האוזר: "לבטל הטיות המס לטובת נדל"ן על חשבון שוק ההון"

בדיקת Bizportal את רשות ניירות ערך: אלו היעדים שהציב הרגולטור בשנה שעברה - ומה הושג?
גיא בן סימון | (2)
נושאים בכתבה רשות ני"ע

הרשות לניירות ערך הגישה היום (ב') לשר האוצר משה כחלון ולוועדת הכספים של הכנסת את הדו"ח השנתי של 2015, שמצייר תמונה עגומה למדי לבורסה המקומית. בראשית הדו"ח מציינית הרשות שב-3 השנים האחרונות שווי החברות הציבוריות בתל אביב עלה בכ-50%, אבל היעדים העיקריים שסימנה רשות ני"ע בניהולו של פרופ' שמואל האוזר ל-2015 לא הושגו, ובחלקם הדרך מראש היתה ארוכה.

במוקד העניים הוגדרו, בין היתר, היעדים הבאים: הפיכת שוק ההון והבורסה למרכז פיננסי בינלאומי, שינוי מבנה הבעלות בבורסה, הגברת הנזילות, עידוד הנפקות, שיתוף פעולה עם בורסות זרות, התמודדות עם הטענה של עודף רגולציה, הגברת האכיפה והגדלת אמון הציבור.

אם נפרק את הטענות נראה כי לא רק שלא הושגו היעדים אלא אפילו נרשמה חזרה לאחור. לגבי המרכז הפיננסי, אמנם הבניין החדש של הבורסה באחוזת בית נראה מרשים למדי, אבל מרכז פיננסי בינלאומי הוא עדיין לא כאשר החברות הזרות שהגיעו ארצה לא ממש כיכבו (כמו למשל אורבנרוקפ ומנקיינד שמחקו עשרות מיליונים מכספי המשקיעים).

לגבי שיתוף הפעולה עם בורסות זרות, זה האחרון החל לרקום עור וגידים אך רק לפני כשבוע היינו עדים לכך שהסכסוך בין עובדי הבורסה להנהלה החזיר את אנשי בורסת נאסד"ק חזרה לארה"ב לפני השלמת שיתוף הפעולה. 

לגבי מחזורי המסחר, באפריל של 2015 נרשם שפל שלא נראה כדוגמתו אבל לא צריך ללכת כל כך אחורה. רק באפריל השנה נרשם שפל של 11 שנה של 276 מיליון שקל כך שגם בדו"ח הבא אין למה לצפות.

לגבי סעיף הרגולציה, ההכבדה ברגולציה התבטאה בין היתר בירידה בהנפקות הראשונות בבורסה המקומית ובירידה במחזורי המסחר. שמואל האוזר בעצמו מודה היום במה שכולם כבר יודעים: פחות יזמים מעוניינים לגייס הון מהציבור בשל הרגולציה על החברות הבורסאיות, אותן מגבלות שהוטלו בתגובה למשבר הפיננסי של 2008. האוזר מסביר כי אותה רגולציה פגעה בחברות הקטנות והבינוניות שלא יכלו לשאת בנטל העלויות. 

לגבי עידוד הנפקות, אמנם אושרו במהלך השנה הקלות אבל אם בשנת 2014 נרשמו הנפקות של 3.16 מילארד שקל בהנפקות של מניות, היום עולה כי ב-2015 נרשמו הנפקות בהיקף של 3.18 מיליארד שקל כך שלא מדובר בשינוי של ממש. בסך הכל (כולל אופציות ואג"ח להמרה) נרשמה עלייה בהיקף ההנפקות ל-38 מיליארד שקל לעומת 8.7 מיליארד ב-2014, אבל עיקרה מיוחסת להנפקות בחו"ל. ההנפקות בחו"ל רשמו היקף ענק של 29 מיליארד שקל ב-2015 לעומת 706 מיליון שקל בלבד ב-2014. בשוק האג"ח היקף ההנפקות עמד על 57 מיליארד שקל - בדומה לשנת 2014, כך שלא ניתן לרשום הצלחה ביעד זה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ברשות כותבים בראשית ההודעה לעיתונות כי "שווי השוק של החברות הציבוריות עלה בכ-50% לכ-850 מיליארד שקל", אבל היובש בבורסה מטריד את הרשות לא מאתמול והאוזר קורא להפחית את נטל המס באופן זמני על מנת לעודד את החברות הציבוריות "על ידי ביטול הטיות המס המעודדות את הציבור להעדיף השקעה פיננסית בנדל"ן על חשבון שוק ההון".

