האוזר: "לבטל הטיות המס לטובת נדל"ן על חשבון שוק ההון"

בדיקת Bizportal את רשות ניירות ערך: אלו היעדים שהציב הרגולטור בשנה שעברה - ומה הושג?
גיא בן סימון | (2)
נושאים בכתבה רשות ני"ע

הרשות לניירות ערך הגישה היום (ב') לשר האוצר משה כחלון ולוועדת הכספים של הכנסת את הדו"ח השנתי של 2015, שמצייר תמונה עגומה למדי לבורסה המקומית. בראשית הדו"ח מציינית הרשות שב-3 השנים האחרונות שווי החברות הציבוריות בתל אביב עלה בכ-50%, אבל היעדים העיקריים שסימנה רשות ני"ע בניהולו של פרופ' שמואל האוזר ל-2015 לא הושגו, ובחלקם הדרך מראש היתה ארוכה.

במוקד העניים הוגדרו, בין היתר, היעדים הבאים: הפיכת שוק ההון והבורסה למרכז פיננסי בינלאומי, שינוי מבנה הבעלות בבורסה, הגברת הנזילות, עידוד הנפקות, שיתוף פעולה עם בורסות זרות, התמודדות עם הטענה של עודף רגולציה, הגברת האכיפה והגדלת אמון הציבור.

אם נפרק את הטענות נראה כי לא רק שלא הושגו היעדים אלא אפילו נרשמה חזרה לאחור. לגבי המרכז הפיננסי, אמנם הבניין החדש של הבורסה באחוזת בית נראה מרשים למדי, אבל מרכז פיננסי בינלאומי הוא עדיין לא כאשר החברות הזרות שהגיעו ארצה לא ממש כיכבו (כמו למשל אורבנרוקפ ומנקיינד שמחקו עשרות מיליונים מכספי המשקיעים).

לגבי שיתוף הפעולה עם בורסות זרות, זה האחרון החל לרקום עור וגידים אך רק לפני כשבוע היינו עדים לכך שהסכסוך בין עובדי הבורסה להנהלה החזיר את אנשי בורסת נאסד"ק חזרה לארה"ב לפני השלמת שיתוף הפעולה. 

לגבי מחזורי המסחר, באפריל של 2015 נרשם שפל שלא נראה כדוגמתו אבל לא צריך ללכת כל כך אחורה. רק באפריל השנה נרשם שפל של 11 שנה של 276 מיליון שקל כך שגם בדו"ח הבא אין למה לצפות.

לגבי סעיף הרגולציה, ההכבדה ברגולציה התבטאה בין היתר בירידה בהנפקות הראשונות בבורסה המקומית ובירידה במחזורי המסחר. שמואל האוזר בעצמו מודה היום במה שכולם כבר יודעים: פחות יזמים מעוניינים לגייס הון מהציבור בשל הרגולציה על החברות הבורסאיות, אותן מגבלות שהוטלו בתגובה למשבר הפיננסי של 2008. האוזר מסביר כי אותה רגולציה פגעה בחברות הקטנות והבינוניות שלא יכלו לשאת בנטל העלויות. 

לגבי עידוד הנפקות, אמנם אושרו במהלך השנה הקלות אבל אם בשנת 2014 נרשמו הנפקות של 3.16 מילארד שקל בהנפקות של מניות, היום עולה כי ב-2015 נרשמו הנפקות בהיקף של 3.18 מיליארד שקל כך שלא מדובר בשינוי של ממש. בסך הכל (כולל אופציות ואג"ח להמרה) נרשמה עלייה בהיקף ההנפקות ל-38 מיליארד שקל לעומת 8.7 מיליארד ב-2014, אבל עיקרה מיוחסת להנפקות בחו"ל. ההנפקות בחו"ל רשמו היקף ענק של 29 מיליארד שקל ב-2015 לעומת 706 מיליון שקל בלבד ב-2014. בשוק האג"ח היקף ההנפקות עמד על 57 מיליארד שקל - בדומה לשנת 2014, כך שלא ניתן לרשום הצלחה ביעד זה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ברשות כותבים בראשית ההודעה לעיתונות כי "שווי השוק של החברות הציבוריות עלה בכ-50% לכ-850 מיליארד שקל", אבל היובש בבורסה מטריד את הרשות לא מאתמול והאוזר קורא להפחית את נטל המס באופן זמני על מנת לעודד את החברות הציבוריות "על ידי ביטול הטיות המס המעודדות את הציבור להעדיף השקעה פיננסית בנדל"ן על חשבון שוק ההון".

