אחרי שתי הצלחות וכישלון: משה נור רוצה להכניס חברה חדשה לת"א
היזם ואיש העסקים, שייסד בעבר את קורנית ומקרופרינטרס רוצה להכניס חברת הדפסה חדשה לבורסה באמצעות מיזוג עם נור שהונפקה בשנת 2021 בחסות הגאות בשווקים; במידה והמיזוג יצא לפועל הוא יעשה לפי שווי של 5 מיליון שקל בלבד
היזם ואיש העסקים, משה נור, שבאמתחתו שורה של אקזיטים בתחום ההדפסה, פועל למזג את חברת ״נור דיגיטל טקס״, לתוך חברת נור נור -2.2% הציבורית שבשליטתו (35%). עבור נור, זו תהיה החברה הרביעית שהוא מכניס חברה שייסד לשוק ההון, אחרי שייסד את מקרופרינטרס, שהונפקה בנאסד"ק ולאחר מכן נמכרה ל-HP, וקורנית דיגיטיל, אשר נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של כ- 1.4 מיליארד דולר.
על פי הודעת החברה, החולט על הקמת ועדה בלתי תלויה לבחינת עסקת מיזוג עם ״נור דיגיטל טקס״ אשר הוקמה גם היא על ידי משה נור במטרה לפתח מערכת דפוס דיגיטלי להדפסה ישירות על פרטי ביגוד (DTG) ועל גבי פילמים (DTF). בחברה מועסקים שלושה עובדי מו"פ במשרה מלאה, מנהלת אדמיניסטרטיבית ומנהל פיתוח עסקי במשרה חלקית (10%), וקצב שריפת המזומנים שלה עומד על כ-160,000 שקל בחודש. עד כה השקיע נור יחד עם יוסי נוריאל ואיילה וגבי השקעות סכום של כ-3 מיליון שקל, האחרונה שבהם בשנת 2023 לפי שווי של 5 מיליון שקל. כעת, לצורך המיזוג, מציעה החברה ששווי נור דיגיטל טקס יעמוד על 3 מיליון שקל.
לטענת נור, החברה פועלת בשווקי יעד
המוערכים בכ-7 מיליארד דולר, עם קצב צמיחה שנתי ממוצע של כ-14%. בשלב הראשון, בכוונת החברה להציע את המערכת ליצרני מדפסות דיגיטליות במודל של Label Private OEM. בשלב השני, ככל שיושלם המיזוג המוצע, תיבחן אפשרות לשיווק ישיר לבתי דפוס דיגיטליים, כולל מכירת מדפסות
ודיו.
אחרי 2 הצלחות וכישלון - מגע הקסם נותר?
הרוח החיה מאחורי החברה הוא היזם משה נור שהקים בעשורים האחרונים שורה של חברות, כולן בתחום הדפוס הדיגיטלי. בשנת 1997 הוא הקים את מקרופרינטרס, והביל את המהלך להנפקתה בנאסד"ק, ובהמשך מכר את השליטה בה לקרן פורטיסמיו (שמכרה את החברה לבסוף לענקית המחשוב HP). בשנת 2003 הוא הקים את קורנית דיגיטל, וכעבור 4 שנים מכר את השליטה בה לפורטיסימו, שהנפיקה את החברה לפי שווי של 308 מיליון דולר (כיום היא נסחרת לפי שווי של 308 מיליון שקל).
- שרלטנות או שקרים? נור צופה להכניס 180 מיליון דולר ב-2030
- מה צריכה נור כדי להיות רווחית? - ראיון עם משה נור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנת 2018 הקים נור חברה נוספת, "נור אינק", העוסקת במחקר ופיתוח של דיו מבוסס מים למדפסות דיגיטליות. במהלך שנת 2021 ובחסות הגאות בשווקים, הונפקה החברה בבורסה בתל אביב , לפי שווי של 90 מיליון שקל. אלא שמאז, החברה התקשת להציג הכנסות משמעותיות, כשבמקביל היא רושמת הפסדים של כ-2.5 מיליון שקל מידי שנה, ושוויה נחתך ועומד על כ-43 מיליון שקל בלבד. נור הוא בעל השליטה (34.5%) בחברה ומשמש גם כיו"ר וכמנכ"ל.
כעת, ינסה נור להפיח רוח חדשה בחברה באמצעות הכנסה של חברת ההדפסה הפונה לשוק גדול בהרבה משוק היעד הנוכחי של החברה הציבורית. אך גם יצא לפועל, צריך לזכור שמדובר בחברה צעירה מאד שלא מחזיקה עדיין במוצר, (בידיה אב טיפוס בלבד). כמו כן, נור יצטרך להוכיח שהוא מסוגל לקדם את החברות שבבעלותו, גם ללא עזרה חיצונית מצד קרנות השקעה.
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
