שאול אלוביץ' בזק
צילום: דוברות בזק

בכירים בקבוצת בזק נעצרו

המשטרה ורשות ני"ע פתחו הבוקר בחקירה ועצרה בכירים בקבוצת בזק 
נועם בראל | (2)

הבוקר נפתחה חקירה ע"י חוקרי רשות ני"ע והיחידה למאבק בפשיעה כלכלית במסגרתה נעצרו מספר חשודים בהם נושאי משרה בכירים בקבוצת בזק.

על פי החשד שעלה במהלך החקירה ברשות לניירות ערך, בעת שכיהן בנימין נתניהו כשר התקשורת הוענקו הטבות לחברת בזק, ובתמורה פעל בעלי החברה, שאול אלוביץ', להטות את הסיקור באתר 'וואלה' אשר בבעלותו כך שיהיה חיובי לראש הממשלה.

נזכיר כי, בנובמבר האחרון הודיעה הרשות לניירות ערך כי מצאה תשתית ראייתית להעמדתם לדין של בעלי בזק שאול אלוביץ' ומנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר. הרשות המליצה גם להעמיד לדין את בנו של אלוביץ' אור; מנכ"לית בזק, סטלה הנדלר; מנכ"ל yes, רון אילון; סמנכ"ל הכספים של yes, מיקי ניימן ומזכירת בזק, לינור יוכלמן. 

החקירה הגלויה בתיק זה החלה במהלך חודש יוני 2017 לאחר חקירה סמויה של מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר. במהלך החקירה נבדק חשד לביצוע עבירות פליליות ובכלל זה עבירות דיווח, קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות שיבוש מהלכי משפט.

במסגרת חקירה סבוכה, מסועפת ומרובת פרשיות זו, הגיעה מחלקת חקירות של רשות ניירות ערך למסקנה כי קיימת תשתית ראייתית, לכאורה, המבססת את מעורבות החשודים המרכזיים בתיק בעבירות המפורטות לעיל. במסגרת תיק חקירה זה נחקרו מספר פרשיות הנוגעות להתנהלות חשודה של גורמים בכירים בחברות בזק, יס וחלל וכן של מספר עובדי מדינה הקשורים מתוקף תפקידם בממשקי עבודה מול חברת בזק כמפורט להלן:

 

קבלת כספים במרמה – במסגרת פרשיה זו נמצאה תשתית ראייתית, לכאורה, לביצוע עבירות פליליות של נושאי משרה בחברות YES ובזק, אשר היו אמורים לזכות שלא כדין את בעל השליטה בחברת בזק בסך של כ-170 מיליון שקל. זכאותו לכאורה של בעל השליטה לסכומים אלה נגזרה מהוראות הסכם עסקת בזק – YES אשר התנה תשלומים אלה בעמידת חברת YES ביעדים פיננסיים שנקבעו. מממצאי החקירה עולה כי דיווחי החברה בדבר עמידה ביעדים אלה הושגו לאחר שורה ארוכה ושיטתית של פעולות מלאכותיות במערך התשלומים, הרכישות וההשקעות של החברה אשר כל תכליתן, על פי החשד, הייתה להעשיר את קופת בעל השליטה. 

הדלפת חומרי הוועדה הבלתי תלויה לבעל השליטה בחברה ומקורביו – במסגרת פרשיה זו נמצאה תשתית ראייתית, לכאורה, לביצוע עבירות פליליות של נושאי משרה בחברת בזק. תשתית ראייתית הנוגעת להדלפות מתמשכות ושיטתיות של דיוני הוועדות הבלתי תלויות של חברת בזק אשר נדרשו לבחינת עסקאות בזק – YES ובזק - חלל. המדובר הוא בעסקאות עם בעל שליטה אשר במסגרתן התחייבה בזק לשלם לבעל השליטה בה סך מצטבר של כ-2 מיליארד ש"ח. במסגרת פרשיה זו נמצאה תשתית ראייתית להעברת מידע מהותי וחסוי מתוך דיוני הוועדה אשר היה בו כדי לחשוף בפני בעל השליטה ומקורביו את עמדות הוועדה ביחס לשלבי המו"מ השונים. עוד עולה מהחקירה כי לעיתים הנחו בעל השליטה ומקורביו את הגורמים המדליפים מתוך דיוני הוועדה לפעול בקרב חברי הועדה על מנת לקדם או לסכל עניינים בהתאם לאינטרסים שלהם בעסקה. 

קידום אינטרסים של בזק במשרד התקשורת תוך ביצוע עבירות על חוק העונשין וחוק ניירות ערך – במסגרת פרשה זו נמצאה תשתית ראייתית לכאורה לביצוע פעילות מרמתית, מתמשכת ומכוונת מצד מנכ"ל משרד התקשורת וכן נושאי משרה ועובדים נוספים בחברת בזק, אשר פעלו בצורה שיטתית לקידום האינטרסים של חברת בזק כאשר פעילות זו מתבצעת לא פעם תוך הסתרתה מהגורמים המקצועיים ובכלל זה המשפטיים במשרד התקשורת ומגורמים רלבנטיים במשרדי ממשלה אחרים. פעילות זו כללה, בין היתר, העברה שיטתית של מסמכים מסווגים, ניירות עמדה פנימיים, תכתובת ומסמכים מדיונים בין-משרדיים, לרבות כאלה אשר טרם נדונו בפורומים המוסמכים. במסגרת זו נהגו גורמים בחברת בזק לעבור על המסמכים המודלפים, לתת את הערותיהם עליהם, לנסחם ולעיתים אף לכתוב אותם בכללותם והכל בהתאם לצרכיהם האסטרטגיים, הטקטיים והעסקיים. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מדובר בתיק מורכב הכולל חומר ראיות רב. החקירה המאומצת נוהלה ע"י מחלקת חקירות מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך ובמהלכה בוצעו חיפושים רבים ונגבו עדויות ממאות מעורבים ועדים. החקירה לוותה על ידי מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה).

