עדי עזרא ובר רפאלי
צילום: מתוך האינסטגרם של בר רפאלי

נטו הפיצה 20% מנטו מלינדה למוסדיים תמורת 213 מיליון שקל

העסקה בוצעה מחוץ לבורסה דרך דסק המניות בחבר הבורסה של IBI והמניות נרכשו במחירי שוק. נטו מלינדה נסחרת במכפיל 11.5 על הרווח וכנראה תיכנס למדד ת"א 125 בזכות העסקה
ערן סוקול | (5)

דיווח: חברת נטו אחזקות -0.04% השלימה הפצה של כ-20% ממניות  נטו מלינדה 0.94% בשווי של כ-213 מיליון שקל. העסקה בוצעה דרך דסק המניות בחבר הבורסה של IBI. ככל הנראה, אחד המניעים המרכזיים לביצוע העסקה הינו הגדלת שיעור החזקות הציבור במניה, לצורך הכללתה במדדי הבורסה, כאשר כרגע החברה מדורגת במקום ה-91 בבורסה בבחינת שווי השוק, מה שמציב את נטו מלינדה כמועמדת לכניסה למדד ת"א 125.

על פי הדיווח, העסקה בוצעה מחוץ לבורסה ובמסגרתה נרכשו 4.5 מיליון מניות על ידי מספר גופים מוסדיים, לפי מחיר של 47.4 שקלים למניה - דיסקאונט של כ-0.5% על שער הבסיס של המניה הבוקר.

נטו מלינדה עוסקת בייבוא ושיווק מוצרי מזון, ביצור מוצרי דגים וייבוא שימורים ע"י "ויליגר" ויצור מוצרי בשר ועופות ע"י "טיבון ויל". החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-995 מיליון שקל.

בעלת השליטה בחברה הינה חברת נטו אחזקות שבשליטת משפחת עזרא, אשר נותרה לאחר העסקה עם כ-57.9% ממניות נטו מלינדה. לאחרונה עזב עדי עזרא את תפקידו בחברה כשנרמז כי בכוונתו להיות פנוי יותר לעניינים משפחתיים. אשתו, בר רפאלי בהריון שלישי, ונמצאת בעיצומו של דיון משפטי (חקירה של מס הכנסה) בנוגע לחשד לתשלום מס מופחת.   

נטו מלינדה דיווחה במחצית הראשונה של 2019 על צמיחה של כ-7.8% בהכנסות ביחס למחצית המקבילה אשתקד, לרמה של כ-1.26 מיליארד שקל.

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-43.3 מיליון שקל, גידול של כ-39% ביחס לרווח הנקי במחצית הראשונה של 2018 אשר הסתכם בכ-31 מיליון שקל.

בהתאם לשווי השוק הנוכחי של נטו מלינדה, החברה נסחרת במכפיל 11.5 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים.

שולי הרווחיות הגולמית של נטו מלינדה עמדו על כ-13.7% במחצית הראשונה של 2019, לעומת כ-13.4% במחצית המקבילה אשתקד. במסגרת דוחותיה הכספיים ציינה החברה כי השיפור בשולי הרווחיות הגולמית מיוחס בעיקר לעלייה בהיקף המכירות וירידה בשיעור ההוצאות הקבועות של החברה.

גם ברמה התפעולית הציגה החברה שיפור קל, עם ירידה בשולי הוצאות התפעול לרמה של כ-9.1% מההכנסות, לעומת כ-9.4% מההכנסות במחצית הראשונה אשתקד.

השיפור בשולי הרווחיות הגולמית, ביחד עם צמיחת ההכנסות והשיפור התפעולי כאמור, הובילו לעלייה של כ-26.8% ברווח התפעולי במחצית הראשונה של השנה, לרמה של כ-59 מיליון שקל, על שולי רווחיות תפעולית של כ-4.7%, לעומת שולי רווחיות תפעולית של כ-4% במחצית הראשונה אשתקד. 

לצורך מתן פרספקטיבה מעט רחבה יותר, יש לציין שהכנסות החברה צמחו בקצב שנתי ממוצע (CAGR) של כ-0.6% בלבד במהלך השנים 2018-2013.

עם זאת, בשורה התחתונה דיווחה החברה במהלך התקופה על CAGR של כ-10.3%.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    הסוכן המסכן 02/09/2019 20:09
    הגב לתגובה זו
    כל היום תקלות, המתחרים עקפו אותנו מזמן. אם היה ועד מזמן היינו במקום אחר
  • 4.
    זיו 02/09/2019 18:59
    הגב לתגובה זו
    ההקצאה הנוכחית באה לאחר הפנמה של ההנהלה שכל עוד החברה נסחרת מחוץ למדדים המובילים היא תמשיך להיסחר בדיסקאונט מבלי שמישהו יטרח לסגור אותו, זו החלטה שאולי דרשה לממש מניות במחיר נמוך אך בראייה הכוללת תתמוך בשער המניה ותציף לה ערך עבור יתרת האחזקה 57% של נטו אחזקות, מהלך נבון ומצויין של החברה!(ומה בר קשורה לכתבה?)
  • 3.
    עוד אחד שהלך עליו 02/09/2019 17:07
    הגב לתגובה זו
    שיתכונן לאמבוש של בית המשפט בגירושין על הרכוש שלו נשים בישראל 2020 לא משלמות מזונות יוצואות לפנסיה 5 שנים לפני גבירם תוך כדי שממשיכות לעבוד מקבלות קצבאות זקנה בזמן שגברים שעובדים פיזית בבנין והובלות נשארים ללא קצבה לא משרתות בצבא 3 שנים אלא רק 2 שנים באחוזי השתתפות נמוכים ויוצואות ללמוד לטייל או לחתום קבע שנה לפני גברים מקבלות נקודות זכות במס הכנסה יותר מגברים מקבלות הנחות בתחבורה ציבורית יותר מגברים ישראל מדינה מזאדנרנית לא להתחתן
  • 2.
    ובר לא מוכנה לשלם מיסים (ל"ת)
    עשירים 02/09/2019 16:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דודי גולדין 02/09/2019 15:48
    הגב לתגובה זו
    מלינדה תיכנס למדדים ותציף ערך עבור עצמה (נסחרת בדיסקאונט הזוי) ועבור נטו אחזקות שגם תוכל לחלק עוד דיבידנד בנוסף ל-210 שכבר חילקה השנה. שימו לב גם שמלינדה מחזיקה כמעט 4% בנטו אחזקות ובנוסף יש לה מניות רדומות. עסקה מצוינת!!!!!!!!!!!!
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?