דניאל ספיר סלקום
צילום: סיון פרג'
דוחות

סלקום עם קיפאון בהכנסות והפרשה של 42 מיליון שקל לתביעה ייצוגית

הכנסות החברה נותרו זהות לרבעון המקביל, הרווח התפעולי צלל ב-47% כיוון שהחברה העלתה את מחירי חבילות הסלולר ללקוחות מבלי לעדכן את המנויים "בצורה מספקת" (לשון בית המשפט) וספגה תביעה ייצוגית; עם זאת צריך לזכור - למשקיעים הפרשה חד פעמית כזו לא משנה את המגמה
נתנאל אריאל | (5)

חברת סלקום סלקום שבשליטת דסק"ש דיסקונט השקעות -1.18% של צחי נחמיאס מנסה להציג את הרבעון השני של השנה כהצלחה גדולה. היא מציינת כי מדובר על "רבעון שישי ברציפות של צמיחה בהכנסות". אבל זה לא נכון, זה אפילו מטעה. הכנסות החברה עמדו על 1.07 מיליארד שקל, לעומת 1.069 מיליארד שקל ברבעון המקביל, כלומר הפרש של מיליון שקל בסך הכל. זו לא צמיחה אצל חברה שמכניסה ברבעון יותר ממיליארד שקל. מדובר בעליה של משהו כמו תשע אלפיות האחוז. כלום. 

החברה צמחה אמנם ב-4% במגזר שירותי הסלולר ו-10% במגזר השירותים הנייחים, אבל בתחום מכירות מכשירים סלולאריים היא נפלה ב-18% (מכירות של 247 מיליון שקל בלבד). צריך לומר - מדובר בחולשה עולמית, אפילו אפל הגדולה פספסה את התחזיות בתחום מכירות הטלפונים.

אם כך, למה לסלקום כל כך חשוב היה להציג את הקיפאון בהכנסות כצמיחה? כי כשמסתכלים על הדוחות רואים הפרשה חד פעמית לא נעימה של סלקום שהפילה את הרווח התפעולי ב-47% ל-50 מיליון שקל, לעומת 95 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה (בנטרול ההפרשה היא הייתה רושמת רווח תפעולי של 92 מיליון שקל).

מדובר על הפרשה של 42 מיליון שקל שסלקום נאלצת לבצע בעקבות כך שהיא העלתה את התשלום החודשי "שלא כדין" על חבילות הסלולר ללקוחות, מבלי לעדכן את המנויים שלה על כך שהסתיימה תקופת ההנחה. הבעיה של סלקום היא שבית המשפט קיבל את התביעה. בעקבות כך, סלקום נאלצה להפריש כספים בדוחות.

נכון, זו הוצאה חד פעמית, לא משהו שאמור להשפיע על ביצועי החברה לטווח הארוך, ולא בטוח שהמשקיעים צריכים לייחס לה משמעות גדולה, אבל בכל זאת - עובדה שלחברה כל כך חשוב להצניע את זה.

בשורת ה-EBITDA המתואם, סלקום רשמה עליה ל-321 מיליון שקל, לעומת 303 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עליה של 6%. החברה ייצרה תזרים מזומנים של 52 מיליון שקל, לעומת 64 מיליון שקל אשתקד. 

בשורה התחתונה סלקום רשמה רווח נקי של 5 מיליון שקל, לעומת 39 מיליון ברבעון המקביל. בנטרול ההפרשה הייתה רושמת סלקום רווח 37 מיליון שקל.

סלקום רשמה עליה של 15 אלף לקוחות בסיבים ברבעון הנוכחי ויש לה כעת 219 אלף לקוחות המחוברים לשירותי הסיבים. במקביל היא מציגה עליה של 21 אלף לקוחות בסלולר ומספר המנויים שלה עומד על 3.48 מיליון מנויים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בחלוקה למגזרים:

ההכנסות משירותי הסלולר ברבעון הנוכחי הסתכמו ב-511 מיליון שקל, לעומת 489 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עלייה של 4.5% ביחס לרבעון המקביל בשנת 2022.

ההכנסות משירותים במגזר הנייח הסתכמו ל-351 מיליון שקל, לעומת 318 ברבעון המקביל אשתקד, עליה 10.4% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. 

