אפי שקדי אפי קפיטל
צילום: טל גבעוני
דוחות

אפי קפיטל: ההכנסות עלו ב-8% ל-445 מיליון שקל

החברה מכרה 1018 יח"ד בשנת 2024 לעומת 221 יח"ד ב-2023; אך הרווח הנקי של החברה ירד משמעותית לכ-32 מיליון שקל לעומת 89 מיליון שקל בשנה שעברה

אביחי טדסה | (1)
נושאים בכתבה אפי קפיטל

אפי קפיטל פרסמה את תוצאותיה הכספיות לשנת 2024 כאשר על פי דוחותיה הכספיים החברה רשמה רווח מפעולות רגילות של כ-49 מיליון שקל לעומת 99.9 מיליון שקל אשתקד, ורווח נקי של כ-32 מיליון שקל לעומת 89 מיליון שקל ב-2023. בשנת 2024 מכרה החברה 1,018 יח"ד (וכ- 7,500 מ"ר שטחי מסחר, תעסוקה אחסנה ולוגיסטיקה) וזאת לעומת 221 יח"ד בלבד בשנת 2023. ההכנסות בשנת 2024 הסתכמו ב-444.9 מיליון שקל לעומת 410.5 מיליון שקל ב-2023.


החברה מציינת כי בהשוואה לשנת 2023 החברה רשמה בשנת 2024 רווח נמוך יותר וזאת בשל העובדה שבגין מרבית הפרויקטים שבביצוע קצב התקדמות עבודות הביצוע היה נמוך משמעותית לעומת שנת 2023 וזאת בשל מלחמת חרבות ברזל והמחסור בפועלים דבר אשר משפיע באופן ישיר על קצב ההכרה בהכנסה. כמו כן בתקופת הדוח חלה התייקרות בעלויות הביצוע )תשומות חומרי הגלם ועלויות הפועלים וקבלני המשנה (מה שהביא לקיטון ברווחיות אשר אותה הצליחה החברה לצמצם במספר פרויקטים, בהם קיימות יח"ד למכירה בשוק החופשי, על ידי העלאת מחירי המכירה.


הרווח הגולמי של החברה בשנת 2024 הסתכם בכ-77 מיליון שקל לעומת כ-103 מיליון שקל בשנת 2023. החברה מציינת שהירידה ברווח הגולמי וברווח הנקי, למרות מכירות שיא בשנת 2024, נובעת הן בשל התקדמות איטית בעבודות הביצוע בפרויקטים השונים המיוחסת למחסור בפועלים בשנת 2024, בעקבות מלחמת חרבות ברזל, והן בשל העובדה שבחמשה פרויקטים עם מכירות משמעותיות החברה טרם החלה להכיר בהכנסה על פי כללי חשבונאות.


בשנת 2024, במסגרת מכרזי מחיר מטרה של רמ"י, זכתה החברה בקרקעות אשר יניבו 1,628 יח"ד בסכום כולל של כ-637 מיליון שקל (כולל פיתוח) בערים כפר סבא, בית שמש, קריית אתא וקריית עקרון מה שמביא את סך המלאי בביצוע, שיווק, תכנון והתחדשות עירונית (עם רוב דרוש) לכ- 8,150 יח"ד וכ- 124,500 שטחי מסחר, תעסוקה אחסנה ולוגיסטיקה. עוד מציינת החברה שהיא נותנת דגש רב לתחום ההתחדשות העירונית והיא מקדמת מספר פרויקטים כאשר ב-17 פרויקטים התקבל הרוב הנדרש (850 יח"ד לשיווק) וב-15 מתוכם גם קיימת תב"ע בתוקף והרווח הצפוי בגינם הוא של כ- 170 מיליון שקל (חלק החברה).


מהלך נוסף שמציינת החברה שעשתה לאחר תקופת הדוח זה הנפקה לראשונה של אג"ח בסכום של כ-241 מיליון ש"ח ללא בטוחה, כאשר באמצעות גיוס זה פרעה החברה אשראי בסך של כ- 133 מיליון ש"ח שנשא ריביות יקרות יותר. ההון העצמי של החברה עומד על כ-495 מיליון שקל, מדובר בגידול של 28% ביחס להון העצמי ליום 31 בדצמבר 2023 הנובע הן מהנפקת מניות שביצעה החברה בתחילת שנת 2024 והן מרווחי התקופה בניכוי דיבידנד שחולק.

עוד מציינת החברה שבשנת 2025 ועד למועד פרסום הדוחות הכספיים היא מכרה 222 יח"ד ונתון מעניין נוסף שמפרסמת החברה היא מכירה של כ- 2,000 מ"ר שטחי משרדים בפרויקט החדש שהשיקה לפני כשבוע בת"א, פרויקט INTRO, מה שמשקף מחיר של כ-28,000 ש"ח למ"ר ברוטו.


