הבנק הבינלאומי סמדר ברבר-צדיק
צילום: תמר מצפי

אלדד פרשר פורש; סמדר ברבר צדיק היא המנכ"לית המנוסה ביותר במערכת

כל מנהלי הבנקים הגדולים פרשו בשנה האחרונה. היום מצטרף אלדד פרשר מבנק מזרחי טפחות. היחידה שלא פרשה - סמדר ברבר צדיק מנכ"לית הבנק הבינלאומי שהופכת את הבינלאומי לבנק עם השדרה הניהולית היציבה ביותר - לוותק ולניסיון יש משמעות...

ערן סוקול | (2)

בנק מזרחי טפחות 0.5% מדווח כי מנכ"ל הבנק, אלדד פרשר הודיע על כוונתו לפרוש בחודשים הקרובים, לאחר כ-16 שנה כחבר הנהלת הבנק, מתוכן כשבע שנים בתפקיד המנכ"ל. לא ייאמן - בשנה האחרונה עזבו כל מנהלי הבנקים הגדולים, כשהיחידה שלא פרשה היא סמדר ברבר צדיק - מנכ"לית הבנק הבינלאומי. הבינלאומי, החמישי במערכת הבנקאית הופך להיות עם ההנהלה היציבה ביותר (ואולי גם השמרנית ביותר).   

הפרישה, תקראו בהמשך, עטופה בסיסמאות שונות, והאמת שפרשר היה מנכ"ל טוב מאוד (הוא גם נבחר להיות אחד מאנשי השנה שלכם, ואיש השנה במערכת הבנקאות). אבל העזיבה הזו מבטאת גם מבחן מאוד פשוט שכנראה פרשר עשה - מבחן "העלות תועלת". העלות זו המשרה, האחריות, העבודה השוטפת. התועלת זו הפרנסה, ואולי גם הכבוד שמתלווה לתפקיד המנכ"ל. בהינתן שהבנקים בשיא, בהינתן שהשכר מוגבל, בהינתן עולם הבנקאות החדש - בנקאות דיגטילית, התחרות העתידית, הצורך לפטר באופן שוטף עובדים, פרשר אמר - "עד כאן". 

ברבר צדיק הופכת להיות המנכ"לית הוותיקה והמנוסה ביותר במערכת הבנקאי ויש לזה חשיבות - גם למשקיעים. 

מניות 5 הבנקים הגדולים - כולן עולות חוץ ממזרחי

כך או אחרת, בישיבת הדירקטוריון שהתקיימה היום, אמר פרשר: "הביצועים יוצאי הדופן של הבנק בשנים האחרונות; הצלחתנו לעמוד ביעדי התוכנית האסטרטגית שנתיים מוקדם מהמתוכנן ואישור העסקה לרכישה ומיזוג של בנק אגוד אל תוך קבוצת מזרחי-טפחות, פותחים בפני הבנק הזדמנות לקפיצת מדרגה משמעותית נוספת בשנים הבאות. לתפיסתי, זו נקודת הזמן המתאימה ביותר להעביר את עמדת ההובלה למנכ"ל אחר, שיהיה שותף בגיבוש התוכנית האסטרטגית החדשה שתובא לדיון ואישור בדירקטוריון כבר במהלך הרבעון השלישי של השנה, ויפעל ליישומה יחד עם אלפי המנהלים והעובדים המעולים של הבנק.

נפלה בחלקי זכות גדולה לנהל את הבנק המצליח ביותר בישראל מזה שנים; בנק שמתקיים בו שילוב אופטימלי של אסטרטגיה מבודלת ותרבות ארגונית ייחודית, עם הון אנושי מקצועי, איכותי ומסור.

אני משוכנע שהנוסחה המנצחת הזאת תבוא לביטוי גם בשנים הבאות, ומזרחי-טפחות ימשיך להפגין ביצועים חזקים וצמיחה מואצת, תוך השאת ערך רב לכלל מחזיקי העניין שלו: הלקוחות, העובדים ומחזיקי המניות".

יו"ר הדירקטוריון משה וידמן הביע צער על הודעתו של המנכ"ל פרשר והודה לו, בשם כל חברי הדירקטוריון, על תרומתו האישית המשמעותית להצלחת הבנק ולשגשוגו, ואיחל לו הצלחה רבה בכל אשר יפנה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לרון 19/02/2020 17:21
    הגב לתגובה זו
    הוא הבנק הגדול בינוני היחידי שלמשל לא היה מעורב בויסות מניות הבנקים של שנות השמונים ועוד ועוד !
  • 1.
    הבדל עמוק בין מנוסה לבין ותק. בישראל לא הפנימו זאת . (ל"ת)
    אזרחית 19/02/2020 15:31
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.