פרופסור מנואל טרכטנברג
צילום: שלומי יוסף
הוועידה הכלכלית

"משבר הדיור מעבר לפינה, זה יכול להתפוצץ עלינו בעוצמה אדירה"

פרופ’ מנואל טרכטנברג התארח בוועידה הכלכלית. לצד אופטימיות: "היו הרבה מדינות שהיו מתחלפות עם הכלכלה שלנו, יש במה להתגאות", הוא הסביר: "יוקר המחיה היה כאן שנים אחורה, יש פערים גם בתחום החינוך. הנזקים בכלכלה טרם נראים לעין". וממה עוד הוא מזהיר?
איציק יצחקי | (13)

מה המצב הכלכלי של ישראל? האם הרפורמה המשפטית צריכה להדאיג ואיך האירועים הביטחוניים משפיעים עלינו? פרופ’ מנואל טרכטנברג, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, הציג בוועידה הכלכלית של ביזפורטל את הכלכלה החזקה של ישראל, אך גם את הסיכונים והטלטלה הגדולה שהיא עוברת. 

"ישראל היא עדיין איתנה וחזקה ויש לא מעט סיבות להיות מרוצים, אבל אם אנחנו מסתכלים על הנתונים המאקרו כלכליים, הנתונים העכשוויים שמשקפים מציאות של אתמול, לא של מחר, היו הרבה מדינות שהיו מתחלפות איתנו. אנחנו מסתכלים על הצמיחה העתידית, שהיא לא בסדרי גודל שהיינו רוצים לעצמנו אבל הכל יחסי לעולם. נתון בולט חיובי הוא היחס חוב תוצר יחס חוב תוצר, שמגלם בתוכו גם את ההתנהגות של הממשלה. במובן הזה אנחנו במצב מצוין, הרי היחס חוב תוצר ירד בצורה תלולה, 70% פלוס, לפחות 60% מהמדינות כגון ארה"ב היו מתחלפות איתנו בנתון הזה.

 

הרבה מדינות היו שמחות להתחלף איתנו

"במאבק באינפלציה בנק ישראל באמת הצליח", הוסיף טרכטנברג. "אנחנו עדיין לא הגענו לנחלה ולמנוחה אבל לא רחוקים מזה. נכון, יש תמיד מחיר על כך, ריביות גבוהות, אבל אנחנו לא חריגים בכלל בהקשר הזה. שיעור התעסוקה, ושיעורה הוא נתון חשוב מאוד, הוא חזק. יש נתונים מקרו כלכליים, ישראל בטופ 24 של המדינות עם התוצר לנפש הכי גבוה בעולם.

"אני כל פעם מופתע מחדש מהעובדה שמדינת ישראל בצורה שיטתית, יודעת להיחלץ ממשבר של אירועים ביטחוניים ולא נפגעת כלכלית. כל פעם קורה משהו, זה איום ונורא, אבל אנחנו צולחים את זה. אבל יש גם את הצד השני שלה.

פרופ מנואל טרכטנברג (שלומי יוסף)

"יש במה להתגאות, אבל צריך גם להיזהר". פרופ' טרכטנברג בכנס (שלומי יוסף) 

>> ראיון עם פרופ' טרכטנברג: מה יהיה עם מחיר הדירות? "יעלו עד שתהיה התפרצות ומחאה גדולה של העם"

"יוקר המחיה היה כאן שנים אחורה, גם משבר הדיור מחכה לנו מעבר לפינה. יש עכשיו אתנחתא כי אנשים עסוקים במשהו אחר, אבל אין התחלות בנייה בחצי שנה האחרונה, אבל זה יכול להתפוצץ עלינו בעוצמה שלא ידענו כמותה בתחום הדיור, וזה אחרי שמחירי הדיור היו עלו פי שניים מאז המחאה הגדולה של 2011. אז זה מחכה לנו מעבר לפינה מצד אחד, וכמובן אי השוויון והפערים ומה שקורה בתחום החינוך - כלומר, מדינת ישראל במין סכיזופרניה ועדיין יש הצלחה מאקרו כלכלית שאי אפשר לקחת מאיתנו. יש במה להתגאות, גם בהצלחה הסקטוריאלית של ההייטק. מהצד השני, הפער הזה בין הביצועים הנפלאים האלה, לבין מה שקורה בפועל לרוב אזרחי מדינת ישראל, הוא גדול. צריך להיזהר".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

