האוזר: "לבטל הטיות המס לטובת נדל"ן על חשבון שוק ההון"

בדיקת Bizportal את רשות ניירות ערך: אלו היעדים שהציב הרגולטור בשנה שעברה - ומה הושג?
גיא בן סימון | (2)
נושאים בכתבה רשות ני"ע

הרשות לניירות ערך הגישה היום (ב') לשר האוצר משה כחלון ולוועדת הכספים של הכנסת את הדו"ח השנתי של 2015, שמצייר תמונה עגומה למדי לבורסה המקומית. בראשית הדו"ח מציינית הרשות שב-3 השנים האחרונות שווי החברות הציבוריות בתל אביב עלה בכ-50%, אבל היעדים העיקריים שסימנה רשות ני"ע בניהולו של פרופ' שמואל האוזר ל-2015 לא הושגו, ובחלקם הדרך מראש היתה ארוכה.

במוקד העניים הוגדרו, בין היתר, היעדים הבאים: הפיכת שוק ההון והבורסה למרכז פיננסי בינלאומי, שינוי מבנה הבעלות בבורסה, הגברת הנזילות, עידוד הנפקות, שיתוף פעולה עם בורסות זרות, התמודדות עם הטענה של עודף רגולציה, הגברת האכיפה והגדלת אמון הציבור.

אם נפרק את הטענות נראה כי לא רק שלא הושגו היעדים אלא אפילו נרשמה חזרה לאחור. לגבי המרכז הפיננסי, אמנם הבניין החדש של הבורסה באחוזת בית נראה מרשים למדי, אבל מרכז פיננסי בינלאומי הוא עדיין לא כאשר החברות הזרות שהגיעו ארצה לא ממש כיכבו (כמו למשל אורבנרוקפ ומנקיינד שמחקו עשרות מיליונים מכספי המשקיעים).

לגבי שיתוף הפעולה עם בורסות זרות, זה האחרון החל לרקום עור וגידים אך רק לפני כשבוע היינו עדים לכך שהסכסוך בין עובדי הבורסה להנהלה החזיר את אנשי בורסת נאסד"ק חזרה לארה"ב לפני השלמת שיתוף הפעולה. 

לגבי מחזורי המסחר, באפריל של 2015 נרשם שפל שלא נראה כדוגמתו אבל לא צריך ללכת כל כך אחורה. רק באפריל השנה נרשם שפל של 11 שנה של 276 מיליון שקל כך שגם בדו"ח הבא אין למה לצפות.

לגבי סעיף הרגולציה, ההכבדה ברגולציה התבטאה בין היתר בירידה בהנפקות הראשונות בבורסה המקומית ובירידה במחזורי המסחר. שמואל האוזר בעצמו מודה היום במה שכולם כבר יודעים: פחות יזמים מעוניינים לגייס הון מהציבור בשל הרגולציה על החברות הבורסאיות, אותן מגבלות שהוטלו בתגובה למשבר הפיננסי של 2008. האוזר מסביר כי אותה רגולציה פגעה בחברות הקטנות והבינוניות שלא יכלו לשאת בנטל העלויות. 

לגבי עידוד הנפקות, אמנם אושרו במהלך השנה הקלות אבל אם בשנת 2014 נרשמו הנפקות של 3.16 מילארד שקל בהנפקות של מניות, היום עולה כי ב-2015 נרשמו הנפקות בהיקף של 3.18 מיליארד שקל כך שלא מדובר בשינוי של ממש. בסך הכל (כולל אופציות ואג"ח להמרה) נרשמה עלייה בהיקף ההנפקות ל-38 מיליארד שקל לעומת 8.7 מיליארד ב-2014, אבל עיקרה מיוחסת להנפקות בחו"ל. ההנפקות בחו"ל רשמו היקף ענק של 29 מיליארד שקל ב-2015 לעומת 706 מיליון שקל בלבד ב-2014. בשוק האג"ח היקף ההנפקות עמד על 57 מיליארד שקל - בדומה לשנת 2014, כך שלא ניתן לרשום הצלחה ביעד זה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ברשות כותבים בראשית ההודעה לעיתונות כי "שווי השוק של החברות הציבוריות עלה בכ-50% לכ-850 מיליארד שקל", אבל היובש בבורסה מטריד את הרשות לא מאתמול והאוזר קורא להפחית את נטל המס באופן זמני על מנת לעודד את החברות הציבוריות "על ידי ביטול הטיות המס המעודדות את הציבור להעדיף השקעה פיננסית בנדל"ן על חשבון שוק ההון".

יו"ר רשות ניירות, שמואל האוזר: "כולנו חייבים לפעול לשינוי הסנטימנט השלילי לדינמיקה חיובית, פרו-צרכנית, פרו-יזמית ופרו-צמיחה כדי שחברות תרצינה לפעול בישראל ולגייס הון בבורסה, וכדי שמשקיעים ירצו להשקיע בחברות הללו. בנוסף, אנחנו מתכוונים להימנע משינויים רגולטוריים תכופים שמקשים על חברות לתכנן צעדיהן מראש, ולדאוג לוודאות רגולטורית בטווח הארוך".

שר האוצר, משה כחלון: "דו"ח ההקלות ברגולציה משקף את אחד מיעדיה המרכזיים של הממשלה - הפחתת הבירוקרטיה והרגולציה במשק הישראלי בכלל ובשוק ההון בפרט. לאחרונה אישרנו הקלות רגולטוריות משמעותיות לחברות טכנולוגיה, לחברות שרוצות להנפיק בבורסה ולחברות קטנות ובינוניות. בתקופה הקרובה נביא לאישור הכנסת הקלות נוספות בכדי ליצור תנאים אטרקטיביים עבור חברות שמעוניינות לגייס הון בבורסה ולפעול בישראל. שוק הון איתן ובורסה יעילה יכולים לשמש חלופה לאשראי הבנקאי המממן את המגזר העסקי, לתחרות על מקורות ההון, להורדת יוקר המחייה, לתעסוקה וצמיחה כלכלית וכן כחלופות השקעה אטרקטיביות".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    25% מס ואם תוגדר כסוחר תשלם 50% מס, התיאבון של האוצר (ל"ת)
    אוכל את המשקיעים 27/06/2016 16:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    sus 27/06/2016 13:36
    הגב לתגובה זו
    המפעל לו יחזיק הרבה מלגזן כמו סעיד בבלות כניסה הוא עושה מה שהו רוצה כמו בעל בית של המפעל משבית את כל כניסה של הבלות וזה שרשרת של עבודה במפעל זה כמו רכבת בכניסה עוצר גם זה שצריך לקבל יצור לו מקבל בזמן אבל לאכול ולשתות כול היום כמה בנדם יכול לאכול לשתות לעשן על חשבון המפעל
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?