אחרי שתי הצלחות וכישלון: משה נור רוצה להכניס חברה חדשה לת"א
היזם ואיש העסקים, שייסד בעבר את קורנית ומקרופרינטרס רוצה להכניס חברת הדפסה חדשה לבורסה באמצעות מיזוג עם נור שהונפקה בשנת 2021 בחסות הגאות בשווקים; במידה והמיזוג יצא לפועל הוא יעשה לפי שווי של 5 מיליון שקל בלבד
היזם ואיש העסקים, משה נור, שבאמתחתו שורה של אקזיטים בתחום ההדפסה, פועל למזג את חברת ״נור דיגיטל טקס״, לתוך חברת נור נור -2.2% הציבורית שבשליטתו (35%). עבור נור, זו תהיה החברה הרביעית שהוא מכניס חברה שייסד לשוק ההון, אחרי שייסד את מקרופרינטרס, שהונפקה בנאסד"ק ולאחר מכן נמכרה ל-HP, וקורנית דיגיטיל, אשר נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של כ- 1.4 מיליארד דולר.
על פי הודעת החברה, החולט על הקמת ועדה בלתי תלויה לבחינת עסקת מיזוג עם ״נור דיגיטל טקס״ אשר הוקמה גם היא על ידי משה נור במטרה לפתח מערכת דפוס דיגיטלי להדפסה ישירות על פרטי ביגוד (DTG) ועל גבי פילמים (DTF). בחברה מועסקים שלושה עובדי מו"פ במשרה מלאה, מנהלת אדמיניסטרטיבית ומנהל פיתוח עסקי במשרה חלקית (10%), וקצב שריפת המזומנים שלה עומד על כ-160,000 שקל בחודש. עד כה השקיע נור יחד עם יוסי נוריאל ואיילה וגבי השקעות סכום של כ-3 מיליון שקל, האחרונה שבהם בשנת 2023 לפי שווי של 5 מיליון שקל. כעת, לצורך המיזוג, מציעה החברה ששווי נור דיגיטל טקס יעמוד על 3 מיליון שקל.
לטענת נור, החברה פועלת בשווקי יעד
המוערכים בכ-7 מיליארד דולר, עם קצב צמיחה שנתי ממוצע של כ-14%. בשלב הראשון, בכוונת החברה להציע את המערכת ליצרני מדפסות דיגיטליות במודל של Label Private OEM. בשלב השני, ככל שיושלם המיזוג המוצע, תיבחן אפשרות לשיווק ישיר לבתי דפוס דיגיטליים, כולל מכירת מדפסות
ודיו.
אחרי 2 הצלחות וכישלון - מגע הקסם נותר?
הרוח החיה מאחורי החברה הוא היזם משה נור שהקים בעשורים האחרונים שורה של חברות, כולן בתחום הדפוס הדיגיטלי. בשנת 1997 הוא הקים את מקרופרינטרס, והביל את המהלך להנפקתה בנאסד"ק, ובהמשך מכר את השליטה בה לקרן פורטיסמיו (שמכרה את החברה לבסוף לענקית המחשוב HP). בשנת 2003 הוא הקים את קורנית דיגיטל, וכעבור 4 שנים מכר את השליטה בה לפורטיסימו, שהנפיקה את החברה לפי שווי של 308 מיליון דולר (כיום היא נסחרת לפי שווי של 308 מיליון שקל).
- שרלטנות או שקרים? נור צופה להכניס 180 מיליון דולר ב-2030
- מה צריכה נור כדי להיות רווחית? - ראיון עם משה נור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנת 2018 הקים נור חברה נוספת, "נור אינק", העוסקת במחקר ופיתוח של דיו מבוסס מים למדפסות דיגיטליות. במהלך שנת 2021 ובחסות הגאות בשווקים, הונפקה החברה בבורסה בתל אביב , לפי שווי של 90 מיליון שקל. אלא שמאז, החברה התקשת להציג הכנסות משמעותיות, כשבמקביל היא רושמת הפסדים של כ-2.5 מיליון שקל מידי שנה, ושוויה נחתך ועומד על כ-43 מיליון שקל בלבד. נור הוא בעל השליטה (34.5%) בחברה ומשמש גם כיו"ר וכמנכ"ל.
כעת, ינסה נור להפיח רוח חדשה בחברה באמצעות הכנסה של חברת ההדפסה הפונה לשוק גדול בהרבה משוק היעד הנוכחי של החברה הציבורית. אך גם יצא לפועל, צריך לזכור שמדובר בחברה צעירה מאד שלא מחזיקה עדיין במוצר, (בידיה אב טיפוס בלבד). כמו כן, נור יצטרך להוכיח שהוא מסוגל לקדם את החברות שבבעלותו, גם ללא עזרה חיצונית מצד קרנות השקעה.
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?
מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית, ומניות השבבים בנפילה
המלחמה על התשואות מתעצמת בשבועות האחרונים של החודש. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מנסים להאיץ לקראת קו הסיום, כל פיפס בתשואה עוזר לתיק שלהם מול המתחרים. המיקום מאוד חשוב כחי הוא יקבע את הזרמת הכספים בהמשך. התוצאות החודשיות חשובות מאוד, התוצאות השנתיות חשובות עוד יותר.
האמת שזה קצת משחק מכור - המניות שבהם מחזיקים המוסדיים עולות - כי הם מזרימים עוד כסף למניה, וזה משפר להם את תשואה בתיקים. מעגל של כספים שזורמים לקרנות ולקופות שורם בחזרה לאותו מקום מניע את השוק ואת התשואות. אם חשבתם שצריך להיות חכם גדול כדי להשקיע ולהרוויח, אז חלק גדול מהמשחק הוא להשקיע עוד ועוד - לקבל כספים ולהזרים למניות של הבית.
כן, יש הבנה, יש אנליזה, יש ניתוח, אבל יש גם חברות שבהם מושקעים ורוצים את הצלחתן, במיוחד בסוף השנה. ונמחיש - אם גוף מסוים מחזיק בשופרסל הרבה יותר מאשר כל מניות הקמעונאות האחרות, ומבחינתו כולן בהינתן המחיר כעת מעניינות, הוא יעדיף להשקיע בשופרסל כדי שהשינוי במניה יתרום לתשואה של סוף שנה. אם הוא חושב שרמי לוי מעניינת אפילו יותר, אבל לא בהרבה. הוא עדיין יקנה שופרסל, ובינואר הוא יתחיל לקנות רמי לוי. אם רמי לו מעניינת בפער על פני שופרסל, רק אז הוא יעשה שינוי כבר עכשיו. זה לא שחור ולבן, זה לא כל המנהלי השקעות והגופים, אבל ככה זה עובד ברוב המקומות.
ולכן, אם לא יהיה אירוע משמעותי, חיצוני, אם לא ינשבו רוחות נגדיות מוול סטריט, מהמצב הביטחוני ועוד, אז הסנטימנט החיובי יימשך והוא יימשך דווקא במניות המועדפות על ידי הגופים המוסדיים. במילים אחרות, סיכוי לא קטן שמה שכבר עלה ימשיך לעלות עד סוף השנה - ככה מעלים-משפצים את התשואות.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחר יהיה קשה לעשות שיפוץ תשואות, כי המניות הדואליות חוזרות בפער שלילי משמעותי, אבל הכל אפשרי. המניות הדואליות ספגו מכה ביום שישי על רקע הירידות בוול סטריט (ברודקום סיפקה תחזית מאכזבת והשוק ירד - טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות) כהארביטראז' הכולל עומד על מינוס 0.6%. הנפילות יהיו במניות השבבים:
