אפי שקדי אפי קפיטל
צילום: טל גבעוני
דוחות

אפי קפיטל: ההכנסות עלו ב-8% ל-445 מיליון שקל

החברה מכרה 1018 יח"ד בשנת 2024 לעומת 221 יח"ד ב-2023; אך הרווח הנקי של החברה ירד משמעותית לכ-32 מיליון שקל לעומת 89 מיליון שקל בשנה שעברה

אביחי טדסה | (1)
נושאים בכתבה אפי קפיטל

אפי קפיטל פרסמה את תוצאותיה הכספיות לשנת 2024 כאשר על פי דוחותיה הכספיים החברה רשמה רווח מפעולות רגילות של כ-49 מיליון שקל לעומת 99.9 מיליון שקל אשתקד, ורווח נקי של כ-32 מיליון שקל לעומת 89 מיליון שקל ב-2023. בשנת 2024 מכרה החברה 1,018 יח"ד (וכ- 7,500 מ"ר שטחי מסחר, תעסוקה אחסנה ולוגיסטיקה) וזאת לעומת 221 יח"ד בלבד בשנת 2023. ההכנסות בשנת 2024 הסתכמו ב-444.9 מיליון שקל לעומת 410.5 מיליון שקל ב-2023.


החברה מציינת כי בהשוואה לשנת 2023 החברה רשמה בשנת 2024 רווח נמוך יותר וזאת בשל העובדה שבגין מרבית הפרויקטים שבביצוע קצב התקדמות עבודות הביצוע היה נמוך משמעותית לעומת שנת 2023 וזאת בשל מלחמת חרבות ברזל והמחסור בפועלים דבר אשר משפיע באופן ישיר על קצב ההכרה בהכנסה. כמו כן בתקופת הדוח חלה התייקרות בעלויות הביצוע )תשומות חומרי הגלם ועלויות הפועלים וקבלני המשנה (מה שהביא לקיטון ברווחיות אשר אותה הצליחה החברה לצמצם במספר פרויקטים, בהם קיימות יח"ד למכירה בשוק החופשי, על ידי העלאת מחירי המכירה.


הרווח הגולמי של החברה בשנת 2024 הסתכם בכ-77 מיליון שקל לעומת כ-103 מיליון שקל בשנת 2023. החברה מציינת שהירידה ברווח הגולמי וברווח הנקי, למרות מכירות שיא בשנת 2024, נובעת הן בשל התקדמות איטית בעבודות הביצוע בפרויקטים השונים המיוחסת למחסור בפועלים בשנת 2024, בעקבות מלחמת חרבות ברזל, והן בשל העובדה שבחמשה פרויקטים עם מכירות משמעותיות החברה טרם החלה להכיר בהכנסה על פי כללי חשבונאות.


בשנת 2024, במסגרת מכרזי מחיר מטרה של רמ"י, זכתה החברה בקרקעות אשר יניבו 1,628 יח"ד בסכום כולל של כ-637 מיליון שקל (כולל פיתוח) בערים כפר סבא, בית שמש, קריית אתא וקריית עקרון מה שמביא את סך המלאי בביצוע, שיווק, תכנון והתחדשות עירונית (עם רוב דרוש) לכ- 8,150 יח"ד וכ- 124,500 שטחי מסחר, תעסוקה אחסנה ולוגיסטיקה. עוד מציינת החברה שהיא נותנת דגש רב לתחום ההתחדשות העירונית והיא מקדמת מספר פרויקטים כאשר ב-17 פרויקטים התקבל הרוב הנדרש (850 יח"ד לשיווק) וב-15 מתוכם גם קיימת תב"ע בתוקף והרווח הצפוי בגינם הוא של כ- 170 מיליון שקל (חלק החברה).


