ההכרעה שוב נדחתה והקרב על חלל תקשורת נמשך
אחרי חודשים של מגעים אף אחת מההצעות להסדר חוב לא זכתה לרוב; ברקע: קיסטון משפרת את הצעתה ומנסה לקחת את ההובלה
אסיפת מחזיקי האג"ח של חלל תקשורת, שהתקיימה בסוף השבוע, לא הצליחה להכריע בין ההצעות להסדר החוב, וכל ההצבעות שהובאו
בה נדחו או נכשלו ברוב דחוק.
אזכיר כי חלל תקשורת צברה חוב של כ-374 מיליון דולר בשלוש סדרות אג"ח עם רמות שעבוד שונות: סדרה ט"ז מובטחת בשעבוד על הלוויינים עמוס 3 ועמוס 17, סדרה י"ח מובטחת על הלוויין עמוס 4 בלבד, ואילו סדרה י"ז אינה מובטחת כלל. שווי הקרן של החוב (ע.נ) עומד על כ-318 מיליון דולר, אך יחד עם ריביות פיגורים, ההתחייבות בפועל מגיעה למעל 374 מיליון דולר נכון למאי 2025. בקופת החברה יש כ-210 מיליון דולר בלבד, סכום שאינו מספיק לפירעון מלא, והפער בין ההתחייבויות לנכסים הוא שהוביל את החברה והיועצים המלווים אותה לנסות ולהוציא לפועל הסדר חוב.
ההצעות שהיו על הפרק
חברת חלל תקשורת נדרשה להסדר חוב בהיקף של מעל 370 מיליון דולר, וארבע הצעות עמדו על הפרק, כל אחת מייצגת גישה שונה כפתרון לבעיה. דיסקונט ואיפקס הציעו גיוס הון עם פוטנציאל אפסייד אך בסיכון גבוה, תע"א והפניקס הציעו פתרון חלקי עם גב ממשלתי, אך עוררו חשש לניגוד עניינים וסיכון רגולטורי, קיסטון הציעה מתווה שמרני עם ודאות גבוהה אך ללא רווח עתידי, ולידר-ברק קפיטל הלכו על אפסייד מוחלט עם אג"ח להמרה, אך ללא תוספת הון לחברה.
להרחבה - חלל מתקרבת לרגע ההכרעה: מה ההצעה הכי טובה למחזיקים?הוחלט שלא להחליט
בהצבעה האינדיקטיבית על הצעת התעשייה האווירית והפניקס נרשמה תמיכה של כ־78% מהמצביעים, אך מדובר בהצבעה לא מחייבת. מנגד, ההצעה של דיסקונט קפיטל (הצעת החברה) נדחתה בהפרש זעום של פחות מ־1%, ואילו ההצעה של לידר וברק נדחתה ברוב ברור. גם ההצעה של קיסטון נתקלה בהתנגדות של כ-43% מהמצביעים, מספר גבוה שמסמן קושי לגבש קונצנזוס גם סביבה.
עם זאת, גם התמיכה שקיבלו תע"א והפניקס לא מבטיחה ביצוע מהיר, כאשר ההצעה שלהן, חרף התמיכה הרחבה, עשויה להיתקל בעיכובים רגולטוריים ממושכים. כדי שתעבור, תידרש ההצעה לאישורים ממשרדי ממשלה ורשויות פיקוח, בהם רשות החברות הממשלתיות, רשות התחרות, ואף ייתכן שתידרש החלטת ממשלה. על פי דוחות עבר של מבקר המדינה, תהליך אישור כזה עלול להימשך חודשים רבים, ובינתיים החברה עשויה להישאר בחוסר ודאות.
נכון לעכשיו, אין הצעה אחת עם תמיכת רוב מספק, והחברה ובעלי האג"ח יידרשו לחזור למו"מ ולהתאים את ההצעות, דבר שרק מחדד כמה קשה עשוי להיות לבעלי החוב אם יחליטו להפוך לבעלי השליטה בחברה, דבר שעשוי להיות גם קשה רגולטורית.
קיסטון משפרת את ההצעה
בתגובה למצב, ולביקורת על כך שההצעה המקורית שלה נטרה אפסייד למחזיקי החוב, קיסטון הגישה הצעה משופרת שנועדה לשכנע את המחזיקים, ובתקווה לסיים את הסאגה. ההצעה
החדשה כוללת פירעון מלא של שלוש סדרות האג"ח, תוספת של הקצאת מניות למחזיקי הסדרות המובטחות, וכן התחייבות להשקעה ולפעולה מהירה. לפי קיסטון, המימון מגובה, האישורים הרגולטוריים נבדקו מראש, והחברה ערוכה לבצע את העסקה באופן מיידי, בניגוד למתחרות, שממתינות לבדיקות
נאותות או להיתכנות רגולטורית ממושכת.
לצד זאת, ההצעה של קיסטון כוללת גם שדרוג לבעלי סדרה י"ז, הסדרה הלא מובטחת, שיקבלו חלק מאג"ח מובטח, לצד כרית תפעולית שתישאר בחברה.
בכך מקווה קיסטון שהשדרוג ישנה את תפיסת בעלי החוב להצעת החברה, ויעזור לה לקבל את התמיכה.
לא המילה האחרונה
נכון לרגע זה, קיסטון היא היחידה שנענתה לאיתותים מהשטח ושיפרה את הצעתה, אבל ייתכן שהתגובה שלה היא רק הסנונית הראשונה. הקרב על חלל תקשורת ממשיך להתחמם וכל צד נדרש לא רק להציג מספרים, אלא גם לשכנע
ברצינות, באיתנות ובאפשרות להצליח. ייתכן שהמתווה שייבחר בסוף לא יהיה זה שמציע הכי הרבה על הנייר, אלא זה שיוכל באמת להתממש, בזמן קצר ובלי להיתקע בין ועדות, התנגדויות וניגודי אינטרסים. יהיה מעניין להבין בסופו של דבר במה יבחרו בעלי החוב.
ולמקרה שחשבתם ששכחנו, גם כאן בעלי המניות הקיימים נשארו מחוץ להצעה ועשויים להישאר בסופו של דבר בלי כלום.
