עדי עזרא ובר רפאלי
צילום: מתוך האינסטגרם של בר רפאלי

נטו הפיצה 20% מנטו מלינדה למוסדיים תמורת 213 מיליון שקל

העסקה בוצעה מחוץ לבורסה דרך דסק המניות בחבר הבורסה של IBI והמניות נרכשו במחירי שוק. נטו מלינדה נסחרת במכפיל 11.5 על הרווח וכנראה תיכנס למדד ת"א 125 בזכות העסקה
ערן סוקול | (5)

דיווח: חברת נטו אחזקות 1.43% השלימה הפצה של כ-20% ממניות  נטו מלינדה 0.13% בשווי של כ-213 מיליון שקל. העסקה בוצעה דרך דסק המניות בחבר הבורסה של IBI. ככל הנראה, אחד המניעים המרכזיים לביצוע העסקה הינו הגדלת שיעור החזקות הציבור במניה, לצורך הכללתה במדדי הבורסה, כאשר כרגע החברה מדורגת במקום ה-91 בבורסה בבחינת שווי השוק, מה שמציב את נטו מלינדה כמועמדת לכניסה למדד ת"א 125.

על פי הדיווח, העסקה בוצעה מחוץ לבורסה ובמסגרתה נרכשו 4.5 מיליון מניות על ידי מספר גופים מוסדיים, לפי מחיר של 47.4 שקלים למניה - דיסקאונט של כ-0.5% על שער הבסיס של המניה הבוקר.

נטו מלינדה עוסקת בייבוא ושיווק מוצרי מזון, ביצור מוצרי דגים וייבוא שימורים ע"י "ויליגר" ויצור מוצרי בשר ועופות ע"י "טיבון ויל". החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-995 מיליון שקל.

בעלת השליטה בחברה הינה חברת נטו אחזקות שבשליטת משפחת עזרא, אשר נותרה לאחר העסקה עם כ-57.9% ממניות נטו מלינדה. לאחרונה עזב עדי עזרא את תפקידו בחברה כשנרמז כי בכוונתו להיות פנוי יותר לעניינים משפחתיים. אשתו, בר רפאלי בהריון שלישי, ונמצאת בעיצומו של דיון משפטי (חקירה של מס הכנסה) בנוגע לחשד לתשלום מס מופחת.   

נטו מלינדה דיווחה במחצית הראשונה של 2019 על צמיחה של כ-7.8% בהכנסות ביחס למחצית המקבילה אשתקד, לרמה של כ-1.26 מיליארד שקל.

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-43.3 מיליון שקל, גידול של כ-39% ביחס לרווח הנקי במחצית הראשונה של 2018 אשר הסתכם בכ-31 מיליון שקל.

בהתאם לשווי השוק הנוכחי של נטו מלינדה, החברה נסחרת במכפיל 11.5 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים.

שולי הרווחיות הגולמית של נטו מלינדה עמדו על כ-13.7% במחצית הראשונה של 2019, לעומת כ-13.4% במחצית המקבילה אשתקד. במסגרת דוחותיה הכספיים ציינה החברה כי השיפור בשולי הרווחיות הגולמית מיוחס בעיקר לעלייה בהיקף המכירות וירידה בשיעור ההוצאות הקבועות של החברה.

גם ברמה התפעולית הציגה החברה שיפור קל, עם ירידה בשולי הוצאות התפעול לרמה של כ-9.1% מההכנסות, לעומת כ-9.4% מההכנסות במחצית הראשונה אשתקד.

השיפור בשולי הרווחיות הגולמית, ביחד עם צמיחת ההכנסות והשיפור התפעולי כאמור, הובילו לעלייה של כ-26.8% ברווח התפעולי במחצית הראשונה של השנה, לרמה של כ-59 מיליון שקל, על שולי רווחיות תפעולית של כ-4.7%, לעומת שולי רווחיות תפעולית של כ-4% במחצית הראשונה אשתקד. 

לצורך מתן פרספקטיבה מעט רחבה יותר, יש לציין שהכנסות החברה צמחו בקצב שנתי ממוצע (CAGR) של כ-0.6% בלבד במהלך השנים 2018-2013.

עם זאת, בשורה התחתונה דיווחה החברה במהלך התקופה על CAGR של כ-10.3%.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    הסוכן המסכן 02/09/2019 20:09
    הגב לתגובה זו
    כל היום תקלות, המתחרים עקפו אותנו מזמן. אם היה ועד מזמן היינו במקום אחר
  • 4.
    זיו 02/09/2019 18:59
    הגב לתגובה זו
    ההקצאה הנוכחית באה לאחר הפנמה של ההנהלה שכל עוד החברה נסחרת מחוץ למדדים המובילים היא תמשיך להיסחר בדיסקאונט מבלי שמישהו יטרח לסגור אותו, זו החלטה שאולי דרשה לממש מניות במחיר נמוך אך בראייה הכוללת תתמוך בשער המניה ותציף לה ערך עבור יתרת האחזקה 57% של נטו אחזקות, מהלך נבון ומצויין של החברה!(ומה בר קשורה לכתבה?)
  • 3.
    עוד אחד שהלך עליו 02/09/2019 17:07
    הגב לתגובה זו
    שיתכונן לאמבוש של בית המשפט בגירושין על הרכוש שלו נשים בישראל 2020 לא משלמות מזונות יוצואות לפנסיה 5 שנים לפני גבירם תוך כדי שממשיכות לעבוד מקבלות קצבאות זקנה בזמן שגברים שעובדים פיזית בבנין והובלות נשארים ללא קצבה לא משרתות בצבא 3 שנים אלא רק 2 שנים באחוזי השתתפות נמוכים ויוצואות ללמוד לטייל או לחתום קבע שנה לפני גברים מקבלות נקודות זכות במס הכנסה יותר מגברים מקבלות הנחות בתחבורה ציבורית יותר מגברים ישראל מדינה מזאדנרנית לא להתחתן
  • 2.
    ובר לא מוכנה לשלם מיסים (ל"ת)
    עשירים 02/09/2019 16:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דודי גולדין 02/09/2019 15:48
    הגב לתגובה זו
    מלינדה תיכנס למדדים ותציף ערך עבור עצמה (נסחרת בדיסקאונט הזוי) ועבור נטו אחזקות שגם תוכל לחלק עוד דיבידנד בנוסף ל-210 שכבר חילקה השנה. שימו לב גם שמלינדה מחזיקה כמעט 4% בנטו אחזקות ובנוסף יש לה מניות רדומות. עסקה מצוינת!!!!!!!!!!!!
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07%   ומג'יק מג'יק -1.71%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?