פרופסור מנואל טרכטנברג
צילום: שלומי יוסף
הוועידה הכלכלית

"משבר הדיור מעבר לפינה, זה יכול להתפוצץ עלינו בעוצמה אדירה"

פרופ’ מנואל טרכטנברג התארח בוועידה הכלכלית. לצד אופטימיות: "היו הרבה מדינות שהיו מתחלפות עם הכלכלה שלנו, יש במה להתגאות", הוא הסביר: "יוקר המחיה היה כאן שנים אחורה, יש פערים גם בתחום החינוך. הנזקים בכלכלה טרם נראים לעין". וממה עוד הוא מזהיר?
איציק יצחקי | (13)

מה המצב הכלכלי של ישראל? האם הרפורמה המשפטית צריכה להדאיג ואיך האירועים הביטחוניים משפיעים עלינו? פרופ’ מנואל טרכטנברג, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, הציג בוועידה הכלכלית של ביזפורטל את הכלכלה החזקה של ישראל, אך גם את הסיכונים והטלטלה הגדולה שהיא עוברת. 

"ישראל היא עדיין איתנה וחזקה ויש לא מעט סיבות להיות מרוצים, אבל אם אנחנו מסתכלים על הנתונים המאקרו כלכליים, הנתונים העכשוויים שמשקפים מציאות של אתמול, לא של מחר, היו הרבה מדינות שהיו מתחלפות איתנו. אנחנו מסתכלים על הצמיחה העתידית, שהיא לא בסדרי גודל שהיינו רוצים לעצמנו אבל הכל יחסי לעולם. נתון בולט חיובי הוא היחס חוב תוצר יחס חוב תוצר, שמגלם בתוכו גם את ההתנהגות של הממשלה. במובן הזה אנחנו במצב מצוין, הרי היחס חוב תוצר ירד בצורה תלולה, 70% פלוס, לפחות 60% מהמדינות כגון ארה"ב היו מתחלפות איתנו בנתון הזה.

 

הרבה מדינות היו שמחות להתחלף איתנו

"במאבק באינפלציה בנק ישראל באמת הצליח", הוסיף טרכטנברג. "אנחנו עדיין לא הגענו לנחלה ולמנוחה אבל לא רחוקים מזה. נכון, יש תמיד מחיר על כך, ריביות גבוהות, אבל אנחנו לא חריגים בכלל בהקשר הזה. שיעור התעסוקה, ושיעורה הוא נתון חשוב מאוד, הוא חזק. יש נתונים מקרו כלכליים, ישראל בטופ 24 של המדינות עם התוצר לנפש הכי גבוה בעולם.

"אני כל פעם מופתע מחדש מהעובדה שמדינת ישראל בצורה שיטתית, יודעת להיחלץ ממשבר של אירועים ביטחוניים ולא נפגעת כלכלית. כל פעם קורה משהו, זה איום ונורא, אבל אנחנו צולחים את זה. אבל יש גם את הצד השני שלה.

פרופ מנואל טרכטנברג (שלומי יוסף)

"יש במה להתגאות, אבל צריך גם להיזהר". פרופ' טרכטנברג בכנס (שלומי יוסף) 

>> ראיון עם פרופ' טרכטנברג: מה יהיה עם מחיר הדירות? "יעלו עד שתהיה התפרצות ומחאה גדולה של העם"

"יוקר המחיה היה כאן שנים אחורה, גם משבר הדיור מחכה לנו מעבר לפינה. יש עכשיו אתנחתא כי אנשים עסוקים במשהו אחר, אבל אין התחלות בנייה בחצי שנה האחרונה, אבל זה יכול להתפוצץ עלינו בעוצמה שלא ידענו כמותה בתחום הדיור, וזה אחרי שמחירי הדיור היו עלו פי שניים מאז המחאה הגדולה של 2011. אז זה מחכה לנו מעבר לפינה מצד אחד, וכמובן אי השוויון והפערים ומה שקורה בתחום החינוך - כלומר, מדינת ישראל במין סכיזופרניה ועדיין יש הצלחה מאקרו כלכלית שאי אפשר לקחת מאיתנו. יש במה להתגאות, גם בהצלחה הסקטוריאלית של ההייטק. מהצד השני, הפער הזה בין הביצועים הנפלאים האלה, לבין מה שקורה בפועל לרוב אזרחי מדינת ישראל, הוא גדול. צריך להיזהר".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

