האוזר: "לבטל הטיות המס לטובת נדל"ן על חשבון שוק ההון"

בדיקת Bizportal את רשות ניירות ערך: אלו היעדים שהציב הרגולטור בשנה שעברה - ומה הושג?
גיא בן סימון | (2)
נושאים בכתבה רשות ני"ע

הרשות לניירות ערך הגישה היום (ב') לשר האוצר משה כחלון ולוועדת הכספים של הכנסת את הדו"ח השנתי של 2015, שמצייר תמונה עגומה למדי לבורסה המקומית. בראשית הדו"ח מציינית הרשות שב-3 השנים האחרונות שווי החברות הציבוריות בתל אביב עלה בכ-50%, אבל היעדים העיקריים שסימנה רשות ני"ע בניהולו של פרופ' שמואל האוזר ל-2015 לא הושגו, ובחלקם הדרך מראש היתה ארוכה.

במוקד העניים הוגדרו, בין היתר, היעדים הבאים: הפיכת שוק ההון והבורסה למרכז פיננסי בינלאומי, שינוי מבנה הבעלות בבורסה, הגברת הנזילות, עידוד הנפקות, שיתוף פעולה עם בורסות זרות, התמודדות עם הטענה של עודף רגולציה, הגברת האכיפה והגדלת אמון הציבור.

אם נפרק את הטענות נראה כי לא רק שלא הושגו היעדים אלא אפילו נרשמה חזרה לאחור. לגבי המרכז הפיננסי, אמנם הבניין החדש של הבורסה באחוזת בית נראה מרשים למדי, אבל מרכז פיננסי בינלאומי הוא עדיין לא כאשר החברות הזרות שהגיעו ארצה לא ממש כיכבו (כמו למשל אורבנרוקפ ומנקיינד שמחקו עשרות מיליונים מכספי המשקיעים).

לגבי שיתוף הפעולה עם בורסות זרות, זה האחרון החל לרקום עור וגידים אך רק לפני כשבוע היינו עדים לכך שהסכסוך בין עובדי הבורסה להנהלה החזיר את אנשי בורסת נאסד"ק חזרה לארה"ב לפני השלמת שיתוף הפעולה. 

לגבי מחזורי המסחר, באפריל של 2015 נרשם שפל שלא נראה כדוגמתו אבל לא צריך ללכת כל כך אחורה. רק באפריל השנה נרשם שפל של 11 שנה של 276 מיליון שקל כך שגם בדו"ח הבא אין למה לצפות.

לגבי סעיף הרגולציה, ההכבדה ברגולציה התבטאה בין היתר בירידה בהנפקות הראשונות בבורסה המקומית ובירידה במחזורי המסחר. שמואל האוזר בעצמו מודה היום במה שכולם כבר יודעים: פחות יזמים מעוניינים לגייס הון מהציבור בשל הרגולציה על החברות הבורסאיות, אותן מגבלות שהוטלו בתגובה למשבר הפיננסי של 2008. האוזר מסביר כי אותה רגולציה פגעה בחברות הקטנות והבינוניות שלא יכלו לשאת בנטל העלויות. 

לגבי עידוד הנפקות, אמנם אושרו במהלך השנה הקלות אבל אם בשנת 2014 נרשמו הנפקות של 3.16 מילארד שקל בהנפקות של מניות, היום עולה כי ב-2015 נרשמו הנפקות בהיקף של 3.18 מיליארד שקל כך שלא מדובר בשינוי של ממש. בסך הכל (כולל אופציות ואג"ח להמרה) נרשמה עלייה בהיקף ההנפקות ל-38 מיליארד שקל לעומת 8.7 מיליארד ב-2014, אבל עיקרה מיוחסת להנפקות בחו"ל. ההנפקות בחו"ל רשמו היקף ענק של 29 מיליארד שקל ב-2015 לעומת 706 מיליון שקל בלבד ב-2014. בשוק האג"ח היקף ההנפקות עמד על 57 מיליארד שקל - בדומה לשנת 2014, כך שלא ניתן לרשום הצלחה ביעד זה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ברשות כותבים בראשית ההודעה לעיתונות כי "שווי השוק של החברות הציבוריות עלה בכ-50% לכ-850 מיליארד שקל", אבל היובש בבורסה מטריד את הרשות לא מאתמול והאוזר קורא להפחית את נטל המס באופן זמני על מנת לעודד את החברות הציבוריות "על ידי ביטול הטיות המס המעודדות את הציבור להעדיף השקעה פיננסית בנדל"ן על חשבון שוק ההון".

יו"ר רשות ניירות, שמואל האוזר: "כולנו חייבים לפעול לשינוי הסנטימנט השלילי לדינמיקה חיובית, פרו-צרכנית, פרו-יזמית ופרו-צמיחה כדי שחברות תרצינה לפעול בישראל ולגייס הון בבורסה, וכדי שמשקיעים ירצו להשקיע בחברות הללו. בנוסף, אנחנו מתכוונים להימנע משינויים רגולטוריים תכופים שמקשים על חברות לתכנן צעדיהן מראש, ולדאוג לוודאות רגולטורית בטווח הארוך".

שר האוצר, משה כחלון: "דו"ח ההקלות ברגולציה משקף את אחד מיעדיה המרכזיים של הממשלה - הפחתת הבירוקרטיה והרגולציה במשק הישראלי בכלל ובשוק ההון בפרט. לאחרונה אישרנו הקלות רגולטוריות משמעותיות לחברות טכנולוגיה, לחברות שרוצות להנפיק בבורסה ולחברות קטנות ובינוניות. בתקופה הקרובה נביא לאישור הכנסת הקלות נוספות בכדי ליצור תנאים אטרקטיביים עבור חברות שמעוניינות לגייס הון בבורסה ולפעול בישראל. שוק הון איתן ובורסה יעילה יכולים לשמש חלופה לאשראי הבנקאי המממן את המגזר העסקי, לתחרות על מקורות ההון, להורדת יוקר המחייה, לתעסוקה וצמיחה כלכלית וכן כחלופות השקעה אטרקטיביות".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    25% מס ואם תוגדר כסוחר תשלם 50% מס, התיאבון של האוצר (ל"ת)
    אוכל את המשקיעים 27/06/2016 16:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    sus 27/06/2016 13:36
    הגב לתגובה זו
    המפעל לו יחזיק הרבה מלגזן כמו סעיד בבלות כניסה הוא עושה מה שהו רוצה כמו בעל בית של המפעל משבית את כל כניסה של הבלות וזה שרשרת של עבודה במפעל זה כמו רכבת בכניסה עוצר גם זה שצריך לקבל יצור לו מקבל בזמן אבל לאכול ולשתות כול היום כמה בנדם יכול לאכול לשתות לעשן על חשבון המפעל
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: