מיה יניב וניר שטרן
צילום: יחצ

סלקום: קיצוץ שכר בכירים וביטול פיטורי התייעלות של 250 עובדים

ועד העובדים והנהלת החברה חתמו על הסכם קיבוצי חדש, במסגרתו תוספת השכר של שנת 2019 תוחלף בתגמול מבוסס מניות ויקוצץ תקציב הרווחה
גיא עיני | (2)

סלקום 0.05% דיווחה הבוקר (א') על חתימת הסכם קיבצי חדש עם ועד העובדים של החברה. במסגרת ההסכם החדש תבוטל הבקשה לפיטוריהם של 250 עובדי החברה, זאת לאחר שבתחילת השנה פנה מנכ"ל החברה, ניר שטרן לעובדי החברה בבקשה לוותר על ההטבות שלהם לשנת 2019 על מנת להמנע מגל הפיטורים שתוכנן (לכתבה המלאה).

אנחת רווחה נשמעה היום במסדרונות מטה סלקום בנתניה עם החתימה על ההסכם שמונע את הפיטורים ומסיר, לפחות לעת עתה, את השביתה שהבטיחה מיה יניב במידה והפיטורים ימומשו: "אני יכולה להבטיח לה (להנהלה) כי היא תמצא מולה אלפי עובדים נחושים אשר לא יהססו להשבית את החברה, על כלל שירותיה עד שמנכ״ל סלקום יחזור בו מהצעד השפל בו הוא (שטרן) נקט", אמרה יניב בחודש ינואר (לכתבה המלאה).

 

תוספת השכר תוחלף בתגמול מבוסס

במסגרת ההסכם עליו דווח הבוקר, בוטלה החלטת הנהלת החברה לבצע פיטורי התייעלות של 250 עובדים. בנוסף, תוספת השכר של שנת 2019 תוחלף בחבילה הונית (תגמול מבוסס מניות) הכוללת 50% אופציות על מניות סלקום ו-50% מניות חסומות. החבילה בשווי כולל של 14 מיליון שקל - ובשווי של כ-3.5%  משכר הבסיס של הזכאים לתוספת.

בנוסף, תוספת השכר של שנת 2020 תדחה בשנה ותהיה תלויה בייעדי הרווחיות שנקבעו בין ההנהלה לוועד העובדים, כאשר במידה והחברה לא תגיע לייעד, התוספת תדחה בשנה נוספת.

התנאי לתוספת: מעבר לרווח נקי של 6 מיליון שקל

למערכת Bizportal נודע כי היעד שהציבו ההנהלה והוועד שנדרש על מנת לקבל את תוספת השכר לשנת 2020 הוא מעבר לרווח נקי של 6 מיליון שקל בשנת 2019 לעומת הפסד של 64 מיליון שקל שהציגה החברה בשנת 2018 (לכתבה המלאה).

הנהלת החברה הבטיחה לעובדים שקט תעשייתי ואי בקשה לבצע פיטורי התייעלות למשך 24 חודשים, כאשר מנגד יבוצע קיצוץ משמעותי בתקציב הרווחה.

שכר המנכ"ל יקוצץ ב-10%, שכר הדירקטורים יקוצץ ב-25%

בנוסף, שכרו של שטרן והסמנכ"לים בחברה יקוצץ ב-10% ושכרם של הדירקטורים יקוצץ ב-25%. במכתב ששלח שטרן לעובדי החברה בתחילת המשבר כתב: "אני והנהלת החברה לקחנו על עצמנו להוריד את השכר שלנו באופן משמעותי ב-2019. בדו"חות הכספיים שיפורסמו בחודש מרץ, תוכלו לראות שכבר בשנת 2018 שכרי האישי ירד ב-50% בהשוואה לשנה קודמת וגם ב-2019 הוא יקוצץ משמעותית" (לכתבה המלאה). 

ניר שטרן, מנכ"ל סלקום: "ההסכם החדש הוא הצלחה גדולה לכולנו. הצלחנו יחד לבנות תוכנית בה החברה תחסוך בהוצאותיה מחד, ומאידך ליצור מנגנון שיתוף פורץ דרך, בו העובדים ייהנו מ-Upside. ככל שהחברה תצליח יותר, כולם ייהנו יותר!".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מנהל TOP 10/05/2019 23:30
    הגב לתגובה זו
    העובדים הפשוטים לא יקרה כלום - בתנאי התחרות הלא פשוטים של היום בתחום הסלולר - החלטה נכונה.
  • 1.
    רקלאסלקום 05/05/2019 12:26
    הגב לתגובה זו
    סלקום זלזול בלקוחות, שיקרו , ומשמח לדעת שהמשפט כל כלב בא יומו עובד גם כאן. שיבדקו את רמת השרות בדיזינגוף סנטר ויבינו שאין להם סיכוי בלי שיפור שרות
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.