עליות בורסה תל אביב
צילום: Bizportal; Getty images Israel

אחרי השנה החזקה: מניות הבנקים עדיין אטרקטיביות?

אחרי שזינקו ב-60% בשנה האחרונה, יש מי שסבורים כי למניות הבנקים נותר אפסייד; על מה כדאי להסתכל בדוחות הקרובים ומדוע העובדה שמניות הבנקים נסחרות במכפיל הון גבוה לא מעידה בהכרח על מידת האטרקטיביות שלהן?

איתן גרסטנפלד | (3)

מניות הבנקים זינקו בשנה האחרונה בכ-60% והיו לאחת ההשקעות הטובות ביותר בעת האחרונה. עם זאת, גם כעת לאחר שכל הבנקים עברו להיסחר במכפיל של יותר מ-1 על ההון, יש מי שסבורים כי המניות של הבנקים נותרו אטרקטיביות ביחס לאלטרנטיבות בשווקים אחרים, ולסקטורים שונים בבורסה המקומית. אחד מאותם גופים הוא בית ההשקעות אי.בי.אי, שמעריך כי למרות העליות עדיין נותר אפסייד בסקטור וגם החזרה בעתיד לסביבות ריבית ואינפלציה נורמליות תותיר את הבנקים עם "תשואה מרשימה מאוד להון אשר מצדיקה מכפילי הון גבוהים מהרמות בהן הם נסחרים כיום".


על רקע עליות של 56% במדד הבנקים ב-12 החודשים האחרונים מדד הבנקים נסחר במכפיל הון של 1.18X - גבוה מאוד היסטורית (נציין כי המכפיל מתייחס להון של הרבעון השלישי ולא מביא בחשבון את צבירת הרווח עד למועד המדידה) ורחוק מהקונספציה שבנק צריך להיסחר במכפיל 1 על ההון. עם זאת, לירן לובלין, מנהל מחלקת מחקר, IBI בית השקעות, סבור כי לא נכון להסתכל על התמחור בפרספקטיבה צרה של מכפיל ההון בלבד ועל מנת לקבל תמונה חדה יותר, נכון יהיה לשקלל במשוואה את התשואה להון שמציגה המערכת ובכך לקבל את התשואה על ההשקעה הגלומה כעת בתמחור. בבית ההשקעות סבורים כי יש להסתכל על התשואה להון LTM מחולקת במכפיל ההון הנוכחי בסקטור הבנקים בשווקים שונים בעולם, ממנה ניתן להסיק שעל אף שהאטרקטיביות היחסית של סקטור הבנקים בישראל ירדה בתקופה האחרונה, עדיין מדובר ברמות תשואה על ההשקעה גבוהות בראייה היסטורית. עם זאת, חשוב להדגיש שהנתון אינו מביא בחשבון את פוטנציאל התשואה העתידית ואת עודפי ההון שהגלומים במערכת הבנקאות הישראלית וכמובן שאינה משקללת את רמות הסיכון בין השווקים השונים.


התשואה להון/מכפיל ההון בסקטור הבנקים בהשוואה עולמית


 קרדיט: סקירת IBI

איך ישפיע המדד על ביצועי הבנקים?

הרווח המימוני של המערכת הבנקאית מושפע במידה רבה מהשינויים במדד המחירים לצרכן וזאת בעקבות החשיפה המדדית של כל בנק המושפעת מאסטרטגיית חשיפה ומתמהיל האשראי והפיקדונות בתיק. לזינוק באינפלציה בשנים 2022-2023, הייתה תרומה משמעותית לרווחיות של המערכת הבנקאית בשנים הללו ובנוסף, היא גם ייצרה "זנב ארוך" הנובע באופן טבעי מהעלייה בקרן ההלוואות הצמודות למדד. נציין כי חלק מהחשיפה המדדית של הבנקים מקוזזת באמצעות נגזרים בגין היתרות המאזניות. המדד הרלוונטי להכנסות המימון הרבעוניות של בנקים הוא המדד "בגין". כלומר לרבעון הרביעי רלוונטי המדד לחודשים ספטמבר, אוקטובר ונובמבר. 



קיראו עוד ב"שוק ההון"



היסטורית, הבנקים בעלי החשיפה הגבוהה יותר למדד הם בנק מזרחי, בנק לאומי והבנק הבינלאומי אשר הציגו בשלוש השנים האחרונות את התוצאות הגבוהות במערכת. נכון לסוף הרבעון השלישי של שנת 2024, הרגישות של המערכת לשינויים במדד (קרי השפעת השינוי במדד על התשואה להון) קטנה לעומת הרבעון המקביל.



