שאול אלוביץ' בזק
צילום: דוברות בזק

בכירים בקבוצת בזק נעצרו

המשטרה ורשות ני"ע פתחו הבוקר בחקירה ועצרה בכירים בקבוצת בזק 
נועם בראל | (2)

הבוקר נפתחה חקירה ע"י חוקרי רשות ני"ע והיחידה למאבק בפשיעה כלכלית במסגרתה נעצרו מספר חשודים בהם נושאי משרה בכירים בקבוצת בזק.

על פי החשד שעלה במהלך החקירה ברשות לניירות ערך, בעת שכיהן בנימין נתניהו כשר התקשורת הוענקו הטבות לחברת בזק, ובתמורה פעל בעלי החברה, שאול אלוביץ', להטות את הסיקור באתר 'וואלה' אשר בבעלותו כך שיהיה חיובי לראש הממשלה.

נזכיר כי, בנובמבר האחרון הודיעה הרשות לניירות ערך כי מצאה תשתית ראייתית להעמדתם לדין של בעלי בזק שאול אלוביץ' ומנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר. הרשות המליצה גם להעמיד לדין את בנו של אלוביץ' אור; מנכ"לית בזק, סטלה הנדלר; מנכ"ל yes, רון אילון; סמנכ"ל הכספים של yes, מיקי ניימן ומזכירת בזק, לינור יוכלמן. 

החקירה הגלויה בתיק זה החלה במהלך חודש יוני 2017 לאחר חקירה סמויה של מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר. במהלך החקירה נבדק חשד לביצוע עבירות פליליות ובכלל זה עבירות דיווח, קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות שיבוש מהלכי משפט.

במסגרת חקירה סבוכה, מסועפת ומרובת פרשיות זו, הגיעה מחלקת חקירות של רשות ניירות ערך למסקנה כי קיימת תשתית ראייתית, לכאורה, המבססת את מעורבות החשודים המרכזיים בתיק בעבירות המפורטות לעיל. במסגרת תיק חקירה זה נחקרו מספר פרשיות הנוגעות להתנהלות חשודה של גורמים בכירים בחברות בזק, יס וחלל וכן של מספר עובדי מדינה הקשורים מתוקף תפקידם בממשקי עבודה מול חברת בזק כמפורט להלן:

 

קבלת כספים במרמה – במסגרת פרשיה זו נמצאה תשתית ראייתית, לכאורה, לביצוע עבירות פליליות של נושאי משרה בחברות YES ובזק, אשר היו אמורים לזכות שלא כדין את בעל השליטה בחברת בזק בסך של כ-170 מיליון שקל. זכאותו לכאורה של בעל השליטה לסכומים אלה נגזרה מהוראות הסכם עסקת בזק – YES אשר התנה תשלומים אלה בעמידת חברת YES ביעדים פיננסיים שנקבעו. מממצאי החקירה עולה כי דיווחי החברה בדבר עמידה ביעדים אלה הושגו לאחר שורה ארוכה ושיטתית של פעולות מלאכותיות במערך התשלומים, הרכישות וההשקעות של החברה אשר כל תכליתן, על פי החשד, הייתה להעשיר את קופת בעל השליטה. 

הדלפת חומרי הוועדה הבלתי תלויה לבעל השליטה בחברה ומקורביו – במסגרת פרשיה זו נמצאה תשתית ראייתית, לכאורה, לביצוע עבירות פליליות של נושאי משרה בחברת בזק. תשתית ראייתית הנוגעת להדלפות מתמשכות ושיטתיות של דיוני הוועדות הבלתי תלויות של חברת בזק אשר נדרשו לבחינת עסקאות בזק – YES ובזק - חלל. המדובר הוא בעסקאות עם בעל שליטה אשר במסגרתן התחייבה בזק לשלם לבעל השליטה בה סך מצטבר של כ-2 מיליארד ש"ח. במסגרת פרשיה זו נמצאה תשתית ראייתית להעברת מידע מהותי וחסוי מתוך דיוני הוועדה אשר היה בו כדי לחשוף בפני בעל השליטה ומקורביו את עמדות הוועדה ביחס לשלבי המו"מ השונים. עוד עולה מהחקירה כי לעיתים הנחו בעל השליטה ומקורביו את הגורמים המדליפים מתוך דיוני הוועדה לפעול בקרב חברי הועדה על מנת לקדם או לסכל עניינים בהתאם לאינטרסים שלהם בעסקה. 

קידום אינטרסים של בזק במשרד התקשורת תוך ביצוע עבירות על חוק העונשין וחוק ניירות ערך – במסגרת פרשה זו נמצאה תשתית ראייתית לכאורה לביצוע פעילות מרמתית, מתמשכת ומכוונת מצד מנכ"ל משרד התקשורת וכן נושאי משרה ועובדים נוספים בחברת בזק, אשר פעלו בצורה שיטתית לקידום האינטרסים של חברת בזק כאשר פעילות זו מתבצעת לא פעם תוך הסתרתה מהגורמים המקצועיים ובכלל זה המשפטיים במשרד התקשורת ומגורמים רלבנטיים במשרדי ממשלה אחרים. פעילות זו כללה, בין היתר, העברה שיטתית של מסמכים מסווגים, ניירות עמדה פנימיים, תכתובת ומסמכים מדיונים בין-משרדיים, לרבות כאלה אשר טרם נדונו בפורומים המוסמכים. במסגרת זו נהגו גורמים בחברת בזק לעבור על המסמכים המודלפים, לתת את הערותיהם עליהם, לנסחם ולעיתים אף לכתוב אותם בכללותם והכל בהתאם לצרכיהם האסטרטגיים, הטקטיים והעסקיים. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מדובר בתיק מורכב הכולל חומר ראיות רב. החקירה המאומצת נוהלה ע"י מחלקת חקירות מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך ובמהלכה בוצעו חיפושים רבים ונגבו עדויות ממאות מעורבים ועדים. החקירה לוותה על ידי מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה).

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כותב 18/02/2018 10:42
    הגב לתגובה זו
    ציטוט:בעת שכיהן בנימין נתניהו כשר התקשורת הוענקו הטבות לחברת בזק, ובתמורה פעל בעלי החברה, שאול אלוביץ', להטות את הסיקור באתר 'וואלה' אשר בבעלותו כך שיהיה חיובי לראש הממשלה.
  • 1.
    תיק 4000 ? (ל"ת)
    שט 18/02/2018 08:56
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?