משה נור
צילום: צילום מסך, אתר החברה

אחרי שתי הצלחות וכישלון: משה נור רוצה להכניס חברה חדשה לת"א

היזם ואיש העסקים, שייסד בעבר את קורנית ומקרופרינטרס רוצה להכניס חברת הדפסה חדשה לבורסה באמצעות מיזוג עם נור שהונפקה בשנת 2021 בחסות הגאות בשווקים; במידה והמיזוג יצא לפועל הוא יעשה לפי שווי של 5 מיליון שקל בלבד

איתן גרסטנפלד |

היזם ואיש העסקים, משה נור, שבאמתחתו שורה של אקזיטים בתחום ההדפסה, פועל למזג את חברת ״נור דיגיטל טקס״, לתוך חברת נור נור -0.08%   הציבורית שבשליטתו (35%). עבור נור, זו תהיה החברה הרביעית שהוא מכניס חברה שייסד לשוק ההון, אחרי שייסד את מקרופרינטרס, שהונפקה בנאסד"ק ולאחר מכן נמכרה ל-HP, וקורנית דיגיטיל, אשר נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של כ- 1.4 מיליארד דולר. 


על פי הודעת החברה, החולט על הקמת ועדה בלתי תלויה לבחינת עסקת מיזוג עם ״נור דיגיטל טקס״ אשר הוקמה גם היא על ידי משה נור במטרה לפתח מערכת דפוס דיגיטלי להדפסה ישירות על פרטי ביגוד  (DTG) ועל גבי פילמים (DTF). בחברה מועסקים שלושה עובדי מו"פ במשרה מלאה, מנהלת אדמיניסטרטיבית ומנהל פיתוח עסקי במשרה חלקית (10%), וקצב שריפת המזומנים שלה עומד על כ-160,000 שקל בחודש. עד כה השקיע נור יחד עם יוסי נוריאל ואיילה וגבי השקעות סכום של כ-3 מיליון שקל, האחרונה שבהם בשנת 2023 לפי שווי של 5 מיליון שקל.  כעת, לצורך המיזוג, מציעה החברה ששווי נור דיגיטל טקס יעמוד על 3 מיליון שקל.


לטענת נור, החברה פועלת בשווקי יעד המוערכים בכ-7 מיליארד דולר, עם קצב צמיחה שנתי ממוצע של כ-14%. בשלב הראשון, בכוונת החברה להציע את המערכת ליצרני מדפסות דיגיטליות במודל של Label Private OEM. בשלב השני, ככל שיושלם המיזוג המוצע, תיבחן אפשרות לשיווק ישיר לבתי דפוס דיגיטליים, כולל מכירת מדפסות ודיו.


אחרי 2 הצלחות וכישלון - מגע הקסם נותר?

הרוח החיה מאחורי החברה הוא היזם משה נור שהקים בעשורים האחרונים שורה של חברות, כולן בתחום הדפוס הדיגיטלי. בשנת 1997 הוא הקים את מקרופרינטרס, והביל את המהלך להנפקתה בנאסד"ק, ובהמשך מכר את השליטה בה לקרן פורטיסמיו (שמכרה את החברה לבסוף לענקית המחשוב HP). בשנת 2003 הוא הקים את קורנית דיגיטל, וכעבור 4 שנים מכר את השליטה בה לפורטיסימו, שהנפיקה את החברה לפי שווי של 308 מיליון דולר (כיום היא נסחרת לפי שווי של 308 מיליון שקל).


בשנת 2018 הקים נור חברה נוספת, "נור אינק", העוסקת במחקר ופיתוח של דיו מבוסס מים למדפסות דיגיטליות. במהלך שנת 2021 ובחסות הגאות בשווקים, הונפקה החברה בבורסה בתל אביב , לפי שווי של 90 מיליון שקל. אלא שמאז, החברה התקשת להציג הכנסות משמעותיות, כשבמקביל היא רושמת הפסדים של כ-2.5 מיליון שקל מידי שנה, ושוויה נחתך ועומד על כ-43 מיליון שקל בלבד. נור הוא בעל השליטה (34.5%) בחברה ומשמש גם כיו"ר וכמנכ"ל.


כעת, ינסה נור להפיח רוח חדשה בחברה באמצעות הכנסה של חברת ההדפסה הפונה לשוק גדול בהרבה משוק היעד הנוכחי של החברה הציבורית. אך גם יצא לפועל, צריך לזכור שמדובר בחברה צעירה מאד שלא מחזיקה עדיין במוצר, (בידיה אב טיפוס בלבד). כמו כן, נור יצטרך להוכיח שהוא מסוגל לקדם את החברות שבבעלותו, גם ללא עזרה חיצונית מצד קרנות השקעה. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיות

אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין

ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים

רן קידר |

אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -2.45%  , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים. 

והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.

לא חתונה קתולית 

גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.

אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.

ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה). 

ארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמריארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמרי
ראיון

יו"ר מגוריט: "הגענו לרגע שבו אפשר להתחיל לשתף את הציבור בתזרים באופן חודשי"

"מגוריט היא אוניה ששטה על תנודות המאקרו, ואני אופטימי על כלכלת ישראל" אומר יו"ר מגוריט, ארז רוזנבוך; מניית מגוריט טיפסה בחצי שנה האחרונה אבל עדיין נסחרת מתחת להון "ב-2026 אנחנו מקבלים מסה גדולה של דירות לאורך כל השנה, השוק ידע לתמחר את זה" רוזנבוך מציין כי הדיבידנד החודשי "יהפוך את התזרים למוחשי הרבה יותר למשקיעים"

מנדי הניג |

מגוריט מסכמת את הרבעון השלישי ואת תשעת החודשים הראשונים של השנה עם נתונים שמראים על התייצבות והתרחבות של הפעילות שלה. ה-NOI מהשכרת דירות עלה בכ-22% והגיע ל-60.3 מיליון שקל, התזרים מפעילות שוטפת גדל בכ-39% לכ-31.3 מיליון שקל, והרווח המצטבר לתקופה הסתכם ליותר מ-86 מיליון שקל. חלק גדול מהשיפור מגיע ממספר רב של דירות שנכנסו לאכלוס בחודשים האחרונים, מה שמתחיל לשקף את ההשפעה של בניית הפורטפוליו לאורך השנים. ההון העצמי של מגוריט עומד כעת על כ-1.77 מיליארד שקל. אבל מסתבר שהקפיצה הגדולה תגיע ב-2026 אז מסה של דירות, מאות דירות יכנסו לאכלוס ויחזקו את התזרים בצורה משמעותית. 

בהמשך לתוצאות, הדירקטוריון אישר שינוי במדיניות החלוקה - דיבידנד חודשי קבוע, לראשונה בישראל בקרן ריט למגורים. לפי התוכנית, יתבצעו חלוקות של כ-60 מיליון שקל ב-2026 (תשואה של כ-4.8% לפי השווי הנוכחי), כ-72 מיליון שקל ב-2027 וכ-86.4 מיליון שקל ב-2028 (תשואה של כ-7%). כשהרעיון הוא לייצר תזרים שמתנהג כמו שכר דירה קבוע, שוטף וצפוי אבל דרך הבורסה.

בעולם, ובעיקר בארצות הברית, ריטים זה חלק טבעי מתיק ההשקעות של הציבור הרחב. מאוד מקובל לוותר על רכישת דירה פיזית ולהחזיק במקום זאת סל של נכסי נדל"ן מניב דרך שוק ההון. מעבר לנוחות שאתם לא צריכים להתעסק עם שוכרים, בעיות תחזוקה וכדומה, בריטים יש פיזור, יש ניהול מקצועי (בתקווה), ואחת לתקופה הרווחים מחולקים כדיבידנדים שמדמים במידה רבה את ההכנסה שהייתם מקבלים משכר דירה רק בלי הצורך לקחת משכנתא.

בארץ, המודל הזה הוא אולי פחות מושרש. רוב המשקיעים כאן רגילים לראות בדירה ובנדל"ן משהו שעושים כהשקעה פרטית ולא השקעה מוסדית. הרעיון של "להשקיע בדירה דרך הבורסה" עדיין נתפס כמשהו אבסטרקטי מדי. אבל מגוריט מנסה לשנות את התפיסה הזו בשנים האחרונות. קרן הריט בנתה פורטפוליו של דירות להשכרה, בניהול בסטנדרטים גבוהים וחיתום ארוך ואיכותי של דיירים לצד מדיניות חלוקת דיבידנד שוטפת.

אחת הנקודות שמבליטה את מודל הריט מהשקעה פרטית היא המעטפת. למשקיע פרטי שמחזיק דירה שנייה מותר לקבל עד 50% מינוף, ולפעמים אפילו פחות בהתאם לדירוג האישי. מגוריט, לעומת זאת, יכולה להגיע למינוף של עד 80% על פי חוק, ונהנית מעלויות מימון נמוכות בהרבה מאלו שהיה מקבל משקיע פרטי. היא גם אינה נדרשת לכתבי ערבות אישיים, וחשופה פחות לאותם מגבלות שמקשות על משקיע להשיג משכנתא לדירה להשקעה.