הרבעון הרביעי של שנת 2024 התאפיין במדדים נמוכים יותר משנים קודמות כשהמדד עמד על -0.1%. המשמעות היא, שבתוצאות הרבעון אנו צפויים לראות השפעה שלילית של מדד המחירים על התוצאות של הבנקים, מנגד, על פי המדד לחודש דצמבר והציפיות למדד ינואר ופברואר אנו מעריכים כי המדד לרבעון הראשון של 2025 יסתכם לכ-0.6%, וזאת לעומת 0.3% ברבעון הראשון של שנת 2024. בתוצאות הרבעון הרביעי לשנת 2024 אנו צפויים לחזות בצמצום פערים בתשואה להון בין דיסקונט ופועלים (בנטרול ההוצאה בגין תוכנית הפרישה) לבין שלושת הבנקים האחרים בהם המדד השלילי והחשיפה הגבוהה למדד "יפגעו" יותר. להערכתם, ביחס לרבעון עם מדד שלילי, התשואה להון ברמת המערכת תמשיך להיות גבוהה ברבעון הרביעי ותעמוד על כ-14.5% (בנטרול תוכנית הפרישה בפועלים) וברבעון הראשון של השנה הצפי הוא לפתיחה מחודשת של הפערים בין הבנקים בעלי החשיפה הגבוהה יותר לאלו שפחות חשופים למדד.


תוצאות הרבעון השלישי

ברבעון השלישי כל הבנקים במערכת הציגו תשואה דו ספרתית על ההון, כשהבנק הבינלאומי ובנק מזרחי הציגו את התשואה להון הגבוהה ביותר – 19.4% ו- 19%, לאומי המשיך גם כן להציג תשואה להון גבוהה עם 15.5%, דיסקונט הפתיע לטובה עם 14.9% ובנק הפועלים הציג את התשואה להון הנמוכה בסקטור (13.6%) אשר הוסברה במכירת חלק מתיק האג"ח הזמין למכירה בהפסד לטובת הארכת מח"מ.


הגידול בתיקי האשראי של הבנקים מתוך סקירת IBI

המדד הגבוה ברבעון שעמד על 1.6%, משך כלפי מעלה את התוצאות של הבנקים, בעיקר את אלו של בנק לאומי ובנק מזרחי בהם ההשפעה על הכנסות הריבית ברבעון עמדה על 670 ו-439 מיליון שקל בהתאמה, או במונחי תשואה להון המדד תרם לשני הבנקים 2.9% ו-3.8% בהתאמה.

ההוצאות להפסדי אשראי עלו ברבעון והסתכמו ב-0.28% מתיק האשראי לציבור. העלייה מיוחסת לשמרנות של הבנקים בעקבות התגברות הלחימה בצפון ברבעון ולצמיחה בתיקי האשראי. שווה לציין, כי במקביל לעלייה בהפרשה הקולקטיבית שהייתה החלק הארי מסך ההוצאה, בכל הבנקים נרשמו ריקבריס כתוצאה מגבייה של חובות אבודים בהלוואות ספציפיות. את שיעור ההוצאה הגבוה ביותר ברבעון השלישי רשם בנק דיסקונט עם 0.39% מסך האשראי כשגם בנק הפועלים רשם גידול בהוצאה ל-0.37%. סך ההפרשה המאזנית בכלל המערכת עומדת על כ-1.44% מסך האשראי רמה גבוהה היסטורית שמספקת שולי בטחון משמעותיים. אנו מעריכים כי רמת הוצאות ברמה של 0.3%-0.2% מתיק האשראי היא רמה מייצגת לשנה הבאה וזאת על אף כריות הביטחון שהבנקים צברו ברבעונים האחרונים.


מתוך סקירת IBI

הרווח הנקי של הבנקים עלה בכ-27% מול הרבעון המקביל וירד בכ-3% ביחס לרבעון הקודם. ברקע, ברבעון המקביל נרשמו לראשונה ההשפעות של פתיחת המלחמה שהתבטאו בהוצאות גבוהות להפסדי אשראי וכי הרבעון הנוכחי הושפע מעלייה משמעותית במדד. מנגד, אל מול הרבעון המקביל הבנקים שילמו מס בשיעור גבוה יותר בכ-3%.

במקביל לעלייה בשיעור ההפרשה נרשמה גם ירידה ביחס ה-NPL (חובות בפיגור) מתוך האשראי המעיד על חוסן התיק בתקופה המאתגרת. הבנק היחיד שרשם עליה ב-NPL היה בנק מזרחי, העליה מיוחסת לפי IBI לתמהיל האשראי המוטה משכנתאות בתיק של הבנק.