אנחנו מכים את עצמו, היהודים לא נוהגים לעשות דברים כאלו

"אני תמיד נדהם מהתמונות באיסלאם איך השיעים מכים ופוצעים את עצמם בגלל אותו אירוע מלפני 1,300 שנה. אנחנו, היהודים, לא נוהגים לעשות דברים כאלה. אבל הנה אנחנו לוקחים עכשיו שוט ומכים את עצמנו בעוצמה אדירה. המשבר הנוכחי שהוא כל-כולו הלקאה עצמית במובן לא שאנו בוכים על משהו שקרה, אלא גורמים את הפצעים האלה לעצמנו בעוצמה שקשה להעלות על הדעת. אנו לוקחים את אותה הצלחה כלכלית אדירה, גם הכישלון החברתי, ומנסים בכל כוחנו לפגוע בעצמנו. זה מה שקורה כיום. אני לא אומר שמישהו התכוון לזה, לא רוצה לחלק ציונים על אשמה, אבל זה מה שקורה בפועל, בכלכלה, בביטחון. כיום אני מאוד מעורה בדברים האלה ואני יכול להגיד את זה באחריות.

"זה משתלב עם תופעות גלובליות בתחום הכלכלה שמאוד מדאיגות כשלעצמן. אני רוצה להתמקד באחת מהן: העימות שמתפתח הקשה בין ארצות הברית לסין", הוסיף הפרופסור. "מדינת ישראל הנס של הסטרטאפ ניישן, קרה כן בזכות הכישרון האדיר שיש במדינה, גם טכנולוגי וגם יזמי. אבל גם בזכות תהליך גלובליזציה, גל אדיר של גלובליזציה שהעולם לא ידע כמותו, שהחל בשנות ה-90 המוקדמות, אחרי נפילת ברית המועצות לשעבר. אנחנו השכלנו לגלוש על הגל הזה, של הגלובליזציה, והיינו גדולים נהיינו גדולים במזרח ובמערב ובכל מקום. זה לקח כישרון אבל היו תנאים גלובליים שאיפשרו את הדבר הזה. כיום, אנחנו עדים לתהליך דה-גלובליזציה. במדינת ישראל כיום, אנחנו שייכים באופן ברור למכנה של ארצות הברית וצריך להזכיר את זה בפה מלא. אלו שמזלזלים בכך לא יודעים מה הם אומרים, כאלו שמטילים ספק בצורך, שהמעצמה הגדולה בעולם תהיה השותפה האסטרטגית מספר 1 שלנו. אבל זה מכריח אותנו ממש לבחור צד וזה תהליך שהוא פוגע בכלכלה בכל מקום. לא רק אצלנו, אבל אצלנו ביתר שאת. מכיון שאנחנו כלכלה כזאת פתוחה, אנחנו חיים מהפתיחות הזאת ואנחנו ניזונים מכך. ולכן, המגמה העולמית הזאת, הגלובלית, היא מאוד בעוכרינו.

 

חשש להון האנושי בארץ - הם יכולים לעזוב

"מצד שני", הדגיש טרכטנברג, "יש תופעות סביבתיות גלובליות שהן לא חיוביות, צריך לומר את האמת. אני לוקח את כל האנרגיה של מדינת ישראל רק כדי להתמודד נכונה עם אותן תופעות חיצוניות. הנזקים העמוקים לכלכלה, לא נראים לעין עדין. זה לוקח זמן. התהליכים האלה לא לינאריים, זה לא שאתה גולש על פני שיפוע נתון לאורך זמן כלפי מטה ויש שיפוע קל. לא. יש האצה של התהליכים ואני רוצה להתמקד בנקודה אחת. הנס של הסטרטאפ ניישן מבוסס, בין היתר, על סנטימנט. מה זאת אומרת? מה המודל שמזין את הנס הזה? יש משאב טבע אדיר כאן שנקרא טאלנט. זה באמת דבר ייחודי ביותר, בנפט אתה מגלה מאגר והוא סופי. הטאלנט שלנו מתחדש כל הזמן - הזרם הזה שנכנס ל-8200 שיוצא ממנו. יש אוצר טבע שהוא מתחדש אבל מוגבל ביכולת העשייה שלו.

