בנימין נתניהו וישראל כץ
צילום: ששון תירם

האוצר השלים גיוס של 1.5 מיליארד אירו; חשש מחוסר יציבות שלטוני

היכולת של האוצר להמשיך לגייס כסף בשווקים בחו"ל נשמר וזו הייתה למעשה מטרת הגיוס - בחינת היכולת הזו; החשש מהידרדרות היציבות השלטונית הוא האיום הגדול על הכלכלה
ניצן כהן | (9)
נושאים בכתבה אגרות חוב אורט

החשב הכללי הפורש, רוני חזקיהו, הוביל השבוע גיוס אג"ח ממשלתי בחו"ל בהיקף של 1.5 מיליארד אירו שהם כ-6 מיליארד שקל בריבית ממוצעת של 0.02% שהיא למעשה ריבית אפס. את ההנפקות הובילו החתמים בנק אוף אמריקה, ברקליס, גולדמן זקס, וסיטי בנק, המשמשים כעושי שוק ראשיים באג"ח ממשלתיות.

לגיוס של החשכ"ל השבוע אין יותר מידי משמעות מעבר לעצם ביצועו והחשיבות שלו לבחינת מצב עושי השוק והרצון שלהם לקלוט אג"ח ממשלתי ישראלי. בשלב הזה של החיים הכלכליים בישראל לא נראה שיש לישראל קושי גדול מידי לגייס כסף בחו"ל אבל היכולת הזו הולכת ומתערערת וככל שהמשבר הכלכלי יימשך וככל שהיציבות הפוליטית בישראל תמשיך להיות מעורערת, היכולת לגייס כסף תיפגע והריבית יתחילו לעלות.

נכון להיות יחס החוב תוצר של ישראל נע סביב רמת ה-80% וקרן טרנר, מנכ"לית האוצר, אמרה לא מכבר באחד מהראיונות שלה בכלי התקשורת שביחס חוב תוצר של 84% עד 86% יפגע דירוג החוב של ישראל ופגיעה זו, יהיו לה השלכות על הריביות של ישראל.

האמירה הזו וההערכה של טרנר זוכה להסכמה כמעט מקיר לקיר רק הדברים בשבועות האחרונים השתנו. העולם כולו ובטח העולם המערבי הולכים לעולמות של יחס חוב תוצר של 100% כי זו הדרך הכמעט יחידה להתמודד עם הזרמות הבלתי נגמרות של כסף לכלכלות. אם זה המצב הרי שאף חברת דירוג לא תנסה לפתוח את תיבת הפנדורה הזו של דירוגים של ממשלות כשכולם עולים מדרגה בכל הנוגע לחוב הציבורי.

אם כן מה הבעיה, הבעיה נעוצה בשני מוקדים ששזורים זה בזה והם הטיפול הכושל של ממשלים בווירוס הקורונה וחוסר היציבות הפוליטי במקומות מרכזיים כמו ארה"ב, שם הנשיא החולה, טראמפ, אינו מתחייב שיעביר את השלטון בצורה מסודרת ליריבו אם האחרון ינצח.

אז כשזה חוסר היציבות במקום כמו ארה"ב, הרי שחוסר היציבות הפוליטית בישראל הוא כסף קטן לעומת הבלגן שיהיה בארה"ב אם תרחיש האימים שבו טראמפ יפונה מהבית הלבן על-ידי השירות החשאי בכוח כדי שביידן ייכנס אליו.

נחזור רגע לאיום המרכזי על הכלכלה המקומית (והעולמית) היא משבר וירוס הקורונה. פרופ' יעקוב פרנקל אמר לאחרונה כי המשבר שאנחנו נמצאים בו עכשיו הוא קודם כל רפואי ורק אחר כך כלכלי. פרנקל צודק ונראה שגם נתניהו מאמץ בימים האחרונים את הגישה הזו. וננסה להסביר עד כמה פרנקל צודק.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

