האוצר: בינואר נרשם עודף של 2.5 מיליארד ש', ירידה בגביה משוק ההון
בחודש ינואר נמדד עודף בפעילות התקציבית של הממשלה שהסתכם בכ- 2.6 מיליארד שקלים, כך עולה מהודעה שנמסרה ממשרד האוצר. בד בבד, סך ההוצאות לחודש שעבר הסתכמו בכ- 19 מיליארד שקלים.
סכום ההוצאות כולל 14.9 מיליארד שקלים להוצאות המשרדים ותשלומי ריבית בסך 4.1 מיליארד שקלים. עוד עולה מההודעה שסך הוצאות המשרדים עלו ב- 5% בהשוואה לינואר שעבר, בעוד שהוצאות מערכת הביטחון ירדו בכ- 5.3%.
בשורת ההכנסות ניתן לראות שסך גביית המסים בחודש ינואר הסתכמה בכ-21.4 מיליארד שקלים, בעוד שצפי ההכנסות עמד על 20.4 מיליארד שקלים. בהשוואה לינואר אשתקד, עלו ההכנסות ב- 4.5%, לא כולל הכנסות חד פעמיות. בנוסף, ההכנסות מאגרות הסתכמו ב-400 מיליון שקלים, לעומת 500 מיליון בינואר 2012.
- 9.שיורידו את המיסוי על הבורסה ! (ל"ת)משקיע חכם 10/02/2013 11:35הגב לתגובה זו
- 8.שר האוצר הזה מבייש את העם (ל"ת)הוא דביל 09/02/2013 11:41הגב לתגובה זו
- 7.מורן 08/02/2013 07:59הגב לתגובה זוהעלו את המס על רווחי הון,הרגו אותנו וככה הם הורגים גם את קופת המדינה.להוריד את המס על רווחי הון
- 6.אולי נידלק לך אור אדום ותבין שעשיתם טעות בהעלת המס (ל"ת)שר האוצר 08/02/2013 07:48הגב לתגובה זו
- 5.יורידו ל15% שילשו את ההכנסות הבעיה הקיבעון הליכודניקי (ל"ת)Dor 08/02/2013 00:07הגב לתגובה זו
- 4.ץ 07/02/2013 18:47הגב לתגובה זוהעלית את המס ל-25%, חשבת שתביא 39 מיליארד מאיתנו, הסוחרים והמשקיעים הפראיירים ???? ליכודניק דפוק, ייבשנו אותך, ונמשיך לייבש אותך. אז, כן, תמשיך להעלות את המס על הבורסה, תקבל 200 שקל בגביה בינואר 2014, אידיוט
- אתה כל כך צודק!!!! לייבש את הגזלנים. (ל"ת)צ 07/02/2013 20:58הגב לתגובה זו
- 3.אם יפחיתו את המס ל 15% ההכנסות יעלו לשמיים! (ל"ת)אבי 07/02/2013 18:39הגב לתגובה זו
- 2.טל 07/02/2013 18:29הגב לתגובה זומכירה רעיונית מבצעים בחודש דצמבר לא בחודש ינואר... אולי שיבינו שההכנסות יורדות כי יש ירידה במחזורים שנובעת מהמס על רווחי הון שרק עולה ועולה...
- 1.מה עם הכנסןת מדוחות תנועה? (ל"ת)אנונימי 07/02/2013 17:45הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
איך ייראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
אחרי אישור תקציב 2026, יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר ואלכס זבז'ינסקי ממיטב מנתחים איך הגידול בהנפקות, יעד הגירעון המתרחב והעלייה בתשואות בארה"ב משנים את התמונה בשוק האג"ח הממשלתי ואילו אפיקים אטרקטיביים יותר כעת
לידר שוקי הון התקציב שאושר ביום שישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה.
כשהמדינה מגדילה את היקף ההנפקות, כמו שמתוכנן ל-2026, המשמעות היא היצע גדול יותר של אג"ח בשוק. במצב כזה, כדי שמשקיעים יסכימו לרכוש את האג"ח, המחיר שלהן נוטה לרדת והתשואה לפדיון עולה. זה מנגנון בסיסי של יותר סחורה, מחיר נמוך יותר ומשכך תשואה גבוהה יותר. עם זאת, לא מדובר בשינוי מאוד משמעותי ביחס לשנים קודמות.
"צופים כי היקף הגיוס השבועי יעלה ב-2026 לכיוון 3 מיליארד שקל"
יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר, מתייחס לתקציב הביטחון שנקבע על 112 מיליארד שקל ומגדיר אותו כסביר - "תחזית ההכנסות ממסים עומדת על 554.5 מיליארד שקל, כולל 10 מיליארד שקל מעסקת ויז. ללא הרכיב החד-פעמי, מדובר בגידול נומינלי של 5.3%, שמבוסס על תחזית צמיחה אופטימית של 5.2%. אבל אם הצמיחה בפועל תהיה קרובה יותר ל-4%, הגירעון עלול להתרחב ל-4.2% ואף יותר, במיוחד בשנת בחירות שבה חלק מהחלטות האוצר עלולות שלא להתממש במלואן"
- הקונצנזוס מתייצב: הנתונים תומכים בהפחתת ריבית כבר ביולי
- הצרכנים נשארים בבית ורשתות המזון מרוויחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחזית מימון הגירעון ב-2026, לידר שוקי הוון
