אלדד פרשר פורש; סמדר ברבר צדיק היא המנכ"לית המנוסה ביותר במערכת
כל מנהלי הבנקים הגדולים פרשו בשנה האחרונה. היום מצטרף אלדד פרשר מבנק מזרחי טפחות. היחידה שלא פרשה - סמדר ברבר צדיק מנכ"לית הבנק הבינלאומי שהופכת את הבינלאומי לבנק עם השדרה הניהולית היציבה ביותר - לוותק ולניסיון יש משמעות...
בנק מזרחי טפחות 1.12% מדווח כי מנכ"ל הבנק, אלדד פרשר הודיע על כוונתו לפרוש בחודשים הקרובים, לאחר כ-16 שנה כחבר הנהלת הבנק, מתוכן כשבע שנים בתפקיד המנכ"ל. לא ייאמן - בשנה האחרונה עזבו כל מנהלי הבנקים הגדולים, כשהיחידה שלא פרשה היא סמדר ברבר צדיק - מנכ"לית הבנק הבינלאומי. הבינלאומי, החמישי במערכת הבנקאית הופך להיות עם ההנהלה היציבה ביותר (ואולי גם השמרנית ביותר).
הפרישה, תקראו בהמשך, עטופה בסיסמאות שונות, והאמת שפרשר היה מנכ"ל טוב מאוד (הוא גם נבחר להיות אחד מאנשי השנה שלכם, ואיש השנה במערכת הבנקאות). אבל העזיבה הזו מבטאת גם מבחן מאוד פשוט שכנראה פרשר עשה - מבחן "העלות תועלת". העלות זו המשרה, האחריות, העבודה השוטפת. התועלת זו הפרנסה, ואולי גם הכבוד שמתלווה לתפקיד המנכ"ל. בהינתן שהבנקים בשיא, בהינתן שהשכר מוגבל, בהינתן עולם הבנקאות החדש - בנקאות דיגטילית, התחרות העתידית, הצורך לפטר באופן שוטף עובדים, פרשר אמר - "עד כאן".
ברבר צדיק הופכת להיות המנכ"לית הוותיקה והמנוסה ביותר במערכת הבנקאי ויש לזה חשיבות - גם למשקיעים.
מניות 5 הבנקים הגדולים - כולן עולות חוץ ממזרחי
כך או אחרת, בישיבת הדירקטוריון שהתקיימה היום, אמר פרשר: "הביצועים יוצאי הדופן של הבנק בשנים האחרונות; הצלחתנו לעמוד ביעדי התוכנית האסטרטגית שנתיים מוקדם מהמתוכנן ואישור העסקה לרכישה ומיזוג של בנק אגוד אל תוך קבוצת מזרחי-טפחות, פותחים בפני הבנק הזדמנות לקפיצת מדרגה משמעותית נוספת בשנים הבאות. לתפיסתי, זו נקודת הזמן המתאימה ביותר להעביר את עמדת ההובלה למנכ"ל אחר, שיהיה שותף בגיבוש התוכנית האסטרטגית החדשה שתובא לדיון ואישור בדירקטוריון כבר במהלך הרבעון השלישי של השנה, ויפעל ליישומה יחד עם אלפי המנהלים והעובדים המעולים של הבנק.
נפלה בחלקי זכות גדולה לנהל את הבנק המצליח ביותר בישראל מזה שנים; בנק שמתקיים בו שילוב אופטימלי של אסטרטגיה מבודלת ותרבות ארגונית ייחודית, עם הון אנושי מקצועי, איכותי ומסור.
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני משוכנע שהנוסחה המנצחת הזאת תבוא לביטוי גם בשנים הבאות, ומזרחי-טפחות ימשיך להפגין ביצועים חזקים וצמיחה מואצת, תוך השאת ערך רב לכלל מחזיקי העניין שלו: הלקוחות, העובדים ומחזיקי המניות".
יו"ר הדירקטוריון משה וידמן הביע צער על הודעתו של המנכ"ל פרשר והודה לו, בשם כל חברי הדירקטוריון, על תרומתו האישית המשמעותית להצלחת הבנק ולשגשוגו, ואיחל לו הצלחה רבה בכל אשר יפנה.
- 2.לרון 19/02/2020 17:21הגב לתגובה זוהוא הבנק הגדול בינוני היחידי שלמשל לא היה מעורב בויסות מניות הבנקים של שנות השמונים ועוד ועוד !
- 1.הבדל עמוק בין מנוסה לבין ותק. בישראל לא הפנימו זאת . (ל"ת)אזרחית 19/02/2020 15:31הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
