אפי שקדי אפי קפיטל
צילום: טל גבעוני
דוחות

אפי קפיטל: ההכנסות עלו ב-8% ל-445 מיליון שקל

החברה מכרה 1018 יח"ד בשנת 2024 לעומת 221 יח"ד ב-2023; אך הרווח הנקי של החברה ירד משמעותית לכ-32 מיליון שקל לעומת 89 מיליון שקל בשנה שעברה

אביחי טדסה | (1)
נושאים בכתבה אפי קפיטל

אפי קפיטל פרסמה את תוצאותיה הכספיות לשנת 2024 כאשר על פי דוחותיה הכספיים החברה רשמה רווח מפעולות רגילות של כ-49 מיליון שקל לעומת 99.9 מיליון שקל אשתקד, ורווח נקי של כ-32 מיליון שקל לעומת 89 מיליון שקל ב-2023. בשנת 2024 מכרה החברה 1,018 יח"ד (וכ- 7,500 מ"ר שטחי מסחר, תעסוקה אחסנה ולוגיסטיקה) וזאת לעומת 221 יח"ד בלבד בשנת 2023. ההכנסות בשנת 2024 הסתכמו ב-444.9 מיליון שקל לעומת 410.5 מיליון שקל ב-2023.


החברה מציינת כי בהשוואה לשנת 2023 החברה רשמה בשנת 2024 רווח נמוך יותר וזאת בשל העובדה שבגין מרבית הפרויקטים שבביצוע קצב התקדמות עבודות הביצוע היה נמוך משמעותית לעומת שנת 2023 וזאת בשל מלחמת חרבות ברזל והמחסור בפועלים דבר אשר משפיע באופן ישיר על קצב ההכרה בהכנסה. כמו כן בתקופת הדוח חלה התייקרות בעלויות הביצוע )תשומות חומרי הגלם ועלויות הפועלים וקבלני המשנה (מה שהביא לקיטון ברווחיות אשר אותה הצליחה החברה לצמצם במספר פרויקטים, בהם קיימות יח"ד למכירה בשוק החופשי, על ידי העלאת מחירי המכירה.


הרווח הגולמי של החברה בשנת 2024 הסתכם בכ-77 מיליון שקל לעומת כ-103 מיליון שקל בשנת 2023. החברה מציינת שהירידה ברווח הגולמי וברווח הנקי, למרות מכירות שיא בשנת 2024, נובעת הן בשל התקדמות איטית בעבודות הביצוע בפרויקטים השונים המיוחסת למחסור בפועלים בשנת 2024, בעקבות מלחמת חרבות ברזל, והן בשל העובדה שבחמשה פרויקטים עם מכירות משמעותיות החברה טרם החלה להכיר בהכנסה על פי כללי חשבונאות.


בשנת 2024, במסגרת מכרזי מחיר מטרה של רמ"י, זכתה החברה בקרקעות אשר יניבו 1,628 יח"ד בסכום כולל של כ-637 מיליון שקל (כולל פיתוח) בערים כפר סבא, בית שמש, קריית אתא וקריית עקרון מה שמביא את סך המלאי בביצוע, שיווק, תכנון והתחדשות עירונית (עם רוב דרוש) לכ- 8,150 יח"ד וכ- 124,500 שטחי מסחר, תעסוקה אחסנה ולוגיסטיקה. עוד מציינת החברה שהיא נותנת דגש רב לתחום ההתחדשות העירונית והיא מקדמת מספר פרויקטים כאשר ב-17 פרויקטים התקבל הרוב הנדרש (850 יח"ד לשיווק) וב-15 מתוכם גם קיימת תב"ע בתוקף והרווח הצפוי בגינם הוא של כ- 170 מיליון שקל (חלק החברה).


מהלך נוסף שמציינת החברה שעשתה לאחר תקופת הדוח זה הנפקה לראשונה של אג"ח בסכום של כ-241 מיליון ש"ח ללא בטוחה, כאשר באמצעות גיוס זה פרעה החברה אשראי בסך של כ- 133 מיליון ש"ח שנשא ריביות יקרות יותר. ההון העצמי של החברה עומד על כ-495 מיליון שקל, מדובר בגידול של 28% ביחס להון העצמי ליום 31 בדצמבר 2023 הנובע הן מהנפקת מניות שביצעה החברה בתחילת שנת 2024 והן מרווחי התקופה בניכוי דיבידנד שחולק.