מהלך נוסף שמציינת החברה שעשתה לאחר תקופת הדוח זה הנפקה לראשונה של אג"ח בסכום של כ-241 מיליון ש"ח ללא בטוחה, כאשר באמצעות גיוס זה פרעה החברה אשראי בסך של כ- 133 מיליון ש"ח שנשא ריביות יקרות יותר. ההון העצמי של החברה עומד על כ-495 מיליון שקל, מדובר בגידול של 28% ביחס להון העצמי ליום 31 בדצמבר 2023 הנובע הן מהנפקת מניות שביצעה החברה בתחילת שנת 2024 והן מרווחי התקופה בניכוי דיבידנד שחולק.

עוד מציינת החברה שבשנת 2025 ועד למועד פרסום הדוחות הכספיים היא מכרה 222 יח"ד ונתון מעניין נוסף שמפרסמת החברה היא מכירה של כ- 2,000 מ"ר שטחי משרדים בפרויקט החדש שהשיקה לפני כשבוע בת"א, פרויקט INTRO, מה שמשקף מחיר של כ-28,000 ש"ח למ"ר ברוטו.


אפי שקדי, מנכ"ל אפי קפיטל נדל"ן, מציין כי: "שנת 2024 הייתה שנה מאוד מאתגרת, הן ברמה הלאומית שבה מדינת ישראל נדרשה להתמודד עם מלחמת חרבות ברזל שנמשכה לאורך כל השנה ושהשפיעה באופן ישיר ומשמעותי על ענף הנדל"ן בישראל אשר מתמודד עם קשיי תפעול בשל מחסור בפועלים בחברות הביצוע, התייקרות תשומות העבודה וחומרי הגלם ומשבר הריבית שהקפיץ בצורה משמעותית את עלויות המימון של חברות הנדל"ן בישראל. היות ואפי קפיטל מבצעת את כל הפרויקטים שלה עם חברות ביצוע בבעלותה ידענו לתמרן ולצמצם נזקים אך ניתן לראות שגם אצלנו, למרות ביצוע עצמי, המלחמה השפיעה על התוצאות. החברה מכרה מספר שיא של דירות אולם הרווח הגולמי והנקי היה נמוך לעומת אשתקד היות וקצב הביצוע היה נמוך מזה שמאפיין אותנו. החברה השכילה לעשות בשנת 2024 שני מהלכים אסטרטגיים חשובים. הראשון, יצאנו להנפקת מניות לציבור על מנת לחזק את ההון העצמי והתזרים של החברה, והשני, הנפקה לראשונה של אג"ח ללא בטוחות בריבית אטרקטיבית אשר סייעה לפרוע חובות יקרים יותר. היעדים שלנו לשנת 2025 זה להמשיך להשתתף במכרזי רמ"י והגדלת עתודות הקרקע שלנו לטווח הבינוי - ארוך, יצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים עם שותפים טובים, האצת התקדמות הביצוע בכלל הפרויקטים ומתן דגש והשקעה משמעותית בתחום ההתחדשות העירונית".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 21/03/2025 11:09
    הגב לתגובה זו
    יש נטל של הוצאות מימון אשראי בריבית גבוהה
עמוס לוזון
צילום: קמליה
דוחות

קבוצת לוזון: הרווח התפעולי ב-79 מיליון שקל והרווח הנקי הסתכם בכ-72 מיליון שקל

הכנסות הקבוצה (ממכירות בנינים, קרקעות וביצוע עבודות) הסתכמו ברבעון לכ- 198 מיליון שקל, בהשוואה לכ-164 מיליון שקל ברבעון מקביל; הרווח הנקי הסתכם לכ-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-5 מיליון שקל בתקופה המקבילה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוזון

קבוצת עמוס לוזון יזמות ואנרגיה, לוזון קבוצה -0.68%   הפועלת בישראל ובפולין, עוסקת בייזום נדל"ן למגורים באמצעות לוזון רונסון, בביצוע עבודות גמר ופתרונות לחללים משותפים באמצעות רום גבס ואינווייט, בהפעלת תחנת הכוח דוראד ובפעילות תיווך ומתן אשראי באמצעות טריא ישראל, מפרסמת את תוצאות הרבעון השלישי ואת תוצאות תשעת החודשים הראשונים של השנה.

