דניאל ספיר סלקום
צילום: סיון פרג'
דוחות

סלקום עם קיפאון בהכנסות והפרשה של 42 מיליון שקל לתביעה ייצוגית

הכנסות החברה נותרו זהות לרבעון המקביל, הרווח התפעולי צלל ב-47% כיוון שהחברה העלתה את מחירי חבילות הסלולר ללקוחות מבלי לעדכן את המנויים "בצורה מספקת" (לשון בית המשפט) וספגה תביעה ייצוגית; עם זאת צריך לזכור - למשקיעים הפרשה חד פעמית כזו לא משנה את המגמה
נתנאל אריאל | (5)

חברת סלקום סלקום 3.59%  שבשליטת דסק"ש דיסקונט השקעות 2.17% של צחי נחמיאס מנסה להציג את הרבעון השני של השנה כהצלחה גדולה. היא מציינת כי מדובר על "רבעון שישי ברציפות של צמיחה בהכנסות". אבל זה לא נכון, זה אפילו מטעה. הכנסות החברה עמדו על 1.07 מיליארד שקל, לעומת 1.069 מיליארד שקל ברבעון המקביל, כלומר הפרש של מיליון שקל בסך הכל. זו לא צמיחה אצל חברה שמכניסה ברבעון יותר ממיליארד שקל. מדובר בעליה של משהו כמו תשע אלפיות האחוז. כלום. 

החברה צמחה אמנם ב-4% במגזר שירותי הסלולר ו-10% במגזר השירותים הנייחים, אבל בתחום מכירות מכשירים סלולאריים היא נפלה ב-18% (מכירות של 247 מיליון שקל בלבד). צריך לומר - מדובר בחולשה עולמית, אפילו אפל הגדולה פספסה את התחזיות בתחום מכירות הטלפונים.

אם כך, למה לסלקום כל כך חשוב היה להציג את הקיפאון בהכנסות כצמיחה? כי כשמסתכלים על הדוחות רואים הפרשה חד פעמית לא נעימה של סלקום שהפילה את הרווח התפעולי ב-47% ל-50 מיליון שקל, לעומת 95 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה (בנטרול ההפרשה היא הייתה רושמת רווח תפעולי של 92 מיליון שקל).

מדובר על הפרשה של 42 מיליון שקל שסלקום נאלצת לבצע בעקבות כך שהיא העלתה את התשלום החודשי "שלא כדין" על חבילות הסלולר ללקוחות, מבלי לעדכן את המנויים שלה על כך שהסתיימה תקופת ההנחה. הבעיה של סלקום היא שבית המשפט קיבל את התביעה. בעקבות כך, סלקום נאלצה להפריש כספים בדוחות.

נכון, זו הוצאה חד פעמית, לא משהו שאמור להשפיע על ביצועי החברה לטווח הארוך, ולא בטוח שהמשקיעים צריכים לייחס לה משמעות גדולה, אבל בכל זאת - עובדה שלחברה כל כך חשוב להצניע את זה.

בשורת ה-EBITDA המתואם, סלקום רשמה עליה ל-321 מיליון שקל, לעומת 303 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עליה של 6%. החברה ייצרה תזרים מזומנים של 52 מיליון שקל, לעומת 64 מיליון שקל אשתקד. 

בשורה התחתונה סלקום רשמה רווח נקי של 5 מיליון שקל, לעומת 39 מיליון ברבעון המקביל. בנטרול ההפרשה הייתה רושמת סלקום רווח 37 מיליון שקל.

סלקום רשמה עליה של 15 אלף לקוחות בסיבים ברבעון הנוכחי ויש לה כעת 219 אלף לקוחות המחוברים לשירותי הסיבים. במקביל היא מציגה עליה של 21 אלף לקוחות בסלולר ומספר המנויים שלה עומד על 3.48 מיליון מנויים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בחלוקה למגזרים:

ההכנסות משירותי הסלולר ברבעון הנוכחי הסתכמו ב-511 מיליון שקל, לעומת 489 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עלייה של 4.5% ביחס לרבעון המקביל בשנת 2022.

ההכנסות משירותים במגזר הנייח הסתכמו ל-351 מיליון שקל, לעומת 318 ברבעון המקביל אשתקד, עליה 10.4% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. 

דניאל ספיר, מנכ"ל סלקום אומר בעקבות הדוחות: "סלקום ממשיכה במגמת הצמיחה במחצית הראשון של 2023, עם גידול משמעותי בהכנסות משירותים במגזר הנייד והנייח, תזרים מזומנים מצטבר צומח ביחס לתקופה המקבילה אשתקד והקטנה של היקף החוב, המשתקפים בין היתר בהעלאת דירוג החברה השבוע, צעד משמעותי ביותר בייחוד בעת הנוכחית המעיד על איתנותה של החברה. בהמשך השנה נמשיך להתמקד בביסוס עוצמה של החברה בעולם הסלולר ולהתרחבות בתחום הסיבים , העמקת הפעילות במגזר העסקי וביסוס פעילותנו בעולם החשמל."   

בצד החיובי - סלקום קיבלה העלאת דירוג ממעלות, לראשונה אחרי 12 שנים. מניית סלקום נסחרת במחיר של 13.1 שקל למניה ושווי שוק של 2.165 מיליארד שקל. במהלך 12 החודשים האחרונים המניה מחקה 35% משוויה והשאלה היא - האם כעת חברות התקשורת הן הזדמנות?

