דינה בן טל גננסיה צוחקת
צילום: ביז

אחרי 8 שנים: אל על רוצה לחזור לחלק דיבידנד - המדינה תסכים?

חברת התעופה נמצאת במגעים מול האוצר להקדים את המועד שבו היא תוכל להתחיל לחלק אחוזים מהרווחים שלה, שנסקו בשנה האחרונה לשיאים חדשים; במידה והאישור יתקבל, ייתכן וחלוקת הדיבידנד תבוצע כבר לאחר פרסום התוצאות השנתיות בחודש הבא

איתן גרסטנפלד | (5)
נושאים בכתבה אל על משרד האוצר

אחרי שנהנתה בשנה האחרונה מרווחי שיא, הנהלת חברת התעופה אל על אל על 2.07%   מנהלת בימים אלו מגעים מול המדינה, להקדים את המועד בו תוכל לחזור ולחלק דיבידנד מהרווחים. זאת, לאחר שבמהלך משבר הקורונה התחייבה שלט לחלק דיבידנד עד סוף 2025, כחלק מתוכנית החילוץ שהוביל האוצר. במידה והיא תקבל את האישור, ייתכן וחלוקת הדיבידנד תבוצע כבר לאחר פרסום התוצאות השנתיות בחודש הבא.


במהלך משבר הקורונה, חתמה אל על על שורה של הסכמים מול המדינה שנועדו לחלץ אותה מהבור אליו נקלעה, בין היתר בעקבות ביטול וצמצום טיסותיה בשל התפשטות הנגיף. בין היתר, העניקה המדינה לחברה הלוואה וערבויות בהיקף גדול, כמו גם השקעה בחברה כחלק מגיוס הון שביצעה, אשר כלל גם את כניסתו של בעל השליטה, קני רוזנברג (49.5%). בתמורה, התחייבה החברה שלא לחלק דיבידנד לבעלי המניות עד סוף שנת 2025. אלא שמאז חלו תמורות משמעותיות, ובראשם רווחי השיא שרשמה החברה השנה, שהביאו את הנהלתה לבקש מהמדינה להקדים את מועד חלוקת הדיבידנד ממנו יהנה בעיקר בעל השליטה אבל גם בעלי המניות.


על פי ההערכות, המהלך אותו מקדמת הנהלת החברה, עשוי לצאת לפועל כבר בדוחות הקרובים, אותם היא צפויה לפרסם בעוד מספר חודשים. זאת כחלק ממערך הסכמים חדשים עליהם היא חתמה מול המדינה, וכוללים בין היתר את הפחתת ההשתתפות של המדינה בהוצאות הביטחון של החברה, שעומדת נכון להיום על 97.5%. הסכמים אלו, צפויים להימשך עוד מספר חודשים, אך ייתכן שחלקים מהם יחתמו לקראת פרסום הדוחות השנתיים של אל-על, ויאפשרו לה לחלק חלק מהקופה התופחת. עם זאת, לא מן הנמנע, שבשל עבודות המטה באוצר, החברה תקבל את האישורים רק בעוד מספר חודשים, כך שהכספים יישארו בקופתה גם לאחר פרסום הדוחות לשנת 2024. 


רווחי שיא וקופה תופחת

בחסות המלחמה נהנתה אל על משנה חלומית, בכל הקשור לביצועים העסקיים. ההכנסות שלה בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו ב-2.58 מיליארד דולר לעומת 1.82 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד, כאשר הרווח הנקי שלה בתקופה זו הסתכם ב-415 מיליון דולר. מה שהביא להצטברות של מוזמנים בהיקף של יותר מ-1 מיליארד דולר. בהתאם, ראתה החברה כיצד מנייתה מזנקת בשנה האחרונה בכ-145% לשווי שיא של כ-4.25 מיליארד שקל.


בראיון שקיימנו לאחרונה עם מנהלת החברה, דינה בן טל גננסיה, שגם הובילה את השינוי שעברה בשנים האחרונות, היא התייחסה לעבר וסיפקה גם תחזיות לגבי העתיד. "יש לנו אסטרטגיה מאוד ברורה של צמיחה בכמה רבדים ורגע לפני המלחמה היינו בהתאוששות והתייעלות גדולה בהתאם לתוכנית האסטרטגית. כשמסתכלים קדימה - המסר לשנה הבאה הוא שהיא תהיה מאוד מורכבת, ולא דווקא מבחינה כספית, מה שהופך לי את הבטן זה בעיקר הבטיחות והביטחון של הנוסעים שלנו. מבחינת שוק ההון, השינוי בתוצאות השנה נובע מכמה דברים ולא רק בשל המלחמה ויציאת החברות הזרות. הדבר הראשון זו ההתייעלות שראינו גם ב-2023. הדבר השני זה הגדלת קיבולת שעשינו, גם בעזרת השמשמת מטוסים מתקופת הקורונה, והדבר השלישי הוא פעילות המטען שמאוד תומכת בנו"." סיפרה בן טל גננסיה. 


