עליות בורסה תל אביב
צילום: Bizportal; Getty images Israel

אחרי השנה החזקה: מניות הבנקים עדיין אטרקטיביות?

אחרי שזינקו ב-60% בשנה האחרונה, יש מי שסבורים כי למניות הבנקים נותר אפסייד; על מה כדאי להסתכל בדוחות הקרובים ומדוע העובדה שמניות הבנקים נסחרות במכפיל הון גבוה לא מעידה בהכרח על מידת האטרקטיביות שלהן?

איתן גרסטנפלד | (3)

מניות הבנקים זינקו בשנה האחרונה בכ-60% והיו לאחת ההשקעות הטובות ביותר בעת האחרונה. עם זאת, גם כעת לאחר שכל הבנקים עברו להיסחר במכפיל של יותר מ-1 על ההון, יש מי שסבורים כי המניות של הבנקים נותרו אטרקטיביות ביחס לאלטרנטיבות בשווקים אחרים, ולסקטורים שונים בבורסה המקומית. אחד מאותם גופים הוא בית ההשקעות אי.בי.אי, שמעריך כי למרות העליות עדיין נותר אפסייד בסקטור וגם החזרה בעתיד לסביבות ריבית ואינפלציה נורמליות תותיר את הבנקים עם "תשואה מרשימה מאוד להון אשר מצדיקה מכפילי הון גבוהים מהרמות בהן הם נסחרים כיום".


על רקע עליות של 56% במדד הבנקים ב-12 החודשים האחרונים מדד הבנקים נסחר במכפיל הון של 1.18X - גבוה מאוד היסטורית (נציין כי המכפיל מתייחס להון של הרבעון השלישי ולא מביא בחשבון את צבירת הרווח עד למועד המדידה) ורחוק מהקונספציה שבנק צריך להיסחר במכפיל 1 על ההון. עם זאת, לירן לובלין, מנהל מחלקת מחקר, IBI בית השקעות, סבור כי לא נכון להסתכל על התמחור בפרספקטיבה צרה של מכפיל ההון בלבד ועל מנת לקבל תמונה חדה יותר, נכון יהיה לשקלל במשוואה את התשואה להון שמציגה המערכת ובכך לקבל את התשואה על ההשקעה הגלומה כעת בתמחור. בבית ההשקעות סבורים כי יש להסתכל על התשואה להון LTM מחולקת במכפיל ההון הנוכחי בסקטור הבנקים בשווקים שונים בעולם, ממנה ניתן להסיק שעל אף שהאטרקטיביות היחסית של סקטור הבנקים בישראל ירדה בתקופה האחרונה, עדיין מדובר ברמות תשואה על ההשקעה גבוהות בראייה היסטורית. עם זאת, חשוב להדגיש שהנתון אינו מביא בחשבון את פוטנציאל התשואה העתידית ואת עודפי ההון שהגלומים במערכת הבנקאות הישראלית וכמובן שאינה משקללת את רמות הסיכון בין השווקים השונים.


התשואה להון/מכפיל ההון בסקטור הבנקים בהשוואה עולמית


 קרדיט: סקירת IBI

איך ישפיע המדד על ביצועי הבנקים?

הרווח המימוני של המערכת הבנקאית מושפע במידה רבה מהשינויים במדד המחירים לצרכן וזאת בעקבות החשיפה המדדית של כל בנק המושפעת מאסטרטגיית חשיפה ומתמהיל האשראי והפיקדונות בתיק. לזינוק באינפלציה בשנים 2022-2023, הייתה תרומה משמעותית לרווחיות של המערכת הבנקאית בשנים הללו ובנוסף, היא גם ייצרה "זנב ארוך" הנובע באופן טבעי מהעלייה בקרן ההלוואות הצמודות למדד. נציין כי חלק מהחשיפה המדדית של הבנקים מקוזזת באמצעות נגזרים בגין היתרות המאזניות. המדד הרלוונטי להכנסות המימון הרבעוניות של בנקים הוא המדד "בגין". כלומר לרבעון הרביעי רלוונטי המדד לחודשים ספטמבר, אוקטובר ונובמבר. 



קיראו עוד ב"שוק ההון"



היסטורית, הבנקים בעלי החשיפה הגבוהה יותר למדד הם בנק מזרחי, בנק לאומי והבנק הבינלאומי אשר הציגו בשלוש השנים האחרונות את התוצאות הגבוהות במערכת. נכון לסוף הרבעון השלישי של שנת 2024, הרגישות של המערכת לשינויים במדד (קרי השפעת השינוי במדד על התשואה להון) קטנה לעומת הרבעון המקביל.