יו"ר רשות ניירות, שמואל האוזר: "כולנו חייבים לפעול לשינוי הסנטימנט השלילי לדינמיקה חיובית, פרו-צרכנית, פרו-יזמית ופרו-צמיחה כדי שחברות תרצינה לפעול בישראל ולגייס הון בבורסה, וכדי שמשקיעים ירצו להשקיע בחברות הללו. בנוסף, אנחנו מתכוונים להימנע משינויים רגולטוריים תכופים שמקשים על חברות לתכנן צעדיהן מראש, ולדאוג לוודאות רגולטורית בטווח הארוך".

שר האוצר, משה כחלון: "דו"ח ההקלות ברגולציה משקף את אחד מיעדיה המרכזיים של הממשלה - הפחתת הבירוקרטיה והרגולציה במשק הישראלי בכלל ובשוק ההון בפרט. לאחרונה אישרנו הקלות רגולטוריות משמעותיות לחברות טכנולוגיה, לחברות שרוצות להנפיק בבורסה ולחברות קטנות ובינוניות. בתקופה הקרובה נביא לאישור הכנסת הקלות נוספות בכדי ליצור תנאים אטרקטיביים עבור חברות שמעוניינות לגייס הון בבורסה ולפעול בישראל. שוק הון איתן ובורסה יעילה יכולים לשמש חלופה לאשראי הבנקאי המממן את המגזר העסקי, לתחרות על מקורות ההון, להורדת יוקר המחייה, לתעסוקה וצמיחה כלכלית וכן כחלופות השקעה אטרקטיביות".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    25% מס ואם תוגדר כסוחר תשלם 50% מס, התיאבון של האוצר (ל"ת)
    אוכל את המשקיעים 27/06/2016 16:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    sus 27/06/2016 13:36
    הגב לתגובה זו
    המפעל לו יחזיק הרבה מלגזן כמו סעיד בבלות כניסה הוא עושה מה שהו רוצה כמו בעל בית של המפעל משבית את כל כניסה של הבלות וזה שרשרת של עבודה במפעל זה כמו רכבת בכניסה עוצר גם זה שצריך לקבל יצור לו מקבל בזמן אבל לאכול ולשתות כול היום כמה בנדם יכול לאכול לשתות לעשן על חשבון המפעל
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים עלו ב-0.5%, בזק זינקה 5%, ארית נפלה 5.3%

עליות בבורסה, נובה עלתה 4.5%, אלביט 2.6%; מניות הבנקים ירדו 0.9%

מערכת ביזפורטל |

המדדים סגרו בעלייה של כ-0.55% במדדים המרכזים. בזק זינקה ב-5%, על רקע כוונה למכירת השליטה, אם כי, לא בטוח בכלל שהרוכשים החדשים ידעו להשביח אותה כמו בעלי השליטה הקודמים שקשמוט בשפל. בזק כעת היא הכל חוץ משפל. היא בשיא של כעל הזמנים וגם התמחור די נדיב (ראו בהמשך). גם אלביט מערכות המשיכה בעליות, מגד ארית קרסה ומניות הבנקים איבדו 0.9%



ארית נמצאת 15% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.  ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים שלמקורבים, למוסדיים שעוברים ללא שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה על חזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.  

אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח.  אזה היא כעת רוצה הנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות 


הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.