האוצר השלים גיוס של 1.5 מיליארד אירו; חשש מחוסר יציבות שלטוני
החשב הכללי הפורש, רוני חזקיהו, הוביל השבוע גיוס אג"ח ממשלתי בחו"ל בהיקף של 1.5 מיליארד אירו שהם כ-6 מיליארד שקל בריבית ממוצעת של 0.02% שהיא למעשה ריבית אפס. את ההנפקות הובילו החתמים בנק אוף אמריקה, ברקליס, גולדמן זקס, וסיטי בנק, המשמשים כעושי שוק ראשיים באג"ח ממשלתיות.
לגיוס של החשכ"ל השבוע אין יותר מידי משמעות מעבר לעצם ביצועו והחשיבות שלו לבחינת מצב עושי השוק והרצון שלהם לקלוט אג"ח ממשלתי ישראלי. בשלב הזה של החיים הכלכליים בישראל לא נראה שיש לישראל קושי גדול מידי לגייס כסף בחו"ל אבל היכולת הזו הולכת ומתערערת וככל שהמשבר הכלכלי יימשך וככל שהיציבות הפוליטית בישראל תמשיך להיות מעורערת, היכולת לגייס כסף תיפגע והריבית יתחילו לעלות.
נכון להיות יחס החוב תוצר של ישראל נע סביב רמת ה-80% וקרן טרנר, מנכ"לית האוצר, אמרה לא מכבר באחד מהראיונות שלה בכלי התקשורת שביחס חוב תוצר של 84% עד 86% יפגע דירוג החוב של ישראל ופגיעה זו, יהיו לה השלכות על הריביות של ישראל.
האמירה הזו וההערכה של טרנר זוכה להסכמה כמעט מקיר לקיר רק הדברים בשבועות האחרונים השתנו. העולם כולו ובטח העולם המערבי הולכים לעולמות של יחס חוב תוצר של 100% כי זו הדרך הכמעט יחידה להתמודד עם הזרמות הבלתי נגמרות של כסף לכלכלות. אם זה המצב הרי שאף חברת דירוג לא תנסה לפתוח את תיבת הפנדורה הזו של דירוגים של ממשלות כשכולם עולים מדרגה בכל הנוגע לחוב הציבורי.
- סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
- המבחן של בריטניה: תשואות האג"ח בבריטניה מזנקות לשיא מאז 1998
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם כן מה הבעיה, הבעיה נעוצה בשני מוקדים ששזורים זה בזה והם הטיפול הכושל של ממשלים בווירוס הקורונה וחוסר היציבות הפוליטי במקומות מרכזיים כמו ארה"ב, שם הנשיא החולה, טראמפ, אינו מתחייב שיעביר את השלטון בצורה מסודרת ליריבו אם האחרון ינצח.
אז כשזה חוסר היציבות במקום כמו ארה"ב, הרי שחוסר היציבות הפוליטית בישראל הוא כסף קטן לעומת הבלגן שיהיה בארה"ב אם תרחיש האימים שבו טראמפ יפונה מהבית הלבן על-ידי השירות החשאי בכוח כדי שביידן ייכנס אליו.
נחזור רגע לאיום המרכזי על הכלכלה המקומית (והעולמית) היא משבר וירוס הקורונה. פרופ' יעקוב פרנקל אמר לאחרונה כי המשבר שאנחנו נמצאים בו עכשיו הוא קודם כל רפואי ורק אחר כך כלכלי. פרנקל צודק ונראה שגם נתניהו מאמץ בימים האחרונים את הגישה הזו. וננסה להסביר עד כמה פרנקל צודק.
- פרשקובסקי: ירידה חדה ברווח הנקי למרות גידול בהכנסות בשל שערוך שלילי לנדל"ן להשקעה
- עשות אשקלון: צמיחה בהכנסות וברווח - הצבר ב-2.66 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
במוקדם או במאוחר יוסרו ההגבלות על יציאה מהבית וכולנו נוכל, באופן תיאורטי, לחזור לשגרה במקביל לקורונה. אבל התחלואה במגזרים מסויימים רק הולכת ועולה ואיתה גם החששות של אנשים מהישוב שדואגים לבריאותם ואלה, שהם עמוד השדרה של הכלכלה, עלולים להימנע מחזרה לשגרה ואז או שייסלח להם והם ייקחו על עצמם ירידה בהכנסות ופגיעה בכישורי החיברות שלהם או שהם יפוטרו ויאלצו להתמודד עם מערכות שלטוניות לא סלחניות ואז או אז, אנחנו גולשים במדרון חלקלק ומסוכן.
- 8.לוי 09/10/2020 18:33הגב לתגובה זותמשיך למכור אגרות חוב ממשלתיות ולהביא כסף ולפזר לאזרחים איזה אבא חסר אחריות הרי האזרחים האלה יצטרכו לשלם את החובות הענקיים שאתה עושה למשך הרבה דורות ומה איכפת לך הרי הדייסה הזו גנץ יצטרך לאכול אותה אחרי שאתה יוצא מהביית
- 7.משה 09/10/2020 16:56הגב לתגובה זוזו כלכלה או חרטה ברטה זה שנים מאז שביבי בשלטון המדינה לוקחת הלוואות והלוואות ללא סוף כאילו שזה כסף חינם שלא צריך להחזירו
- 6.משה תחנה מרכזית 09/10/2020 15:33הגב לתגובה זומי מוכן להלוות בריבית כזאת מצחיקה?!?
- 5.גידי 09/10/2020 12:05הגב לתגובה זומהם כ 30 מיליארד $ רווח. זה של תושבי ישראל. מתי מישהו יעצור את הטימטום?
