עדי עזרא ובר רפאלי
צילום: מתוך האינסטגרם של בר רפאלי

נטו הפיצה 20% מנטו מלינדה למוסדיים תמורת 213 מיליון שקל

העסקה בוצעה מחוץ לבורסה דרך דסק המניות בחבר הבורסה של IBI והמניות נרכשו במחירי שוק. נטו מלינדה נסחרת במכפיל 11.5 על הרווח וכנראה תיכנס למדד ת"א 125 בזכות העסקה
ערן סוקול | (5)

דיווח: חברת נטו אחזקות -1.58% השלימה הפצה של כ-20% ממניות  נטו מלינדה 0% בשווי של כ-213 מיליון שקל. העסקה בוצעה דרך דסק המניות בחבר הבורסה של IBI. ככל הנראה, אחד המניעים המרכזיים לביצוע העסקה הינו הגדלת שיעור החזקות הציבור במניה, לצורך הכללתה במדדי הבורסה, כאשר כרגע החברה מדורגת במקום ה-91 בבורסה בבחינת שווי השוק, מה שמציב את נטו מלינדה כמועמדת לכניסה למדד ת"א 125.

על פי הדיווח, העסקה בוצעה מחוץ לבורסה ובמסגרתה נרכשו 4.5 מיליון מניות על ידי מספר גופים מוסדיים, לפי מחיר של 47.4 שקלים למניה - דיסקאונט של כ-0.5% על שער הבסיס של המניה הבוקר.

נטו מלינדה עוסקת בייבוא ושיווק מוצרי מזון, ביצור מוצרי דגים וייבוא שימורים ע"י "ויליגר" ויצור מוצרי בשר ועופות ע"י "טיבון ויל". החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-995 מיליון שקל.

בעלת השליטה בחברה הינה חברת נטו אחזקות שבשליטת משפחת עזרא, אשר נותרה לאחר העסקה עם כ-57.9% ממניות נטו מלינדה. לאחרונה עזב עדי עזרא את תפקידו בחברה כשנרמז כי בכוונתו להיות פנוי יותר לעניינים משפחתיים. אשתו, בר רפאלי בהריון שלישי, ונמצאת בעיצומו של דיון משפטי (חקירה של מס הכנסה) בנוגע לחשד לתשלום מס מופחת.   

נטו מלינדה דיווחה במחצית הראשונה של 2019 על צמיחה של כ-7.8% בהכנסות ביחס למחצית המקבילה אשתקד, לרמה של כ-1.26 מיליארד שקל.

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-43.3 מיליון שקל, גידול של כ-39% ביחס לרווח הנקי במחצית הראשונה של 2018 אשר הסתכם בכ-31 מיליון שקל.

בהתאם לשווי השוק הנוכחי של נטו מלינדה, החברה נסחרת במכפיל 11.5 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים.

שולי הרווחיות הגולמית של נטו מלינדה עמדו על כ-13.7% במחצית הראשונה של 2019, לעומת כ-13.4% במחצית המקבילה אשתקד. במסגרת דוחותיה הכספיים ציינה החברה כי השיפור בשולי הרווחיות הגולמית מיוחס בעיקר לעלייה בהיקף המכירות וירידה בשיעור ההוצאות הקבועות של החברה.

גם ברמה התפעולית הציגה החברה שיפור קל, עם ירידה בשולי הוצאות התפעול לרמה של כ-9.1% מההכנסות, לעומת כ-9.4% מההכנסות במחצית הראשונה אשתקד.

השיפור בשולי הרווחיות הגולמית, ביחד עם צמיחת ההכנסות והשיפור התפעולי כאמור, הובילו לעלייה של כ-26.8% ברווח התפעולי במחצית הראשונה של השנה, לרמה של כ-59 מיליון שקל, על שולי רווחיות תפעולית של כ-4.7%, לעומת שולי רווחיות תפעולית של כ-4% במחצית הראשונה אשתקד. 

לצורך מתן פרספקטיבה מעט רחבה יותר, יש לציין שהכנסות החברה צמחו בקצב שנתי ממוצע (CAGR) של כ-0.6% בלבד במהלך השנים 2018-2013.

