אלדד פרשר פורש; סמדר ברבר צדיק היא המנכ"לית המנוסה ביותר במערכת
כל מנהלי הבנקים הגדולים פרשו בשנה האחרונה. היום מצטרף אלדד פרשר מבנק מזרחי טפחות. היחידה שלא פרשה - סמדר ברבר צדיק מנכ"לית הבנק הבינלאומי שהופכת את הבינלאומי לבנק עם השדרה הניהולית היציבה ביותר - לוותק ולניסיון יש משמעות...
בנק מזרחי טפחות -1.21% מדווח כי מנכ"ל הבנק, אלדד פרשר הודיע על כוונתו לפרוש בחודשים הקרובים, לאחר כ-16 שנה כחבר הנהלת הבנק, מתוכן כשבע שנים בתפקיד המנכ"ל. לא ייאמן - בשנה האחרונה עזבו כל מנהלי הבנקים הגדולים, כשהיחידה שלא פרשה היא סמדר ברבר צדיק - מנכ"לית הבנק הבינלאומי. הבינלאומי, החמישי במערכת הבנקאית הופך להיות עם ההנהלה היציבה ביותר (ואולי גם השמרנית ביותר).
הפרישה, תקראו בהמשך, עטופה בסיסמאות שונות, והאמת שפרשר היה מנכ"ל טוב מאוד (הוא גם נבחר להיות אחד מאנשי השנה שלכם, ואיש השנה במערכת הבנקאות). אבל העזיבה הזו מבטאת גם מבחן מאוד פשוט שכנראה פרשר עשה - מבחן "העלות תועלת". העלות זו המשרה, האחריות, העבודה השוטפת. התועלת זו הפרנסה, ואולי גם הכבוד שמתלווה לתפקיד המנכ"ל. בהינתן שהבנקים בשיא, בהינתן שהשכר מוגבל, בהינתן עולם הבנקאות החדש - בנקאות דיגטילית, התחרות העתידית, הצורך לפטר באופן שוטף עובדים, פרשר אמר - "עד כאן".
ברבר צדיק הופכת להיות המנכ"לית הוותיקה והמנוסה ביותר במערכת הבנקאי ויש לזה חשיבות - גם למשקיעים.
מניות 5 הבנקים הגדולים - כולן עולות חוץ ממזרחי
כך או אחרת, בישיבת הדירקטוריון שהתקיימה היום, אמר פרשר: "הביצועים יוצאי הדופן של הבנק בשנים האחרונות; הצלחתנו לעמוד ביעדי התוכנית האסטרטגית שנתיים מוקדם מהמתוכנן ואישור העסקה לרכישה ומיזוג של בנק אגוד אל תוך קבוצת מזרחי-טפחות, פותחים בפני הבנק הזדמנות לקפיצת מדרגה משמעותית נוספת בשנים הבאות. לתפיסתי, זו נקודת הזמן המתאימה ביותר להעביר את עמדת ההובלה למנכ"ל אחר, שיהיה שותף בגיבוש התוכנית האסטרטגית החדשה שתובא לדיון ואישור בדירקטוריון כבר במהלך הרבעון השלישי של השנה, ויפעל ליישומה יחד עם אלפי המנהלים והעובדים המעולים של הבנק.
נפלה בחלקי זכות גדולה לנהל את הבנק המצליח ביותר בישראל מזה שנים; בנק שמתקיים בו שילוב אופטימלי של אסטרטגיה מבודלת ותרבות ארגונית ייחודית, עם הון אנושי מקצועי, איכותי ומסור.
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני משוכנע שהנוסחה המנצחת הזאת תבוא לביטוי גם בשנים הבאות, ומזרחי-טפחות ימשיך להפגין ביצועים חזקים וצמיחה מואצת, תוך השאת ערך רב לכלל מחזיקי העניין שלו: הלקוחות, העובדים ומחזיקי המניות".
יו"ר הדירקטוריון משה וידמן הביע צער על הודעתו של המנכ"ל פרשר והודה לו, בשם כל חברי הדירקטוריון, על תרומתו האישית המשמעותית להצלחת הבנק ולשגשוגו, ואיחל לו הצלחה רבה בכל אשר יפנה.
- 2.לרון 19/02/2020 17:21הגב לתגובה זוהוא הבנק הגדול בינוני היחידי שלמשל לא היה מעורב בויסות מניות הבנקים של שנות השמונים ועוד ועוד !
- 1.הבדל עמוק בין מנוסה לבין ותק. בישראל לא הפנימו זאת . (ל"ת)אזרחית 19/02/2020 15:31הגב לתגובה זו

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
