האוזר: "לבטל הטיות המס לטובת נדל"ן על חשבון שוק ההון"
הרשות לניירות ערך הגישה היום (ב') לשר האוצר משה כחלון ולוועדת הכספים של הכנסת את הדו"ח השנתי של 2015, שמצייר תמונה עגומה למדי לבורסה המקומית. בראשית הדו"ח מציינית הרשות שב-3 השנים האחרונות שווי החברות הציבוריות בתל אביב עלה בכ-50%, אבל היעדים העיקריים שסימנה רשות ני"ע בניהולו של פרופ' שמואל האוזר ל-2015 לא הושגו, ובחלקם הדרך מראש היתה ארוכה.
במוקד העניים הוגדרו, בין היתר, היעדים הבאים: הפיכת שוק ההון והבורסה למרכז פיננסי בינלאומי, שינוי מבנה הבעלות בבורסה, הגברת הנזילות, עידוד הנפקות, שיתוף פעולה עם בורסות זרות, התמודדות עם הטענה של עודף רגולציה, הגברת האכיפה והגדלת אמון הציבור.
אם נפרק את הטענות נראה כי לא רק שלא הושגו היעדים אלא אפילו נרשמה חזרה לאחור. לגבי המרכז הפיננסי, אמנם הבניין החדש של הבורסה באחוזת בית נראה מרשים למדי, אבל מרכז פיננסי בינלאומי הוא עדיין לא כאשר החברות הזרות שהגיעו ארצה לא ממש כיכבו (כמו למשל אורבנרוקפ ומנקיינד שמחקו עשרות מיליונים מכספי המשקיעים).
לגבי שיתוף הפעולה עם בורסות זרות, זה האחרון החל לרקום עור וגידים אך רק לפני כשבוע היינו עדים לכך שהסכסוך בין עובדי הבורסה להנהלה החזיר את אנשי בורסת נאסד"ק חזרה לארה"ב לפני השלמת שיתוף הפעולה.
- רשות ניירות ערך לחברות: ככה צריך להיראות דוח הדירקטוריון
- רשות ני"ע: חברות ציבוריות יחויבו לדווח על חקירות שמתנהלות נגדן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לגבי מחזורי המסחר, באפריל של 2015 נרשם שפל שלא נראה כדוגמתו אבל לא צריך ללכת כל כך אחורה. רק באפריל השנה נרשם שפל של 11 שנה של 276 מיליון שקל כך שגם בדו"ח הבא אין למה לצפות.
לגבי סעיף הרגולציה, ההכבדה ברגולציה התבטאה בין היתר בירידה בהנפקות הראשונות בבורסה המקומית ובירידה במחזורי המסחר. שמואל האוזר בעצמו מודה היום במה שכולם כבר יודעים: פחות יזמים מעוניינים לגייס הון מהציבור בשל הרגולציה על החברות הבורסאיות, אותן מגבלות שהוטלו בתגובה למשבר הפיננסי של 2008. האוזר מסביר כי אותה רגולציה פגעה בחברות הקטנות והבינוניות שלא יכלו לשאת בנטל העלויות.
לגבי עידוד הנפקות, אמנם אושרו במהלך השנה הקלות אבל אם בשנת 2014 נרשמו הנפקות של 3.16 מילארד שקל בהנפקות של מניות, היום עולה כי ב-2015 נרשמו הנפקות בהיקף של 3.18 מיליארד שקל כך שלא מדובר בשינוי של ממש. בסך הכל (כולל אופציות ואג"ח להמרה) נרשמה עלייה בהיקף ההנפקות ל-38 מיליארד שקל לעומת 8.7 מיליארד ב-2014, אבל עיקרה מיוחסת להנפקות בחו"ל. ההנפקות בחו"ל רשמו היקף ענק של 29 מיליארד שקל ב-2015 לעומת 706 מיליון שקל בלבד ב-2014. בשוק האג"ח היקף ההנפקות עמד על 57 מיליארד שקל - בדומה לשנת 2014, כך שלא ניתן לרשום הצלחה ביעד זה.
- תדיראן: ירידה נוספת בהכנסות וברווח, והיעדים נראים רחוקים מתמיד
- ריט 1 מסכמת רבעון שלישי עם עלייה של 8.2% ב-NOI; מעלה תחזית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...
ברשות כותבים בראשית ההודעה לעיתונות כי "שווי השוק של החברות הציבוריות עלה בכ-50% לכ-850 מיליארד שקל", אבל היובש בבורסה מטריד את הרשות לא מאתמול והאוזר קורא להפחית את נטל המס באופן זמני על מנת לעודד את החברות הציבוריות "על ידי ביטול הטיות המס המעודדות את הציבור להעדיף השקעה פיננסית בנדל"ן על חשבון שוק ההון".
יו"ר רשות ניירות, שמואל האוזר: "כולנו חייבים לפעול לשינוי הסנטימנט השלילי לדינמיקה חיובית, פרו-צרכנית, פרו-יזמית ופרו-צמיחה כדי שחברות תרצינה לפעול בישראל ולגייס הון בבורסה, וכדי שמשקיעים ירצו להשקיע בחברות הללו. בנוסף, אנחנו מתכוונים להימנע משינויים רגולטוריים תכופים שמקשים על חברות לתכנן צעדיהן מראש, ולדאוג לוודאות רגולטורית בטווח הארוך".
