בנימין נתניהו וישראל כץ
צילום: ששון תירם

האוצר השלים גיוס של 1.5 מיליארד אירו; חשש מחוסר יציבות שלטוני

היכולת של האוצר להמשיך לגייס כסף בשווקים בחו"ל נשמר וזו הייתה למעשה מטרת הגיוס - בחינת היכולת הזו; החשש מהידרדרות היציבות השלטונית הוא האיום הגדול על הכלכלה
ניצן כהן | (9)
נושאים בכתבה אגרות חוב אורט

החשב הכללי הפורש, רוני חזקיהו, הוביל השבוע גיוס אג"ח ממשלתי בחו"ל בהיקף של 1.5 מיליארד אירו שהם כ-6 מיליארד שקל בריבית ממוצעת של 0.02% שהיא למעשה ריבית אפס. את ההנפקות הובילו החתמים בנק אוף אמריקה, ברקליס, גולדמן זקס, וסיטי בנק, המשמשים כעושי שוק ראשיים באג"ח ממשלתיות.

לגיוס של החשכ"ל השבוע אין יותר מידי משמעות מעבר לעצם ביצועו והחשיבות שלו לבחינת מצב עושי השוק והרצון שלהם לקלוט אג"ח ממשלתי ישראלי. בשלב הזה של החיים הכלכליים בישראל לא נראה שיש לישראל קושי גדול מידי לגייס כסף בחו"ל אבל היכולת הזו הולכת ומתערערת וככל שהמשבר הכלכלי יימשך וככל שהיציבות הפוליטית בישראל תמשיך להיות מעורערת, היכולת לגייס כסף תיפגע והריבית יתחילו לעלות.

נכון להיות יחס החוב תוצר של ישראל נע סביב רמת ה-80% וקרן טרנר, מנכ"לית האוצר, אמרה לא מכבר באחד מהראיונות שלה בכלי התקשורת שביחס חוב תוצר של 84% עד 86% יפגע דירוג החוב של ישראל ופגיעה זו, יהיו לה השלכות על הריביות של ישראל.

האמירה הזו וההערכה של טרנר זוכה להסכמה כמעט מקיר לקיר רק הדברים בשבועות האחרונים השתנו. העולם כולו ובטח העולם המערבי הולכים לעולמות של יחס חוב תוצר של 100% כי זו הדרך הכמעט יחידה להתמודד עם הזרמות הבלתי נגמרות של כסף לכלכלות. אם זה המצב הרי שאף חברת דירוג לא תנסה לפתוח את תיבת הפנדורה הזו של דירוגים של ממשלות כשכולם עולים מדרגה בכל הנוגע לחוב הציבורי.

אם כן מה הבעיה, הבעיה נעוצה בשני מוקדים ששזורים זה בזה והם הטיפול הכושל של ממשלים בווירוס הקורונה וחוסר היציבות הפוליטי במקומות מרכזיים כמו ארה"ב, שם הנשיא החולה, טראמפ, אינו מתחייב שיעביר את השלטון בצורה מסודרת ליריבו אם האחרון ינצח.

אז כשזה חוסר היציבות במקום כמו ארה"ב, הרי שחוסר היציבות הפוליטית בישראל הוא כסף קטן לעומת הבלגן שיהיה בארה"ב אם תרחיש האימים שבו טראמפ יפונה מהבית הלבן על-ידי השירות החשאי בכוח כדי שביידן ייכנס אליו.

נחזור רגע לאיום המרכזי על הכלכלה המקומית (והעולמית) היא משבר וירוס הקורונה. פרופ' יעקוב פרנקל אמר לאחרונה כי המשבר שאנחנו נמצאים בו עכשיו הוא קודם כל רפואי ורק אחר כך כלכלי. פרנקל צודק ונראה שגם נתניהו מאמץ בימים האחרונים את הגישה הזו. וננסה להסביר עד כמה פרנקל צודק.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

