מה צריכה נור כדי להיות רווחית? - ראיון עם משה נור

נור אינק - שעוסקת במחקר ופיתוח של דיו מבוסס מים למדפסות דיגיטליות - דיווחה היום על הסכם הפצה של הדיו הייחודי שלה עם חברת ההפצה ׳פרינט מרקט׳ בהסכם ארוך טווח. בעקבות הדיווח זינקה המניה בכ-18%. בשיחה עם משה נור, יו״ר נור אינק הוא מספר על הייחודיות של הדיו של נור - למה היא פורצת דרך, על הדרך של נור לרווחיות ועל תוכניות להקים עוד מפעל בעתיד.

למשה נור ניסיון עשיר בתחום הדפוס. ככלל, במדינת ישראל טכנולוגיות הדפוס הייתה תעשיית פיתוח וייצור מאוד פופולארית. בתערוכת הדפוס היוקרתית דרופה המתקיימת בדיסלדורף מדי ארבע שנים, היום לדוכנים ישראליים מקום קבוע. משה נור מספר על ניסיונו בתעשייה זו: ״אני פתחתי את המדפסת הראשונה בפורמט רחב - כל שלטי החוצות שאתה רואה בארץ ובעולם זה פטנט שלנו, החל מהנייר שזה תקן אמרקאי, פטנטנט שלנו וכלה בדיו, שגם הוא פיתוח שלנו. החברה הזו נמכרה ל-HP בשנת 2003, אחרי שבשנת 1994 הונפקה בנאסד״ק. אחרי כן הקמתי את קורנית דיגיטל העוסקת בהדפסה על טקסטיל. ב-2014 נכנסה קרן פורטיסימו לקורנית ובשנת 2015 הונפקה בנאסד״ק. היום היא נסחרת באיזור ה-1.5 מיליארד דולר. הפיתוח של קורנית היה מדפסת ודיו, כאשר רוב ההכנסות באות מהדיו״

על נור והיתרונות התחרותיים שלה אומר משה נור: ״נור אינק הוקמה כדי לפתח דיו ירוק - ידידותי לסביבה - שמיועד בין היתר לטקסטיל, שילוט חוצות ועוד, שבתחומים אלה לא קיימות דיות ידידותיות לסביבה. בנור אנחנו עובדים עם יצרני מדפסות, כמו בקורנית. 85% מיצרני המדפסות בעולם קונים את הדיות שלהם מדופונט על אף שיש בכך ניגוד עניינים. קורנית היא 5% מהשוק ושאר השוק תפוס על ידי יצרנים סיניים שאיכותם מוטלת בספק״

על תהליך גיבוש ההסכם מול לקוח מספר משה נור: ״מה שאנחנו עושים, למעשה, אנחנו פונים ליצרני המדפסות דרך חברות הפיתוח שלהן, שולחים להן סמפלים של דיו שפיתחנו והם שולחים לנו משובים ובמקביל הם שולחים לנו מדפסת משלהם שיושבת אצלנו ורצה כל הזמן. התהליך הזה לוקח שנה עד שנה וחצי. התהליך נועד לרצות את יצרן המדפסות כך שהוא בטוח שהדיו עונה על הדרישות - כגון כביסות וכו׳.״ 

• אחרי שתי הצלחות וכישלון: משה נור רוצה להכניס חברה חדשה לת"א

הסכם מהסוג שדווח עליו היום הוא ארוך טווח ובדרך כלל לא יפחת מתקופה של 3 - 4 שנים לכל הפחות. לשם חתימה על הסכם כזה נדרשת תקופה של שנה וחצי עד שנתיים של בדיקות איכות, הרצות ופיתוח מול הלקוח בכדי להגיע לשביעות רצון וחתימת הסכם ספקים.

כמה הסכמים כאלה נור אינק צריכה כדי להגיע לרווחיות? 

״נור אינק - כדי להגיע לרווחיות - צריכה בסביבות ה-10 הסכמים כמו אלה שדווח עליהם היום. אני מעריך שבין תחילת 2026 ועד אמצע השנה יהיו לנו ההסכמים האלה, בקלות.״ על פי הדיווח לבורסה, נור אינק מנהלת מגעים - ׳פיילוטים׳ עם כ-12 לקוחות, כך שגם במקרה שלא כולם יבשילו לכדי הסכם הפצה, החברה עדיין תגיע לאיזון ואף לרווחיות. 

״בנינו מפעל דיו שמסוגל לייצר 40 אלף ליטר דיו בחודש עם משמרת אחת ביום, עם משמרת וחצי אפשר לייצר 60 אלף ליטר דיו. כשנגיע לייצור של 40 אלף ליטר נצטרך לבצע גיוס בכדי להקים מפעל נוסף״ 

• השווי של אורבניקה נחתך - מה המכפיל שלה עכשיו?
• חלל תקשורת חתמה על עסקה של 4.4 מיליון דולר הגישה הצעה להסדרת החוב
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

מה זה 40 אלף ליטר דיו? מה המשמעות של זה?

״בשביל לקבל סדר גודל כספי של הכמויות האלה, אפשר להכפיל כל ליטר דיו ב-25 דולר״. בפשטות, המשמעות של הדברים היא שאם המפעל של נור יגיע לקיבולת הרצויה לפני שתצטרך להקים מפעל חדש - 40 אלף ליטר בחודש, ההכנסות יסתכמו בסכום של בערך מיליון דולר - ״הרווח הגולמי שלנו הוא בין 60% ל-65% במינימום. זה יכול להיות מספרים הרבה יותר גבוהים״.