מתוך סקירת IBI

סך הדיבידנדים בשילוב הרכישה החוזרת הסתכמו לכ-2.95 מיליארד שקל. היקף הדיבידנדים בתוספת רכישה חוזרת של מניות ברבעון השלישי עמד ברמת המערכת על כ-40%. אלמלא המדיניות הזהירה של בנק ישראל, כל הבנקים היו מחלקים רווחים בשיעור גבוה יותר נוכח עודפי ההון שנצברו והרווחים המשמעותיים שהם מצליחים לייצר בתקופה הנוכחית. מה שמפנה זרקור לשאלה הגדולה בסקטור – מתי יאפשר בנק ישראל לבנקים להשיל את עודפי ההון ולחלק רווחים בהיקפים משמעותיים יותר.

הצמיחה הגבוהה בהיקפי האשראי ברבעון הביאה את הבנקים להציג ירידה קלה ביחס הלימות ההון ביחס לרבעון הקודם שהסתכם לרמה של 11.42%, היחס הגבוה רק ממחיש את איכות התוצאות של המערכת הבנקאית בסביבה הנוכחית ואלמלא עודפי ההון המשמעותיים כל כך ושיעור המס הגבוה היינו מקבלים תוצאות חריגות באיכותן. סך עודפי ההון של המערכת הבנקאית מעל הדרישות הרגולטוריות עומד על כ-26.2 מיליארד שקל לפני חלוקת הדיבידנד של הרבעון.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חבל שלא קשרת בסוף את כל הקצוות להשוואה בין החמישה אני עם תואר שני בכלכלה לא מצליח לקבל שורה תחתונה (ל"ת)
    מחקר מעולה 27/01/2025 16:23
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מספיק 27/01/2025 14:18
    הגב לתגובה זו
    איך משלמים 60 דולר עמלת מטח על העברות בין בנקים על פחות מ5000 דולרשוד
  • 1.
    אולי עם ירדו ב 50% אשקול אם לקנות (ל"ת)
    ברוקר 27/01/2025 13:35
    הגב לתגובה זו
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


BP
צילום: טוויטר

6 מיליארד דולר: בי פי מוכרת שליטה בקאסטרול ומאיצה את מימוש הנכסים

המכירה לקרן סטונפיק משאירה לבי פי החזקה מיעוט במיזם משותף, ומקדמת את תוכנית מימושי הנכסים של 20 מיליארד דולר עד סוף 2027, על רקע חילופי מנכ״ל והעמקת הפוקוס לנפט וגז

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה BP מימוש נכסים

בי פי BP 0.53%  , אחת מחברות האנרגיה הגדולות בעולם שמרכזה בבריטניה ופועלת בנפט, גז ושרשרת הדלקים העולמית, סוגרת עסקה שמוציאה החוצה חלק משמעותי מעסקי המוצרים הממותגים שלה. החברה מוכרת שליטה בקאסטרול, חטיבת חומרי הסיכה הוותיקה, לקרן ההשקעות האמריקאית סטונפיק פרטנרס.

העסקה משקפת לקאסטרול שווי של 10.1 מיליארד דולר כולל חוב. בי פי מוכרת 65 אחוז מהפעילות ומציינת שהתמורה נטו עבורה עומדת על כ 6 מיליארד דולר, ובמקביל שומרת החזקה מיעוט דרך מיזם משותף.


מזומן כאן ועכשיו ויד על ההגה דרך מיזם משותף

המבנה של העסקה מציב את בי פי במודל ביניים. מצד אחד היא מוכרת שליטה ומעבירה את ניהול רוב הפעילות לשותפה הפיננסית החדשה. מצד שני היא לא יוצאת מקאסטרול לגמרי, ומשאירה לעצמה החזקה מיעוט בפעילות.

בפועל זה מהלך שמאפשר לבי פי לקבל תקבול משמעותי כבר עכשיו, ועדיין להישאר מחוברת לעסק ותיק עם פעילות שוטפת. החברה מצמצמת חשיפה ישירה לניהול היומיומי ולמשקל של היחידה בתוך המאזן, אבל לא מוותרת על נוכחות בתוך העסק, גם אם מעמד של שותפה ולא של בעלת בית.

הבחירה במיזם משותף מתחברת למה שקורה סביב החברה בתקופה האחרונה. בי פי נמצאת בתוך ניסיון להחזיר שליטה על קצב הביצוע ועל סדרי העדיפויות שלה, אחרי שנים שבהן היא מפגרת יחסית למתחרות ונכנסת למוקד של לחץ מצד בעל מניות אקטיביסטי. בתוך סביבה כזו, עסקה שמכניסה סכום מוגדר ומפחיתה אחריות תפעולית, בלי יציאה מלאה מהנכס, מתיישבת עם הקו שבין שינוי חד לבין שמירה על רציפות.