מה צריכה נור כדי להיות רווחית? - ראיון עם משה נור
נור אינק, מניית הדיו שהונפקה בשנת 2021 ולראשונה היו לה הכנסות אשתקד, חתמה על הסכם הפצה למוצר שלה - דיו ידידותי לסביבה להדפסה ישירה על פילם ובד. בראיון עם ביזפורטל מספר משה נור על דרכו בתעשיית הדיו ועל הדרך שתצטרך נור לעבור עד שתגיע לרווחיות • ראיון ביזפורטל
נור אינק - שעוסקת במחקר ופיתוח של דיו מבוסס מים למדפסות דיגיטליות - דיווחה היום על הסכם הפצה של הדיו הייחודי שלה עם חברת ההפצה ׳פרינט מרקט׳ בהסכם ארוך טווח. בעקבות הדיווח זינקה המניה בכ-18%. בשיחה עם משה נור, יו״ר נור אינק הוא מספר על הייחודיות של הדיו של נור - למה היא פורצת דרך, על הדרך של נור לרווחיות ועל תוכניות להקים עוד מפעל בעתיד.
למשה נור ניסיון עשיר בתחום הדפוס. ככלל, במדינת ישראל טכנולוגיות הדפוס הייתה תעשיית פיתוח וייצור מאוד פופולארית. בתערוכת הדפוס היוקרתית דרופה המתקיימת בדיסלדורף מדי ארבע שנים, היום לדוכנים ישראליים מקום קבוע. משה נור מספר על ניסיונו בתעשייה זו: ״אני פתחתי את המדפסת הראשונה בפורמט רחב - כל שלטי החוצות שאתה רואה בארץ ובעולם זה פטנט שלנו, החל מהנייר שזה תקן אמרקאי, פטנטנט שלנו וכלה בדיו, שגם הוא פיתוח שלנו. החברה הזו נמכרה ל-HP בשנת 2003, אחרי שבשנת 1994 הונפקה בנאסד״ק. אחרי כן הקמתי את קורנית דיגיטל העוסקת בהדפסה על טקסטיל. ב-2014 נכנסה קרן פורטיסימו לקורנית ובשנת 2015 הונפקה בנאסד״ק. היום היא נסחרת באיזור ה-1.5 מיליארד דולר. הפיתוח של קורנית היה מדפסת ודיו, כאשר רוב ההכנסות באות מהדיו״
על נור והיתרונות התחרותיים שלה אומר משה נור: ״נור אינק הוקמה כדי לפתח דיו ירוק - ידידותי לסביבה - שמיועד בין היתר לטקסטיל, שילוט חוצות ועוד, שבתחומים אלה לא קיימות דיות ידידותיות לסביבה. בנור אנחנו עובדים עם יצרני מדפסות, כמו בקורנית. 85% מיצרני המדפסות בעולם קונים את הדיות שלהם מדופונט על אף שיש בכך ניגוד עניינים. קורנית היא 5% מהשוק ושאר השוק תפוס על ידי יצרנים סיניים שאיכותם מוטלת בספק״
על תהליך גיבוש ההסכם מול לקוח מספר משה נור: ״מה שאנחנו עושים, למעשה, אנחנו פונים ליצרני המדפסות דרך חברות הפיתוח שלהן, שולחים להן סמפלים של דיו שפיתחנו והם שולחים לנו משובים ובמקביל הם שולחים לנו מדפסת משלהם שיושבת אצלנו ורצה כל הזמן. התהליך הזה לוקח שנה עד שנה וחצי. התהליך נועד לרצות את יצרן המדפסות כך שהוא בטוח שהדיו עונה על הדרישות - כגון כביסות וכו׳.״
- שרלטנות או שקרים? נור צופה להכניס 180 מיליון דולר ב-2030
- אחרי שתי הצלחות וכישלון: משה נור רוצה להכניס חברה חדשה לת"א
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם מהסוג שדווח עליו היום הוא ארוך טווח ובדרך כלל לא יפחת מתקופה של 3 - 4 שנים לכל הפחות. לשם חתימה על הסכם כזה נדרשת תקופה של שנה וחצי עד שנתיים של בדיקות איכות, הרצות ופיתוח מול הלקוח בכדי להגיע לשביעות רצון וחתימת הסכם ספקים.
כמה הסכמים כאלה נור אינק צריכה כדי להגיע לרווחיות?
״נור אינק - כדי להגיע לרווחיות - צריכה בסביבות
ה-10 הסכמים כמו אלה שדווח עליהם היום. אני מעריך שבין תחילת 2026 ועד אמצע השנה יהיו לנו ההסכמים האלה, בקלות.״ על פי הדיווח לבורסה, נור אינק מנהלת מגעים - ׳פיילוטים׳ עם כ-12 לקוחות, כך שגם במקרה שלא כולם יבשילו לכדי הסכם הפצה, החברה עדיין תגיע לאיזון ואף לרווחיות.
״בנינו מפעל דיו שמסוגל לייצר 40 אלף ליטר דיו בחודש עם משמרת אחת ביום, עם משמרת וחצי אפשר לייצר 60 אלף ליטר דיו. כשנגיע לייצור של 40 אלף ליטר נצטרך לבצע גיוס בכדי להקים מפעל נוסף״
- נופר מוכרת 5% בקרן המשותפת לנוי; תרשום רווח מהותי
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
מה זה 40 אלף ליטר דיו? מה המשמעות של זה?
״בשביל לקבל סדר גודל כספי של הכמויות האלה, אפשר להכפיל כל ליטר דיו ב-25 דולר״. בפשטות, המשמעות של הדברים היא שאם המפעל של נור יגיע לקיבולת הרצויה לפני שתצטרך להקים מפעל חדש - 40 אלף ליטר בחודש, ההכנסות יסתכמו בסכום של בערך מיליון דולר - ״הרווח הגולמי שלנו הוא בין 60% ל-65% במינימום. זה יכול להיות מספרים הרבה יותר גבוהים״.
- 2.אנונימי 27/04/2025 15:28הגב לתגובה זוהחברה הזו מדממת את המזומנים שלה בקצב מהיר איך היא תשרוד בדיוק כנראה בגיוסים אלק תעבור לרווח פחחחח
- 1.אנונימי 27/04/2025 11:33הגב לתגובה זוכשכתוב ההכנסות יסתכמו בסכום של בערך מליון דולר הכוונה הכנסה חדשית ולא שנתיתההכנסה השנתית אמורה להיות 12 מליון דולר.
יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”
עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עליו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה
אל על יו"ר אל על אל על 1.84% , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה. בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות.
במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות
למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.
ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.
מועדון הנוסע המתמיד
בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים
לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים".
על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שינויים בהנהלה
לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.