אנחנו מכים את עצמו, היהודים לא נוהגים לעשות דברים כאלו

"אני תמיד נדהם מהתמונות באיסלאם איך השיעים מכים ופוצעים את עצמם בגלל אותו אירוע מלפני 1,300 שנה. אנחנו, היהודים, לא נוהגים לעשות דברים כאלה. אבל הנה אנחנו לוקחים עכשיו שוט ומכים את עצמנו בעוצמה אדירה. המשבר הנוכחי שהוא כל-כולו הלקאה עצמית במובן לא שאנו בוכים על משהו שקרה, אלא גורמים את הפצעים האלה לעצמנו בעוצמה שקשה להעלות על הדעת. אנו לוקחים את אותה הצלחה כלכלית אדירה, גם הכישלון החברתי, ומנסים בכל כוחנו לפגוע בעצמנו. זה מה שקורה כיום. אני לא אומר שמישהו התכוון לזה, לא רוצה לחלק ציונים על אשמה, אבל זה מה שקורה בפועל, בכלכלה, בביטחון. כיום אני מאוד מעורה בדברים האלה ואני יכול להגיד את זה באחריות.

"זה משתלב עם תופעות גלובליות בתחום הכלכלה שמאוד מדאיגות כשלעצמן. אני רוצה להתמקד באחת מהן: העימות שמתפתח הקשה בין ארצות הברית לסין", הוסיף הפרופסור. "מדינת ישראל הנס של הסטרטאפ ניישן, קרה כן בזכות הכישרון האדיר שיש במדינה, גם טכנולוגי וגם יזמי. אבל גם בזכות תהליך גלובליזציה, גל אדיר של גלובליזציה שהעולם לא ידע כמותו, שהחל בשנות ה-90 המוקדמות, אחרי נפילת ברית המועצות לשעבר. אנחנו השכלנו לגלוש על הגל הזה, של הגלובליזציה, והיינו גדולים נהיינו גדולים במזרח ובמערב ובכל מקום. זה לקח כישרון אבל היו תנאים גלובליים שאיפשרו את הדבר הזה. כיום, אנחנו עדים לתהליך דה-גלובליזציה. במדינת ישראל כיום, אנחנו שייכים באופן ברור למכנה של ארצות הברית וצריך להזכיר את זה בפה מלא. אלו שמזלזלים בכך לא יודעים מה הם אומרים, כאלו שמטילים ספק בצורך, שהמעצמה הגדולה בעולם תהיה השותפה האסטרטגית מספר 1 שלנו. אבל זה מכריח אותנו ממש לבחור צד וזה תהליך שהוא פוגע בכלכלה בכל מקום. לא רק אצלנו, אבל אצלנו ביתר שאת. מכיון שאנחנו כלכלה כזאת פתוחה, אנחנו חיים מהפתיחות הזאת ואנחנו ניזונים מכך. ולכן, המגמה העולמית הזאת, הגלובלית, היא מאוד בעוכרינו.

 

חשש להון האנושי בארץ - הם יכולים לעזוב

"מצד שני", הדגיש טרכטנברג, "יש תופעות סביבתיות גלובליות שהן לא חיוביות, צריך לומר את האמת. אני לוקח את כל האנרגיה של מדינת ישראל רק כדי להתמודד נכונה עם אותן תופעות חיצוניות. הנזקים העמוקים לכלכלה, לא נראים לעין עדין. זה לוקח זמן. התהליכים האלה לא לינאריים, זה לא שאתה גולש על פני שיפוע נתון לאורך זמן כלפי מטה ויש שיפוע קל. לא. יש האצה של התהליכים ואני רוצה להתמקד בנקודה אחת. הנס של הסטרטאפ ניישן מבוסס, בין היתר, על סנטימנט. מה זאת אומרת? מה המודל שמזין את הנס הזה? יש משאב טבע אדיר כאן שנקרא טאלנט. זה באמת דבר ייחודי ביותר, בנפט אתה מגלה מאגר והוא סופי. הטאלנט שלנו מתחדש כל הזמן - הזרם הזה שנכנס ל-8200 שיוצא ממנו. יש אוצר טבע שהוא מתחדש אבל מוגבל ביכולת העשייה שלו.

"מבחוץ מסתכלים עלינו, אומרים יש משאב טבע כאן ובואו נשקיע בו. אנחנו מאמינים בו. אז יש את ההשקעות שבאות לכאן, זרם של השקעות. אבל בסופו של יום, משקיעים רוצים תמורה", הוא ממשיך. "התמורה באה בדרך כלל בצורה של אקזיט - למי אתה מוכר? לגורם חיצוני שמסתכל ואומר וואלה הטאלנט הזה הניב פירות. אני רוצה לקחת את הפירות האלה. אז יש סנטימנט שמזין את ה'אינפלו', כלומר את הזרם של ההשקעות, ויש סנטימנט שמזין את ה'אאוטפלו' - את הקניה של התוצר של אותו טאלנט. ברגע שהסנטימנט הזה נפגע, אני מודאג. מדאיג אותי שמשאב הטבע הזה לא תקוע כאן באדמה, הוא עלול לזוז".