עם זאת, בשורה התחתונה דיווחה החברה במהלך התקופה על CAGR של כ-10.3%.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    הסוכן המסכן 02/09/2019 20:09
    הגב לתגובה זו
    כל היום תקלות, המתחרים עקפו אותנו מזמן. אם היה ועד מזמן היינו במקום אחר
  • 4.
    זיו 02/09/2019 18:59
    הגב לתגובה זו
    ההקצאה הנוכחית באה לאחר הפנמה של ההנהלה שכל עוד החברה נסחרת מחוץ למדדים המובילים היא תמשיך להיסחר בדיסקאונט מבלי שמישהו יטרח לסגור אותו, זו החלטה שאולי דרשה לממש מניות במחיר נמוך אך בראייה הכוללת תתמוך בשער המניה ותציף לה ערך עבור יתרת האחזקה 57% של נטו אחזקות, מהלך נבון ומצויין של החברה!(ומה בר קשורה לכתבה?)
  • 3.
    עוד אחד שהלך עליו 02/09/2019 17:07
    הגב לתגובה זו
    שיתכונן לאמבוש של בית המשפט בגירושין על הרכוש שלו נשים בישראל 2020 לא משלמות מזונות יוצואות לפנסיה 5 שנים לפני גבירם תוך כדי שממשיכות לעבוד מקבלות קצבאות זקנה בזמן שגברים שעובדים פיזית בבנין והובלות נשארים ללא קצבה לא משרתות בצבא 3 שנים אלא רק 2 שנים באחוזי השתתפות נמוכים ויוצואות ללמוד לטייל או לחתום קבע שנה לפני גברים מקבלות נקודות זכות במס הכנסה יותר מגברים מקבלות הנחות בתחבורה ציבורית יותר מגברים ישראל מדינה מזאדנרנית לא להתחתן
  • 2.
    ובר לא מוכנה לשלם מיסים (ל"ת)
    עשירים 02/09/2019 16:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דודי גולדין 02/09/2019 15:48
    הגב לתגובה זו
    מלינדה תיכנס למדדים ותציף ערך עבור עצמה (נסחרת בדיסקאונט הזוי) ועבור נטו אחזקות שגם תוכל לחלק עוד דיבידנד בנוסף ל-210 שכבר חילקה השנה. שימו לב גם שמלינדה מחזיקה כמעט 4% בנטו אחזקות ובנוסף יש לה מניות רדומות. עסקה מצוינת!!!!!!!!!!!!
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

פורסייט צונחת 10%, בלייד ריינג'ר מזנקת 22%; המדדים במגמה מעורבת

פורסייט עם הודעה שבלבלה לרגע את השוק; אפולו מגייסת ונופלת; בלייד ריינג׳ר מזנקת אחרי החתימה עם ויז׳ן ווייב; ג'ין טכנולוגיות מזנקת לאחר הסכם עם ביטוח ישיר, והכוונה להנפיק את רשף מפילה את ארית שנסחרת בצניחה חדה; טאואר חוזרת מחו״ל עם רוח גבית; יום המסחר האחרון של השבוע מתנהל במגמה מעורבת

מערכת ביזפורטל |

אחרי שנעלה בחולשה המסחר בבורסה במגמה מעורבת כשת״א 35 מתחזק ב-0.6% ות״א 90 נחלש 1.4%.

בהסתכלות ענפית המגמה גם היא מעורבת, במגזר הפיננסים - ת״א בנקים עולה 1.3% ואילו מדד ת״א ביטוח תנודתי ונסחר כרגע בירידה של 0.9%.

ת״א נדל״ן מאבד 1.3% ות״א נפט וגז שהיה תנודתי אתמול ואיבד 1.1% ממשיך בתנודיות, ולאחר עליות, יורד כעת עד 0.8%.


נחשף בביזפורטל: נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.6%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. אמנם זהו איננו תשלום מהותי אך יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים - נאוויטס נכנסת לגיאנה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה




ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה - האם בישראל צריכים לחשוש? טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים - טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?


לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נשא נאום שבו הוא פורש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים. ״אני לא נגד עשירים״ הוא אומר בנאומו ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״


רכבת הרים עברה על הנדל״ן בארץ. אחרי ירידות חדות ב-2023, התאוששות מסוימת ב-2024, ושוב חולשה במכירות לאורך 2025, השחקנים המרכזיים בשוק מנסים להבין האם אנחנו רואים שינוי מבני בענף או שזה רק אירוע נקודתי. בפאנל על ענף הנדל״ן והתשתיות שנערך בוועידה הכלכלית של ביזפורטל שמענו מהשחקנים הגדולים בתחום מה הם חושבים על המצב. בפאנל השתתפו דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, ורונית שבירו, יועמ"שית ומבעלי קבוצת שבירו. שלושת הפנליסטים מסתכלים לעבר 2026 כשנת מפנה פוטנציאלית. 

אחד ההסברים המפתיעים שהם נתנו לירידה בביקושים ב-2024 וב-2025 מגיע דווקא מהכיוון הדמוגרפי. לדברי דן פרנס, ישראל חוותה גל הגירה שלילית חריג. לדבריו, בהשוואה לרמה הרב שנתית, מספר העוזבים עלה ב-40 אלף ישראלים, מה שתורגם לכעשרת אלפים דירות שלא נרכשו או שלא נדרשו. עדיין נזכיר שההיצע הדירות הלא מכורות שובר שיאים בחודשים האחרונים ועומד על למעלה מ-83 אלף דירות. עם זאת הקבלנים והיזמים מנסים להישאר אופטימיים - "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות" הם אומרים בפאנל.