דידי פז שיכון ובינוי אנרגיה
צילום: רמי זרנגר
ראיון

"החלום: לומר לקיבוצים 'תתנתקו מחברת החשמל, נקים אצלכם תחנת כוח' - ההסכם עם מליסרון ממש לא יהיה האחרון"

כך אומר דידי פז, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, בראיון לביזפורטל. כמה העסקה משמעותית? "זה חיסכון שגרם לה לעשות עסקה עם שני גופים במקביל". העתיד בישראל? "נייצר חשמל לבתי חולים, לאוניברסיטה ולקניונים, ונספק חשמל למכוניות ואוטובוסים. את העודפים נמכור לחברת החשמל"
איציק יצחקי | (2)

140 מיליון קוט"ש תספק שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה 3.71% לחברת מליסרון מליסרון 3.13% תמורת 50 מיליון שקל בשנה (להרחבה על ההסכם). זו נשמעת כמו עוד עסקה רגילה של כסף בין שתי חברות, אבל האמת, שיש מאחוריה עניין חשוב הרבה יותר: חברות האנרגיה רוצות להדיח את חברת החשמל מהבעלות-מונופול על השוק. בחשמל יש שני חלקים: ייצור והולכה. הולכת החשמל היא 'מונופול טבעי' - אין סיבה שכל חברה תקים רשת של קווי מתח גבוה בכל רחבי הארץ. אבל ייצור החשמל לא חייב להתבצע על ידי יצרן אחד, וסביר להניח שהיצרנים הפרטיים שיתחרו ביניהם יעשו את העבודה טוב יותר מאשר חברת החשמל הממשלתית, שמפסידה עשרות מיליוני שקלים בשנה.

בחברות האנרגיה מעריכים-מקווים לנגוס משמעותית בנתח השוק של חברת החשמל כך שזו תישאר עם 40% בלבד מכוחה בעוד מספר שנים. למשל? גם סלקום (כן כן, ההיא מהסלולר) היא מתחרה. אם יש לכם מונה חשמל חכם בבית - וחברת החשמל חייבת לספק לכם כזה על פי חוק - תוכלו להתחבר לחברה מתחרה ולחסוך בערך 10% בחשבון החשמל שלכם. בצורה פשוטה, על אותו מונה.

חשוב להדגיש: שיכון ובינוי תספק למליסרון חשמל ירוק ולא ירוק. כלומר, בחשבון הזה יש מרכיבים שהולכים לחברת חשמל. מתוך 140 מיליון קוט"ש, רק 50 מיליון מגלמים חיסכון, שעל פי הערכה מגיע לכמה עשרות מיליוני שקלים בשנה.

"שיכון ובינוי להבדיל מאחרים - היא גם יצרן, קודם כל חברה שעושה פיתוח, של מתקנים", מסביר דידי פז, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, בראיון לביזפורטל. "מה קרה במסגרת הרפורמה? מישהו קיבל שכל ואמר: בוא נראה מה קורה באירופה ובארה"ב ונפתח את השוק לתחרות. כל יצרן חשמל יוכל להתחבר עם לקוח. עד היום זה היה אפשרי למתי מעט, כמו תחנות פרטיות. אז היו כמה שהתחילו לספק לפני עשור. אבל לאחרונה בא הרגולטור ואמר: גם מתקני הייצור באנרגיה מתחדשת, יוכל למכור ישירות ללקוח הספציפי. וכאן אנחנו נכנסים לתמונה".

אנשים לא יודעים, אבל יש היום עוד שחקניות.

"כולם מתלהבים ממה שקורה בשוק. סלקום ואפילו סופרגז מוכרות. ההבדל: הן לוקחות מאחד ומוכרות לשני. מתווכות. אין להן מפעל. לנו יש מפעל, אנחנו קודם כל יצרן חשמל. ואנחנו גם החברה הפרטית הכי גדולה לייצור חשמל אחרי חברת החשמל. אצלנו לא הכל ירוק, גם מגז טבעי, ליתר דיוק: 40% גז טבעי ו-60% ירוק".