הכנסות הקבוצה ברבעון גדלו בכ-20% והסתכמו בכ-198 מיליון שקל, לעומת 164 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2024. הרווח הגולמי הגיע ל-33 מיליון שקל, לעומת 20 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי ברבעון זינק כמעט פי 7 לכ-79 מיליון שקל, לעומת 10 מיליון שקל אשתקד, בין היתר בעקבות רווח של כ-56 מיליון שקל שנבע מעלייה באחזקות החברה בדוראד. הרווח הנקי לרבעון הסתכם ב-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של 5 מיליון שקל אשתקד. הרווח הכולל לרבעון עמד על 59 מיליון שקל, בהשוואה ל-15 מיליון שקל ברבעון המקביל.

הכנסות הקבוצה בתשעת החודשים הסתכמו בכ-671 מיליון שקל, לעומת 601 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב־2024. הרווח הגולמי לתקופה עלה ל־137 מיליון שקל, לעומת 124 מיליון שקל אשתקד. הרווח התפעולי הגיע ל־137 מיליון שקל, לעומת 57 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הנקי עמד על 108 מיליון שקל, לעומת הפסד של 13 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הכולל בתקופה עלה ל־118 מיליון שקל, לעומת 14 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2024.

מהלכים עסקיים בתקופה האחרונה

בפברואר השלימה הקבוצה את רכישת 90% מפרויקט פינוי-בינוי בבת ים. בחודשים פברואר ומרץ זכתה לוזון רונסון יחד עם שותפותיה בשני מכרזים לרכישת מקרקעין במתחם שדה דב בתל אביב. במחצית הראשונה של השנה החל שיווק יחידות הדיור בפרויקטים נחלת יהודה בראשון לציון ונווה סביון באור יהודה. ביולי 2025 קיבלה הקבוצה היתר בנייה מלא לשלב הראשון בפרויקט נווה סביון וכן חתמה על הסכם ליווי פיננסי עם תאגיד חוץ־בנקאי וחברת ביטוח למימון הקמת השלב הראשון.

במקביל, השלימה שותפות אלומיי-לוזון אנרגיה ביולי את רכישת 15% נוספים ממניות דוראד תמורת כ־418 מיליון שקל, מתוכם 209 מיליון שקל חלקה של הקבוצה. בעקבות המהלך מחזיקה השותפות ב-33.75% ממניות דוראד.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

איסתא מאבדת 5%, מיטרוניקס 3.3%; מגוריט מתחזקת 3% - פתיחה שלילית בבורסה

דצמבר נפתח באדום גם בישראל המדדים יורדים עד 0.6% במקביל, גם השקל נחלש והדולר נסחר ב-3.27; עונת הדוחות מאחורינו ואפשר לסכם אותה כעונה של תוצאות טובות בפיננסים, חריקות ביזמיות הנדל"ניות ותוצאות מעורבות אצל הקמעונאיות כשהשקל גם שיחק בתפקיד מפתח

מערכת ביזפורטל |

פתיחה שלילית לדצמבר, המדדים המרכזיים נסחרים במגמה שלילית, ת"א 35 יורד 0.6% כשגם ת"א 90 בשיעור דומה יורד 0.6%.

בהסתכלות ענפית המגמה שלילית - מדד הבנקים יורד 0.3%, בעוד ת"א ביטוח נחלש ב-1.3%. ת"א נדל"ן יורד 0.7% ות"א נפט וגז יורד 0.2%.


