אחרי שתי הצלחות וכישלון: משה נור רוצה להכניס חברה חדשה לת"א
היזם ואיש העסקים, שייסד בעבר את קורנית ומקרופרינטרס רוצה להכניס חברת הדפסה חדשה לבורסה באמצעות מיזוג עם נור שהונפקה בשנת 2021 בחסות הגאות בשווקים; במידה והמיזוג יצא לפועל הוא יעשה לפי שווי של 5 מיליון שקל בלבד
היזם ואיש העסקים, משה נור, שבאמתחתו שורה של אקזיטים בתחום ההדפסה, פועל למזג את חברת ״נור דיגיטל טקס״, לתוך חברת נור נור 1.17% הציבורית שבשליטתו (35%). עבור נור, זו תהיה החברה הרביעית שהוא מכניס חברה שייסד לשוק ההון, אחרי שייסד את מקרופרינטרס, שהונפקה בנאסד"ק ולאחר מכן נמכרה ל-HP, וקורנית דיגיטיל, אשר נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של כ- 1.4 מיליארד דולר.
על פי הודעת החברה, החולט על הקמת ועדה בלתי תלויה לבחינת עסקת מיזוג עם ״נור דיגיטל טקס״ אשר הוקמה גם היא על ידי משה נור במטרה לפתח מערכת דפוס דיגיטלי להדפסה ישירות על פרטי ביגוד (DTG) ועל גבי פילמים (DTF). בחברה מועסקים שלושה עובדי מו"פ במשרה מלאה, מנהלת אדמיניסטרטיבית ומנהל פיתוח עסקי במשרה חלקית (10%), וקצב שריפת המזומנים שלה עומד על כ-160,000 שקל בחודש. עד כה השקיע נור יחד עם יוסי נוריאל ואיילה וגבי השקעות סכום של כ-3 מיליון שקל, האחרונה שבהם בשנת 2023 לפי שווי של 5 מיליון שקל. כעת, לצורך המיזוג, מציעה החברה ששווי נור דיגיטל טקס יעמוד על 3 מיליון שקל.
לטענת נור, החברה פועלת בשווקי יעד
המוערכים בכ-7 מיליארד דולר, עם קצב צמיחה שנתי ממוצע של כ-14%. בשלב הראשון, בכוונת החברה להציע את המערכת ליצרני מדפסות דיגיטליות במודל של Label Private OEM. בשלב השני, ככל שיושלם המיזוג המוצע, תיבחן אפשרות לשיווק ישיר לבתי דפוס דיגיטליים, כולל מכירת מדפסות
ודיו.
אחרי 2 הצלחות וכישלון - מגע הקסם נותר?
הרוח החיה מאחורי החברה הוא היזם משה נור שהקים בעשורים האחרונים שורה של חברות, כולן בתחום הדפוס הדיגיטלי. בשנת 1997 הוא הקים את מקרופרינטרס, והביל את המהלך להנפקתה בנאסד"ק, ובהמשך מכר את השליטה בה לקרן פורטיסמיו (שמכרה את החברה לבסוף לענקית המחשוב HP). בשנת 2003 הוא הקים את קורנית דיגיטל, וכעבור 4 שנים מכר את השליטה בה לפורטיסימו, שהנפיקה את החברה לפי שווי של 308 מיליון דולר (כיום היא נסחרת לפי שווי של 308 מיליון שקל).
- שרלטנות או שקרים? נור צופה להכניס 180 מיליון דולר ב-2030
- מה צריכה נור כדי להיות רווחית? - ראיון עם משה נור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנת 2018 הקים נור חברה נוספת, "נור אינק", העוסקת במחקר ופיתוח של דיו מבוסס מים למדפסות דיגיטליות. במהלך שנת 2021 ובחסות הגאות בשווקים, הונפקה החברה בבורסה בתל אביב , לפי שווי של 90 מיליון שקל. אלא שמאז, החברה התקשת להציג הכנסות משמעותיות, כשבמקביל היא רושמת הפסדים של כ-2.5 מיליון שקל מידי שנה, ושוויה נחתך ועומד על כ-43 מיליון שקל בלבד. נור הוא בעל השליטה (34.5%) בחברה ומשמש גם כיו"ר וכמנכ"ל.