- תרגיל יחצני (ל"ת)הקול השפוי 09/10/2020 16:32הגב לתגובה זו
- 4.המדינה לקראת התפרקות, לאן הובלת אותנו ביבי בהתנהגות שלך (ל"ת)יחזקאל 09/10/2020 09:21הגב לתגובה זו
- 3.ערן 09/10/2020 08:39הגב לתגובה זוהיועמש אשם שלא העמיד אותו לדין כבר בבחירות הראשונות שביבי הקדים בשביל לסנדל את היועמש. אם אז היה מתחיל המשפט היום המדינה לא היתה בת ערובה של בן אדם אחד.
- 2.ואם צריך יותר העיקר שיהיה כאוס והמשפט יידחה במקום 09/10/2020 08:22הגב לתגובה זוואם צריך יותר העיקר שיהיה כאוס והמשפט יידחה במקום לתת לראש ממשלה משכורת של 500000 בחודש שיהיה לו כסף לסיגרים נשלח עליהם עכשיו מאה מילארד
- 1.אבי 09/10/2020 07:43הגב לתגובה זופרנקל המולטי מיליונר המשבר "קודם בריאותי"....
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןטאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים
אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%.
אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת.
ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%.
מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?
נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.
- טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
- מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.
יוסי פרשקובסקי. קרדיט: טל גבעוניפרשקובסקי: ירידה חדה ברווח הנקי למרות גידול בהכנסות בשל שערוך שלילי לנדל"ן להשקעה
למרות קפיצה במכירות וברווח הגולמי, פרשקובסקי מסיימת את הרבעון עם ירידה חדה ברווח הנקי, בין היתר בשל שערוך שלילי נוסף בנדל"ן להשקעה והמשך עלייה בהוצאות המימון; מכירות הדירות בשוק החופשי עדיין איטיות
הדוחות של פרשקובסקי פרשקובסקי 2.07% נותנים עוד זווית על שאלת ה"התאוששות" בשוק הדיור. גם כאן, כמו שראינו בדוחות דמרי (התאוששות בשוק הדיור? מה מספרים הדוחות של דמרי?), המספרים מציירים תמונה פחות אחידה ממה שמשתמע מדברי היזמים.
בתשעת החודשים הראשונים של 2025 מכרה הקבוצה 330 דירות ועוד כ-6,400 מ"ר שטחי משרדים ומסחר, בהיקף כספי של כ-649 מיליון שקל, כמעט כפליים מהיקף המכירות בתקופה המקבילה אשתקד (כ-325 מיליון שקל). אבל כשמפרקים את הנתונים, מתברר שחלק גדול מהקפיצה נובע מפרויקט "מורדות לינקולן, מחיר למשתכן" בחיפה: 238 מתוך 330 הדירות שנמכרו בתקופת הדוח הן דירות מסובסדות, המהוות מעל 70% מהיקף היחידות שנמכרו בתקופה. במילים אחרות, רוב העסקאות מגיעות ממכרז ממשלתי, לא משוק חופשי. אחרי מועד המאזן, באוקטובר, החברה דיווחה על מכירת ארבע דירות בלבד בשוק החופשי, חודש שבו, לכאורה, כבר אמורה הייתה להירשם חזרה לשגרה.
בצד המלאי והצנרת, לפרשקובסקי צבר גדול, כ-1,120 יחידות דיור בבנייה פעילה ועוד אלפי יחידות בשלבי תכנון ועתודות. מלאי הבניינים בהקמה במאזן מתקרב ל-2.4 מיליארד שקל, לעומת כ-1.85 מיליארד שקל בסוף 2024, בעוד מלאי הדירות המוגמרות כמעט שאינו קיים. זה אומר שהקבוצה ממשיכה להשקיע ולבנות בקצב גבוה, אבל קצב הסגירה של עסקאות חדשות בשוק החופשי עדיין צנוע יחסית.
במספרים הכספיים, ההכנסות בתשעת החודשים הראשונים של השנה עלו לכ-677 מיליון שקל, לעומת כ-446 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הגולמי צמח לכ-183.5 מיליון שקל לעומת כ-116.5 מיליון ברבעון המקביל, אך בשורה התפעולית נרשמה דווקא ירידה חדה: הרווח התפעולי ירד לכ-109 מיליון שקל לעומת כ-201 מיליון שקל בשנה שעברה, בעיקר בגלל מעבר משיערוך חיובי של נכסי נדל"ן להשקעה של 123 מיליון שקל ב-2024, לשיערוך שלילי של כ-27 מיליון שקל השנה. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הצטמק בהתאם לכ-46.5 מיליון שקל בלבד, לעומת כ-129.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
- פורשה ובנטלי מגיעות להרצליה פיתוח: עסקת נדל"ן ב-69 מיליון שקל בפרויקט של פרשקובסקי
- פרשקובסקי במבצע ״מיוחד״ - סימן נוסף ללחץ של הקבלנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ברבעון השלישי לבדו התמונה דומה: הכנסות הרבעון עלו לכ-252 מיליון שקל, לעומת כ-170 מיליון שקל ברבעון המקביל, והרווח הגולמי קפץ לכ-71.2 מיליון שקל לעומת 35.5 מיליון. אך שיערוך נדל"ן להשקעה שלילי של כ-4.3 מיליון שקל (מול עלייה של כ-46.4 מיליון ברבעון המקביל) והמשך עלייה בהוצאות המימון חתכו את השורה התחתונה, הרווח הנקי ברבעון ירד לכ-21.9 מיליון שקל בלבד, פחות ממחצית הרווח ברבעון המקביל של כ-45.6 מיליון שקל.