יו"ר רשות ניירות, שמואל האוזר: "כולנו חייבים לפעול לשינוי הסנטימנט השלילי לדינמיקה חיובית, פרו-צרכנית, פרו-יזמית ופרו-צמיחה כדי שחברות תרצינה לפעול בישראל ולגייס הון בבורסה, וכדי שמשקיעים ירצו להשקיע בחברות הללו. בנוסף, אנחנו מתכוונים להימנע משינויים רגולטוריים תכופים שמקשים על חברות לתכנן צעדיהן מראש, ולדאוג לוודאות רגולטורית בטווח הארוך".

שר האוצר, משה כחלון: "דו"ח ההקלות ברגולציה משקף את אחד מיעדיה המרכזיים של הממשלה - הפחתת הבירוקרטיה והרגולציה במשק הישראלי בכלל ובשוק ההון בפרט. לאחרונה אישרנו הקלות רגולטוריות משמעותיות לחברות טכנולוגיה, לחברות שרוצות להנפיק בבורסה ולחברות קטנות ובינוניות. בתקופה הקרובה נביא לאישור הכנסת הקלות נוספות בכדי ליצור תנאים אטרקטיביים עבור חברות שמעוניינות לגייס הון בבורסה ולפעול בישראל. שוק הון איתן ובורסה יעילה יכולים לשמש חלופה לאשראי הבנקאי המממן את המגזר העסקי, לתחרות על מקורות ההון, להורדת יוקר המחייה, לתעסוקה וצמיחה כלכלית וכן כחלופות השקעה אטרקטיביות".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    25% מס ואם תוגדר כסוחר תשלם 50% מס, התיאבון של האוצר (ל"ת)
    אוכל את המשקיעים 27/06/2016 16:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    sus 27/06/2016 13:36
    הגב לתגובה זו
    המפעל לו יחזיק הרבה מלגזן כמו סעיד בבלות כניסה הוא עושה מה שהו רוצה כמו בעל בית של המפעל משבית את כל כניסה של הבלות וזה שרשרת של עבודה במפעל זה כמו רכבת בכניסה עוצר גם זה שצריך לקבל יצור לו מקבל בזמן אבל לאכול ולשתות כול היום כמה בנדם יכול לאכול לשתות לעשן על חשבון המפעל
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אוריון מזנקת 14% סוגת ב-6.6%, ארית 5% - ת״א ביטוח מוסיף 2%

סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש; שער הדולר הרציף יציב על 3.22 שקלים

מערכת ביזפורטל |

  


התמתנות במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 עולה כ-0.1%, בעוד ת״א 90 עולה בשיעור דומה 0.1%.

בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים פותח בחוזקה וממשיך את המומנטום החיובי, ת״א בנקים מוסיף 1.2% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2%.


אחרי שנים שבהן סקטור הביטוח נתפס כאפור ומסורבל, הגיעו השנתיים האחרונות והפכו אותו לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים בבורסה. מדד ת"א ביטוח זינק כמעט 150% מתחילת השנה ובכ-164% ב-12 החודשים האחרונים, נתון שממקם אותו ככוכב העליות של שוק ההון. בתוך המדד, 

מניות רבות הציגו תשואות שמזכירות יותר סטארט-אפ מאשר חברות פיננסים ותיקות: איילון איילון 1.48%  מזנקת גם היום, מתחילת השנה היא קפצה ביותר מ-240%, הפניקס הפניקס 1.64%   מנורה מנורה מב החז 2.11%   כלל ככלל עסקי ביטוח 2.04%   והראל הראל השקעות 2.09%   הכפילו ואף יותר את שוויין מתחילת השנה, מגדל רשמה תשואה דו-ספרתיות גבוהה מתחילת השנה. כל זה התרחש על רקע שיפור דרמטי בתוצאות הכספיות של החברות. חברות הביטוח מציגות רווחי ליבה חזקים יותר, שקיפות טובה יותר תחת IFRS 17, ורוח גבית משוקי ההון שהזרימו רווחי נוסטרו ומרווחים פיננסיים. את התוצאה אפשר לראות דרך התרחבות מכפילי ההון, כאשר הסקטור שנסחר במשך שנים ב-0.5 על ההון נסחר כיום במכפילים שנעים בין 1.5 למגדל ועד 2.8 להפניקס, רמות שבעבר היו נחשבות לחלום רחוק. גם מעבר לים לא מתכחשים למה שעבר על הסקטור ואנחנו רואים לאחרונה גל של העלאות דירוגים לחברות הביטוח שמציב אותן מעל דירוג האשראי של הבנקים.