במוקדם או במאוחר יוסרו ההגבלות על יציאה מהבית וכולנו נוכל, באופן תיאורטי, לחזור לשגרה במקביל לקורונה. אבל התחלואה במגזרים מסויימים רק הולכת ועולה ואיתה גם החששות של אנשים מהישוב שדואגים לבריאותם ואלה, שהם עמוד השדרה של הכלכלה, עלולים להימנע מחזרה לשגרה ואז או שייסלח להם והם ייקחו על עצמם ירידה בהכנסות ופגיעה בכישורי החיברות שלהם או שהם יפוטרו ויאלצו להתמודד עם מערכות שלטוניות לא סלחניות ואז או אז, אנחנו גולשים במדרון חלקלק ומסוכן.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    לוי 09/10/2020 18:33
    הגב לתגובה זו
    תמשיך למכור אגרות חוב ממשלתיות ולהביא כסף ולפזר לאזרחים איזה אבא חסר אחריות הרי האזרחים האלה יצטרכו לשלם את החובות הענקיים שאתה עושה למשך הרבה דורות ומה איכפת לך הרי הדייסה הזו גנץ יצטרך לאכול אותה אחרי שאתה יוצא מהביית
  • 7.
    משה 09/10/2020 16:56
    הגב לתגובה זו
    זו כלכלה או חרטה ברטה זה שנים מאז שביבי בשלטון המדינה לוקחת הלוואות והלוואות ללא סוף כאילו שזה כסף חינם שלא צריך להחזירו
  • 6.
    משה תחנה מרכזית 09/10/2020 15:33
    הגב לתגובה זו
    מי מוכן להלוות בריבית כזאת מצחיקה?!?
  • 5.
    גידי 09/10/2020 12:05
    הגב לתגובה זו
    מהם כ 30 מיליארד $ רווח. זה של תושבי ישראל. מתי מישהו יעצור את הטימטום?
  • תרגיל יחצני (ל"ת)
    הקול השפוי 09/10/2020 16:32
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    המדינה לקראת התפרקות, לאן הובלת אותנו ביבי בהתנהגות שלך (ל"ת)
    יחזקאל 09/10/2020 09:21
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ערן 09/10/2020 08:39
    הגב לתגובה זו
    היועמש אשם שלא העמיד אותו לדין כבר בבחירות הראשונות שביבי הקדים בשביל לסנדל את היועמש. אם אז היה מתחיל המשפט היום המדינה לא היתה בת ערובה של בן אדם אחד.
  • 2.
    ואם צריך יותר העיקר שיהיה כאוס והמשפט יידחה במקום 09/10/2020 08:22
    הגב לתגובה זו
    ואם צריך יותר העיקר שיהיה כאוס והמשפט יידחה במקום לתת לראש ממשלה משכורת של 500000 בחודש שיהיה לו כסף לסיגרים נשלח עליהם עכשיו מאה מילארד
  • 1.
    אבי 09/10/2020 07:43
    הגב לתגובה זו
    פרנקל המולטי מיליונר המשבר "קודם בריאותי"....
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אר פי אופטיקל צונחת 7%, מדד הבנקים עולה 1.2%; מדדי הדגל בירידות עד 0.8%

מניית אר פי אופטיקל יורדת לאחר שבעלי עניין מכרו כ-14% מהון החברה בעסקת בלוק בדיסקאונט. אחרי ירידות של קרוב ל-9% במדד הביטוח, היום נפתח בהתאוששות מסוימת, ונראה אם המגמה תימשך לאורך היום. מתקרבים לסיום שנה מדהימה - ומה צפוי בשנה הבאה?

מערכת ביזפורטל |

המסחר בתל אביב נפתח הבוקר במגמה חיובית מתונה, כשהמדדים המובילים נסחרים סביב יציבות עם נטייה לעליות. לאחר הפתיחה החיובית, הבורסה עוברת למגמה מעורבת: המדד המרכזי נסחר סביב שערי הפתיחה בנטייה קלה לירידות, בעוד ת"א 90 נחלש ומאבד עד 1%. מדד הבנקים והסקטורים הדפנסיביים מציגים התאוששות, וברקע בולטת גם תנועה חיובית באנרגיה, בעוד שוק האג"ח ממשיך להיסחר ביציבות יחסית.

זו השנה הטובה ביותר בבורסה ב-30 השנים האחרונות, ובכלל אנחנו ברצף של שנים טובות. אבל מה מגיע אחרי עליות - ירידות. בדיוק כמו שאחרי ירידות מגיעות העליות. בסה"כ שוקי המניות עולים, הממוצע הרב שנתי הוא 7% בשנה. אבל כאשר במשך שנתיים השוק עולה פי 2, אז החשבון הרב שנתי מתבלבל. או שהממוצע עולה, או שצפויה התמתנות בשוק.  

הבורסות באסיה מתנהלות במגמה מעורבת. מדד קוספי בסיאול מתחזק ב-2.2%, מדד ניקיי בטוקיו נחלש ב-0.4%, מדד שנגחאי בעלייה קלה של 0.04% והאנג סנג בהונג קונג בירידה של 0.83%. סיאול עולה בהמשך לעלייה בייצוא מדרום קוריאה שחצה השנה את רף 700 מיליארד הדולר לראשונה אי פעם. הכסף זינק לשיא חדש של 83.5 דולר לאונקיה, אך בהמשך ירד ל-80 דולר.

בוול סטריט נרשמה בשבוע החולף מגמה חיובית, כאשר שלושת המדדים המרכזיים סגרו בעליות. דאו ג'ונס עלה ב-1.2%, מדד S&P 500 התחזק ב-1.2%, ונאסד"ק הוסיף 1.4%. השבוע הקרוב צפוי להתמקד בפרסום פרוטוקול ישיבת דצמבר של הפד, שבה הופחתה הריבית ברבע נקודת אחוז, לצד נתוני שוק הנדל"ן בארה"ב ונתוני התביעות השבועיות לדמי אבטלה, על רקע המשך המעקב אחר ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות והשפעתן על השווקים.


מניות הפיננסים בירידה. זה לא רק בגלל המס של סמוטריץ', זה ההבנה שהרווחים העצומים האלו לא יכולים להימשך. בביטוח זה יהיה ירידות מחירי ביטוח הרכב, ואז גם בתחומים נוספים. בבנקים - נקווה לתחרות של המיני בנקים, זה אירוע חשוב. מסים לא יעזרו, הם רק יתגלגלו שוב עליכם.