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אמיר 13/08/2023 16:07
    הגב לתגובה זו
    סלקום ידועה במחלקת שרות גרועה ללקוחותיה. הניסיון לחסוך כח אדם גורם להמתנות ארוכות בטלפון ולתשובות מוזרות.
  • 4.
    ארז מואירו 11/08/2023 09:59
    הגב לתגובה זו
    המניה הכי טוב בשוק
  • 3.
    טל 11/08/2023 01:02
    הגב לתגובה זו
    לסלקום על תמיחתם במחבלים בשומר החומות
  • 2.
    דוד 10/08/2023 18:06
    הגב לתגובה זו
    החברה מציגה תשואה גרועה ביותר למשקעים.המנייה הכי גרועה בשוק
  • 1.
    מניה כמו השירות שלה אפס (ל"ת)
    ראל 10/08/2023 16:48
    הגב לתגובה זו
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 2.91%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.
חוצפה

גופים מוסדיים קנו מניות בידיעה שיש עסקה קרובה שתרים את המניה - המקרה של ג'נריישן

מידע פנים של גופים מוסדיים - האם זה חוקי? ג'נריישן גייסה 280 מיליון שקל ממוסדיים במחיר נמוך ממחיר השוק, ואחרי כמה ימים הודיעה על עסקה עם לאומי פרטנרס בזרוע הפסולת לפי שווי גבוה מהספרים והמניה מזנקת; התזמון מעלה שאלות על שקיפות ומה ידעו המשתתפים בהנפקה; מה הבדל בין זה לבין מידע פנים? 

תמיר חכמוף |

קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 3.33%  ממשיכה לסגור עסקאות, אבל התזמון של העסקאות מעורר תהיות. ימים ספורים לאחר שהשלימה גיוס הון פרטי בהיקף של 280 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים, במחיר ששיקף דיסקאונט למחיר השוק, מדווחת היום הקרן על עסקת ענק עם לאומי פרטנרס בזרוע הפסולת שלה תחת חברת בלוג'ן, המשקפת פרמיה לזרוע על השווי בספרים.

המהלך מעלה סימני שאלה בנוגע לתזמון ההנפקה למוסדיים, שכבר רושמים רווח נאה מאוד מההנפקה שכאמור הושלמה לפני מספר ימים. המניה היום מזנקת בעקבות עסקת השקעה ענקית (כבר הרחבה) בחברה הבת לפי שווי גבוה וזכייה בעסקה גדולה של החברה הבת.
נזכיר כי בית ההשקעות מור היה הגורם הדומיננטי שרכש מניות וזה אחרי שהוא חיסל את ההחזקה שלו בחצי מחיר לפני שנתיים, אבל חייבים להגיד שמאז הקרן מעבר לשיפור בתוצאות גם הפחיתה דרמטית את דמי הניהול (כפי שהתחייבה בראיון אצלנו) -

ההנפקה בדיסקאונט

בנוסף למור גם הפניקס, ילין לפידות, הראל ומנורה השקיעו בהנפקה שהיתה בדיסקאונט. מחיר ההנפקה עמד על כ-119.7 אגורות, אך המשקיעים קיבלו אופציות כך שמחיר ההנפקה האפקטיבי, הכולל את שווי האופציות, עמד על כ-113.2 אגורות למניה. על פי החברה, התמורה מההנפקה צפויה לשמש להשקעות ולפיתוח פעילות הקרן בתחומי האנרגיה והסביבה. הגיוס מגיע לצד גידול משמעותי בתזרים המזומנים מהפורטפוליו, שמגיע להערכת הקרן לכ-170 מיליון שקל ב-2025, בהשוואה ל-110 מיליון בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024.

מניית ג'נריישן כעת נסחרת ב-127 אגורות. רווח של 12% למוסדיים - ורוב הרווח מגיע מהזינוק היום בשיעור של 6% בעקבות העסקה. זו עסקה שהמשקיעים המוסדיים ידעו עליה - מה ההבדל בין עסקה כזו למידע פנים? הם קנו מניות ביודעם שיש עסקה בדרך. מסביב לעסקה כזו יש את כל ההגנות -- עורכי דין, רואי חשבון ועוד, אבל למה לתת למור, הפניקס, מנורה לקנות מניות בהנחה של 12% ובידיעה שיש עסקה בדרך ולהפלות את הציבור - לדלל אותו במחיר נמוך. למה לא לסגור את העסקה כמה ימים אחרי כשהמידע כבר בחוץ? זה בדיוק המקום שרשות ניירות ערך צריכה לבדוק - המשקיעים הקטנים נפגעו! כנראה שזה חוקי, אבל זה מאוד מסריח.

זו עסקה של לקחת "ביס" מהכסף של הציבור. לא הוגן וכולם כאן אשמים, אולי לא חוקית, אבל מוסרית. הם מדברים על שוק ההון שהתקדם ולכאורה נקי יותר מעיוותים ושטיקים, אבל הנה מקרה קלאסי של לקחת כסף ולתת לגופים שחפצים ביקרם על חשבון המשקיעים הקיימים.