כעת, ינסה נור להפיח רוח חדשה בחברה באמצעות הכנסה של חברת ההדפסה הפונה לשוק גדול בהרבה משוק היעד הנוכחי של החברה הציבורית. אך גם יצא לפועל, צריך לזכור שמדובר בחברה צעירה מאד שלא מחזיקה עדיין במוצר, (בידיה אב טיפוס בלבד). כמו כן, נור יצטרך להוכיח שהוא מסוגל לקדם את החברות שבבעלותו, גם ללא עזרה חיצונית מצד קרנות השקעה.
תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק
אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד
בי קומיוניקיישנס 5.8% מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.
המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.
במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.
גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל
בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.
- 38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
- בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.
תומר צפניק מנכל ריטיילורס. צילום: שוקה כהןריטיילורס ירדה 5.8%: דוחות נייקי חושפים חולשה עולמית ומשפיעים על זכיינים
ריטיילורס בעקבות נייקי - ירדה לשפל של 5 שנים - האם ומתי ריטיילורס תתאושש?
מניית ריטיילורס ירדה ב-5.8% בבורסת תל אביב, בהשפעה ישירה של דוחות נייקי, שפורסמו בשישי. נייקי, המהווה כ-75%-80% מפעילות ריטיילורס כזכיינית בישראל ובחלקים מאירופה ועוד, דיווחה על הכנסות של 12.43 מיליארד דולר, עלייה של 1% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, מעל הציפיות של 12.22 מיליארד דולר. אבל, הרווח הנקי צנח ב-32% ל-792 מיליון דולר, והרווח למניה עמד על 0.53 דולר, גבוה מהתחזיות של 0.38 דולר אך נמוך מ-0.78 דולר ברבעון קודם. המניה של נייקי נפלה בכ-10.5% במסחר שלאחר הדוחות גם בהינתן אופק חלש להמשך.
הירידה בריטיילורס לשפל של 5 שנים ולשווי של 2.3 מיליארד שקל מבטאת דפוס מוכר: זכיינים כמו ריטיילורס תלויים בביצועי המותג העולמי, שמכתיבים זרימת סחורה, מבצעים וביקוש. דווקא מבחינת המחזור נראה שיש למה לצפות, אך החולשה בפרמטרים נוספים וכן בהתייחסות קדימה גורמת לחשש אצל המשקיעים. נדגיש כי האכזבה משורת הרווח דווקא לא קשורה לציפיות מריטיילורס שכן היא מרוויחה סוג של רווחיות קבועה שלא אמורה להשתנות באם הרווח והרווחיות של ניייקי יורדים, אלא אם נייקי משנה את הכללים וזה לא קרה.
עם זאת, נייקי מנסה לחזק את המכירות הישירות שלא דרך סניפים וזו נקודת סיכון לריטיילורס. ככל שנייקי תמכור יותר באופן ישיר ודיגיטלי יקנו פחות מהזכיינים כולל ריטיילורס.אלא שבינתיים קורה ההיפך - ואלו חדשות טובות לריטיילורס. אסטרטגיית המכירה הישירה (DTC) של נייקי, שהוגברה מאז 2017, תרמה לחולשה של נייקי. מכירות DTC ירדו ב-9% ל-4.6 מיליארד דולר, עם ירידה של 14% במכירות דיגיטליות, בעוד שמכירות סיטונאיות עלו ב-8%. האסטרטגיה הפחיתה תלות בקמעונאים אך הגבירה תנודתיות, כפי שנראה במלאי עודף של 8.5 מיליארד דולר בסוף הרבעון, ירידה של 2% משנה קודמת.
ריטיילורס, שמפעילה כ-278 חנויות נייקי בעולם תלויה כמובן בראש וראשונה במותגים ובהצלחה של מכירות המוצרים, אך צריך גם לזכור שמדובר בחברה שצומחת אורגנית לצד צמיחה חיצונית. ריטיילורס מתרחבת לגיאוגרפיות חדשות הן דרך רכישות והן דרך הקמת סניפים חדשים.
- ריטיילורס ממשיכה לצלול - צניחה של 62% ברווח
- ריטיילורס: עלייה בהכנסות אך ירידה ברווחיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברבעון השלישי של 2025 ריטיילורס דיווחה על התרחבות אגרסיבית ועלייה נאה במכירות, אך מנגד על שחיקה חדה ברווחיות שהובילה לקריסה של יותר מ־60% ברווח הנקי. החברה סיכמה את הרבעון עם הכנסות של 707.3 מיליון שקל, עלייה של 10.2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. העלייה נובעת בעיקר מפתיחת 33 חנויות חדשות מאז הרבעון השלישי של 2024, כך שמספר החנויות הכולל הגיע ל־278 לעומת 245 בתקופה המקבילה.
