נטו הפיצה 20% מנטו מלינדה למוסדיים תמורת 213 מיליון שקל
דיווח: חברת נטו אחזקות -0.09% השלימה הפצה של כ-20% ממניות נטו מלינדה -1.92% בשווי של כ-213 מיליון שקל. העסקה בוצעה דרך דסק המניות בחבר הבורסה של IBI. ככל הנראה, אחד המניעים המרכזיים לביצוע העסקה הינו הגדלת שיעור החזקות הציבור במניה, לצורך הכללתה במדדי הבורסה, כאשר כרגע החברה מדורגת במקום ה-91 בבורסה בבחינת שווי השוק, מה שמציב את נטו מלינדה כמועמדת לכניסה למדד ת"א 125.
על פי הדיווח, העסקה בוצעה מחוץ לבורסה ובמסגרתה נרכשו 4.5 מיליון מניות על ידי מספר גופים מוסדיים, לפי מחיר של 47.4 שקלים למניה - דיסקאונט של כ-0.5% על שער הבסיס של המניה הבוקר.
נטו מלינדה עוסקת בייבוא ושיווק מוצרי מזון, ביצור מוצרי דגים וייבוא שימורים ע"י "ויליגר" ויצור מוצרי בשר ועופות ע"י "טיבון ויל". החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-995 מיליון שקל.
בעלת השליטה בחברה הינה חברת נטו אחזקות שבשליטת משפחת עזרא, אשר נותרה לאחר העסקה עם כ-57.9% ממניות נטו מלינדה. לאחרונה עזב עדי עזרא את תפקידו בחברה כשנרמז כי בכוונתו להיות פנוי יותר לעניינים משפחתיים. אשתו, בר רפאלי בהריון שלישי, ונמצאת בעיצומו של דיון משפטי (חקירה של מס הכנסה) בנוגע לחשד לתשלום מס מופחת.
- IBI: ההכנסות טיפסו ל-378 מיליון שקל וה-EBITDA הסתכם ב-122 מיליון שקל
- "המשקיעים אופטימיים מדי לגבי תוואי הריבית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נטו מלינדה דיווחה במחצית הראשונה של 2019 על צמיחה של כ-7.8% בהכנסות ביחס למחצית המקבילה אשתקד, לרמה של כ-1.26 מיליארד שקל.
בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-43.3 מיליון שקל, גידול של כ-39% ביחס לרווח הנקי במחצית הראשונה של 2018 אשר הסתכם בכ-31 מיליון שקל.
בהתאם לשווי השוק הנוכחי של נטו מלינדה, החברה נסחרת במכפיל 11.5 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים.
שולי הרווחיות הגולמית של נטו מלינדה עמדו על כ-13.7% במחצית הראשונה של 2019, לעומת כ-13.4% במחצית המקבילה אשתקד. במסגרת דוחותיה הכספיים ציינה החברה כי השיפור בשולי הרווחיות הגולמית מיוחס בעיקר לעלייה בהיקף המכירות וירידה בשיעור ההוצאות הקבועות של החברה.
גם ברמה התפעולית הציגה החברה שיפור קל, עם ירידה בשולי הוצאות התפעול לרמה של כ-9.1% מההכנסות, לעומת כ-9.4% מההכנסות במחצית הראשונה אשתקד.
השיפור בשולי הרווחיות הגולמית, ביחד עם צמיחת ההכנסות והשיפור התפעולי כאמור, הובילו לעלייה של כ-26.8% ברווח התפעולי במחצית הראשונה של השנה, לרמה של כ-59 מיליון שקל, על שולי רווחיות תפעולית של כ-4.7%, לעומת שולי רווחיות תפעולית של כ-4% במחצית הראשונה אשתקד.
לצורך מתן פרספקטיבה מעט רחבה יותר, יש לציין שהכנסות החברה צמחו בקצב שנתי ממוצע (CAGR) של כ-0.6% בלבד במהלך השנים 2018-2013.
עם זאת, בשורה התחתונה דיווחה החברה במהלך התקופה על CAGR של כ-10.3%.
- 5.הסוכן המסכן 02/09/2019 20:09הגב לתגובה זוכל היום תקלות, המתחרים עקפו אותנו מזמן. אם היה ועד מזמן היינו במקום אחר
- 4.זיו 02/09/2019 18:59הגב לתגובה זוההקצאה הנוכחית באה לאחר הפנמה של ההנהלה שכל עוד החברה נסחרת מחוץ למדדים המובילים היא תמשיך להיסחר בדיסקאונט מבלי שמישהו יטרח לסגור אותו, זו החלטה שאולי דרשה לממש מניות במחיר נמוך אך בראייה הכוללת תתמוך בשער המניה ותציף לה ערך עבור יתרת האחזקה 57% של נטו אחזקות, מהלך נבון ומצויין של החברה!(ומה בר קשורה לכתבה?)
- 3.עוד אחד שהלך עליו 02/09/2019 17:07הגב לתגובה זושיתכונן לאמבוש של בית המשפט בגירושין על הרכוש שלו נשים בישראל 2020 לא משלמות מזונות יוצואות לפנסיה 5 שנים לפני גבירם תוך כדי שממשיכות לעבוד מקבלות קצבאות זקנה בזמן שגברים שעובדים פיזית בבנין והובלות נשארים ללא קצבה לא משרתות בצבא 3 שנים אלא רק 2 שנים באחוזי השתתפות נמוכים ויוצואות ללמוד לטייל או לחתום קבע שנה לפני גברים מקבלות נקודות זכות במס הכנסה יותר מגברים מקבלות הנחות בתחבורה ציבורית יותר מגברים ישראל מדינה מזאדנרנית לא להתחתן
- 2.ובר לא מוכנה לשלם מיסים (ל"ת)עשירים 02/09/2019 16:25הגב לתגובה זו
- 1.דודי גולדין 02/09/2019 15:48הגב לתגובה זומלינדה תיכנס למדדים ותציף ערך עבור עצמה (נסחרת בדיסקאונט הזוי) ועבור נטו אחזקות שגם תוכל לחלק עוד דיבידנד בנוסף ל-210 שכבר חילקה השנה. שימו לב גם שמלינדה מחזיקה כמעט 4% בנטו אחזקות ובנוסף יש לה מניות רדומות. עסקה מצוינת!!!!!!!!!!!!
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