נושא דמי הניהול של קרנות הנאמנות צריך תמיד לעמוד במרכז הדיון על ההחלטה באיזו קרן להשקיע. זהו לא המדד היחידי, אבל הוא אחד הקריטריונים המרכזיים. דמי הניהול הם מצד אחד חיוניים לתפעול הקרן. ניהול של קרן נאמנות עולה כסף: תשתיות, כוח אדם, עלויות מסחר וכדומה, וכמובן שבית ההשקעות צריך גם להרוויח. מצד שני, דמי ניהול מופרזים נוגסים ישירות בתשואה של החוסכים, ובסופו של דבר מהווים משקולת על החברה בתחרות מול הקרנות האחרות. התשואות המוצגות באתרים השונים הן לאחר ניכוי דמי ניהול. אם החברה לוקחת דמי ניהול גבוהים יותר מהמתחרות היא נותנת להן יתרון התחלתי. אם בסופו של דבר לאחר ניכוי דמי הניהול הקרן מציגה תשואה עודפת, זה אומר שביצועי הקרן מצדיקים את דמי הניהול הגבוהים, ואם היא נגררת מאחור, ניתן להוסיף את דמי הניהול הגבוהים לסיבות לכישלון. אז מה קורה בפועל? אחת לזמן מסוים אנחנו בודקים את ביצועי קרנות הנאמנות היקרות בישראל, כדי לבחון האם העלות הגבוהה מוצדקת בביצועים. התשובה תמיד זהה והחלטית: לא - קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים


לאן הולכות מניות הביטוח? אחרי רווח שיא, הרגולטור עשוי להפוך את המגמה

חברות הביטוח הציגו עלייה חדה ברווחים מתחילת השנה, אבל, הרגולטור שנרדם בשנים האחרונות מלהתערב בשוק וגרם לרווחים עצומים לחברות הביטוח על חשבון המבוטחים והחוסכים, התעורר. הוא מתחיל בתחום ביטוחי הרכב, אבל מסביר שהשוק לא תחרותי במקומות נוספים. 

שש חברות הביטוח הגדולות - הפניקס, הראל, מגדל, כלל, מנורה ואיילון  סיכמו את תשעת החודשים הראשונים ברווח של 9.6  מיליארד שקל ב-36% מעל הרווח בתקופה המקבילה. מניות הביטוח זינקו גם בשנה האחרונה - מעל 100% כשבשנתיים הן הוסיפו מעל 200%.  השאלה אם זה ימשיך, ונתחיל בתוצאות ובסיבות לשיפור ברווחים. הרווחים הגבוהים הושפעו בין היתר מעליות בשוק ההון, שהוסיפו בזכות רווחי נוסטרו, דמי ניהול ורווחים משותפים לתיקים כ-30% מהרווחים השוטפים. בשוק רגיל זה אמור להתכווץ דרמטית. 

בנוסף, החברות נהנו מהכנסות גבוהות מאוד בביטוחי בריאות, חיים וביטוח אלמנטרי, ומהמשך ההפקדות לפנסיה על רקע שוק עבודה חזק. ההפקדות לפנסיה ימשכו כמובן, אבל הרווחיות בבריאות, חיים ואלמנטרי צפויה לרדת. זה צפוי "לגלח" מהרווח המייצג 5%-10%.

ויש עניין חשבונאי - המעבר לתקן החשבונאי IFRS 17, שהחל השנה. התקן מאפשר לחברות להכיר ברווחים צפויים מפוליסות ביטוח כבר בשלב מוקדם, מה שתורם לשיפור דרמטי בשורת הרווח. עם זאת, מדובר בכלי חשבונאי, שעלול להוביל להערכות יתר של הרווחיות, שיידרשו תיקון בעתיד. הוא בעצם מאפשר הקדמת רווחים. 

קחו את כל המכלול הזה ותמצאו שהרווחים כנראה גבוהים ב-30%-40% מהנורמה. מה שמפתיע הוא שגם אם נחזיר את הרווח בדוח לרווח מייצג זה שיפור עצום מהרווחים לפני שנתיים-שלוש וזה מוביל לתמחור של מכפיל רווחי באזור 15-17. יקר היסטורית לחברות ביטוח, אבל לא בועה ענקית.