עוד מציינת החברה שבשנת 2025 ועד למועד פרסום הדוחות הכספיים היא מכרה 222 יח"ד ונתון מעניין נוסף שמפרסמת החברה היא מכירה של כ- 2,000 מ"ר שטחי משרדים בפרויקט החדש שהשיקה לפני כשבוע בת"א, פרויקט INTRO, מה שמשקף מחיר של כ-28,000 ש"ח למ"ר ברוטו.


אפי שקדי, מנכ"ל אפי קפיטל נדל"ן, מציין כי: "שנת 2024 הייתה שנה מאוד מאתגרת, הן ברמה הלאומית שבה מדינת ישראל נדרשה להתמודד עם מלחמת חרבות ברזל שנמשכה לאורך כל השנה ושהשפיעה באופן ישיר ומשמעותי על ענף הנדל"ן בישראל אשר מתמודד עם קשיי תפעול בשל מחסור בפועלים בחברות הביצוע, התייקרות תשומות העבודה וחומרי הגלם ומשבר הריבית שהקפיץ בצורה משמעותית את עלויות המימון של חברות הנדל"ן בישראל. היות ואפי קפיטל מבצעת את כל הפרויקטים שלה עם חברות ביצוע בבעלותה ידענו לתמרן ולצמצם נזקים אך ניתן לראות שגם אצלנו, למרות ביצוע עצמי, המלחמה השפיעה על התוצאות. החברה מכרה מספר שיא של דירות אולם הרווח הגולמי והנקי היה נמוך לעומת אשתקד היות וקצב הביצוע היה נמוך מזה שמאפיין אותנו. החברה השכילה לעשות בשנת 2024 שני מהלכים אסטרטגיים חשובים. הראשון, יצאנו להנפקת מניות לציבור על מנת לחזק את ההון העצמי והתזרים של החברה, והשני, הנפקה לראשונה של אג"ח ללא בטוחות בריבית אטרקטיבית אשר סייעה לפרוע חובות יקרים יותר. היעדים שלנו לשנת 2025 זה להמשיך להשתתף במכרזי רמ"י והגדלת עתודות הקרקע שלנו לטווח הבינוי - ארוך, יצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים עם שותפים טובים, האצת התקדמות הביצוע בכלל הפרויקטים ומתן דגש והשקעה משמעותית בתחום ההתחדשות העירונית".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 21/03/2025 11:09
    הגב לתגובה זו
    יש נטל של הוצאות מימון אשראי בריבית גבוהה
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 


"נכון. חברות הביטוח עשו מהלך מאוד גדול, והיום הן נסחרות במכפילים של סביב 2-3 על ההון, וזה גבוה מאוד ביחס למה שהכרנו בעבר. בגלל זה אנחנו נמצאים שם בחשיפת חסר כבר כמה חודשים. יש הרבה אופטימיות סביב הכניסה של חברות הביטוח לתחומים נוספים, הן הופכות במידה מסוימת לבנקים קטנים, אבל זה גם בדיוק מה שמביא עליהן לחץ רגולטורי כבד יותר. זה יכול להזמין עליהם כמו סוג של ועדת בכר 2. למרות התשואות היפות על ההון והשינויים החשבונאיים, אנחנו מעדיפים כרגע להיות בחשיפה נמוכה יותר.

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 


אז אם אתם הורדתם חשיפה זה אומר שוויתרתם על חלק מהעלייה ב-2025.


"נכון, כמו שכבר התחלתי ואמרתי אי אפשר לתזמן הכול. אנחנו מצמצמים שם בהדרגה כחלק משיקולי סיכון-סיכוי, ומעדיפים להיות במקום מאוזן יותר.


ובכל זאת, אם אתם מחזיקים ביטוח, איפה כן?