אחרי השנה החזקה: מניות הבנקים עדיין אטרקטיביות?
אחרי שזינקו ב-60% בשנה האחרונה, יש מי שסבורים כי למניות הבנקים נותר אפסייד; על מה כדאי להסתכל בדוחות הקרובים ומדוע העובדה שמניות הבנקים נסחרות במכפיל הון גבוה לא מעידה בהכרח על מידת האטרקטיביות שלהן?
מניות הבנקים זינקו בשנה האחרונה בכ-60% והיו לאחת ההשקעות הטובות ביותר בעת האחרונה. עם זאת, גם כעת לאחר שכל הבנקים עברו להיסחר במכפיל של יותר מ-1 על ההון, יש מי שסבורים כי המניות של הבנקים נותרו אטרקטיביות ביחס לאלטרנטיבות בשווקים אחרים, ולסקטורים שונים בבורסה המקומית. אחד מאותם גופים הוא בית ההשקעות אי.בי.אי, שמעריך כי למרות העליות עדיין נותר אפסייד בסקטור וגם החזרה בעתיד לסביבות ריבית ואינפלציה נורמליות תותיר את הבנקים עם "תשואה מרשימה מאוד להון אשר מצדיקה מכפילי הון גבוהים מהרמות בהן הם נסחרים כיום".
על רקע עליות של 56% במדד הבנקים ב-12 החודשים האחרונים מדד הבנקים נסחר במכפיל הון של 1.18X - גבוה מאוד היסטורית (נציין כי המכפיל מתייחס להון של הרבעון השלישי ולא מביא בחשבון את צבירת הרווח עד למועד המדידה) ורחוק מהקונספציה שבנק צריך להיסחר במכפיל 1 על ההון. עם זאת, לירן לובלין, מנהל מחלקת מחקר, IBI בית השקעות, סבור כי לא נכון להסתכל על התמחור בפרספקטיבה צרה של מכפיל ההון בלבד ועל מנת לקבל תמונה חדה יותר, נכון יהיה לשקלל במשוואה את התשואה להון שמציגה המערכת ובכך לקבל את התשואה על ההשקעה הגלומה כעת בתמחור. בבית ההשקעות סבורים כי יש להסתכל על התשואה להון LTM מחולקת במכפיל ההון הנוכחי בסקטור הבנקים בשווקים שונים בעולם, ממנה ניתן להסיק שעל אף שהאטרקטיביות היחסית של סקטור הבנקים בישראל ירדה בתקופה האחרונה, עדיין מדובר ברמות תשואה על ההשקעה גבוהות בראייה היסטורית. עם זאת, חשוב להדגיש שהנתון אינו מביא בחשבון את פוטנציאל התשואה העתידית ואת עודפי ההון שהגלומים במערכת הבנקאות הישראלית וכמובן שאינה משקללת את רמות הסיכון בין השווקים השונים.
התשואה להון/מכפיל ההון בסקטור הבנקים בהשוואה עולמית
- השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרדיט: סקירת IBI
איך ישפיע המדד על ביצועי הבנקים?
הרווח המימוני של המערכת הבנקאית מושפע במידה רבה מהשינויים במדד המחירים לצרכן וזאת בעקבות החשיפה המדדית של כל בנק המושפעת מאסטרטגיית חשיפה ומתמהיל האשראי והפיקדונות בתיק. לזינוק באינפלציה בשנים 2022-2023, הייתה תרומה משמעותית לרווחיות של המערכת הבנקאית בשנים הללו ובנוסף, היא גם ייצרה "זנב ארוך" הנובע באופן טבעי מהעלייה בקרן ההלוואות הצמודות למדד. נציין כי חלק מהחשיפה המדדית של הבנקים מקוזזת באמצעות נגזרים בגין היתרות המאזניות. המדד הרלוונטי להכנסות המימון הרבעוניות של בנקים הוא המדד "בגין". כלומר לרבעון הרביעי רלוונטי המדד לחודשים ספטמבר, אוקטובר ונובמבר.
