ברקת תעמיד הלוואת גישור בסך של כ-55 מיליון שקלים לחברת רותם שני
חברת ברקת ברקת 0% העוסקת בהעמדת מימון בענף הנדל"ן, התקשרה בהסכם להעמדת הלוואת גישור בסך 55 מיליון שקל לחברת הנדל"ן הציבורית רותם שני רותם שני 0% , וזאת לטובת מחזור הלוואה אשר הועמדה על ידי רותם שני לבעלי הזכויות בקרקע. ההלוואה תועמד כנגד רישום שיעבוד ראשון על קרקע ביפו לטובת החברה וכן שעבודים ובטחונות נוספים כמקובל בעסקאות מימון של החברה ובהתאם להוראות הסכם המימון.
בחודשים אלה התקשרה ברקת בהסכמים להעמדת אשראי בסך כולל של כ-270 מיליון שקלים, לרבות מימון בסך של עד 145 מיליון שקל לפרויקט המשרדים 'אוניקס' שעיקרו הקמת 2 בנייני משרדים למטרות תעסוקה ומסחר בני 12 קומות כל אחד, מעל קומת קרקע, וקומת חניה על מקרקעין המצויים בקרית אונו, בסמוך לצומת סביון; הלוואת גישור בסך כ-40 מיליון שקל לחברה יזמית, לצורך מימון השלמת רכישת קרקע בראש העין בה זכו במכרז רמ"י; הלוואת השלמת הון עצמי (מזנין) בסך כ-40 מיליון שקל עבור פרויקט לליווי בניה למגורים בכפר סבא; הלוואת גישור בסך של כ-50 מיליון שקלים כנגד קרקע בגבעת שמואל.
השבוע פרסמה ברקת את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2022 כולה, המלמדות על גידול משמעותי בהכנסות וברווח הנקי ביחס לתקופות המקבילות אשתקד. הכנסות המימון בשנת 2022 טיפסו בכ-123% לכ-65.5 מיליון שקל לעומת כ-29.4 מיליון שקל בשנת 2021. הכנסות המימון, נטו, בשנת 2022, זינקו בכ-168% לכ-29.2 מיליון שקל, לעומת כ-10.9 מיליון שקל בשנת 2021. הרווח הנקי בשנת 2022 הסתכם בכ-11.7 מיליון שקל, לעומת כ-2.5 מיליון שקל ב-2021, גידול של מעל פי 4. הגידול ברווח נבע מהגידול בהיקפי הפעילות, וכן מהשפעה חיובית של עליית המדד.
עיקרי התוצאות לרבעון הרביעי של שנת 2022
הכנסות המימון ברבעון הרביעי של שנת 2022 טיפסו בכ-138% לכ-16.6 מיליון שקל לעומת כ-6.9 מיליון שקל ברבעון המקביל. זאת, בעיקר כתוצאה מהגידול בהיקף תיק האשראי הממוצע וכן מהפרשי הצמדה על יתרות תיק האשראי. הכנסות המימון נטו, ברבעון הרביעי של שנת 2022, זינקו בכ-156% לכ-8.2 מיליון שקל, לעומת כ-3.3 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2021. שיעור הכנסות המימון נטו, ביחס להכנסות גדל ברבעון השלישי של שנת 2022 לכ-44%, לעומת כ-40% ברבעון המקביל ב-2021. הרווח הנקי ברבעון הרביעי של שנת 2022 הסתכם ב-3.6 מיליון שקל, לעומת כ-0.5 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2021.
- עדי גזית, מנכ״ל ברקת: ״לאחר המלחמה צפוי שגשוג בשוק המגורים - הביקושים מעולם לא נעלמו״
- ברקת תממן פרויקט מגורים חדש בפארק הים בבת ים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עדי גזית, מנכ"ל ברקת: "אנו מעדכנים היום כי חתמנו על הסכם למימון הלוואת גישור בסך 55 מיליון שקל לחברת רותם שני. ברקת ממשיכה לפעול לקידום מהיר ויעיל של הענקת הלוואות שיאפשרו לקדם פרויקטים בכל הסגמנטים בתחום הנדל"ן. את שנת 2022 אנו מסכמים בימים אלה כשנה של צמיחה והתקדמות משמעותית המתבטאת בגידול משמעותי ברווחי החברה. כל זאת בהתאם לאסטרטגיית החברה לביסוס וחיזוק מעמדה כחברת אשראי איתנה ומובילה בתחום הנדל"ן, לצד ביסוס תשתית שתתמוך בהמשך צמיחתה העתידית של החברה ושיפור רווחיותה".
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהאם המימושים במניות הביטוח ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהאם המימושים במניות הביטוח ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