הרבעון הרביעי של שנת 2024 התאפיין במדדים נמוכים יותר משנים קודמות כשהמדד עמד על -0.1%. המשמעות היא, שבתוצאות הרבעון אנו צפויים לראות השפעה שלילית של מדד המחירים על התוצאות של הבנקים, מנגד, על פי המדד לחודש דצמבר והציפיות למדד ינואר ופברואר אנו מעריכים כי המדד לרבעון הראשון של 2025 יסתכם לכ-0.6%, וזאת לעומת 0.3% ברבעון הראשון של שנת 2024. בתוצאות הרבעון הרביעי לשנת 2024 אנו צפויים לחזות בצמצום פערים בתשואה להון בין דיסקונט ופועלים (בנטרול ההוצאה בגין תוכנית הפרישה) לבין שלושת הבנקים האחרים בהם המדד השלילי והחשיפה הגבוהה למדד "יפגעו" יותר. להערכתם, ביחס לרבעון עם מדד שלילי, התשואה להון ברמת המערכת תמשיך להיות גבוהה ברבעון הרביעי ותעמוד על כ-14.5% (בנטרול תוכנית הפרישה בפועלים) וברבעון הראשון של השנה הצפי הוא לפתיחה מחודשת של הפערים בין הבנקים בעלי החשיפה הגבוהה יותר לאלו שפחות חשופים למדד.


תוצאות הרבעון השלישי

ברבעון השלישי כל הבנקים במערכת הציגו תשואה דו ספרתית על ההון, כשהבנק הבינלאומי ובנק מזרחי הציגו את התשואה להון הגבוהה ביותר – 19.4% ו- 19%, לאומי המשיך גם כן להציג תשואה להון גבוהה עם 15.5%, דיסקונט הפתיע לטובה עם 14.9% ובנק הפועלים הציג את התשואה להון הנמוכה בסקטור (13.6%) אשר הוסברה במכירת חלק מתיק האג"ח הזמין למכירה בהפסד לטובת הארכת מח"מ.


הגידול בתיקי האשראי של הבנקים מתוך סקירת IBI

המדד הגבוה ברבעון שעמד על 1.6%, משך כלפי מעלה את התוצאות של הבנקים, בעיקר את אלו של בנק לאומי ובנק מזרחי בהם ההשפעה על הכנסות הריבית ברבעון עמדה על 670 ו-439 מיליון שקל בהתאמה, או במונחי תשואה להון המדד תרם לשני הבנקים 2.9% ו-3.8% בהתאמה.

ההוצאות להפסדי אשראי עלו ברבעון והסתכמו ב-0.28% מתיק האשראי לציבור. העלייה מיוחסת לשמרנות של הבנקים בעקבות התגברות הלחימה בצפון ברבעון ולצמיחה בתיקי האשראי. שווה לציין, כי במקביל לעלייה בהפרשה הקולקטיבית שהייתה החלק הארי מסך ההוצאה, בכל הבנקים נרשמו ריקבריס כתוצאה מגבייה של חובות אבודים בהלוואות ספציפיות. את שיעור ההוצאה הגבוה ביותר ברבעון השלישי רשם בנק דיסקונט עם 0.39% מסך האשראי כשגם בנק הפועלים רשם גידול בהוצאה ל-0.37%. סך ההפרשה המאזנית בכלל המערכת עומדת על כ-1.44% מסך האשראי רמה גבוהה היסטורית שמספקת שולי בטחון משמעותיים. אנו מעריכים כי רמת הוצאות ברמה של 0.3%-0.2% מתיק האשראי היא רמה מייצגת לשנה הבאה וזאת על אף כריות הביטחון שהבנקים צברו ברבעונים האחרונים.


מתוך סקירת IBI

הרווח הנקי של הבנקים עלה בכ-27% מול הרבעון המקביל וירד בכ-3% ביחס לרבעון הקודם. ברקע, ברבעון המקביל נרשמו לראשונה ההשפעות של פתיחת המלחמה שהתבטאו בהוצאות גבוהות להפסדי אשראי וכי הרבעון הנוכחי הושפע מעלייה משמעותית במדד. מנגד, אל מול הרבעון המקביל הבנקים שילמו מס בשיעור גבוה יותר בכ-3%.

במקביל לעלייה בשיעור ההפרשה נרשמה גם ירידה ביחס ה-NPL (חובות בפיגור) מתוך האשראי המעיד על חוסן התיק בתקופה המאתגרת. הבנק היחיד שרשם עליה ב-NPL היה בנק מזרחי, העליה מיוחסת לפי IBI לתמהיל האשראי המוטה משכנתאות בתיק של הבנק.

מתוך סקירת IBI

סך הדיבידנדים בשילוב הרכישה החוזרת הסתכמו לכ-2.95 מיליארד שקל. היקף הדיבידנדים בתוספת רכישה חוזרת של מניות ברבעון השלישי עמד ברמת המערכת על כ-40%. אלמלא המדיניות הזהירה של בנק ישראל, כל הבנקים היו מחלקים רווחים בשיעור גבוה יותר נוכח עודפי ההון שנצברו והרווחים המשמעותיים שהם מצליחים לייצר בתקופה הנוכחית. מה שמפנה זרקור לשאלה הגדולה בסקטור – מתי יאפשר בנק ישראל לבנקים להשיל את עודפי ההון ולחלק רווחים בהיקפים משמעותיים יותר.