- שמיר אנרגיה קיבלה אור ירוק לקידום תחנת כוח בעמק חפר
- איך בונים תיק השקעות שלא יחטוף אפילו אם נחטף נשיא?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים...
היסטורית, הבנקים בעלי החשיפה הגבוהה יותר למדד הם בנק מזרחי, בנק לאומי והבנק הבינלאומי אשר הציגו בשלוש השנים האחרונות את התוצאות הגבוהות במערכת. נכון לסוף הרבעון השלישי של שנת 2024, הרגישות של המערכת לשינויים במדד (קרי השפעת השינוי במדד על התשואה להון) קטנה לעומת הרבעון המקביל.
הרבעון הרביעי של שנת 2024 התאפיין במדדים נמוכים יותר משנים קודמות כשהמדד עמד על -0.1%. המשמעות היא, שבתוצאות הרבעון אנו צפויים לראות השפעה שלילית של מדד המחירים על התוצאות של הבנקים, מנגד, על פי המדד לחודש דצמבר והציפיות למדד ינואר ופברואר אנו מעריכים כי המדד לרבעון הראשון של 2025 יסתכם לכ-0.6%, וזאת לעומת 0.3% ברבעון הראשון של שנת 2024. בתוצאות הרבעון הרביעי לשנת 2024 אנו צפויים לחזות בצמצום פערים בתשואה להון בין דיסקונט ופועלים (בנטרול ההוצאה בגין תוכנית הפרישה) לבין שלושת הבנקים האחרים בהם המדד השלילי והחשיפה הגבוהה למדד "יפגעו" יותר. להערכתם, ביחס לרבעון עם מדד שלילי, התשואה להון ברמת המערכת תמשיך להיות גבוהה ברבעון הרביעי ותעמוד על כ-14.5% (בנטרול תוכנית הפרישה בפועלים) וברבעון הראשון של השנה הצפי הוא לפתיחה מחודשת של הפערים בין הבנקים בעלי החשיפה הגבוהה יותר לאלו שפחות חשופים למדד.
תוצאות הרבעון השלישי
ברבעון השלישי כל הבנקים במערכת הציגו תשואה דו ספרתית על ההון, כשהבנק הבינלאומי ובנק מזרחי הציגו את התשואה להון הגבוהה ביותר – 19.4% ו- 19%, לאומי המשיך גם כן להציג תשואה להון גבוהה עם 15.5%, דיסקונט הפתיע לטובה עם 14.9% ובנק הפועלים הציג את התשואה להון הנמוכה בסקטור (13.6%) אשר הוסברה במכירת חלק מתיק האג"ח הזמין למכירה בהפסד לטובת הארכת מח"מ.
הגידול בתיקי האשראי של הבנקים מתוך סקירת IBI
המדד הגבוה ברבעון שעמד על 1.6%, משך כלפי מעלה את התוצאות של הבנקים, בעיקר את אלו של בנק לאומי ובנק מזרחי בהם ההשפעה על הכנסות הריבית ברבעון עמדה על 670 ו-439 מיליון שקל בהתאמה, או במונחי תשואה להון המדד תרם לשני הבנקים 2.9% ו-3.8% בהתאמה.
ההוצאות להפסדי אשראי עלו ברבעון והסתכמו ב-0.28% מתיק האשראי לציבור. העלייה מיוחסת לשמרנות של הבנקים בעקבות התגברות הלחימה בצפון ברבעון ולצמיחה בתיקי האשראי. שווה לציין, כי במקביל לעלייה בהפרשה הקולקטיבית שהייתה החלק הארי מסך ההוצאה, בכל הבנקים נרשמו ריקבריס כתוצאה מגבייה של חובות אבודים בהלוואות ספציפיות. את שיעור ההוצאה הגבוה ביותר ברבעון השלישי רשם בנק דיסקונט עם 0.39% מסך האשראי כשגם בנק הפועלים רשם גידול בהוצאה ל-0.37%. סך ההפרשה המאזנית בכלל המערכת עומדת על כ-1.44% מסך האשראי רמה גבוהה היסטורית שמספקת שולי בטחון משמעותיים. אנו מעריכים כי רמת הוצאות ברמה של 0.3%-0.2% מתיק האשראי היא רמה מייצגת לשנה הבאה וזאת על אף כריות הביטחון שהבנקים צברו ברבעונים האחרונים.
