ההכרעה שוב נדחתה והקרב על חלל תקשורת נמשך
אחרי חודשים של מגעים אף אחת מההצעות להסדר חוב לא זכתה לרוב; ברקע: קיסטון משפרת את הצעתה ומנסה לקחת את ההובלה
אסיפת מחזיקי האג"ח של חלל תקשורת, שהתקיימה בסוף השבוע, לא הצליחה להכריע בין ההצעות להסדר החוב, וכל ההצבעות שהובאו
בה נדחו או נכשלו ברוב דחוק.
אזכיר כי חלל תקשורת צברה חוב של כ-374 מיליון דולר בשלוש סדרות אג"ח עם רמות שעבוד שונות: סדרה ט"ז מובטחת בשעבוד על הלוויינים עמוס 3 ועמוס 17, סדרה י"ח מובטחת על הלוויין עמוס 4 בלבד, ואילו סדרה י"ז אינה מובטחת כלל. שווי הקרן של החוב (ע.נ) עומד על כ-318 מיליון דולר, אך יחד עם ריביות פיגורים, ההתחייבות בפועל מגיעה למעל 374 מיליון דולר נכון למאי 2025. בקופת החברה יש כ-210 מיליון דולר בלבד, סכום שאינו מספיק לפירעון מלא, והפער בין ההתחייבויות לנכסים הוא שהוביל את החברה והיועצים המלווים אותה לנסות ולהוציא לפועל הסדר חוב.
ההצעות שהיו על הפרק
חברת חלל תקשורת נדרשה להסדר חוב בהיקף של מעל 370 מיליון דולר, וארבע הצעות עמדו על הפרק, כל אחת מייצגת גישה שונה כפתרון לבעיה. דיסקונט ואיפקס הציעו גיוס הון עם פוטנציאל אפסייד אך בסיכון גבוה, תע"א והפניקס הציעו פתרון חלקי עם גב ממשלתי, אך עוררו חשש לניגוד עניינים וסיכון רגולטורי, קיסטון הציעה מתווה שמרני עם ודאות גבוהה אך ללא רווח עתידי, ולידר-ברק קפיטל הלכו על אפסייד מוחלט עם אג"ח להמרה, אך ללא תוספת הון לחברה.
- מנכ"ל חלל: "בעלי המניות קיבלו הטבה, אני אופטימי לגבי העתיד"
- חלל מציגה רווח נקי ושיפור בפעילות עמוס 17
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוחלט שלא להחליט
בהצבעה האינדיקטיבית על הצעת התעשייה האווירית והפניקס נרשמה תמיכה של כ־78% מהמצביעים, אך מדובר בהצבעה לא מחייבת. מנגד, ההצעה של דיסקונט קפיטל (הצעת החברה) נדחתה בהפרש זעום של פחות מ־1%, ואילו ההצעה של לידר וברק נדחתה ברוב ברור. גם ההצעה של קיסטון נתקלה בהתנגדות של כ-43% מהמצביעים, מספר גבוה שמסמן קושי לגבש קונצנזוס גם סביבה.
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
עם זאת, גם התמיכה שקיבלו תע"א והפניקס לא מבטיחה ביצוע מהיר, כאשר ההצעה שלהן, חרף התמיכה הרחבה, עשויה להיתקל בעיכובים רגולטוריים ממושכים. כדי שתעבור, תידרש ההצעה לאישורים ממשרדי ממשלה ורשויות פיקוח, בהם רשות החברות הממשלתיות, רשות התחרות, ואף ייתכן שתידרש החלטת ממשלה. על פי דוחות עבר של מבקר המדינה, תהליך אישור כזה עלול להימשך חודשים רבים, ובינתיים החברה עשויה להישאר בחוסר ודאות.
נכון לעכשיו, אין הצעה אחת עם תמיכת רוב מספק, והחברה ובעלי האג"ח יידרשו לחזור למו"מ ולהתאים את ההצעות, דבר שרק מחדד כמה קשה עשוי להיות לבעלי החוב אם יחליטו להפוך לבעלי השליטה בחברה, דבר שעשוי להיות גם קשה רגולטורית.
קיסטון משפרת את ההצעה
בתגובה למצב, ולביקורת על כך שההצעה המקורית שלה נטרה אפסייד למחזיקי החוב, קיסטון הגישה הצעה משופרת שנועדה לשכנע את המחזיקים, ובתקווה לסיים את הסאגה. ההצעה
החדשה כוללת פירעון מלא של שלוש סדרות האג"ח, תוספת של הקצאת מניות למחזיקי הסדרות המובטחות, וכן התחייבות להשקעה ולפעולה מהירה. לפי קיסטון, המימון מגובה, האישורים הרגולטוריים נבדקו מראש, והחברה ערוכה לבצע את העסקה באופן מיידי, בניגוד למתחרות, שממתינות לבדיקות
נאותות או להיתכנות רגולטורית ממושכת.
לצד זאת, ההצעה של קיסטון כוללת גם שדרוג לבעלי סדרה י"ז, הסדרה הלא מובטחת, שיקבלו חלק מאג"ח מובטח, לצד כרית תפעולית שתישאר בחברה.
בכך מקווה קיסטון שהשדרוג ישנה את תפיסת בעלי החוב להצעת החברה, ויעזור לה לקבל את התמיכה.
לא המילה האחרונה
נכון לרגע זה, קיסטון היא היחידה שנענתה לאיתותים מהשטח ושיפרה את הצעתה, אבל ייתכן שהתגובה שלה היא רק הסנונית הראשונה. הקרב על חלל תקשורת ממשיך להתחמם וכל צד נדרש לא רק להציג מספרים, אלא גם לשכנע
ברצינות, באיתנות ובאפשרות להצליח. ייתכן שהמתווה שייבחר בסוף לא יהיה זה שמציע הכי הרבה על הנייר, אלא זה שיוכל באמת להתממש, בזמן קצר ובלי להיתקע בין ועדות, התנגדויות וניגודי אינטרסים. יהיה מעניין להבין בסופו של דבר במה יבחרו בעלי החוב.
ולמקרה שחשבתם ששכחנו, גם כאן בעלי המניות הקיימים נשארו מחוץ להצעה ועשויים להישאר בסופו של דבר בלי כלום.
טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3
טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.
מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.
אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.
בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.
לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.
גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותאקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?
ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה
בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה?
הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.
מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי סאפיינס. לא הגיוני.
כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות:
- היום בוול סטריט - מניית ה-AI שצונחת למרות דוחות טובים ומה קורה בחוזים עתידיים?
- סאפיינס נמכרת בפרמיה של 48%: הרוכשת - קרן ההשקעות Advent
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