 

סיום אופטימי

לסיום אמר: "רוצה לסיים עם אמירה אופטימית. רובנו זוכרים היטב את ההיפר אינפלציה של שנות ה-80. איך יצאנו מהמשבר ההוא? בשנת 1985, קמה ממשלת אחדות, רוטציה, בין שמיר לפרס. כולה הייתה בעצם ב-1984 מוכוונת להתחיל לא רק בתכנית במובן של הורדת אינפלציה מ-500% לעידן אינפלציה דו-ספרתית, אלא בתכנית ארוכת טווח. הפתיחה לרווחה של המשק, הרפורמות, שקרו במדינה הזאת על פני עשרות שנים, לא שנה אחת ולא עשור איפשרו את אותו נס כלכלי. זה אפשרי. הוכחנו את זה. היום דרושה ממשלה אחרת שתעשה ותשים בראש הדגל שתניף, את הפיוס, ההבראה, השיקום ויציאה לדרך חדשה".

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    מילים כדורבנות (ל"ת)
    גו פרופסור 05/09/2023 12:37
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    קיבלו במשך 14 שנים תוספת של 57 ש"ח (ל"ת)
    מיליון קשישים 05/09/2023 11:32
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    משרד האוצר 05/09/2023 11:30
    הגב לתגובה זו
    והיצרני מהמתנחלים מהישיבות וממופרעי הגבעות 165 מיליארד " ( כל שנה )
  • 9.
    מאות אלפי פרזיטים 05/09/2023 11:28
    הגב לתגובה זו
    וילדינו עובדים 3 עבודות ומשרתים כל שנה 45 ימי מילואים .
  • 8.
    מחזיקים מלא מלא מלא מלא את המדינה . (ל"ת)
    העשירונים 8-9-10 05/09/2023 11:27
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    58% מאזרחי ישראל משלמים 0000000 מיסים למדינה . (ל"ת)
    לא יאמן ! 05/09/2023 11:26
    הגב לתגובה זו
  • יואב 05/09/2023 12:38
    הגב לתגובה זו
    מע"מ, מכס, מס קנייה וכו'. אין מוצר צריכה אחד במדינה שאנחנו לא משלמים עליו מס למדינה....
  • 6.
    יצחק שמיר ז"ל " מלאך חבלה אסון אסון למדינה " (ל"ת)
    8.4.2000 05/09/2023 11:23
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    "מר כלכלה " 05/09/2023 11:22
    הגב לתגובה זו
    ומקום 1 בעולם במחירי , הפירות הירקות המזון והטואלטיקה .
  • 4.
    צעירי ישראל 05/09/2023 11:22
    הגב לתגובה זו
    במחאת הדיור ב - 2011 וריסק ל נ צ ח 3 מיליון זוגות צעירים .
  • 3.
    וגרמת לעלייה נוספת במחירי הדירות. 05/09/2023 11:16
    הגב לתגובה זו
    וגרמת לעלייה נוספת במחירי הדירות.
  • 2.
    ביבי וחבורתו ישאירו מדינה חרוכה ואזרחים עניים (ל"ת)
    אפק 05/09/2023 11:06
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כלכלן 05/09/2023 10:27
    הגב לתגובה זו
    זה לא ההוא מהועדה ב 2011 שלפחות 60% ממסקנותיה יושמו ??? - אהה , עכשיו הוא מספר שמאז ועד היום מחירי הדיור הכפילו עצמן - לא שמעתי ממנו בתקופת ממשלת הביזיון הקודמת כשהמחירים עלו ב 40 אחוז ? בטח לא דברי פייסנות ואחדות - פשוט לא היה צריך - עכשיו פתאום הוא נזכר לחלק עצות פוליטיות - ולא אין מה להשוות ל 1985 , ואין צורך באנשים כמו גנץ לממשלות פריטטיות שיתקעו את המדינה - היינו בסרט הזה כבר לא ?? מוגש לחומר למחשבה למנואל
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