מתוך סקירת IBI
הרווח הנקי של הבנקים עלה בכ-27% מול הרבעון המקביל וירד בכ-3% ביחס לרבעון הקודם. ברקע, ברבעון המקביל נרשמו לראשונה ההשפעות של פתיחת המלחמה שהתבטאו בהוצאות גבוהות להפסדי אשראי וכי הרבעון הנוכחי הושפע מעלייה משמעותית במדד. מנגד, אל מול הרבעון המקביל הבנקים שילמו מס בשיעור גבוה יותר בכ-3%.
במקביל לעלייה בשיעור ההפרשה נרשמה גם ירידה ביחס ה-NPL (חובות בפיגור) מתוך האשראי המעיד על חוסן התיק בתקופה המאתגרת. הבנק היחיד שרשם עליה ב-NPL היה בנק מזרחי, העליה מיוחסת לפי IBI לתמהיל האשראי המוטה משכנתאות בתיק של הבנק.
מתוך סקירת IBI
סך הדיבידנדים בשילוב הרכישה החוזרת הסתכמו לכ-2.95 מיליארד שקל. היקף הדיבידנדים בתוספת רכישה חוזרת של מניות ברבעון השלישי עמד ברמת המערכת על כ-40%. אלמלא המדיניות הזהירה של בנק ישראל, כל הבנקים היו מחלקים רווחים בשיעור גבוה יותר נוכח עודפי ההון שנצברו והרווחים המשמעותיים שהם מצליחים לייצר בתקופה הנוכחית. מה שמפנה זרקור לשאלה הגדולה בסקטור – מתי יאפשר בנק ישראל לבנקים להשיל את עודפי ההון ולחלק רווחים בהיקפים משמעותיים יותר.
הצמיחה הגבוהה בהיקפי האשראי ברבעון הביאה את הבנקים להציג ירידה קלה ביחס הלימות ההון ביחס לרבעון הקודם שהסתכם לרמה של 11.42%, היחס הגבוה רק ממחיש את איכות התוצאות של המערכת הבנקאית בסביבה הנוכחית ואלמלא עודפי ההון המשמעותיים כל כך ושיעור המס הגבוה היינו מקבלים תוצאות חריגות באיכותן. סך עודפי ההון של המערכת הבנקאית מעל הדרישות הרגולטוריות עומד על כ-26.2 מיליארד שקל לפני חלוקת הדיבידנד של הרבעון.
- 3.חבל שלא קשרת בסוף את כל הקצוות להשוואה בין החמישה אני עם תואר שני בכלכלה לא מצליח לקבל שורה תחתונה (ל"ת)מחקר מעולה 27/01/2025 16:23הגב לתגובה זו
- 2.מספיק 27/01/2025 14:18הגב לתגובה זואיך משלמים 60 דולר עמלת מטח על העברות בין בנקים על פחות מ5000 דולרשוד
- 1.אולי עם ירדו ב 50% אשקול אם לקנות (ל"ת)ברוקר 27/01/2025 13:35הגב לתגובה זו
משקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexelsמדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים את האמת המרה
מה הגורמים שמשפיעים על משקיעים פרטים בהשקעות? וגם - משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם וביטחון יתר
בשנים האחרונות אתם מרוויחים הרבה כסף בהשקעות שלכם - גם משקיעים-חוסכים דרך גופים מוסדיים וגם משקיעים באופן ישיר. השקעה עצמאית יכולה להיות נהדרת, אתם עוקפים את דמי הניהול, אתם אמורים גם להרוויח יותר כי אן לכם דמי ניהול והבנצ'מרק-מדד הוא בהישג יד ודווקא הגופים המוסדיים לרוב לא מגיעים למדד, ומעבר לכך - אם אתם קוראים, לומדים, משקיעים זמן ויש לכם סבלנות, אתם יכולים להרוויח תשואה עודפת.