במוקדם או במאוחר יוסרו ההגבלות על יציאה מהבית וכולנו נוכל, באופן תיאורטי, לחזור לשגרה במקביל לקורונה. אבל התחלואה במגזרים מסויימים רק הולכת ועולה ואיתה גם החששות של אנשים מהישוב שדואגים לבריאותם ואלה, שהם עמוד השדרה של הכלכלה, עלולים להימנע מחזרה לשגרה ואז או שייסלח להם והם ייקחו על עצמם ירידה בהכנסות ופגיעה בכישורי החיברות שלהם או שהם יפוטרו ויאלצו להתמודד עם מערכות שלטוניות לא סלחניות ואז או אז, אנחנו גולשים במדרון חלקלק ומסוכן.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    לוי 09/10/2020 18:33
    הגב לתגובה זו
    תמשיך למכור אגרות חוב ממשלתיות ולהביא כסף ולפזר לאזרחים איזה אבא חסר אחריות הרי האזרחים האלה יצטרכו לשלם את החובות הענקיים שאתה עושה למשך הרבה דורות ומה איכפת לך הרי הדייסה הזו גנץ יצטרך לאכול אותה אחרי שאתה יוצא מהביית
  • 7.
    משה 09/10/2020 16:56
    הגב לתגובה זו
    זו כלכלה או חרטה ברטה זה שנים מאז שביבי בשלטון המדינה לוקחת הלוואות והלוואות ללא סוף כאילו שזה כסף חינם שלא צריך להחזירו
  • 6.
    משה תחנה מרכזית 09/10/2020 15:33
    הגב לתגובה זו
    מי מוכן להלוות בריבית כזאת מצחיקה?!?
  • 5.
    גידי 09/10/2020 12:05
    הגב לתגובה זו
    מהם כ 30 מיליארד $ רווח. זה של תושבי ישראל. מתי מישהו יעצור את הטימטום?
  • תרגיל יחצני (ל"ת)
    הקול השפוי 09/10/2020 16:32
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    המדינה לקראת התפרקות, לאן הובלת אותנו ביבי בהתנהגות שלך (ל"ת)
    יחזקאל 09/10/2020 09:21
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ערן 09/10/2020 08:39
    הגב לתגובה זו
    היועמש אשם שלא העמיד אותו לדין כבר בבחירות הראשונות שביבי הקדים בשביל לסנדל את היועמש. אם אז היה מתחיל המשפט היום המדינה לא היתה בת ערובה של בן אדם אחד.
  • 2.
    ואם צריך יותר העיקר שיהיה כאוס והמשפט יידחה במקום 09/10/2020 08:22
    הגב לתגובה זו
    ואם צריך יותר העיקר שיהיה כאוס והמשפט יידחה במקום לתת לראש ממשלה משכורת של 500000 בחודש שיהיה לו כסף לסיגרים נשלח עליהם עכשיו מאה מילארד
  • 1.
    אבי 09/10/2020 07:43
    הגב לתגובה זו
    פרנקל המולטי מיליונר המשבר "קודם בריאותי"....
ניר כהן מנכל הראל
צילום: טל שחר
דוחות

הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%

הראל רושמת רבעון חזק, הודות לרווחי שוק ההון; סך הנכסים המנוהלים חצה 500 מיליארד שקל עבור מבוטחים ועמיתים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה הראל ביטוח

חברת הביטוח הראל הראל השקעות -3.77%  היא הראשונה מחברות הביטוח הגדולות לדווח, ומציגה תשואה גבוהה מאוד על ההון וזינוק ברווח הנקי.

הרבעון השלישי של 2025 היה חזק עבור קבוצת הראל השקעות, עם עלייה של 33% ברווח הכולל ל-840 מיליון שקל ותשואה להון של 30%, לעומת 26% ברבעון המקביל. בתשעת החודשים הראשונים של השנה מסתכם הרווח הכולל ב-2.17 מיליארד שקל, גידול של 65% לעומת התקופה המקבילה, וברמה שכבר חוצה את יעד הרווח שקבעה החברה לשנת 2026. על רקע השיפור המתמשך בתוצאות מודיעה הראל כי בכוונתה לעדכן את היעדים בחודשים הקרובים.