יוטרון מתחזקת 6.6%, ג'ין טכנולוגיות 4.3%; הבנקים והביטוח עברו לעליות של עד 0.8%

ג'ין טכנולוגיות נכנסת לתעשיות הביטחוניות עם פרויקט AI לחברה ביטחונית מקומית; נקסט ויז'ן ממשיכה במומנטום של ההזמנות ומודיעה על הזמנה נוספת של 22.1 מיליון דולר; יוטרון עם חניון אוטונמי חדש בלוס אנג'לס

מערכת ביזפורטל |


ג'ין טכנולוגיות ג'ין טכנולוגיות 4.34%   פותחת את השנה בקפיצה. חברת ה-AI הארגוני הודיעה כי תאגיד מוביל בתחום הגדיל הזמנת שירותי AI מהחברה בכ-4.4 מיליון שקל השבוע דיווחה ג'ין גם על מו"מ עם גוף בטחוני משמעותי נוסף במקביל החברה הקימה חברת בת ייעודית לצורך פיתוח פעילותה מול גופים וארגונים בטחוניים בישראל ובחו"ל צבר ההזמנות של החברה עמד בסוף חודש אוגוסט האחרון על כ-10.6 מיליון שקל, ומאז דיווחה החברה, בין היתר, על עיסקאות בהיקף של למעלה מ-12.4 מיליון שקל (כולל העיסקה הנוכחית) עם מערך הדיגיטל הלאומי, עם גורם מוביל בתחום הבריאות ועם חברת ביטוח ישיר.


2025 היתה השנה הכי טובה בבורסה ב-30 השנה האחרונות. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%. ככל שההשקעות והחסכונות שלכם נטו יותר לשוק המקומי ככה הרווחתם יותר. גם דצמבר היה חודש מצוין לחסכונות שלכם למרות הירידות בשבוע אחרון של החודש. 

התשואה שלכם בקרנות ההשתלמות והגמל מצטברת מתחילת השנה לכ-15%% במסלול הכללי ו-24% במסלול המנייתי. 

הבורסה בת"א עלתה בדצמבר במעל 5% בדצמבר כשוול סטריט היתה סביב האפס. שער הדולר ירד ב-2.2% ופגע בתשואות ועדיין - על פי בדיקת ביזפורטל, במסלול הכללי הרווחתם כ-0.7%, במסלול המנייתי בממוצע כ-1.6%, יש קרנות שגם הרוויחו מעל 2% - קרנות השתלמות בדצמבר- תשואה של 0.7% במסלול הכללי; תשואה של 1.6% במנייתי


גם קרנות הפנסיה נהנו משנה מצוינת בבורסה המקומית. הבורסה עלתה מעל 50% והיו הכל המניע מאחורי התשואות. גם ה-S&P עלה יפה - קרוב ל-17%, אבל חולשת הדולר בכמעט 13% היתה בעוכריו. מסלולים על ה-S&P 500 היו כישלון מהדהד בשנה האחרונה. מראש מסלול עוקב על מדד אחד הוא לא נכון ולא רק בגלל שזה רק מניות, אלא בעיקר שגם במניות כדאי בחסכונות לפנסיה לגוון בין השווקים - ישראל, ארה"ב ואולי גם שווקים אחרים. ככה גם החשיפה המטבעית קטנה. ועדיין - צריך לומר שה-S&P 500 כמסלול לאורך שנים הוא מסלול מנצח. לצד מסלול עוקב מניות, צריך לרוב לגוון עם מסלול סולידי-אג"חי אבל זה כבר תלוי במי אתם - איזה משקיעים אתם,ף כמה סיכון אתם יכולים לשאת, מה הצרכים שלכם, איך אתם מתמודדים עם הפסד ועוד. חוסך צעיר לפנסיה עם אופק רחב צריך להיות עם הרבה מאוד מניות. אדם שונא סיכון בן 60 שלא מסוגל לישון טוב בלילה כשהתיק יורד ב-2% ביום, צריך תיק מעורבב - האם קרן הפנסיה שלך מספיק טובה?


חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן  היה סקפטי אחרי הזמנת הענק באמצע דצמבר ואמר "לא בטוח שנראה עוד כאלו הזמנות גדולות" אבל נקסט ויז’ן ממשיכה לצבור הזמנות ואלו כלל לא קטנות אחרי הזמנת הענק ב-16 לדצמבר הוא אמר לנו "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק". החברה מדווחת הבוקר על הזמנה נוספת מלקוח קיים בהיקף של 22.1 מיליון דולר, שתסופק עד סוף הרבעון הרביעי של 2026. הזמנה כוללת מצלמות ומוצרים נוספים של החברה, עם מנגנון תשלומים מדורג שכולל מקדמות כבר עכשיו והשלמת התשלום לפני האספקה בפועל.