דניאל ספיר, מנכ"ל סלקום אומר בעקבות הדוחות: "סלקום ממשיכה במגמת הצמיחה במחצית הראשון של 2023, עם גידול משמעותי בהכנסות משירותים במגזר הנייד והנייח, תזרים מזומנים מצטבר צומח ביחס לתקופה המקבילה אשתקד והקטנה של היקף החוב, המשתקפים בין היתר בהעלאת דירוג החברה השבוע, צעד משמעותי ביותר בייחוד בעת הנוכחית המעיד על איתנותה של החברה. בהמשך השנה נמשיך להתמקד בביסוס עוצמה של החברה בעולם הסלולר ולהתרחבות בתחום הסיבים , העמקת הפעילות במגזר העסקי וביסוס פעילותנו בעולם החשמל."   

בצד החיובי - סלקום קיבלה העלאת דירוג ממעלות, לראשונה אחרי 12 שנים. מניית סלקום נסחרת במחיר של 13.1 שקל למניה ושווי שוק של 2.165 מיליארד שקל. במהלך 12 החודשים האחרונים המניה מחקה 35% משוויה והשאלה היא - האם כעת חברות התקשורת הן הזדמנות?

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אמיר 13/08/2023 16:07
    הגב לתגובה זו
    סלקום ידועה במחלקת שרות גרועה ללקוחותיה. הניסיון לחסוך כח אדם גורם להמתנות ארוכות בטלפון ולתשובות מוזרות.
  • 4.
    ארז מואירו 11/08/2023 09:59
    הגב לתגובה זו
    המניה הכי טוב בשוק
  • 3.
    טל 11/08/2023 01:02
    הגב לתגובה זו
    לסלקום על תמיחתם במחבלים בשומר החומות
  • 2.
    דוד 10/08/2023 18:06
    הגב לתגובה זו
    החברה מציגה תשואה גרועה ביותר למשקעים.המנייה הכי גרועה בשוק
  • 1.
    מניה כמו השירות שלה אפס (ל"ת)
    ראל 10/08/2023 16:48
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 0%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ניו מד מזנקת 6.5%, אלביט ב-2.5% - המדדים במגמה מעורבת

עסקת הייצוא למצרים יוצאת לדרך - ניו מד מזנקת

מערכת ביזפורטל |

  


המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.1% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.

במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-1%, בעוד ת"א ביטוח יורד 0.3%. ת"א נדל"ן חיובי עם עליה של 0.3% בעוד ת"א נפט וגז יורד 0.1%.


נתוני ביצועי התקציב לנובמבר שפרסם משרד האוצר הפתיעו לטובה את האנליסטים והכלכלנים - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%. עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, אומר כי מדובר בנתונים אומר טובים בהרבה מהציפיות "שמשנים את התמונה הכלכלית של ישראל. "הכנסות המדינה ממסים עמדו על כ-43 מיליארד ש"ח (ללא מע"מ יבוא ביטחוני), עלייה נומינלית של כ-18% לעומת נובמבר אשתקד, שהם כ-10% גידול ריאלי בניכוי שינויי חקיקה", מפרט קליין. "הן ההכנסות הישירות והן ההכנסות העקיפות היו גבוהות מהצפוי." במקביל לזינוק בהכנסות, נרשמה ירידה דרמטית בהוצאות. "הוצאות הממשלה ירדו משמעותית בנובמבר ועמדו על כ-49 מיליארד ₪, עדיין רמה גבוהה אך הנמוכה ביותר מאז פברואר השנה", מציין קליין, "בעיקר בשל ירידה בהוצאות המנהליות ובהוצאות מערכת הביטחון." - "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים


רפורמה בדיווחי החברות יוצאת לדרך כבר ב-2026: ד"וח הדירקטוריון המלא לצד תיאור עסקי התאגיד והדוחות עצמם ופרטים נוספים על תאגיד הם כמות בלתי נתפסת של מידע חלקו לא רלבנטי, חלקו חוזר על עצמו. מדובר על מאות עמודים שמתקבלים בדוח השנתי, וגם המשקיעים הרציניים ביותר, לא באמת קוראים את כל הדוח. רשות ניירות רוצה לעשות בו סדר. הבעיה היחידה היא שלפעמים כשמצמצמים "זורקים" בלי לשים לב מידע חשוב על הדרך. בגישה הקיימת הוחלט שכל המוסיף הרי זה משובח. זו גישה בעיתית, אבל לפחות לחרוצים יש יכולת לקבל את המידע שנדרש לצורך קבלת החלטת השקעה ולצורך הבנת העסק. כעת, בגישה החדשה, ירדו סעיפים ויהיה מיקוד, אבל בדרך אנחנו עלולים לאבד מידע חשוב.