אפי שקדי אפי קפיטל
צילום: טל גבעוני
דוחות

אפי קפיטל: ההכנסות עלו ב-8% ל-445 מיליון שקל

החברה מכרה 1018 יח"ד בשנת 2024 לעומת 221 יח"ד ב-2023; אך הרווח הנקי של החברה ירד משמעותית לכ-32 מיליון שקל לעומת 89 מיליון שקל בשנה שעברה

אביחי טדסה | (1)
נושאים בכתבה אפי קפיטל

אפי קפיטל פרסמה את תוצאותיה הכספיות לשנת 2024 כאשר על פי דוחותיה הכספיים החברה רשמה רווח מפעולות רגילות של כ-49 מיליון שקל לעומת 99.9 מיליון שקל אשתקד, ורווח נקי של כ-32 מיליון שקל לעומת 89 מיליון שקל ב-2023. בשנת 2024 מכרה החברה 1,018 יח"ד (וכ- 7,500 מ"ר שטחי מסחר, תעסוקה אחסנה ולוגיסטיקה) וזאת לעומת 221 יח"ד בלבד בשנת 2023. ההכנסות בשנת 2024 הסתכמו ב-444.9 מיליון שקל לעומת 410.5 מיליון שקל ב-2023.


החברה מציינת כי בהשוואה לשנת 2023 החברה רשמה בשנת 2024 רווח נמוך יותר וזאת בשל העובדה שבגין מרבית הפרויקטים שבביצוע קצב התקדמות עבודות הביצוע היה נמוך משמעותית לעומת שנת 2023 וזאת בשל מלחמת חרבות ברזל והמחסור בפועלים דבר אשר משפיע באופן ישיר על קצב ההכרה בהכנסה. כמו כן בתקופת הדוח חלה התייקרות בעלויות הביצוע )תשומות חומרי הגלם ועלויות הפועלים וקבלני המשנה (מה שהביא לקיטון ברווחיות אשר אותה הצליחה החברה לצמצם במספר פרויקטים, בהם קיימות יח"ד למכירה בשוק החופשי, על ידי העלאת מחירי המכירה.


הרווח הגולמי של החברה בשנת 2024 הסתכם בכ-77 מיליון שקל לעומת כ-103 מיליון שקל בשנת 2023. החברה מציינת שהירידה ברווח הגולמי וברווח הנקי, למרות מכירות שיא בשנת 2024, נובעת הן בשל התקדמות איטית בעבודות הביצוע בפרויקטים השונים המיוחסת למחסור בפועלים בשנת 2024, בעקבות מלחמת חרבות ברזל, והן בשל העובדה שבחמשה פרויקטים עם מכירות משמעותיות החברה טרם החלה להכיר בהכנסה על פי כללי חשבונאות.


בשנת 2024, במסגרת מכרזי מחיר מטרה של רמ"י, זכתה החברה בקרקעות אשר יניבו 1,628 יח"ד בסכום כולל של כ-637 מיליון שקל (כולל פיתוח) בערים כפר סבא, בית שמש, קריית אתא וקריית עקרון מה שמביא את סך המלאי בביצוע, שיווק, תכנון והתחדשות עירונית (עם רוב דרוש) לכ- 8,150 יח"ד וכ- 124,500 שטחי מסחר, תעסוקה אחסנה ולוגיסטיקה. עוד מציינת החברה שהיא נותנת דגש רב לתחום ההתחדשות העירונית והיא מקדמת מספר פרויקטים כאשר ב-17 פרויקטים התקבל הרוב הנדרש (850 יח"ד לשיווק) וב-15 מתוכם גם קיימת תב"ע בתוקף והרווח הצפוי בגינם הוא של כ- 170 מיליון שקל (חלק החברה).


מהלך נוסף שמציינת החברה שעשתה לאחר תקופת הדוח זה הנפקה לראשונה של אג"ח בסכום של כ-241 מיליון ש"ח ללא בטוחה, כאשר באמצעות גיוס זה פרעה החברה אשראי בסך של כ- 133 מיליון ש"ח שנשא ריביות יקרות יותר. ההון העצמי של החברה עומד על כ-495 מיליון שקל, מדובר בגידול של 28% ביחס להון העצמי ליום 31 בדצמבר 2023 הנובע הן מהנפקת מניות שביצעה החברה בתחילת שנת 2024 והן מרווחי התקופה בניכוי דיבידנד שחולק.

עוד מציינת החברה שבשנת 2025 ועד למועד פרסום הדוחות הכספיים היא מכרה 222 יח"ד ונתון מעניין נוסף שמפרסמת החברה היא מכירה של כ- 2,000 מ"ר שטחי משרדים בפרויקט החדש שהשיקה לפני כשבוע בת"א, פרויקט INTRO, מה שמשקף מחיר של כ-28,000 ש"ח למ"ר ברוטו.


אפי שקדי, מנכ"ל אפי קפיטל נדל"ן, מציין כי: "שנת 2024 הייתה שנה מאוד מאתגרת, הן ברמה הלאומית שבה מדינת ישראל נדרשה להתמודד עם מלחמת חרבות ברזל שנמשכה לאורך כל השנה ושהשפיעה באופן ישיר ומשמעותי על ענף הנדל"ן בישראל אשר מתמודד עם קשיי תפעול בשל מחסור בפועלים בחברות הביצוע, התייקרות תשומות העבודה וחומרי הגלם ומשבר הריבית שהקפיץ בצורה משמעותית את עלויות המימון של חברות הנדל"ן בישראל. היות ואפי קפיטל מבצעת את כל הפרויקטים שלה עם חברות ביצוע בבעלותה ידענו לתמרן ולצמצם נזקים אך ניתן לראות שגם אצלנו, למרות ביצוע עצמי, המלחמה השפיעה על התוצאות. החברה מכרה מספר שיא של דירות אולם הרווח הגולמי והנקי היה נמוך לעומת אשתקד היות וקצב הביצוע היה נמוך מזה שמאפיין אותנו. החברה השכילה לעשות בשנת 2024 שני מהלכים אסטרטגיים חשובים. הראשון, יצאנו להנפקת מניות לציבור על מנת לחזק את ההון העצמי והתזרים של החברה, והשני, הנפקה לראשונה של אג"ח ללא בטוחות בריבית אטרקטיבית אשר סייעה לפרוע חובות יקרים יותר. היעדים שלנו לשנת 2025 זה להמשיך להשתתף במכרזי רמ"י והגדלת עתודות הקרקע שלנו לטווח הבינוי - ארוך, יצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים עם שותפים טובים, האצת התקדמות הביצוע בכלל הפרויקטים ומתן דגש והשקעה משמעותית בתחום ההתחדשות העירונית".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 21/03/2025 11:09
    הגב לתגובה זו
    יש נטל של הוצאות מימון אשראי בריבית גבוהה
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.