צריך לזה אופי, צריך משמעת, צריך הבנה בקריאת דוחות, מגמות, קריאת המפה, ובעיקר סבלנות כי שווקים יכולים לרדת. זו התורה שלנו להשקעות ויש לא מעטים שפועלים בדרך הזו ומייצרים תשואות מצוינות על פני זמן.
אבל בשנים האחרונות רוב המשקיעים העצמאיים עשו כסף גם בלי מחשבה, בלי ניתוח, אלא אחרי נהירה להייפיים - מניות כמו פלנטיר, קרנות על הביטקוין, טסלה, אנבידיה ועוד הן ההשקעות המרכזיות של משקיעים עצמאיים. חלק קטן יחסית מושקע במניות בארץ, הרוב בוול סטריט.
דווקא בגלל שמשקיעים עצמאיים הרוויחו הרבה, דווקא בגלל שחלקם עשו זאת באופן אוטומטי, בלי לחשוב, אל פשוט בהתחברות למגמה, כדאי להם לקרוא מה קרה בעבר בשיטות ההשקעה האלו - בגדול, משקיעים הפסידו. אז תפעלו איך שתרצו, זה הכסף שלכם, אבל תנסו לראות גם את הצד השני.
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?
- המשקיע הגדול ביותר של אנבידיה מוכר מניות ב-150 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי המחקרים בתחום, משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם - ביטחון יתר הוא האשם המרכזי. המסקנה הכואבת עולה מסדרה של מחקרים מקיפים: המשקיע הפרטי הממוצע פשוט לא מצליח להכות את השוק. יותר מכך - ככל שהוא סוחר יותר בניירות הערך שלו, כך הוא דווקא מפסיד יותר כסף. שניתח 66,465 משקי בית בהובלת פרופ' בראד ברבר וטרנס אודיאן מאוניברסיטת קליפורניה, מגלה תמונה מדאיגה: המשקיע העצמאי הפעיל ביותר מפסיד כ-10% בשנה לעומת מדד השוק.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה: בכמה תעלה טאואר ומה יקרה בטבע?
פתיחת שנה חיובית בת"א, היום אין מסחר; על החלטת הריבית והתחזית שהשוק מצפה לה; מחר צפויות עליות בזכות העליות בוול סטריט - הנה המניות הבולטות
עידן חדש באחוזת בית. היום לא מתקיים מסחר לקראת המעבר ההיסטורי למתכונת של שני-שישי שיחל מחר. השינוי הופך את ימי ראשון לימי מנוחה קבועים בשוק ההון, בדומה למקובל בעולם. אגב, הפעם הבאה שנזכה לרצף ימי פגרה כאלו תהיה רק בסוף חודש מאי, סביב חופשת חג השבועות שחל בשישי.
הדרך לשינוי הזה לא הייתה חפה מספקות וטענות. לאורך הדרך נשמעו פרשנויות רבות בעד ונגד המהלך, הרבה הטילו ספק ביכולת להוציא את זה בכלל לפועל נוכח המורכבות התפעולית האדירה. המעבר דרש התארגנות מקיפה מקצה-לקצה. מהמסלקות והמערכת הבנקאית, דרך הברוקרים
ועד בתי ההשקעות. עם זאת, נראה שמרגע שהתקבלה ההחלטה, השוק "כינס כוחות" והוכיח יכולת ביצוע מרשימה. משיחות שקיימנו עם גורמים בענף עולה כי ההיערכות הייתה משמעותית, וכללה התאמות טכנולוגיות מורכבות לצד שינויים תפעוליים וכוח אדם, בדגש על המעבר לעבודה בימי שישי. עכשיו,
נשאר לראות איך יהיו מחזורי המסחר והנזילות שהם היו בעיקרן ההצדקה והטריגר לכל המעבר הזה.
