האוצר: בינואר נרשם עודף של 2.5 מיליארד ש', ירידה בגביה משוק ההון
בחודש ינואר נמדד עודף בפעילות התקציבית של הממשלה שהסתכם בכ- 2.6 מיליארד שקלים, כך עולה מהודעה שנמסרה ממשרד האוצר. בד בבד, סך ההוצאות לחודש שעבר הסתכמו בכ- 19 מיליארד שקלים.
סכום ההוצאות כולל 14.9 מיליארד שקלים להוצאות המשרדים ותשלומי ריבית בסך 4.1 מיליארד שקלים. עוד עולה מההודעה שסך הוצאות המשרדים עלו ב- 5% בהשוואה לינואר שעבר, בעוד שהוצאות מערכת הביטחון ירדו בכ- 5.3%.
בשורת ההכנסות ניתן לראות שסך גביית המסים בחודש ינואר הסתכמה בכ-21.4 מיליארד שקלים, בעוד שצפי ההכנסות עמד על 20.4 מיליארד שקלים. בהשוואה לינואר אשתקד, עלו ההכנסות ב- 4.5%, לא כולל הכנסות חד פעמיות. בנוסף, ההכנסות מאגרות הסתכמו ב-400 מיליון שקלים, לעומת 500 מיליון בינואר 2012.
- 9.שיורידו את המיסוי על הבורסה ! (ל"ת)משקיע חכם 10/02/2013 11:35הגב לתגובה זו
- 8.שר האוצר הזה מבייש את העם (ל"ת)הוא דביל 09/02/2013 11:41הגב לתגובה זו
- 7.מורן 08/02/2013 07:59הגב לתגובה זוהעלו את המס על רווחי הון,הרגו אותנו וככה הם הורגים גם את קופת המדינה.להוריד את המס על רווחי הון
- 6.אולי נידלק לך אור אדום ותבין שעשיתם טעות בהעלת המס (ל"ת)שר האוצר 08/02/2013 07:48הגב לתגובה זו
- 5.יורידו ל15% שילשו את ההכנסות הבעיה הקיבעון הליכודניקי (ל"ת)Dor 08/02/2013 00:07הגב לתגובה זו
- 4.ץ 07/02/2013 18:47הגב לתגובה זוהעלית את המס ל-25%, חשבת שתביא 39 מיליארד מאיתנו, הסוחרים והמשקיעים הפראיירים ???? ליכודניק דפוק, ייבשנו אותך, ונמשיך לייבש אותך. אז, כן, תמשיך להעלות את המס על הבורסה, תקבל 200 שקל בגביה בינואר 2014, אידיוט
- אתה כל כך צודק!!!! לייבש את הגזלנים. (ל"ת)צ 07/02/2013 20:58הגב לתגובה זו
- 3.אם יפחיתו את המס ל 15% ההכנסות יעלו לשמיים! (ל"ת)אבי 07/02/2013 18:39הגב לתגובה זו
- 2.טל 07/02/2013 18:29הגב לתגובה זומכירה רעיונית מבצעים בחודש דצמבר לא בחודש ינואר... אולי שיבינו שההכנסות יורדות כי יש ירידה במחזורים שנובעת מהמס על רווחי הון שרק עולה ועולה...
- 1.מה עם הכנסןת מדוחות תנועה? (ל"ת)אנונימי 07/02/2013 17:45הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
