דניאל ספיר סלקום
צילום: סיון פרג'
דוחות

סלקום עם קיפאון בהכנסות והפרשה של 42 מיליון שקל לתביעה ייצוגית

הכנסות החברה נותרו זהות לרבעון המקביל, הרווח התפעולי צלל ב-47% כיוון שהחברה העלתה את מחירי חבילות הסלולר ללקוחות מבלי לעדכן את המנויים "בצורה מספקת" (לשון בית המשפט) וספגה תביעה ייצוגית; עם זאת צריך לזכור - למשקיעים הפרשה חד פעמית כזו לא משנה את המגמה
נתנאל אריאל | (5)

חברת סלקום סלקום 2.51%  שבשליטת דסק"ש דיסקונט השקעות 2.17% של צחי נחמיאס מנסה להציג את הרבעון השני של השנה כהצלחה גדולה. היא מציינת כי מדובר על "רבעון שישי ברציפות של צמיחה בהכנסות". אבל זה לא נכון, זה אפילו מטעה. הכנסות החברה עמדו על 1.07 מיליארד שקל, לעומת 1.069 מיליארד שקל ברבעון המקביל, כלומר הפרש של מיליון שקל בסך הכל. זו לא צמיחה אצל חברה שמכניסה ברבעון יותר ממיליארד שקל. מדובר בעליה של משהו כמו תשע אלפיות האחוז. כלום. 

החברה צמחה אמנם ב-4% במגזר שירותי הסלולר ו-10% במגזר השירותים הנייחים, אבל בתחום מכירות מכשירים סלולאריים היא נפלה ב-18% (מכירות של 247 מיליון שקל בלבד). צריך לומר - מדובר בחולשה עולמית, אפילו אפל הגדולה פספסה את התחזיות בתחום מכירות הטלפונים.

אם כך, למה לסלקום כל כך חשוב היה להציג את הקיפאון בהכנסות כצמיחה? כי כשמסתכלים על הדוחות רואים הפרשה חד פעמית לא נעימה של סלקום שהפילה את הרווח התפעולי ב-47% ל-50 מיליון שקל, לעומת 95 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה (בנטרול ההפרשה היא הייתה רושמת רווח תפעולי של 92 מיליון שקל).

מדובר על הפרשה של 42 מיליון שקל שסלקום נאלצת לבצע בעקבות כך שהיא העלתה את התשלום החודשי "שלא כדין" על חבילות הסלולר ללקוחות, מבלי לעדכן את המנויים שלה על כך שהסתיימה תקופת ההנחה. הבעיה של סלקום היא שבית המשפט קיבל את התביעה. בעקבות כך, סלקום נאלצה להפריש כספים בדוחות.

נכון, זו הוצאה חד פעמית, לא משהו שאמור להשפיע על ביצועי החברה לטווח הארוך, ולא בטוח שהמשקיעים צריכים לייחס לה משמעות גדולה, אבל בכל זאת - עובדה שלחברה כל כך חשוב להצניע את זה.

בשורת ה-EBITDA המתואם, סלקום רשמה עליה ל-321 מיליון שקל, לעומת 303 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עליה של 6%. החברה ייצרה תזרים מזומנים של 52 מיליון שקל, לעומת 64 מיליון שקל אשתקד. 

בשורה התחתונה סלקום רשמה רווח נקי של 5 מיליון שקל, לעומת 39 מיליון ברבעון המקביל. בנטרול ההפרשה הייתה רושמת סלקום רווח 37 מיליון שקל.

סלקום רשמה עליה של 15 אלף לקוחות בסיבים ברבעון הנוכחי ויש לה כעת 219 אלף לקוחות המחוברים לשירותי הסיבים. במקביל היא מציגה עליה של 21 אלף לקוחות בסלולר ומספר המנויים שלה עומד על 3.48 מיליון מנויים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בחלוקה למגזרים:

ההכנסות משירותי הסלולר ברבעון הנוכחי הסתכמו ב-511 מיליון שקל, לעומת 489 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עלייה של 4.5% ביחס לרבעון המקביל בשנת 2022.

ההכנסות משירותים במגזר הנייח הסתכמו ל-351 מיליון שקל, לעומת 318 ברבעון המקביל אשתקד, עליה 10.4% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. 

דניאל ספיר, מנכ"ל סלקום אומר בעקבות הדוחות: "סלקום ממשיכה במגמת הצמיחה במחצית הראשון של 2023, עם גידול משמעותי בהכנסות משירותים במגזר הנייד והנייח, תזרים מזומנים מצטבר צומח ביחס לתקופה המקבילה אשתקד והקטנה של היקף החוב, המשתקפים בין היתר בהעלאת דירוג החברה השבוע, צעד משמעותי ביותר בייחוד בעת הנוכחית המעיד על איתנותה של החברה. בהמשך השנה נמשיך להתמקד בביסוס עוצמה של החברה בעולם הסלולר ולהתרחבות בתחום הסיבים , העמקת הפעילות במגזר העסקי וביסוס פעילותנו בעולם החשמל."   

בצד החיובי - סלקום קיבלה העלאת דירוג ממעלות, לראשונה אחרי 12 שנים. מניית סלקום נסחרת במחיר של 13.1 שקל למניה ושווי שוק של 2.165 מיליארד שקל. במהלך 12 החודשים האחרונים המניה מחקה 35% משוויה והשאלה היא - האם כעת חברות התקשורת הן הזדמנות?

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אמיר 13/08/2023 16:07
    הגב לתגובה זו
    סלקום ידועה במחלקת שרות גרועה ללקוחותיה. הניסיון לחסוך כח אדם גורם להמתנות ארוכות בטלפון ולתשובות מוזרות.
  • 4.
    ארז מואירו 11/08/2023 09:59
    הגב לתגובה זו
    המניה הכי טוב בשוק
  • 3.
    טל 11/08/2023 01:02
    הגב לתגובה זו
    לסלקום על תמיחתם במחבלים בשומר החומות
  • 2.
    דוד 10/08/2023 18:06
    הגב לתגובה זו
    החברה מציגה תשואה גרועה ביותר למשקעים.המנייה הכי גרועה בשוק
  • 1.
    מניה כמו השירות שלה אפס (ל"ת)
    ראל 10/08/2023 16:48
    הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%

יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל

מערכת ביזפורטל |


עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל


סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.


חלל תקשורת חלל תקשורת -6.36%   ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.


מניית אפקון החזקות 1.85%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"


אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?