משה נור
צילום: צילום מסך, אתר החברה

אחרי שתי הצלחות וכישלון: משה נור רוצה להכניס חברה חדשה לת"א

היזם ואיש העסקים, שייסד בעבר את קורנית ומקרופרינטרס רוצה להכניס חברת הדפסה חדשה לבורסה באמצעות מיזוג עם נור שהונפקה בשנת 2021 בחסות הגאות בשווקים; במידה והמיזוג יצא לפועל הוא יעשה לפי שווי של 5 מיליון שקל בלבד

איתן גרסטנפלד |

היזם ואיש העסקים, משה נור, שבאמתחתו שורה של אקזיטים בתחום ההדפסה, פועל למזג את חברת ״נור דיגיטל טקס״, לתוך חברת נור נור 2.12%   הציבורית שבשליטתו (35%). עבור נור, זו תהיה החברה הרביעית שהוא מכניס חברה שייסד לשוק ההון, אחרי שייסד את מקרופרינטרס, שהונפקה בנאסד"ק ולאחר מכן נמכרה ל-HP, וקורנית דיגיטיל, אשר נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של כ- 1.4 מיליארד דולר. 


על פי הודעת החברה, החולט על הקמת ועדה בלתי תלויה לבחינת עסקת מיזוג עם ״נור דיגיטל טקס״ אשר הוקמה גם היא על ידי משה נור במטרה לפתח מערכת דפוס דיגיטלי להדפסה ישירות על פרטי ביגוד  (DTG) ועל גבי פילמים (DTF). בחברה מועסקים שלושה עובדי מו"פ במשרה מלאה, מנהלת אדמיניסטרטיבית ומנהל פיתוח עסקי במשרה חלקית (10%), וקצב שריפת המזומנים שלה עומד על כ-160,000 שקל בחודש. עד כה השקיע נור יחד עם יוסי נוריאל ואיילה וגבי השקעות סכום של כ-3 מיליון שקל, האחרונה שבהם בשנת 2023 לפי שווי של 5 מיליון שקל.  כעת, לצורך המיזוג, מציעה החברה ששווי נור דיגיטל טקס יעמוד על 3 מיליון שקל.


לטענת נור, החברה פועלת בשווקי יעד המוערכים בכ-7 מיליארד דולר, עם קצב צמיחה שנתי ממוצע של כ-14%. בשלב הראשון, בכוונת החברה להציע את המערכת ליצרני מדפסות דיגיטליות במודל של Label Private OEM. בשלב השני, ככל שיושלם המיזוג המוצע, תיבחן אפשרות לשיווק ישיר לבתי דפוס דיגיטליים, כולל מכירת מדפסות ודיו.


אחרי 2 הצלחות וכישלון - מגע הקסם נותר?

הרוח החיה מאחורי החברה הוא היזם משה נור שהקים בעשורים האחרונים שורה של חברות, כולן בתחום הדפוס הדיגיטלי. בשנת 1997 הוא הקים את מקרופרינטרס, והביל את המהלך להנפקתה בנאסד"ק, ובהמשך מכר את השליטה בה לקרן פורטיסמיו (שמכרה את החברה לבסוף לענקית המחשוב HP). בשנת 2003 הוא הקים את קורנית דיגיטל, וכעבור 4 שנים מכר את השליטה בה לפורטיסימו, שהנפיקה את החברה לפי שווי של 308 מיליון דולר (כיום היא נסחרת לפי שווי של 308 מיליון שקל).


בשנת 2018 הקים נור חברה נוספת, "נור אינק", העוסקת במחקר ופיתוח של דיו מבוסס מים למדפסות דיגיטליות. במהלך שנת 2021 ובחסות הגאות בשווקים, הונפקה החברה בבורסה בתל אביב , לפי שווי של 90 מיליון שקל. אלא שמאז, החברה התקשת להציג הכנסות משמעותיות, כשבמקביל היא רושמת הפסדים של כ-2.5 מיליון שקל מידי שנה, ושוויה נחתך ועומד על כ-43 מיליון שקל בלבד. נור הוא בעל השליטה (34.5%) בחברה ומשמש גם כיו"ר וכמנכ"ל.


כעת, ינסה נור להפיח רוח חדשה בחברה באמצעות הכנסה של חברת ההדפסה הפונה לשוק גדול בהרבה משוק היעד הנוכחי של החברה הציבורית. אך גם יצא לפועל, צריך לזכור שמדובר בחברה צעירה מאד שלא מחזיקה עדיין במוצר, (בידיה אב טיפוס בלבד). כמו כן, נור יצטרך להוכיח שהוא מסוגל לקדם את החברות שבבעלותו, גם ללא עזרה חיצונית מצד קרנות השקעה. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  • טרם החל המסחר הרציף
  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים