו סנקציות, והאופן שבו תתבצע הפיקוח בפועל.

אתמול ביצעה ישראל תקיפה אווירית על מטה הנהגת חמאס בדוחא שבקטאר. זה הפעם הראשונה שאירוע צבאי כזה מתרחש בשטח מדינה שהייתה עד כה מעורבת בתיווך. צה"ל שוב הוכיח עליונות, רגישות ודיוק בלתי רגיל בפעולה בלב דוחא, התקיפה הישירה הראשונה נגד הנהגת חמאס בקטאר. המהלך סימן עוצמה אסטרטגית ויישום מדויק של יכולת תקיפה מעבר לגבולות, ותמך בשוק המניות. בסיכום היום מדדי ת"א 35 ו-125 רשמו שיאים חדשים, ות"א 90 רחוק מרחק נקודות בודדות משיא דומה. גם בשוק הגלובלי התגובה הייתה מאופקת, כאשר הנפט שנחשב לאינדיקטור שמושפע מהמתיחות במזרח התיכון עלה קלות לרמה של 63 דולר לחבית.