"אל על הוכיחה בשנה המורכבת הזו שהיא יודעת לעשות את האיזון. ב-2024 גם חזרנו להיות רלוונטים עבור משקיעים מוסדיים, שעזבו אותנו כמעט לגמרי בקורונה, וגם משקיעים זרים נכנסו להשקעה. נכנסנו ברבעון האחרון למדד MSCI, נכנסו למדד 125, שהיינו מאוד קרובים להכינס אליו רגע לפני פרוץ המלחמה. עשינו השקעות חכמות לטווח ארוך. אל על תצא מהמלחמה חזקה ואני מקווה שגם המדינה. גם בהקשר של נאמנות לקוחות ולקוחות חדשים שהצטרפו. אנחנו רוצים ש-10% מההכנסות יגיעו ממקורות צד ג' ואנחנו עם יד על הדופק בנושא הזה. כל זה עומד על יחסי עבודה, כולל ניהול של 4 ועדי עובדים ושמירה על יחסים טובים", היא סיכמה.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    רוסלן 20/01/2025 18:54
    הגב לתגובה זו
    על מנת לשרת את כל תושבי המדינה.השבת תדאג לרווחיות החברה.
  • 3.
    בני 20/01/2025 16:26
    הגב לתגובה זו
    חברה שהייתה פסע מפשיטת רגל במהלך הקורונה וקבלה מהמדינה מאות מיליונים כדי להינצל מין הראוי שתחזיר למדינה במקום לחלק דיבדינדים.התנהלות עסקית חצופה.
  • למה לשקר 20/01/2025 17:27
    הגב לתגובה זו
    אל אל החזירו את ההלוואה שקיבלה מהמדינה בשנת 2022 אז למה לטנף ולשקר !
  • 2.
    חברה של נוכלים (ל"ת)
    Mike 20/01/2025 15:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מכשפה 20/01/2025 13:59
    הגב לתגובה זו
    היא גם ממש נראת ככה חיצונית
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

אגח
צילום: ביזפורטל

איך ייראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?

אחרי אישור תקציב 2026, יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר ואלכס זבז'ינסקי ממיטב מנתחים איך הגידול בהנפקות, יעד הגירעון המתרחב והעלייה בתשואות בארה"ב משנים את התמונה בשוק האג"ח הממשלתי ואילו אפיקים אטרקטיביים יותר כעת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לידר שוקי הון

התקציב שאושר ביום שישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה. 

כשהמדינה מגדילה את היקף ההנפקות, כמו שמתוכנן ל-2026, המשמעות היא היצע גדול יותר של אג"ח בשוק. במצב כזה, כדי שמשקיעים יסכימו לרכוש את האג"ח, המחיר שלהן נוטה לרדת והתשואה לפדיון עולה. זה מנגנון בסיסי של יותר סחורה, מחיר נמוך יותר ומשכך תשואה גבוהה יותר. עם זאת, לא מדובר בשינוי מאוד משמעותי ביחס לשנים קודמות. 

"צופים כי היקף הגיוס השבועי יעלה ב-2026 לכיוון 3 מיליארד שקל"

יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר, מתייחס לתקציב הביטחון שנקבע על 112 מיליארד שקל ומגדיר אותו כסביר - "תחזית ההכנסות ממסים עומדת על 554.5 מיליארד שקל, כולל 10 מיליארד שקל מעסקת ויז. ללא הרכיב החד-פעמי, מדובר בגידול נומינלי של 5.3%, שמבוסס על תחזית צמיחה אופטימית של 5.2%. אבל אם הצמיחה בפועל תהיה קרובה יותר ל-4%, הגירעון עלול להתרחב ל-4.2% ואף יותר, במיוחד בשנת בחירות שבה חלק מהחלטות האוצר עלולות שלא להתממש במלואן"


תחזית מימון הגירעון ב-2026, לידר שוקי הוון