הגידול ברווח משקף שיפור רחב ברוב מנועי הפעילות: הרווח מעסקי הביטוח ברבעון צמח ב-40% והגיע ל-1.12 מיליארד שקל, ובתקופת הדוח כולה עלה ל-2.8 מיליארד שקל, עלייה של 73% לעומת תשעת החודשים הראשונים של 2024. הגידול נובע הן משיפור חיתומי בכל תחומי הביטוח, הן מתרומה חיובית של רווחי השקעה ומימון והן מעלייה ברווחי תחומי ניהול הנכסים והאשראי. במקביל, התשואה להון בתשעת החודשים עלתה ל-27%, לעומת כ-19% בלבד בתקופה המקבילה.

ברמת המגזרים, התמונה מעורבת אך חיובית בסך הכול. בביטוח חיים הרווח הכולל לפני מס ברבעון ירד ל-244 מיליון שקל לעומת 320 מיליון שקל ברבעון המקביל, אך בתשעת החודשים הרווח זינק ל-792 מיליון שקל לעומת 299 מיליון בלבד אשתקד, בעיקר בזכות המשך הגידול במוצרי סיכונים. בביטוח בריאות נרשם רבעון חזק במיוחד: הרווח הכולל לפני מס עלה ל-605 מיליון שקל לעומת 321 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובתקופה כולה ל-1.16 מיליארד שקל. הרווח החיתומי בבריאות הגיע ל-324 מיליון שקל ברבעון ו-807 מיליון שקל בתשעת החודשים, והחברה מדווחת על המשך שיפור במגמה זו. בביטוח כללי הרווח לפני מס עלה ל-278 מיליון שקל ברבעון ולעומת 176 מיליון שקל ברבעון המקביל, ול-858 מיליון שקל בתקופה כולה, שיפור משמעותי שנובע בעיקר מענפי רכב רכוש ורכוש וחבויות.

תחום ניהול הנכסים (פנסיה, גמל, חוזי השקעה ופיננסים) מציג גם הוא שיפור. הרווח הכולל לפני מס מניהול נכסים ברבעון הגיע ל-102 מיליון שקל, לעומת הפסד של 68 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובתשעת החודשים ל-240 מיליון שקל לעומת 191 מיליון שקל. נכסי ניהול הנכסים לבדם עלו ל-435 מיליארד שקל, בעוד שהיקף הנכסים המנוהלים הכולל של הקבוצה, כולל פנסיה, גמל, קרנות נאמנות, תיקים ונוסטרו, טיפס ל-570.7 מיליארד שקל, לעומת 492.3 מיליארד שקל בסוף הרבעון השלישי אשתקד.

לוגו "קשרי תעופה"
צילום: יח"צ
דוחות

קשרי תעופה: התאוששות בתחום התיירות

קשרי תעופה מסכמת את הרבעון השלישי עם רווח נקי של 5 מיליון דולר לעומת 3 מיליון דולר אשתקד, עלייה בהכנסות ושיפור בפעילות הקרקע והשייט. לצד זאת החברה מרחיבה את פעילות הנדל"ן לתיירות, כאשר פרויקטים בקפריסין ובלפלנד מתחילים להתקרב להכרה בהכנסות

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה קשרי תעופה

קשרי תעופה קשרי תעופה 0%  פרסמה הערב את הדוחות לרבעון השלישי של 2025, ומציגה שיפור ברוב הפרמטרים ביחס לשנה שעברה.

ההכנסות לרבעון השלישי של 2025 הסתכמו בסך של כ- 88.7  מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ- 62.5 מיליון דולר ברבעון המקביל. ההכנסות לתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכמו בסך של כ- 164.4 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ-109.9 מיליון דולר בתקופה מקבילה אשתקד.

הרווח הגולמי לרבעון השלישי הסתכם בסך של כ- 13 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ- 9 מיליון דולר אשתקד. הרווח הגולמי בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכם בסך של כ-22.5 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ-16 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח התפעולי ברבעון השלישי  הסתכם בסך של כ- 5.7 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ- 3.8  מיליון דולר אשתקד. הרווח התפעולי בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכם בסך של כ-5.2 מיליון דולר, בהשוואה לסך של  של כ- 3.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח הנקי ברבעון השלישי הסתכם בסך של כ-5 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ- 3 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.  הרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכם בסך של כ -4.7 מיליון דולר, בהשוואה לסך  של כ- 3.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.