שר האוצר, משה כחלון: "דו"ח ההקלות ברגולציה משקף את אחד מיעדיה המרכזיים של הממשלה - הפחתת הבירוקרטיה והרגולציה במשק הישראלי בכלל ובשוק ההון בפרט. לאחרונה אישרנו הקלות רגולטוריות משמעותיות לחברות טכנולוגיה, לחברות שרוצות להנפיק בבורסה ולחברות קטנות ובינוניות. בתקופה הקרובה נביא לאישור הכנסת הקלות נוספות בכדי ליצור תנאים אטרקטיביים עבור חברות שמעוניינות לגייס הון בבורסה ולפעול בישראל. שוק הון איתן ובורסה יעילה יכולים לשמש חלופה לאשראי הבנקאי המממן את המגזר העסקי, לתחרות על מקורות ההון, להורדת יוקר המחייה, לתעסוקה וצמיחה כלכלית וכן כחלופות השקעה אטרקטיביות".
- 2.25% מס ואם תוגדר כסוחר תשלם 50% מס, התיאבון של האוצר (ל"ת)אוכל את המשקיעים 27/06/2016 16:59הגב לתגובה זו
- 1.sus 27/06/2016 13:36הגב לתגובה זוהמפעל לו יחזיק הרבה מלגזן כמו סעיד בבלות כניסה הוא עושה מה שהו רוצה כמו בעל בית של המפעל משבית את כל כניסה של הבלות וזה שרשרת של עבודה במפעל זה כמו רכבת בכניסה עוצר גם זה שצריך לקבל יצור לו מקבל בזמן אבל לאכול ולשתות כול היום כמה בנדם יכול לאכול לשתות לעשן על חשבון המפעל

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"
אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות 9.77% לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".
האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.
הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.
הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.
- מנכ"ל אלביט: "פרויקט הלייזר חשוב, אבל הוא לא היחידי, יש לנו מספר מנועי צמיחה קדימה"
- אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

תדיראן: ירידה נוספת בהכנסות וברווח, והיעדים נראים רחוקים מתמיד
למרות שהרבעון השלישי הוא החזק ביותר עונתית, תדיראן מסכמת ירידה דו ספרתית בהכנסות ושחיקה בכל מדדי הרווחיות; החברה עדיין מאשררת יעד של 2.5 מיליארד שקל ל-2026, אך בפועל החברה מציגה צמיחה שלילית והפסד מצטבר מתחילת השנה
תדיראן תדיראן גרופ -0.6% , המתמחה בייצור מוצרי צריכה ומערכות אנרגיה מתחדשת, מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי בצל של ציפיות שנשחקו. החברה שהציגה פעם יעד שאפתני של 4.5 מיליארד שקלים להכנסות ב-2026, קיצצה את היעד ל-2.5 מיליארד שקל בלבד, לאחר שורת עדכוני תחזית כלפי מטה ושחיקת שולי רווח. ברקע הדברים, למרות שהרבעון השלישי נחשב לחזק בצד ההכנסות של מגזר הצריכה, הגידול לא הגיע, וברבעון זה החברה מתמודדת עם ירידה הן בהכנסות והן ברווח.
מחזור המכירות ברבעון השלישי של שנת 2025 קטן בשיעור של כ-12.6% והסתכם לכ-523.4 מיליון שקל לעומת כ-599.0 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון ברבעון נובע הן מירידה בהכנסות מגזר מוצרי הצריכה אשר נבעה בעיקר כתוצאה מירידה כמותית במכירות המזגנים ושינוי בתמהיל המוצרים, והן מירידה בהכנסות מגזר האנרגיה אשר נבעה מקיטון בהכנסות בגין פרוייקטי אגירה.
בפילוח מגזרים, עיקר הפגיעה מגיע ממגזר מוצרי הצריכה: הכנסות המגזר ברבעון השלישי ירדו לכ-265.8 מיליון שקל לעומת כ-318.4 מיליון שקל ברבעון המקביל, ירידה של 16.5%, בעיקר בשל ירידה כמותית
במכירות מזגנים ושינוי בתמהיל המוצרים. במגזר האנרגיה ההכנסות ירדו ברבעון לכ-257.5 מיליון שקל לעומת כ-280.4 מיליון שקל אשתקד, ירידה של 8.2%, שמיוחסת בעיקר לירידה בהיקף ההכנסות מפרויקטי אגירה.
הרווח הגולמי ברבעון הסתכם לכ-104.6 מיליון שקל (שיעור של כ-20.0%), המהווה קיטון של כ-16.1% לעומת כ-124.7 מיליון שקל (שיעור של כ-20.8%) ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון ברווח הגולמי ובשיעורו נבע בעיקר מירידה בהיקף ההכנסות של מגזר מוצרי צריכה ומקיטון בהיקף ההכנסות מפרוייקטי אגירה.
- תדיראן נכנסת לתחום קירור חוות השרתים
- תדיראן: ההכנסות עלו, הפסד של 43.6 מיליון בשל שיערוך VP סולאר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח התפעולי ברבעון הסתכם לכ-40.2 מיליון שקל (שיעור של כ-7.7%), קיטון של כ-24.8% לעומת כ-53.5 מיליון שקל (שיעור של כ-8.9%) ברבעון המקביל אשתקד.