כמה כסף חסכתם להם?

"נתחיל עם הסבר. בעקבות ההפרטה של ייצור החשמל היום אתה יכול לשלם לשיכון ובינוי, במקום לחברת החשמל. מחר אתה יכול להתקשר לחברה שמספקת חשמל, לבקש לקנות חשמל. מה היא עושה? היא מרימה טלפון לחברת החשמל שמחויבת להחליף את המונה לחכם, ואז תוך 3 חודשים או חודשיים, מחליפים את המונה. מה קורה אז? חסכת 6%-5%".

ומתי אתם תדפקו על הדלתות ותמכרו לנו חשמל? וכמה אתם חוסכים למליסרון?

"תראה, מליסרון זו עסקה פשוטה. אם אני רוצה למכור לפרטיים אני צריך להתאים מוקד שירות לקוחות, פרסום, אנשי מכירות שידפקו בדלתות וכו'. המסקנה שלי היא שאת זה אני לא יודע לעשות לבד, אז אנחנו יכולים לחבור לחברה שיודעת לעשות את זה: מגיעה לבית ומחברת אנשים. שאלת כמה אני חוסך להם. אז העסקה עם מליסרון היא מהפכנית, בזכות יכולת האגירה, ואנחנו נקים מתקנים בנגב ונדע להוזיל את חשבון החשמל. מה האגירה עושה? משטחת את העקומה. במקום לשלם חשמל יקר, אוגרים חשמל זול ומשחררים אותו כשיש עודפי ביקוש. כך מוזילים למליסרון. כמה כסף? זה חיסכון שגרם לה לעשות עסקה עם שני גופים במקביל, אז תבין לבד".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מה הלאה?

"אנחנו לא עוצרים שם. אנשים עומדים אצלנו בתור כדי לקנות חשמל. אני עסוק בלומר 'לא'. הלוואי ויכולתי למכור בלי הגבלה. אבל הכי חכם זה למכור חשמל שאתה מייצר, כי מי שלא יהיה לו חשמל לא יחזיק מעמד. זה לא שוק של מתווכים. בארה"ב אנחנו מוכרים חשמל לגוגל, מטא (פייסבוק) ואמזון".

מה החלום?

"ללכת לבית חולים, לאוניברסיטה, לבסיס צה"ל, לגינדי TLV, אבל בעיקר לקיבוצים ולומר להם: תנו לי רגע לראות איך אתם חוסכים חשמל, אני עושה לכם רנטגן. בא אחרי שבועיים ואומר: תתנתקו מחברת החשמל. נקים אצלכם בחצר תחנת כוח, נשים פה מתקן, סוללה, גנרטור שעובד על גז טבעי, יש לכם בקיבוץ 30 רכבים חשמליים? אני אספק אותם ואיתם תעבדו. הכל, כולל מלגזות, אוטובוסים להסיע ילדים בבית הספר. כל החשמל שהקיבוץ צורך מייצרים בקיבוץ, אם נשאר עודפים מוכרים לחברת החשמל".

תהיו שם?

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 26/02/2023 13:22
    הגב לתגובה זו
    גם הם עושים שימוש בגז טבעי 40%.זה רק אומר כמה מניות לוויתן באמת שוות .חכו שהמקדח של שברון יבוא למטרת נפט העולם יקבל סטירה אחרי הקידוח הזה
  • 1.
    מנכל מנותק ונפוח מאגו. מתכון לכשלון (ל"ת)
    יוסי 26/02/2023 13:18
    הגב לתגובה זו
ירידות עליות בשווקים
צילום: דאלי

רמז עבה לסיום העליות בבורסה

האם השוק כבר מגלם את עסקת החטופים והסכם הפסקת האש? מה קורה כעת במסחר שעשוי להעיד על אדי הדלק האחרונים לעליות?

