סלקום עם קיפאון בהכנסות והפרשה של 42 מיליון שקל לתביעה ייצוגית
חברת סלקום סלקום 2.7% שבשליטת דסק"ש דיסקונט השקעות 1.62% של צחי נחמיאס מנסה להציג את הרבעון השני של השנה כהצלחה גדולה. היא מציינת כי מדובר על "רבעון שישי ברציפות של צמיחה בהכנסות". אבל זה לא נכון, זה אפילו מטעה. הכנסות החברה עמדו על 1.07 מיליארד שקל, לעומת 1.069 מיליארד שקל ברבעון המקביל, כלומר הפרש של מיליון שקל בסך הכל. זו לא צמיחה אצל חברה שמכניסה ברבעון יותר ממיליארד שקל. מדובר בעליה של משהו כמו תשע אלפיות האחוז. כלום.
החברה צמחה אמנם ב-4% במגזר שירותי הסלולר ו-10% במגזר השירותים הנייחים, אבל בתחום מכירות מכשירים סלולאריים היא נפלה ב-18% (מכירות של 247 מיליון שקל בלבד). צריך לומר - מדובר בחולשה עולמית, אפילו אפל הגדולה פספסה את התחזיות בתחום מכירות הטלפונים.
אם כך, למה לסלקום כל כך חשוב היה להציג את הקיפאון בהכנסות כצמיחה? כי כשמסתכלים על הדוחות רואים הפרשה חד פעמית לא נעימה של סלקום שהפילה את הרווח התפעולי ב-47% ל-50 מיליון שקל, לעומת 95 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה (בנטרול ההפרשה היא הייתה רושמת רווח תפעולי של 92 מיליון שקל).
מדובר על הפרשה של 42 מיליון שקל שסלקום נאלצת לבצע בעקבות כך שהיא העלתה את התשלום החודשי "שלא כדין" על חבילות הסלולר ללקוחות, מבלי לעדכן את המנויים שלה על כך שהסתיימה תקופת ההנחה. הבעיה של סלקום היא שבית המשפט קיבל את התביעה. בעקבות כך, סלקום נאלצה להפריש כספים בדוחות.
- אורקל תפרסם דוחות השבוע: מהזינוק מעל 305 דולר לנפילה של 37%
- זינוק במכירות החזירה את קבוצת חג'ג' לרווחיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון, זו הוצאה חד פעמית, לא משהו שאמור להשפיע על ביצועי החברה לטווח הארוך, ולא בטוח שהמשקיעים צריכים לייחס לה משמעות גדולה, אבל בכל זאת - עובדה שלחברה כל כך חשוב להצניע את זה.
בשורת ה-EBITDA המתואם, סלקום רשמה עליה ל-321 מיליון שקל, לעומת 303 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עליה של 6%. החברה ייצרה תזרים מזומנים של 52 מיליון שקל, לעומת 64 מיליון שקל אשתקד.
בשורה התחתונה סלקום רשמה רווח נקי של 5 מיליון שקל, לעומת 39 מיליון ברבעון המקביל. בנטרול ההפרשה הייתה רושמת סלקום רווח 37 מיליון שקל.
סלקום רשמה עליה של 15 אלף לקוחות בסיבים ברבעון הנוכחי ויש לה כעת 219 אלף לקוחות המחוברים לשירותי הסיבים. במקביל היא מציגה עליה של 21 אלף לקוחות בסלולר ומספר המנויים שלה עומד על 3.48 מיליון מנויים.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
בחלוקה למגזרים:
ההכנסות משירותי הסלולר ברבעון הנוכחי הסתכמו ב-511 מיליון שקל, לעומת 489 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עלייה של 4.5% ביחס לרבעון המקביל בשנת 2022.
ההכנסות משירותים במגזר הנייח הסתכמו ל-351 מיליון שקל, לעומת 318 ברבעון המקביל אשתקד, עליה 10.4% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.
דניאל ספיר, מנכ"ל סלקום אומר בעקבות הדוחות: "סלקום ממשיכה במגמת הצמיחה במחצית הראשון של 2023, עם גידול משמעותי בהכנסות משירותים במגזר הנייד והנייח, תזרים מזומנים מצטבר צומח ביחס לתקופה המקבילה אשתקד והקטנה של היקף החוב, המשתקפים בין היתר בהעלאת דירוג החברה השבוע, צעד משמעותי ביותר בייחוד בעת הנוכחית המעיד על איתנותה של החברה. בהמשך השנה נמשיך להתמקד בביסוס עוצמה של החברה בעולם הסלולר ולהתרחבות בתחום הסיבים , העמקת הפעילות במגזר העסקי וביסוס פעילותנו בעולם החשמל."
בצד החיובי - סלקום קיבלה העלאת דירוג ממעלות, לראשונה אחרי 12 שנים. מניית סלקום נסחרת במחיר של 13.1 שקל למניה ושווי שוק של 2.165 מיליארד שקל. במהלך 12 החודשים האחרונים המניה מחקה 35% משוויה והשאלה היא - האם כעת חברות התקשורת הן הזדמנות?
- 5.אמיר 13/08/2023 16:07הגב לתגובה זוסלקום ידועה במחלקת שרות גרועה ללקוחותיה. הניסיון לחסוך כח אדם גורם להמתנות ארוכות בטלפון ולתשובות מוזרות.
- 4.ארז מואירו 11/08/2023 09:59הגב לתגובה זוהמניה הכי טוב בשוק
- 3.טל 11/08/2023 01:02הגב לתגובה זולסלקום על תמיחתם במחבלים בשומר החומות
- 2.דוד 10/08/2023 18:06הגב לתגובה זוהחברה מציגה תשואה גרועה ביותר למשקעים.המנייה הכי גרועה בשוק
- 1.מניה כמו השירות שלה אפס (ל"ת)ראל 10/08/2023 16:48הגב לתגובה זו
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
