בנימין נתניהו וישראל כץ
צילום: ששון תירם

האוצר השלים גיוס של 1.5 מיליארד אירו; חשש מחוסר יציבות שלטוני

היכולת של האוצר להמשיך לגייס כסף בשווקים בחו"ל נשמר וזו הייתה למעשה מטרת הגיוס - בחינת היכולת הזו; החשש מהידרדרות היציבות השלטונית הוא האיום הגדול על הכלכלה
ניצן כהן | (9)
נושאים בכתבה אגרות חוב אורט

החשב הכללי הפורש, רוני חזקיהו, הוביל השבוע גיוס אג"ח ממשלתי בחו"ל בהיקף של 1.5 מיליארד אירו שהם כ-6 מיליארד שקל בריבית ממוצעת של 0.02% שהיא למעשה ריבית אפס. את ההנפקות הובילו החתמים בנק אוף אמריקה, ברקליס, גולדמן זקס, וסיטי בנק, המשמשים כעושי שוק ראשיים באג"ח ממשלתיות.

לגיוס של החשכ"ל השבוע אין יותר מידי משמעות מעבר לעצם ביצועו והחשיבות שלו לבחינת מצב עושי השוק והרצון שלהם לקלוט אג"ח ממשלתי ישראלי. בשלב הזה של החיים הכלכליים בישראל לא נראה שיש לישראל קושי גדול מידי לגייס כסף בחו"ל אבל היכולת הזו הולכת ומתערערת וככל שהמשבר הכלכלי יימשך וככל שהיציבות הפוליטית בישראל תמשיך להיות מעורערת, היכולת לגייס כסף תיפגע והריבית יתחילו לעלות.

נכון להיות יחס החוב תוצר של ישראל נע סביב רמת ה-80% וקרן טרנר, מנכ"לית האוצר, אמרה לא מכבר באחד מהראיונות שלה בכלי התקשורת שביחס חוב תוצר של 84% עד 86% יפגע דירוג החוב של ישראל ופגיעה זו, יהיו לה השלכות על הריביות של ישראל.

האמירה הזו וההערכה של טרנר זוכה להסכמה כמעט מקיר לקיר רק הדברים בשבועות האחרונים השתנו. העולם כולו ובטח העולם המערבי הולכים לעולמות של יחס חוב תוצר של 100% כי זו הדרך הכמעט יחידה להתמודד עם הזרמות הבלתי נגמרות של כסף לכלכלות. אם זה המצב הרי שאף חברת דירוג לא תנסה לפתוח את תיבת הפנדורה הזו של דירוגים של ממשלות כשכולם עולים מדרגה בכל הנוגע לחוב הציבורי.

אם כן מה הבעיה, הבעיה נעוצה בשני מוקדים ששזורים זה בזה והם הטיפול הכושל של ממשלים בווירוס הקורונה וחוסר היציבות הפוליטי במקומות מרכזיים כמו ארה"ב, שם הנשיא החולה, טראמפ, אינו מתחייב שיעביר את השלטון בצורה מסודרת ליריבו אם האחרון ינצח.

אז כשזה חוסר היציבות במקום כמו ארה"ב, הרי שחוסר היציבות הפוליטית בישראל הוא כסף קטן לעומת הבלגן שיהיה בארה"ב אם תרחיש האימים שבו טראמפ יפונה מהבית הלבן על-ידי השירות החשאי בכוח כדי שביידן ייכנס אליו.

נחזור רגע לאיום המרכזי על הכלכלה המקומית (והעולמית) היא משבר וירוס הקורונה. פרופ' יעקוב פרנקל אמר לאחרונה כי המשבר שאנחנו נמצאים בו עכשיו הוא קודם כל רפואי ורק אחר כך כלכלי. פרנקל צודק ונראה שגם נתניהו מאמץ בימים האחרונים את הגישה הזו. וננסה להסביר עד כמה פרנקל צודק.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

