הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
בנימין נתניהו וישראל כץ
צילום: ששון תירם

האוצר השלים גיוס של 1.5 מיליארד אירו; חשש מחוסר יציבות שלטוני

היכולת של האוצר להמשיך לגייס כסף בשווקים בחו"ל נשמר וזו הייתה למעשה מטרת הגיוס - בחינת היכולת הזו; החשש מהידרדרות היציבות השלטונית הוא האיום הגדול על הכלכלה
ניצן כהן | (9)
נושאים בכתבה אגרות חוב אורט

החשב הכללי הפורש, רוני חזקיהו, הוביל השבוע גיוס אג"ח ממשלתי בחו"ל בהיקף של 1.5 מיליארד אירו שהם כ-6 מיליארד שקל בריבית ממוצעת של 0.02% שהיא למעשה ריבית אפס. את ההנפקות הובילו החתמים בנק אוף אמריקה, ברקליס, גולדמן זקס, וסיטי בנק, המשמשים כעושי שוק ראשיים באג"ח ממשלתיות.

לגיוס של החשכ"ל השבוע אין יותר מידי משמעות מעבר לעצם ביצועו והחשיבות שלו לבחינת מצב עושי השוק והרצון שלהם לקלוט אג"ח ממשלתי ישראלי. בשלב הזה של החיים הכלכליים בישראל לא נראה שיש לישראל קושי גדול מידי לגייס כסף בחו"ל אבל היכולת הזו הולכת ומתערערת וככל שהמשבר הכלכלי יימשך וככל שהיציבות הפוליטית בישראל תמשיך להיות מעורערת, היכולת לגייס כסף תיפגע והריבית יתחילו לעלות.

נכון להיות יחס החוב תוצר של ישראל נע סביב רמת ה-80% וקרן טרנר, מנכ"לית האוצר, אמרה לא מכבר באחד מהראיונות שלה בכלי התקשורת שביחס חוב תוצר של 84% עד 86% יפגע דירוג החוב של ישראל ופגיעה זו, יהיו לה השלכות על הריביות של ישראל.

האמירה הזו וההערכה של טרנר זוכה להסכמה כמעט מקיר לקיר רק הדברים בשבועות האחרונים השתנו. העולם כולו ובטח העולם המערבי הולכים לעולמות של יחס חוב תוצר של 100% כי זו הדרך הכמעט יחידה להתמודד עם הזרמות הבלתי נגמרות של כסף לכלכלות. אם זה המצב הרי שאף חברת דירוג לא תנסה לפתוח את תיבת הפנדורה הזו של דירוגים של ממשלות כשכולם עולים מדרגה בכל הנוגע לחוב הציבורי.

אם כן מה הבעיה, הבעיה נעוצה בשני מוקדים ששזורים זה בזה והם הטיפול הכושל של ממשלים בווירוס הקורונה וחוסר היציבות הפוליטי במקומות מרכזיים כמו ארה"ב, שם הנשיא החולה, טראמפ, אינו מתחייב שיעביר את השלטון בצורה מסודרת ליריבו אם האחרון ינצח.

אז כשזה חוסר היציבות במקום כמו ארה"ב, הרי שחוסר היציבות הפוליטית בישראל הוא כסף קטן לעומת הבלגן שיהיה בארה"ב אם תרחיש האימים שבו טראמפ יפונה מהבית הלבן על-ידי השירות החשאי בכוח כדי שביידן ייכנס אליו.

נחזור רגע לאיום המרכזי על הכלכלה המקומית (והעולמית) היא משבר וירוס הקורונה. פרופ' יעקוב פרנקל אמר לאחרונה כי המשבר שאנחנו נמצאים בו עכשיו הוא קודם כל רפואי ורק אחר כך כלכלי. פרנקל צודק ונראה שגם נתניהו מאמץ בימים האחרונים את הגישה הזו. וננסה להסביר עד כמה פרנקל צודק.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