הצמיחה הגבוהה בהיקפי האשראי ברבעון הביאה את הבנקים להציג ירידה קלה ביחס הלימות ההון ביחס לרבעון הקודם שהסתכם לרמה של 11.42%, היחס הגבוה רק ממחיש את איכות התוצאות של המערכת הבנקאית בסביבה הנוכחית ואלמלא עודפי ההון המשמעותיים כל כך ושיעור המס הגבוה היינו מקבלים תוצאות חריגות באיכותן. סך עודפי ההון של המערכת הבנקאית מעל הדרישות הרגולטוריות עומד על כ-26.2 מיליארד שקל לפני חלוקת הדיבידנד של הרבעון.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חבל שלא קשרת בסוף את כל הקצוות להשוואה בין החמישה אני עם תואר שני בכלכלה לא מצליח לקבל שורה תחתונה (ל"ת)
    מחקר מעולה 27/01/2025 16:23
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מספיק 27/01/2025 14:18
    הגב לתגובה זו
    איך משלמים 60 דולר עמלת מטח על העברות בין בנקים על פחות מ5000 דולרשוד
  • 1.
    אולי עם ירדו ב 50% אשקול אם לקנות (ל"ת)
    ברוקר 27/01/2025 13:35
    הגב לתגובה זו
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0.1%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).

בזק
צילום: לילך צור

משרד התקשורת בדרך לביטול ההפרדה המבנית - בשורה גדולה לבזק

מאז תחילת ההפרדה המבנית בבזק, השוק עבר מהפכה: נכנסו שחקנים חדשים, פריסת הסיבים יותר מ-90% וקווים, טלוויזיה וסלולר התמזגו לשירות אחיד - לאן זה יקח את חברת התקשורת הגדולה בישראל? עדכון: צו מניעה זמני הוצא נגד בזק אונליין בעניין התשלום מהמדינה על הפעלת מוקד האזרחים הוותיקים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד התקשורת בזק

מניית בזק בזק 1.86%   מטפסת בבורסה, בעקבות פרסום קול קורא חדש של משרד התקשורת לבחינה מחודשת של חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. זה יכול להיות דרמטי מאוד בשביל בזק, אם ההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.


ההפרדה המבנית הוטלה על בזק בראשית שנות ה-2000, כדי למנוע ריכוז כוח ולשמור על התחרות. באותה תקופה, בזק שלטה כמעט לבד בתשתיות התקשורת הקוויות בישראל - צינורות, תעלות, וארונות תקשורת - ולכן היא נדרשה להפריד את החברות כך שלא תנצל את כוחה בשוק לרעת המתחרות.

עם השנים השתנה השוק. תשתיות הנחושת מוחלפות בפריסת סיבים אופטיים, נכנסו שחקנים חדשים כמו פרטנר ואחרים, והגבולות בין אינטרנט, טלוויזיה וסלולר היטשטשו. במשרד התקשורת טוענים שכיום ההפרדה המבנית הפכה בעיקר לנטל על בזק, שמוגבלת בשיווק חבילות משולבות ("באנדלים") תחת מותג אחד - בניגוד למתחרות סלקום, פרטנר והוט.

שלוש חלופות

לפי הקול הקורא שפורסם היום, משרד התקשורת שוקל שלוש חלופות עיקריות: ביטול מלא של ההפרדה המבנית; מעבר להפרדה פונקציונלית, שתשמור על יחידה סיטונאית נפרדת בתוך בזק; או הפרדת בעלות מלאה על התשתיות הפיזיות. בעוד שהחלופות מוצגות לציבור זה נראה שבמשרד נוטים לבחון ברצינות בעיקר את האפשרות הראשונה - ביטול ההפרדה הקיימת. במשרד מציינים כי רמת פריסת הסיבים בישראל עומדת כיום על יותר מ-90% ממשקי הבית, והרגולציה החדשה כבר מבטיחה גישה שוויונית לתשתיות. במילים אחרות, הנימוק ההיסטורי להפרדה - החשש ממונופול של בזק - כבר לא קיים.

במשרד התקשורת מדגישים שהמהלך נבחן מנקודת מבט רחבה - לא רק דרך שיקולי תחרות, אלא גם תוך בחינת התרומה של ההפרדה ליעילות, להשקעות ולחדשנות. ביטול ההפרדה, טוענים, עשוי לאפשר למפעילים להשקיע יותר בתשתיות, לשפר את השירות ולתת מענה מהיר יותר לתקלות.