מנדי הניג |

השוק מתומחר גבוה. לא מאוד יקר, אבל הבורסה שלנו במכפיל רווח מייצג גבוה ממכפילי הרווח של חלק גדול ממדינות אירופה. השוק שלנו גבוה כי יש עדר גדול ואינטרסים גדולים של מובילי העדר שמניעים ומתדלקים את העליות. עדר זו תופעה פסיכולוגית מסוכנת. מגלים את הסיכון רק בירידות. בזמן של עליות זה win-win וכולם דוהרים מאושרים. לא תמצאו עכשיו מנהל השקעות בכיר שלא יגיד לתקשורת כמה הוא אופטימי. אולי בודדים יעידו שצריך גם להיזהר, וזה בדיוק הזמן להיזהר. הרחבה חשובה - למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך

גופים מוסדיים, חשוב להזכיר, הם לא אנשים שמשקיעים את הכסף הפרטי שלהם. ההפסדים ככל שיהיו לא משפיעים עליהם. זה הכסף שלכם, הם מנהלים לכם את הכסף בתמורה לדמי ניהול (גבוהים בממוצע בכ-60%-80% מדמי הניהול בארה"ב). הם רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר עליות כי דמי הניהול יגדלו, ואז השכר והבונוסים שלהם יעלו. וככה השוק המקומי פשוט טס בשנה האחרונה על רקע סנטימנט חיובי, הצלחות ישראליות בחזיתות השונות ותקווה. 

התקווה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מקווים, מייחלים, רוצים בהחזרת החטופים וסיום המלחמה, וכשזה מתקרב אנחנו מתמלאים באופטימיות. כל פעם מחדש כשהחלו שיחות השוק עלה. האופטימיות יוצרת מצב רוח טוב, צריכה מכל הבחינות - גם צריכה של מניות כשלזה מצטרפת האופטימיות של הכלכלה ושל היום שאחרי עם שלום במזרח התיכון וזה בהחלט תרחיש אפשרי.  

כל פעם מחדש נשברו שיאים בבורסה המקומית שלנו. כאשר היו תקוות הבורסה עלתה. כאשר התקווה התמוססה, חששו לצאת מהשוק כי הרי בסוף ננצח, בסוף יחזרו החטופים. אבל כאשר יקרה הדבר האמיתי יכול להיות שזה יהיה דווקא הסימן להיפוך המגמה. למה נקווה אז? מה יהיה ביום שאחרי? האם לא נתבוסס במלחמה הפנימית, בבחירות, במשברים פנימיים ובמחלוקות? זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר? זוכרים את ההפגנות והמחאות והמלחמה הפנימית בין שני חלקי העם? 

יכול להיות שהשמחה, הסנטימנט החיובי, הצהלות יהיו כאלו שיהיה דלק להמשך העליות בשוק. אין ספק לאף אחד שאירוע כזה הוא הרבה מעבר לכל אירוע כלכלי רגיל, אירוע פוליטי. אין גם ספק שמצב רוח משפיע על הכלכלה ועל הבורסה באופן מאוד חזק. אבל מה יקרה כשנחזור לשגרה. אם תהיה תקווה - תקווה לשלום אזורי, תקווה לשגשוג כלכלי מרשים, הכלכלה והבורסה צפויות לשגשג. אבל בהינתן כל התרחישים, יכול להיות שביום שאחרי אנחנו נפעל לפי - "קנה בשמועות - מכור בידיעה". ביום שאחרי נביט קדימה וניזכר איך נראתה ישראל בשגרה - מלחמה על בחירת השופטים לעליון, מלחמה בין שופטי עליון לשר מפשטים, הפגנות ומחאות. הלוואי שלא נחזור לזה, למדנו לקח גדול על החשיבות באחדות. אבל, משקיעים צריכים להפנים שיש סיכונים. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ירידות בשבבים, עלייה באורמת - מה יקרה בבורסה?

מערכת ביזפורטל |


הפקיעה על מדד המעו״ף פקעה ברמה: 3274.36

מחזור המסחר הסתכם על 2.805 מיליארד שקל

שער הדולר דולר שקל רציף -0.06%        

 

BITCOIN -2.36%