סיגל רגב, יו"ר דנאל (קרדיט: ענבל מרמרי)סיגל רגב, יו"ר דנאל (קרדיט: ענבל מרמרי)
דוחות

דנאל: ההכנסות צמחו ב-9%; ההפסד העמיק - 82 מיליון שקל

דנאל אמנם נהנתה מגידול בהכנסות שעמדו על על כ-711 מיליון שקל, אך הפחתת השקעה בספקית שירותי הרפואה אביב סיינטיפיק וירידת ערך מוניטין בחברת שירותי הפונדקאות מנור הביאו לצמיחה משמעותי בהפסד הנקי

איתן גרסטנפלד | (6)

קבוצת דנאל דנאל 0.13%   סיימה את הרבעון הרביעי עם צמיחה של 9% בהכנסות שעמדו על כ-711 מיליון שקל, אך הפחתת השקעה בספקית שירותי הרפואה אביב סיינטיפיק וירידת ערך מוניטין בחברת שירותי הפונדקאות מנור הביאו לצמיחה משמעותי בהפסד שעמד בסוף הרבעון על כ-82 מיליון שקל.


הכנסות הקבוצה ברבעון הרביעי של 2024, עלו בכ-9.4% לכ-710.6 מיליון שקל, לעומת כ-649.2 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2023.


בשורה התחתונה, דנאל מסכמת את הרבעון עם הפסד נקי של כ-82 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-54 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2023. הגידול בהפסד נבע מהפחתת ההשקעה בהיקף של 94.1 מיליון שקל בגין ההשקעה באביב סיינטיפיק ומירידת ערך מוניטין של כ-14.1 מיליון שקל בגין מנור. הרווח הנקי של החברה, בניטרול סעיפי הפחתת שווי, הסתכם ברבעון הרביעי של 2024 בכ-26.1 מיליון שקל, ירידה של 28.6% לעומת כ-36.6 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2023.


הרווח הגולמי של הקבוצה עלה בכ-3.6% ועמד על כ-129 מיליון שקל, לעומת כ-124 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2023.


הרווח התפעולי הסתכם לכ-41 מיליון שקל, ירידה של כ-14.5% לעומת כ-48 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2023. השינוי נובע מהירידה ברווח התפעולי של מגזר הסיעוד שמיוחס בין היתר לימי חג שהיו ברבעון ב-2024 ולטיוב תמהיל המטפלות.




תוצאות לפי מגזר



הכנסות מגזר הסיעוד עלו ברבעון הרביעי בכ-7.1% ועמדו על כ-376 מיליון שקל, לעומת כ-351 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2023. עיקר העלייה נבעה מגידול בשעות הטיפול ומספר המטופלים ומעליית שכר מינימום. הרווח התפעולי במגזר ברבעון הרביעי של 2024 הסתכם בכ-18 מיליון שקל, לעומת כ-32 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2023. עיקר השינוי נובע ממספר ימי החג ברבעון בעלות של כ-10.7 מיליון שקל, בעוד שברבעון המקביל של שנת 2023 לא היו כלל ימי חג, מירידה במספר המטופלים בשל טיוב תמהיל מטפלות ומפעילות מואצת בהכשרות והדרכות מטפלים.


במגזר אוכלוסיות מיוחדות רשמה החברה הכנסות של כ-150 מיליון שקל, גידול של 12% לעומת כ-134 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2023. עיקר העלייה נבעה מהעלאת התעריפים במהלך השנה האחרונה, ושיפור באחוזי התפוסה, דבר אשר הביא לעלייה ברווח התפעולי של כ-30% לכ-13 מיליון שקל, לעומת כ-10 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2023.


במגזר משאבי אנוש ההכנסות עלו בכ-14.2% לכ-111 מיליון שקל, לעומת כ-98 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2023. עיקר העלייה בהכנסות נבעה מהכנסה חד פעמית מלקוח המיוחסת להפרשי עבר. הרווח התפעולי במגזר עמד על כ-7 מיליון שקל, עליה של 1.5 מיליון שקל ביחס לרבעון המקביל בשנת 2023.