אפי שקדי, מנכ"ל אפי קפיטל נדל"ן, מציין כי: "שנת 2024 הייתה שנה מאוד מאתגרת, הן ברמה הלאומית שבה מדינת ישראל נדרשה להתמודד עם מלחמת חרבות ברזל שנמשכה לאורך כל השנה ושהשפיעה באופן ישיר ומשמעותי על ענף הנדל"ן בישראל אשר מתמודד עם קשיי תפעול בשל מחסור בפועלים בחברות הביצוע, התייקרות תשומות העבודה וחומרי הגלם ומשבר הריבית שהקפיץ בצורה משמעותית את עלויות המימון של חברות הנדל"ן בישראל. היות ואפי קפיטל מבצעת את כל הפרויקטים שלה עם חברות ביצוע בבעלותה ידענו לתמרן ולצמצם נזקים אך ניתן לראות שגם אצלנו, למרות ביצוע עצמי, המלחמה השפיעה על התוצאות. החברה מכרה מספר שיא של דירות אולם הרווח הגולמי והנקי היה נמוך לעומת אשתקד היות וקצב הביצוע היה נמוך מזה שמאפיין אותנו. החברה השכילה לעשות בשנת 2024 שני מהלכים אסטרטגיים חשובים. הראשון, יצאנו להנפקת מניות לציבור על מנת לחזק את ההון העצמי והתזרים של החברה, והשני, הנפקה לראשונה של אג"ח ללא בטוחות בריבית אטרקטיבית אשר סייעה לפרוע חובות יקרים יותר. היעדים שלנו לשנת 2025 זה להמשיך להשתתף במכרזי רמ"י והגדלת עתודות הקרקע שלנו לטווח הבינוי - ארוך, יצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים עם שותפים טובים, האצת התקדמות הביצוע בכלל הפרויקטים ומתן דגש והשקעה משמעותית בתחום ההתחדשות העירונית".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 21/03/2025 11:09
    הגב לתגובה זו
    יש נטל של הוצאות מימון אשראי בריבית גבוהה
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיות

אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין

ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים

רן קידר |

אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -0.17%  , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים. 

והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.

לא חתונה קתולית 

גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.

אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.

ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה). 

צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, צילום: שלומי יוסףצביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, צילום: שלומי יוסף
הוועידה הכלכלית

״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

״ישראל היא אי צרכני״ אומר מנכ״ל אלקטרה צריכה, צביקה שווימר בועידה הכלכלית של ביזפורטל; למה הצריכה בישראל לא נעצרת? "200 אלף תינוקות בשנה – זו עיר חדשה" ; ״אנחנו כבר לא ‘חברת חשמל ומזגנים’. אנחנו קבוצה קמעונאית עם DNA בינלאומי״ על ההשבחה של הנדל״ן ומה קורה בקרפור
מנדי הניג |
נושאים בכתבה צביקה שווימר

בוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל אנחנו מנסים לענות על השאלה - האם הגאות שראינו בשוק המניות מגובה במה שקורה בשטח. עונת הדוחות לרבעון השלישי האחרונה שחתמנו בתחילת השבוע מספרת על ענפים שגילו חסינות. מגזר הפיננסים מוביל נהנה ממרווחי ריבית חריגים וגאות בשווקים התפיחה את תיקי הנוסטרו חברות ההביטוח ובתי ההשקעות. אבל רצינו לשמוע מכלי ראשון איך כל מי שנמצא בחזית - ממקבלי החלטות וכלכלנים ועד מנכ"לים של חברות ציבוריות, אנשי תעשייה, הייטק ונדל"ן מסתכלים על הדברים. אנחנו שואפים לשרטט את המצב בשטח וגם נחשוף כאן בקרוב את המדד שיצרנו שמנתח את ההזדמנויות במניות שצלחו את התקופה הכי טוב ויש להן פוטנציאל טוב להמשיך ולטפס.

מי שפתח את הועידה היה פרופ’ צבי אקשטיין ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מבחינתו התמונה רחוקה מלהיות ורודה. כבר יותר מעשור, הוא סיפר, המכון שלו עוקב אחרי הכלכלה הישראלית דרך פריזמה ביטחונית, כל מודל כלכלי נפתח קודם כל בסיכונים הבטחוניים ואחר כך מוסיפים את השכבות הכלכליות. בחודשים האחרונים הוא אומר שלמרות שזה נראה שאנחנו ברגיעה ״יש סיכוי לסיבוב נוסף באיראן, עם צורך בהסדרה בצפון ועם עזה שתישאר תהליך ארוך שנים״. גם בתרחיש האופטימי ישראל תישאר סביב "הקו הצהוב" לפחות חמש שנים זה הולך להכביד על התקציב וההוצאות הבטחוניות עם רמת כוננות גבוהה.

אקשטיין ניתח את נתוני המקרו והוא לא נשמע מעודד במיוחד. הצמיחה שאנחנו רואים בתמ״ג לדעתו נשענת כמעט לחלוטין על הוצאות הביטחון והיצוא הביטחוני. “כשמנטרלים את זה״, הוא מדגיש, “מבינים שהמשק האמיתי - הפריון, התעסוקה האזרחית, העסקים הקטנים והבינוניים - נמצא במצב שמחייב התגייסות מלאה״. הוא דיבר על פריון שנפגע ממלחמה וממילואים, על מגזר ציבורי לא יעיל, על תשתיות מדשדשות, על יוקר מחיה “קיצוני״, ועל כך שמעמד הביניים נשחק עד כדי סכנה לנטישה של אוכלוסיות איכותיות.

למרות זאת, אקשטיין הציג גם נקודת אור. אם הממשלה תאמץ רפורמות תומכות צמיחה, ב-2026 החוב-תוצר עשוי להתחיל לרדת והמשק יוכל להשיב לעצמו מסלול של צמיחה בת-קיימא. אבל במידה ולא: ״ללא רפורמות - נדרדר לצמיחה של כשני אחוזים״ הזהיר.

ומתוך האזהרות האלה עברנו למושב ב׳. אל השטח עצמו. אל החנויות, אל מרכזי הקניות, אל ההתנהגות של הצרכנים. כולנו יודעים שהארנק הישראלי הוא לעיתים המדד הכי טוב למה שקורה וכאן פגשנו את צביקה שווימר, מנכ"ל אלקטרה צריכה אלקטרה צריכה -0.37%   - שאלנו אותו מה קורה מעבר לגרפים - ואיך נראה המשק הישראלי דרך עיני אחת מקבוצות הקמעונאות הגדולות במדינה.