"מבחוץ מסתכלים עלינו, אומרים יש משאב טבע כאן ובואו נשקיע בו. אנחנו מאמינים בו. אז יש את ההשקעות שבאות לכאן, זרם של השקעות. אבל בסופו של יום, משקיעים רוצים תמורה", הוא ממשיך. "התמורה באה בדרך כלל בצורה של אקזיט - למי אתה מוכר? לגורם חיצוני שמסתכל ואומר וואלה הטאלנט הזה הניב פירות. אני רוצה לקחת את הפירות האלה. אז יש סנטימנט שמזין את ה'אינפלו', כלומר את הזרם של ההשקעות, ויש סנטימנט שמזין את ה'אאוטפלו' - את הקניה של התוצר של אותו טאלנט. ברגע שהסנטימנט הזה נפגע, אני מודאג. מדאיג אותי שמשאב הטבע הזה לא תקוע כאן באדמה, הוא עלול לזוז".

 

סיום אופטימי

לסיום אמר: "רוצה לסיים עם אמירה אופטימית. רובנו זוכרים היטב את ההיפר אינפלציה של שנות ה-80. איך יצאנו מהמשבר ההוא? בשנת 1985, קמה ממשלת אחדות, רוטציה, בין שמיר לפרס. כולה הייתה בעצם ב-1984 מוכוונת להתחיל לא רק בתכנית במובן של הורדת אינפלציה מ-500% לעידן אינפלציה דו-ספרתית, אלא בתכנית ארוכת טווח. הפתיחה לרווחה של המשק, הרפורמות, שקרו במדינה הזאת על פני עשרות שנים, לא שנה אחת ולא עשור איפשרו את אותו נס כלכלי. זה אפשרי. הוכחנו את זה. היום דרושה ממשלה אחרת שתעשה ותשים בראש הדגל שתניף, את הפיוס, ההבראה, השיקום ויציאה לדרך חדשה".

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    מילים כדורבנות (ל"ת)
    גו פרופסור 05/09/2023 12:37
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    קיבלו במשך 14 שנים תוספת של 57 ש"ח (ל"ת)
    מיליון קשישים 05/09/2023 11:32
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    משרד האוצר 05/09/2023 11:30
    הגב לתגובה זו
    והיצרני מהמתנחלים מהישיבות וממופרעי הגבעות 165 מיליארד " ( כל שנה )
  • 9.
    מאות אלפי פרזיטים 05/09/2023 11:28
    הגב לתגובה זו
    וילדינו עובדים 3 עבודות ומשרתים כל שנה 45 ימי מילואים .
  • 8.
    מחזיקים מלא מלא מלא מלא את המדינה . (ל"ת)
    העשירונים 8-9-10 05/09/2023 11:27
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    58% מאזרחי ישראל משלמים 0000000 מיסים למדינה . (ל"ת)
    לא יאמן ! 05/09/2023 11:26
    הגב לתגובה זו
  • יואב 05/09/2023 12:38
    הגב לתגובה זו
    מע"מ, מכס, מס קנייה וכו'. אין מוצר צריכה אחד במדינה שאנחנו לא משלמים עליו מס למדינה....
  • 6.
    יצחק שמיר ז"ל " מלאך חבלה אסון אסון למדינה " (ל"ת)
    8.4.2000 05/09/2023 11:23
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    "מר כלכלה " 05/09/2023 11:22
    הגב לתגובה זו
    ומקום 1 בעולם במחירי , הפירות הירקות המזון והטואלטיקה .
  • 4.
    צעירי ישראל 05/09/2023 11:22
    הגב לתגובה זו
    במחאת הדיור ב - 2011 וריסק ל נ צ ח 3 מיליון זוגות צעירים .
  • 3.
    וגרמת לעלייה נוספת במחירי הדירות. 05/09/2023 11:16
    הגב לתגובה זו
    וגרמת לעלייה נוספת במחירי הדירות.
  • 2.
    ביבי וחבורתו ישאירו מדינה חרוכה ואזרחים עניים (ל"ת)
    אפק 05/09/2023 11:06
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כלכלן 05/09/2023 10:27
    הגב לתגובה זו
    זה לא ההוא מהועדה ב 2011 שלפחות 60% ממסקנותיה יושמו ??? - אהה , עכשיו הוא מספר שמאז ועד היום מחירי הדיור הכפילו עצמן - לא שמעתי ממנו בתקופת ממשלת הביזיון הקודמת כשהמחירים עלו ב 40 אחוז ? בטח לא דברי פייסנות ואחדות - פשוט לא היה צריך - עכשיו פתאום הוא נזכר לחלק עצות פוליטיות - ולא אין מה להשוות ל 1985 , ואין צורך באנשים כמו גנץ לממשלות פריטטיות שיתקעו את המדינה - היינו בסרט הזה כבר לא ?? מוגש לחומר למחשבה למנואל
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.