גם במגזר שירותים רפואיים (הכולל את פעילות עיניים): בהתאם לכללי החשבונאות החל מרבעון רביעי של 2024 מוצגת פעילות עיניים כמגזר נפרד. ההכנסות ברבעון הרביעי של 2024 עלו בכ-16.8% לכ-64 מיליון שקל, לעומת כ-55 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2023. העלייה נבעה הן מגידול בכמות ניתוחי לייזר בעיניים והן מניתוחים כירורגיים. בהתאם, הרווח התפעולי במגזר צמח לכ-7 מיליון שקל, לעומת כ-4 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2023.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


מנגד, במגזר הפריון (בו נכללת חברת מנור), נרשמה ירידה בהכנסות שעמדו על כ-9 מיליון שקל, לעומת כ-12 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2023. ההפסד התפעולי במגזר הסתכם בכ-4 מיליון שקל, בדומה לרבעון המקביל בשנת 2023. ההפסד התפעולי נבע בעיקר מירידה בהכנסות מפעילות חברת מנור בתחום הפונדקאות, כאשר החברה ממשיכה במיקוד ניהולי בצמצום במספר הלקוחות בהסכמים הישנים, הממשיכים להשפיע על תוצאותיה, וכן ההפסד הושפע מירידה בתחום תיירות המרפא בשל מלחמת חרבות ברזל. החברה ביצעה במנור ברבעון הרביעי הפחתת מוניטין של 14.1 מיליון שקל בהתאם להערכת השווי.



סיגל רגב, יו"ר דנאל: "דנאל מסכמת שנה של עשייה רחבת היקף בהתאם לאסטרטגיית החברה למיקוד עסקי בפיתוח והשבחת מגזרי הליבה של החברה - סיעוד, אוכלוסיות מיוחדות ומשאבי אנוש. במהלך השנה החולפת ביצעה החברה שורה ארוכה של פעולות במטרה לייעל ולפתח את תחומי הליבה, שאנו רואים בהם פוטנציאל עסקי רב, ולמעשה לבסס תשתית חזקה לצמיחה רווחית בשנים הבאות. בתוך כך, 2024 הייתה שנה מורכבת בישראל עם התמשכות המלחמה, ואנו גאים בכך שחרף האתגרים, שמרנו על פעילות סדירה ורציפה והמשכנו להוות עוגן יציב ללקוחות החברה. בכוונתנו להמשיך ביישום האסטרטגיה העסקית של החברה לצמיחה, לבסס ולחזק את מעמדה של דנאל כשחקן מוביל בתחומי פעילותה המרכזיים."


דודו מזרחי, מנכ"ל קבוצת דנאל: "אנחנו מסכמים את 2024 עם צמיחה בהכנסות וצמיחה חדה ברווח התפעולי. הקבוצה מצויה בתנופת עשייה רחבה, תוך מיקוד חזק בהאצת הצמיחה ושיפור הרווחיות בעסקי הליבה של הקבוצה. פירותיה הראשוניים של עשייה זו באים לידי ביטוי, בין היתר, בצמיחה העקבית לאורך השנה של מגזר האוכלוסיות המיוחדות. במגזר הסיעוד אנחנו מציגים המשך צמיחה בהכנסות ומשלימים את הנחת התשתית שתביא להאצת הצמיחה בתחום. במגזר משאבי אנוש ביצענו היערכות מחדש תוך כדי מיקוד בהאצת תחום הפרויקטים המנוהלים. ברבעון הרביעי של שנת 2024 ביצענו הפרשות לירידות ערך שנדרשו באביב ובמנור, והשפיעו על השורה התחתונה. עם הפנים קדימה לעבר 2025, אנחנו ממשיכים ביישום מואץ של האסטרטגיה העסקית שלנו להאצת הצמיחה, ומצפים שהמאמצים הרבים שהשקענו יניבו פרי כבר במהלך שנה זו."


תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    איציק 25/03/2025 07:06
    הגב לתגובה זו
    לדעתי לאומי תמריא ניהול מעולה וריוחיות מעולה בדרך הנכונה
  • לימור 25/03/2025 12:21
    הגב לתגובה זו
    לפי דעתי לאומי מניית השנה ריוחית מצליחה יכולה להמריא עתיד חיובי
  • 3.
    כמה נשאר עוד השווי של אביב ושל מנור כמה עוד יימחק (ל"ת)
    אבישלום 24/03/2025 13:23
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לאומי 24/03/2025 13:12
    הגב לתגובה זו
    בנק לאומי מקום ראשון בליגה דעתי לאומי תגיע מעלה מעלה
  • גלית 24/03/2025 14:38
    הגב לתגובה זו
    לדעתי לאומי תשאיר את כול אלה שבחוץ מחוץ ללאומי תישתולל לחיוב
  • 1.
    נחמן 24/03/2025 13:09
    הגב לתגובה זו
    דודו אני מקווה שאכן יהיה מפנה בשנת 2025 ברווח הנקי
רובי ריבלין יצחק נבון נשיא בגובה העיניים
צילום: מתוך הסרט

הנשיא ממשיך לעשות בושות...

אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו

תמיר חכמוף |

רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 118.36%  , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.   

במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי. 

שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית. השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?

לא הפעם הראשונה

מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021, מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -3.65%   אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים ודילולים בדרך.

יגאל דמרי. קרדיט: עוזי אברהםיגאל דמרי. קרדיט: עוזי אברהם

עדכון המדדים - נקסט ויז'ן נכנסת ודמרי נשארת במדד ת"א 35; והשינויים הנוספים

המניות שייכנסו למדד 90 והמניות שינשרו 

תמיר חכמוף |

יגאל דמרי עשה כמעט הכל כדי להישאר במדד ת"א 35 - מכר מניות בהנפקה פרטית כדי להגדיל את הכמות הצפה. "הכריח"  את המוסדיים לממש אופציות שברשותם (מהנפקות פרטיות קודמות) דרך הורדת מחיר המימוש לימים בודדים. אם הם לא יממשו - הם פראיירים. נותנים מתנה (מחיר נמוך של המניות בהנפקה פרטית, מחיר מימוש של אופציה נמוך) - המוסדיים לוקחים ונהנים. אחר כך, הם מוכרים את המניות בשוק והמניה יורדת ועדיין - דמרי עלתה מאז הרמזים הראשונים על עסקת חטופים והסכם סיום המלחמה ב-25%. 

העליות והתרגילים הלגיטימיים של יגאל דמרי עזרו לו להשאיר במדד המכובד, אבל צריך לזכור שלדברים האלו יש מחיר. דמרי מכר בזול. יכול משקיע מהציבור לטעון ובמידה רבה של צדק - למה לא אני? גם אני רוצה? ואז תעלה השאלה - האם זו טובת החברה והאם היא גוברת על טובת בעלי המניות. כלומר, חברת דמרי לא צריכה מזומנים, היא לא צריכה הנפקות. ברור שהמהלך הזה נועד רק כדי להשאיר אותה במדד - האם העלות של המהלך - פגיעה בבעלי המניות הקיימים, נמוכה מהתועלת של הישארות במדד? לא ברור. יגאל דמרי כנראה משוכנע שכן. צריך גם לזכור שהוא עצמו בעל המניות הגדול ביותר, כך שדילול שהוא עושה הוא גם על חשבונו. מנגד, הוא להבדיל ממשקיע קטן מתוגמל אחרת לחלוטין - הוא המנכ"ל, הבוס הגדול, והוא השולט. הוא מתוגמל בכמה צורות - שכר, הטבות ותגמול לא חומרי - כבוד, כוח. אלו לא נפגעים כלל. 

בקיצור, סוגייה מעניינת. אבל בשורה התחתונה, דמרי הצליח להשאיר את החברה  שלו בטופ, במדד המוביל - ריספקט. מי שלא הצליחו להישאר במדד הן אנרג'יאן, והחברה לישראל, האמא של איי.סי.אל. במקומן ייכנסו למדד נקסט ויז'ן הלהיט של הבורסה בשנתיים האחרונות ומגדל שגם היא להיט גדול, כמו כל תחום הביטוח בשנה האחרונה.  

ממדד ת"א 90 ינשרו טלסיס, תדיראן, מימון ישיר ופלסאון. למדד ייכנסו מור השקעות וגילת שעשו מהלך מרשים בשנה האחרונה. מור אולי הפתיעה יחד עם כל תחם בתי ההשקעות, גילת היתה תמיד עם ערך חבוי, ומה שמעניין שאחרי הניתוח כאן - למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת? התשובה הקצרה והתשובה הארוכה, היא דווקא ירדה 20%, לפני שזינקה פי 3.5!

כמו כן, תצטרף אמפא שהנפיקה לאחרונה במחיר מלא, אבל השוק משווא לסחורה וקנה. ותיכנס גם רימון, קבוצת תשתיות שבצמיחה אורגנית וחיצונית מגדילה באופן שוטף את המחזורים והרווחים שלה.