במוקדם או במאוחר יוסרו ההגבלות על יציאה מהבית וכולנו נוכל, באופן תיאורטי, לחזור לשגרה במקביל לקורונה. אבל התחלואה במגזרים מסויימים רק הולכת ועולה ואיתה גם החששות של אנשים מהישוב שדואגים לבריאותם ואלה, שהם עמוד השדרה של הכלכלה, עלולים להימנע מחזרה לשגרה ואז או שייסלח להם והם ייקחו על עצמם ירידה בהכנסות ופגיעה בכישורי החיברות שלהם או שהם יפוטרו ויאלצו להתמודד עם מערכות שלטוניות לא סלחניות ואז או אז, אנחנו גולשים במדרון חלקלק ומסוכן.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    לוי 09/10/2020 18:33
    הגב לתגובה זו
    תמשיך למכור אגרות חוב ממשלתיות ולהביא כסף ולפזר לאזרחים איזה אבא חסר אחריות הרי האזרחים האלה יצטרכו לשלם את החובות הענקיים שאתה עושה למשך הרבה דורות ומה איכפת לך הרי הדייסה הזו גנץ יצטרך לאכול אותה אחרי שאתה יוצא מהביית
  • 7.
    משה 09/10/2020 16:56
    הגב לתגובה זו
    זו כלכלה או חרטה ברטה זה שנים מאז שביבי בשלטון המדינה לוקחת הלוואות והלוואות ללא סוף כאילו שזה כסף חינם שלא צריך להחזירו
  • 6.
    משה תחנה מרכזית 09/10/2020 15:33
    הגב לתגובה זו
    מי מוכן להלוות בריבית כזאת מצחיקה?!?
  • 5.
    גידי 09/10/2020 12:05
    הגב לתגובה זו
    מהם כ 30 מיליארד $ רווח. זה של תושבי ישראל. מתי מישהו יעצור את הטימטום?
  • תרגיל יחצני (ל"ת)
    הקול השפוי 09/10/2020 16:32
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    המדינה לקראת התפרקות, לאן הובלת אותנו ביבי בהתנהגות שלך (ל"ת)
    יחזקאל 09/10/2020 09:21
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ערן 09/10/2020 08:39
    הגב לתגובה זו
    היועמש אשם שלא העמיד אותו לדין כבר בבחירות הראשונות שביבי הקדים בשביל לסנדל את היועמש. אם אז היה מתחיל המשפט היום המדינה לא היתה בת ערובה של בן אדם אחד.
  • 2.
    ואם צריך יותר העיקר שיהיה כאוס והמשפט יידחה במקום 09/10/2020 08:22
    הגב לתגובה זו
    ואם צריך יותר העיקר שיהיה כאוס והמשפט יידחה במקום לתת לראש ממשלה משכורת של 500000 בחודש שיהיה לו כסף לסיגרים נשלח עליהם עכשיו מאה מילארד
  • 1.
    אבי 09/10/2020 07:43
    הגב לתגובה זו
    פרנקל המולטי מיליונר המשבר "קודם בריאותי"....
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ארית תעשיות -3.82%   ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.

זהב וכסףזהב וכסף

זהב וכסף שוברים שיאים כשהמתיחות בעולם והציפיות להורדות ריבית ברקע

המתכות מטפסות לשיאים חדשים עם תמחור של שתי הורדות ריבית בארה״ב ב-2026 ועם עליית פרמיית הסיכון סביב ונצואלה, רוסיה ואוקראינה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה זהב כסף ריבית

הזהב זהב 1.89%   והכסף כסף 1.81%   מטפסים לשיאים היסטוריים, על רקע שילוב שמקבל עכשיו יותר משקל בשוק. מצד אחד, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב מקטינות את האטרקטיביות של נכסים נושאי ריבית ביחס למתכות שלא מייצרות תשואה שוטפת. מצד שני, חיכוך גיאופוליטי סביב אנרגיה ונתיבי שיט מחזיר את השפה של נכסי מקלט, כלומר נכסים שנוטים למשוך ביקוש כשעולה מפלס הסיכון בשווקים, גם אצל סוחרים שמסתכלים בעיקר על טווח קצר.

במהלך המסחר הזהב מטפס ביותר מ-1.5% ושובר את השיא הקודם שנקבע באוקטובר, כשהוא עולה מעל 4,381 דולר לאונקיה. הכסף מזנק בשיעור חד יותר ומגיע עד כ-3.4% במהלך היום, כשהוא מתקרב ל-70 דולר לאונקיה. שתי המתכות מתקדמות לעבר השנה החזקה ביותר במונחים שנתיים מאז 1979.


הפד׳ חוזר לקדמת הבמה והורדות הריבית עוברות לתמחור

הדחיפה המרכזית מגיעה מהציפיות סביב הפדרל ריזרב. סוחרים מתמחרים שתי הורדות ריבית במהלך 2026, והקו הזה מקבל רוח גבית גם מהמסר הפוליטי בוושינגטון. הנשיא דונלד טראמפ מקדם עמדה בעד מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר, והשווקים קולטים את זה כעוד גורם שמחזק את ההסתברות לסביבת ריבית נמוכה יותר בהמשך.

הרקע המאקרו כלכלי תומך בסיפור דרך נתונים שמרככים את התמונה בארה״ב. צמיחה חלשה יותר בשוק העבודה ואינפלציה נמוכה מהצפוי בנובמבר מחזקים את הנרטיב של עוד הקלות, וברגע שהריבית הצפויה יורדת העלות האלטרנטיבית של החזקת מתכות נראית נמוכה יותר. זה בולט במיוחד מול אג״ח קצרות שמושפעות מהריבית המיידית, בעוד זהב וכסף לא משלמים ריבית.


מתיחות סביב נפט וים תיכון מחזירה לשוק את פרמיית ה״מקלט״

במקביל למדיניות הריבית, נכנס לשוק עוד גורם שמוסיף עצבים. ארה״ב מחמירה צעדים שמצמצמים בפועל את יכולת יצוא הנפט של ונצואלה, כחלק מהידוק הלחץ על ממשלת הנשיא ניקולאס מדורו. בשווקים מפרשים את זה כנקודת חיכוך שעלולה לחלחל למחירי אנרגיה, למגבלות סחר ולזעזועים במסלולי תשלום ושרשראות אספקה.