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כותב 18/02/2018 10:42
    הגב לתגובה זו
    ציטוט:בעת שכיהן בנימין נתניהו כשר התקשורת הוענקו הטבות לחברת בזק, ובתמורה פעל בעלי החברה, שאול אלוביץ', להטות את הסיקור באתר 'וואלה' אשר בבעלותו כך שיהיה חיובי לראש הממשלה.
  • 1.
    תיק 4000 ? (ל"ת)
    שט 18/02/2018 08:56
    הגב לתגובה זו
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”

אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת


צלי אהרון |

מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים. 

אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות. 

גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.  

כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה. 

בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום? 

מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה? 

אלדד צינמן
צילום: יחצ
דוחות

מור גמל ופנסיה: צמיחה בהכנסות אבל הרווח כמעט לא עלה

למרות עלייה של כ-22% בהכנסות ברבעון השלישי, הרווח הנקי של מור גמל ופנסיה עלה בכ-4% בלבד; ההוצאות הכוללות קפצו ב-23%, בין היתר בשל גידול בעמלות סוכנים, עלייה בהוצאות שכר והוצאה מבוססת מניות של כ-6.3 מיליון שקל, מה ששחק כמעט את כל הגידול בשורה העליונה

תמיר חכמוף |

מור גמל ופנסיה מור גמל פנסיה -1.25%   פרסמה את דוחות הרבעון השלישי לשנת 2025 המצביעים על המשך צמיחה בהכנסות, אך השורה התחתונה נותרה כמעט ללא שינוי.

הכנסות החברה, בניהולו של אלדד צינמן, מנכ"ל מור גמל ופנסיה, עמדו ברבעון השלישי של 2025 עמדו על כ-171.2 מיליון שקל, עליה של כ-22% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה בהכנסות מקורה בעלייה בהיקף הנכסים המנוהלים, לאור פעילותה של חטיבת הלקוחות וערוצי הפצה שמנוהלת על ידי אורי קיסוס, משנה בכיר למנכ"ל מור השקעות, אשר מאפשרת לכלל חברות הקבוצה ליהנות מסינרגיה בפעילותן.

נכון ל-13 בנובמבר 2025 היקף הנכסים המנוהלים על ידי מור גמל ופנסיה עמד על כ-117 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% מתחילת שנת 2025. מתוך סך היקף הנכסים, כ-15.5 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות הפנסיה שהחלו את פעילותן בחודש מאי 2022. החברה עדכנה בדוחות כי פעילות הפנסיה צפויה להגיע לאיזון במהלך שנת 2027.

עם זאת, ההוצאות עלו משמעותית. עמלות הוצאות שיווק ורכישה עלו לכ-64.5 מיליון שקל לעומת 66.5 מיליון שקל, והוצאות הנהלה וכלליות עלו לכ-52.8 מיליון שקל לעומת 45.9 מיליון שקל אשתקד. העלייה נובעת בין היתר מהוצאות גבוהות לעמלות סוכנים, גידול בהוצאות שכר והוצאה גדולה מבוססת מניות בגובה של כ-6.3 מיליון שקל. כולל הוצאות מימון (שרשמו ירידה קלה לעומת הרבעון המקביל), סך ההוצאות עמד על 141.2 מיליון שקל לעומת 114.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה של 23% ששחקה את מרבית הגידול בהכנסות.

הרווח הנקי ברבעון השלישי של שנת 2025 עמד על 18.9 מיליון שקל, צמיחה של כ-4% בלבד ביחס לרבעון המקביל אשתקד.

דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-18 מיליון שקל, אשר מצטרפים ל-39 מיליון שקל שחולקו השנה.

נתונים נוספים

מעבר לעלייה בהכנסות, הדוח של מור גמל ופנסיה מציג תמונה חיובית של המשך התרחבות בקצב מהיר: מספר העמיתים הכולל חצה את רף המיליון והגיע ליותר מ-1.01 מיליון חשבונות, גידול חד של כמעט 180 אלף עמיתים בתוך שנה. הצמיחה הזו נובעת מהרחבת הפעילות בכל הערוצים, ומורגשת היטב גם בהיקף הנכסים, שעמד בסוף הרבעון על כ-112.9 מיליארד שקלים, ובתאריך העדכני אף טיפס ל-117 מיליארד. מדובר בזינוק של כ-34% מתחילת השנה, שהגיע משילוב של צבירות נטו גבוהות ותשואות חיוביות בשוק.