במוקדם או במאוחר יוסרו ההגבלות על יציאה מהבית וכולנו נוכל, באופן תיאורטי, לחזור לשגרה במקביל לקורונה. אבל התחלואה במגזרים מסויימים רק הולכת ועולה ואיתה גם החששות של אנשים מהישוב שדואגים לבריאותם ואלה, שהם עמוד השדרה של הכלכלה, עלולים להימנע מחזרה לשגרה ואז או שייסלח להם והם ייקחו על עצמם ירידה בהכנסות ופגיעה בכישורי החיברות שלהם או שהם יפוטרו ויאלצו להתמודד עם מערכות שלטוניות לא סלחניות ואז או אז, אנחנו גולשים במדרון חלקלק ומסוכן.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    לוי 09/10/2020 18:33
    הגב לתגובה זו
    תמשיך למכור אגרות חוב ממשלתיות ולהביא כסף ולפזר לאזרחים איזה אבא חסר אחריות הרי האזרחים האלה יצטרכו לשלם את החובות הענקיים שאתה עושה למשך הרבה דורות ומה איכפת לך הרי הדייסה הזו גנץ יצטרך לאכול אותה אחרי שאתה יוצא מהביית
  • 7.
    משה 09/10/2020 16:56
    הגב לתגובה זו
    זו כלכלה או חרטה ברטה זה שנים מאז שביבי בשלטון המדינה לוקחת הלוואות והלוואות ללא סוף כאילו שזה כסף חינם שלא צריך להחזירו
  • 6.
    משה תחנה מרכזית 09/10/2020 15:33
    הגב לתגובה זו
    מי מוכן להלוות בריבית כזאת מצחיקה?!?
  • 5.
    גידי 09/10/2020 12:05
    הגב לתגובה זו
    מהם כ 30 מיליארד $ רווח. זה של תושבי ישראל. מתי מישהו יעצור את הטימטום?
  • תרגיל יחצני (ל"ת)
    הקול השפוי 09/10/2020 16:32
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    המדינה לקראת התפרקות, לאן הובלת אותנו ביבי בהתנהגות שלך (ל"ת)
    יחזקאל 09/10/2020 09:21
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ערן 09/10/2020 08:39
    הגב לתגובה זו
    היועמש אשם שלא העמיד אותו לדין כבר בבחירות הראשונות שביבי הקדים בשביל לסנדל את היועמש. אם אז היה מתחיל המשפט היום המדינה לא היתה בת ערובה של בן אדם אחד.
  • 2.
    ואם צריך יותר העיקר שיהיה כאוס והמשפט יידחה במקום 09/10/2020 08:22
    הגב לתגובה זו
    ואם צריך יותר העיקר שיהיה כאוס והמשפט יידחה במקום לתת לראש ממשלה משכורת של 500000 בחודש שיהיה לו כסף לסיגרים נשלח עליהם עכשיו מאה מילארד
  • 1.
    אבי 09/10/2020 07:43
    הגב לתגובה זו
    פרנקל המולטי מיליונר המשבר "קודם בריאותי"....
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


להמשך הכתבה לחץ כאן
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל

סינאל מפרסמת טעות מהותית של כ-20 מיליון שקל בהכנסות בשלוש שנות דיווח, זמן קצר לאחר שאקסל השלימה את רכישת השליטה בחברה. כעת נבחנים היקף התיקון, ההשפעה על הדוחות ויכולת אקסל להפעיל מנגנוני שיפוי מול המוכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה סינאל אקסל

סינאל סינאל -14.37%   דיווחה הבוקר על טעות מהותית בדוחותיה הכספיים בשלוש שנות דיווח, 2023, 2024 וחצי ראשון של 2025, הכוללת הכרה עודפת בהכנסות בהיקף מצטבר של כ-20 מיליון שקל. מדובר בשיעור גבוה במיוחד של כ-8.8% מסך הכנסותיה המצטברות בתקופה, שנעו סביב כ-228 מיליון שקל במצטבר. הטעות נבעה מרישום שגוי של הפרשה לחובות מסופקים במקום קיזוז חשבוניות משורת ההכנסות, והשלכותיה צפויות לגעת בכל שורת הרווח, מהרווח הגולמי ועד הרווח הנקי, לצד עדכון מאזן הלקוחות והעודפים.

החברה תפרסם בתוך 21 יום את היקף התיקון המדויק, לאחר השלמת בדיקות עם רואי החשבון ויועצים חיצוניים. הטעות עשויה להשפיע גם על מענקים מבוססי יעדים שניתנו לנושאי משרה, שכן אלו חושבו על בסיס נתונים שהתבררו כחריגים.

אלא שהדיווח מגיע לאחר נקודת זמן מעניינת, בה אקסל אקסל -5.99%   רכשה 68.94% ממניות סינאל. על פי דיווח לבורסה, אקסל הפכה לבעלת השליטה ב-22 בספטמבר 2025, במחיר של 23.75 שקלים למניה ובתמורה כוללת של עד 92.7 מיליון שקל. ההשלמה כללה רכישה של 3.9 מיליון מניות מחוץ לבורסה, כאשר חלק מהתמורה צפוי להיות משולם דרך הלוואת מוכר בפריסה.

אקסל רכשה את סינאל בעסקה ששיקפה לחברה שווי של כ-134 מיליון שקל, פרמיה של כ-23% על שווי השוק ערב הדיווח. מניית סינאל זינקה בכ-18% ביום ההודעה, אך מאז מחקה כמעט את כל העלייה, עוד לפני גילוי הטעות. לא ברור אם מדובר בחוסר אמון של המשקיעים בפרמיה הגבוהה, או פשוט הערכה שהנתונים של סינאל אינם מצדיקים את המחיר ששולם, חשד שהתעצם כעת עם פרסום התקלה החשבונאית.

לפני הרכישה נרשמה ירידה בביצועים: ההכנסות של סינאל ירדו מ-98.5 מיליון שקל ב-2023 ל-93 מיליון שקל ב-2024, והרווח הנקי נשחק מ-14 מיליון ל-12 מיליון שקל, ירדו לפחות מ-1.5 מיליון שקל במחצית הראשונה. כעת, עם תיקון של 20 מיליון שקל בהכנסות המצטברות, ייתכן שהרווחיות בפועל הייתה נמוכה עוד יותר.

להמשך הכתבה לחץ כאן