נראה שלמעט כמה הודעות "מתפרצות" לא מהותיות, החברות ממתינות עם החדשות למחר. אפולו פאוור אפולו פאוור דיווחה כי חברת הבת סולארפיינט קיבלה הזמנה ממשרד הביטחון לייצור ואספקה של מערכות סולאריות ניידות לטעינת סוללות בשטח, בהיקף כספי של כ-1.67 מיליון שקל בתוספת מע"מ. לפי הדיווח, האספקה מתוכננת להתבצע לקראת סוף הרבעון הראשון של 2026, והתמורה תשולם בתוך 60 יום ממועד השלמת האספקה. זה אומר שהחברות מניחות כי ה"קשב" של המשקיעים יעבור לשני-שישי, אבל לא בטוח שיתאפשר למשקיעים באמת לשבת ולקרוא דוח כספי ביום שישי בצהריים ככה שהטריק הידוע עליו כתבנו לא מעט של פרסום חדשות או אירועים שליליים בחמישי בערב יעבור לשישי והחברות הפחות זוהרות יכולו לנצל את החלון זמן הזה.
שמיר אנרגיה שבשליטת חברת ההחזקות מבטח שמיר 4.07% קיבלה היום הסמכה רשמית מהממשלה לקידום תכנון תחנת כוח חדשה בעמק חפר, שתיקרא "תחנת אבשלום". התחנה המתוכננת צפויה לקום בסמוך למכון טיהור השפכים של נתניה, באזור שמוגדר כאזור תשתיות, ובקרבה למסילת רכבת ולתחנת משנה חשמלית, תוך ריחוק מאזורי מגורים. מיקום התחנה נבחר כחלק מהתכנית האסטרטגית לתשתיות הנדסיות במטרופולין תל אביב, מתוך מטרה לרכז תשתיות חיוניות באזור ייעודי ולהפחית פגיעה בשטחים פתוחים. ההסמכה ניתנה בהתאם להחלטת ממשלה 2282 העוסקת בביטחון האנרגטי של משק החשמל, והתחנה מיועדת לחזק את אספקת החשמל לגוש דן ולאזורי הביקוש המרכזיים במדינה - ששמיר אנרגיה קיבלה אור ירוק לקידום תחנת כוח בעמק חפר
- הבורסה פתחה את 2026 ברגל ימין: המדדים עלו 2.4%, הביטוח עלה 1.2%; נקסט ויז'ן ונופר קפצו 9.6%
- היום האחרון של 2025 ננעל בירידות: ת"א 35 איבד 0.8, הביטוח נפל 1.6% - בכמה הסתכמו התשואות במדדים השנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה שכן יתפוס מחר את הקשב תהיה החלטת הריבית ב-16:00, או ליתר דיוק התחזית שתפורסם לאחריה. למרות שיש לא מעט סיבות להוריד ריבית, רוב מוחץ של הכלכלנים חושב שבהחלטת הריבית שתפורסם מחר בשעה 16:00 הריבית תשאר על כנה, היינו 4.25%. כזכור, בהחלטה האחרונה, ב-24 לנובמבר 2025 לאחר 14 ישיבות רצופות שבהן הבנק הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה, בהחלטה הקודמת, הריבית המוניטרית ירדה ב-0.25% ל-4.25%. אבל למרות שהנתונים אפילו השתפרו מאז, הקונצנזוס בשוק הוא שבנק ישראל ימתין לפברואר לפני שיוריד שוב ריבית וידבוק בגישה הזהירה אותה אימץ לאורך השנתיים האחרונות. כך גם עלה בשיחות ובתדרוכים עם בנק ישראל בחודשים האחרונים - לא ממהרים לשום מקום. עדיף להיות שמרן מאשר לטעות. העלות של טעות והורדה מהירה מדי היא טעות שיהיה קשה לתקן אותה.
