עדי עזרא ובר רפאלי
צילום: מתוך האינסטגרם של בר רפאלי

נטו הפיצה 20% מנטו מלינדה למוסדיים תמורת 213 מיליון שקל

העסקה בוצעה מחוץ לבורסה דרך דסק המניות בחבר הבורסה של IBI והמניות נרכשו במחירי שוק. נטו מלינדה נסחרת במכפיל 11.5 על הרווח וכנראה תיכנס למדד ת"א 125 בזכות העסקה
ערן סוקול | (5)

דיווח: חברת נטו אחזקות 0.71% השלימה הפצה של כ-20% ממניות  נטו מלינדה -0.73% בשווי של כ-213 מיליון שקל. העסקה בוצעה דרך דסק המניות בחבר הבורסה של IBI. ככל הנראה, אחד המניעים המרכזיים לביצוע העסקה הינו הגדלת שיעור החזקות הציבור במניה, לצורך הכללתה במדדי הבורסה, כאשר כרגע החברה מדורגת במקום ה-91 בבורסה בבחינת שווי השוק, מה שמציב את נטו מלינדה כמועמדת לכניסה למדד ת"א 125.

על פי הדיווח, העסקה בוצעה מחוץ לבורסה ובמסגרתה נרכשו 4.5 מיליון מניות על ידי מספר גופים מוסדיים, לפי מחיר של 47.4 שקלים למניה - דיסקאונט של כ-0.5% על שער הבסיס של המניה הבוקר.

נטו מלינדה עוסקת בייבוא ושיווק מוצרי מזון, ביצור מוצרי דגים וייבוא שימורים ע"י "ויליגר" ויצור מוצרי בשר ועופות ע"י "טיבון ויל". החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-995 מיליון שקל.

בעלת השליטה בחברה הינה חברת נטו אחזקות שבשליטת משפחת עזרא, אשר נותרה לאחר העסקה עם כ-57.9% ממניות נטו מלינדה. לאחרונה עזב עדי עזרא את תפקידו בחברה כשנרמז כי בכוונתו להיות פנוי יותר לעניינים משפחתיים. אשתו, בר רפאלי בהריון שלישי, ונמצאת בעיצומו של דיון משפטי (חקירה של מס הכנסה) בנוגע לחשד לתשלום מס מופחת.   

נטו מלינדה דיווחה במחצית הראשונה של 2019 על צמיחה של כ-7.8% בהכנסות ביחס למחצית המקבילה אשתקד, לרמה של כ-1.26 מיליארד שקל.

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-43.3 מיליון שקל, גידול של כ-39% ביחס לרווח הנקי במחצית הראשונה של 2018 אשר הסתכם בכ-31 מיליון שקל.

בהתאם לשווי השוק הנוכחי של נטו מלינדה, החברה נסחרת במכפיל 11.5 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים.

שולי הרווחיות הגולמית של נטו מלינדה עמדו על כ-13.7% במחצית הראשונה של 2019, לעומת כ-13.4% במחצית המקבילה אשתקד. במסגרת דוחותיה הכספיים ציינה החברה כי השיפור בשולי הרווחיות הגולמית מיוחס בעיקר לעלייה בהיקף המכירות וירידה בשיעור ההוצאות הקבועות של החברה.

גם ברמה התפעולית הציגה החברה שיפור קל, עם ירידה בשולי הוצאות התפעול לרמה של כ-9.1% מההכנסות, לעומת כ-9.4% מההכנסות במחצית הראשונה אשתקד.

השיפור בשולי הרווחיות הגולמית, ביחד עם צמיחת ההכנסות והשיפור התפעולי כאמור, הובילו לעלייה של כ-26.8% ברווח התפעולי במחצית הראשונה של השנה, לרמה של כ-59 מיליון שקל, על שולי רווחיות תפעולית של כ-4.7%, לעומת שולי רווחיות תפעולית של כ-4% במחצית הראשונה אשתקד. 

לצורך מתן פרספקטיבה מעט רחבה יותר, יש לציין שהכנסות החברה צמחו בקצב שנתי ממוצע (CAGR) של כ-0.6% בלבד במהלך השנים 2018-2013.

עם זאת, בשורה התחתונה דיווחה החברה במהלך התקופה על CAGR של כ-10.3%.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    הסוכן המסכן 02/09/2019 20:09
    הגב לתגובה זו
    כל היום תקלות, המתחרים עקפו אותנו מזמן. אם היה ועד מזמן היינו במקום אחר
  • 4.
    זיו 02/09/2019 18:59
    הגב לתגובה זו
    ההקצאה הנוכחית באה לאחר הפנמה של ההנהלה שכל עוד החברה נסחרת מחוץ למדדים המובילים היא תמשיך להיסחר בדיסקאונט מבלי שמישהו יטרח לסגור אותו, זו החלטה שאולי דרשה לממש מניות במחיר נמוך אך בראייה הכוללת תתמוך בשער המניה ותציף לה ערך עבור יתרת האחזקה 57% של נטו אחזקות, מהלך נבון ומצויין של החברה!(ומה בר קשורה לכתבה?)
  • 3.
    עוד אחד שהלך עליו 02/09/2019 17:07
    הגב לתגובה זו
    שיתכונן לאמבוש של בית המשפט בגירושין על הרכוש שלו נשים בישראל 2020 לא משלמות מזונות יוצואות לפנסיה 5 שנים לפני גבירם תוך כדי שממשיכות לעבוד מקבלות קצבאות זקנה בזמן שגברים שעובדים פיזית בבנין והובלות נשארים ללא קצבה לא משרתות בצבא 3 שנים אלא רק 2 שנים באחוזי השתתפות נמוכים ויוצואות ללמוד לטייל או לחתום קבע שנה לפני גברים מקבלות נקודות זכות במס הכנסה יותר מגברים מקבלות הנחות בתחבורה ציבורית יותר מגברים ישראל מדינה מזאדנרנית לא להתחתן
  • 2.
    ובר לא מוכנה לשלם מיסים (ל"ת)
    עשירים 02/09/2019 16:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דודי גולדין 02/09/2019 15:48
    הגב לתגובה זו
    מלינדה תיכנס למדדים ותציף ערך עבור עצמה (נסחרת בדיסקאונט הזוי) ועבור נטו אחזקות שגם תוכל לחלק עוד דיבידנד בנוסף ל-210 שכבר חילקה השנה. שימו לב גם שמלינדה מחזיקה כמעט 4% בנטו אחזקות ובנוסף יש לה מניות רדומות. עסקה מצוינת!!!!!!!!!!!!
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%