ברקת תעמיד הלוואת גישור בסך של כ-55 מיליון שקלים לחברת רותם שני
חברת ברקת ברקת 0% העוסקת בהעמדת מימון בענף הנדל"ן, התקשרה בהסכם להעמדת הלוואת גישור בסך 55 מיליון שקל לחברת הנדל"ן הציבורית רותם שני רותם שני -1.82% , וזאת לטובת מחזור הלוואה אשר הועמדה על ידי רותם שני לבעלי הזכויות בקרקע. ההלוואה תועמד כנגד רישום שיעבוד ראשון על קרקע ביפו לטובת החברה וכן שעבודים ובטחונות נוספים כמקובל בעסקאות מימון של החברה ובהתאם להוראות הסכם המימון.
בחודשים אלה התקשרה ברקת בהסכמים להעמדת אשראי בסך כולל של כ-270 מיליון שקלים, לרבות מימון בסך של עד 145 מיליון שקל לפרויקט המשרדים 'אוניקס' שעיקרו הקמת 2 בנייני משרדים למטרות תעסוקה ומסחר בני 12 קומות כל אחד, מעל קומת קרקע, וקומת חניה על מקרקעין המצויים בקרית אונו, בסמוך לצומת סביון; הלוואת גישור בסך כ-40 מיליון שקל לחברה יזמית, לצורך מימון השלמת רכישת קרקע בראש העין בה זכו במכרז רמ"י; הלוואת השלמת הון עצמי (מזנין) בסך כ-40 מיליון שקל עבור פרויקט לליווי בניה למגורים בכפר סבא; הלוואת גישור בסך של כ-50 מיליון שקלים כנגד קרקע בגבעת שמואל.
השבוע פרסמה ברקת את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2022 כולה, המלמדות על גידול משמעותי בהכנסות וברווח הנקי ביחס לתקופות המקבילות אשתקד. הכנסות המימון בשנת 2022 טיפסו בכ-123% לכ-65.5 מיליון שקל לעומת כ-29.4 מיליון שקל בשנת 2021. הכנסות המימון, נטו, בשנת 2022, זינקו בכ-168% לכ-29.2 מיליון שקל, לעומת כ-10.9 מיליון שקל בשנת 2021. הרווח הנקי בשנת 2022 הסתכם בכ-11.7 מיליון שקל, לעומת כ-2.5 מיליון שקל ב-2021, גידול של מעל פי 4. הגידול ברווח נבע מהגידול בהיקפי הפעילות, וכן מהשפעה חיובית של עליית המדד.
עיקרי התוצאות לרבעון הרביעי של שנת 2022
הכנסות המימון ברבעון הרביעי של שנת 2022 טיפסו בכ-138% לכ-16.6 מיליון שקל לעומת כ-6.9 מיליון שקל ברבעון המקביל. זאת, בעיקר כתוצאה מהגידול בהיקף תיק האשראי הממוצע וכן מהפרשי הצמדה על יתרות תיק האשראי. הכנסות המימון נטו, ברבעון הרביעי של שנת 2022, זינקו בכ-156% לכ-8.2 מיליון שקל, לעומת כ-3.3 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2021. שיעור הכנסות המימון נטו, ביחס להכנסות גדל ברבעון השלישי של שנת 2022 לכ-44%, לעומת כ-40% ברבעון המקביל ב-2021. הרווח הנקי ברבעון הרביעי של שנת 2022 הסתכם ב-3.6 מיליון שקל, לעומת כ-0.5 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2021.
- עדי גזית, מנכ״ל ברקת: ״לאחר המלחמה צפוי שגשוג בשוק המגורים - הביקושים מעולם לא נעלמו״
- ברקת תממן פרויקט מגורים חדש בפארק הים בבת ים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עדי גזית, מנכ"ל ברקת: "אנו מעדכנים היום כי חתמנו על הסכם למימון הלוואת גישור בסך 55 מיליון שקל לחברת רותם שני. ברקת ממשיכה לפעול לקידום מהיר ויעיל של הענקת הלוואות שיאפשרו לקדם פרויקטים בכל הסגמנטים בתחום הנדל"ן. את שנת 2022 אנו מסכמים בימים אלה כשנה של צמיחה והתקדמות משמעותית המתבטאת בגידול משמעותי ברווחי החברה. כל זאת בהתאם לאסטרטגיית החברה לביסוס וחיזוק מעמדה כחברת אשראי איתנה ומובילה בתחום הנדל"ן, לצד ביסוס תשתית שתתמוך בהמשך צמיחתה העתידית של החברה ושיפור רווחיותה".

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”
עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עליו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה
יו"ר אל על אל על 1.84% , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה. בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות.
במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות
למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.
ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.
מועדון הנוסע המתמיד
בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים
לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים".
על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שינויים בהנהלה
לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.
