דינה בן טל גננסיה צוחקת
צילום: ביז

אחרי 8 שנים: אל על רוצה לחזור לחלק דיבידנד - המדינה תסכים?

חברת התעופה נמצאת במגעים מול האוצר להקדים את המועד שבו היא תוכל להתחיל לחלק אחוזים מהרווחים שלה, שנסקו בשנה האחרונה לשיאים חדשים; במידה והאישור יתקבל, ייתכן וחלוקת הדיבידנד תבוצע כבר לאחר פרסום התוצאות השנתיות בחודש הבא

איתן גרסטנפלד | (5)
נושאים בכתבה אל על משרד האוצר

אחרי שנהנתה בשנה האחרונה מרווחי שיא, הנהלת חברת התעופה אל על אל על 0.92%   מנהלת בימים אלו מגעים מול המדינה, להקדים את המועד בו תוכל לחזור ולחלק דיבידנד מהרווחים. זאת, לאחר שבמהלך משבר הקורונה התחייבה שלט לחלק דיבידנד עד סוף 2025, כחלק מתוכנית החילוץ שהוביל האוצר. במידה והיא תקבל את האישור, ייתכן וחלוקת הדיבידנד תבוצע כבר לאחר פרסום התוצאות השנתיות בחודש הבא.


במהלך משבר הקורונה, חתמה אל על על שורה של הסכמים מול המדינה שנועדו לחלץ אותה מהבור אליו נקלעה, בין היתר בעקבות ביטול וצמצום טיסותיה בשל התפשטות הנגיף. בין היתר, העניקה המדינה לחברה הלוואה וערבויות בהיקף גדול, כמו גם השקעה בחברה כחלק מגיוס הון שביצעה, אשר כלל גם את כניסתו של בעל השליטה, קני רוזנברג (49.5%). בתמורה, התחייבה החברה שלא לחלק דיבידנד לבעלי המניות עד סוף שנת 2025. אלא שמאז חלו תמורות משמעותיות, ובראשם רווחי השיא שרשמה החברה השנה, שהביאו את הנהלתה לבקש מהמדינה להקדים את מועד חלוקת הדיבידנד ממנו יהנה בעיקר בעל השליטה אבל גם בעלי המניות.


על פי ההערכות, המהלך אותו מקדמת הנהלת החברה, עשוי לצאת לפועל כבר בדוחות הקרובים, אותם היא צפויה לפרסם בעוד מספר חודשים. זאת כחלק ממערך הסכמים חדשים עליהם היא חתמה מול המדינה, וכוללים בין היתר את הפחתת ההשתתפות של המדינה בהוצאות הביטחון של החברה, שעומדת נכון להיום על 97.5%. הסכמים אלו, צפויים להימשך עוד מספר חודשים, אך ייתכן שחלקים מהם יחתמו לקראת פרסום הדוחות השנתיים של אל-על, ויאפשרו לה לחלק חלק מהקופה התופחת. עם זאת, לא מן הנמנע, שבשל עבודות המטה באוצר, החברה תקבל את האישורים רק בעוד מספר חודשים, כך שהכספים יישארו בקופתה גם לאחר פרסום הדוחות לשנת 2024. 


רווחי שיא וקופה תופחת

בחסות המלחמה נהנתה אל על משנה חלומית, בכל הקשור לביצועים העסקיים. ההכנסות שלה בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו ב-2.58 מיליארד דולר לעומת 1.82 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד, כאשר הרווח הנקי שלה בתקופה זו הסתכם ב-415 מיליון דולר. מה שהביא להצטברות של מוזמנים בהיקף של יותר מ-1 מיליארד דולר. בהתאם, ראתה החברה כיצד מנייתה מזנקת בשנה האחרונה בכ-145% לשווי שיא של כ-4.25 מיליארד שקל.


בראיון שקיימנו לאחרונה עם מנהלת החברה, דינה בן טל גננסיה, שגם הובילה את השינוי שעברה בשנים האחרונות, היא התייחסה לעבר וסיפקה גם תחזיות לגבי העתיד. "יש לנו אסטרטגיה מאוד ברורה של צמיחה בכמה רבדים ורגע לפני המלחמה היינו בהתאוששות והתייעלות גדולה בהתאם לתוכנית האסטרטגית. כשמסתכלים קדימה - המסר לשנה הבאה הוא שהיא תהיה מאוד מורכבת, ולא דווקא מבחינה כספית, מה שהופך לי את הבטן זה בעיקר הבטיחות והביטחון של הנוסעים שלנו. מבחינת שוק ההון, השינוי בתוצאות השנה נובע מכמה דברים ולא רק בשל המלחמה ויציאת החברות הזרות. הדבר הראשון זו ההתייעלות שראינו גם ב-2023. הדבר השני זה הגדלת קיבולת שעשינו, גם בעזרת השמשמת מטוסים מתקופת הקורונה, והדבר השלישי הוא פעילות המטען שמאוד תומכת בנו"." סיפרה בן טל גננסיה. 


"אל על הוכיחה בשנה המורכבת הזו שהיא יודעת לעשות את האיזון. ב-2024 גם חזרנו להיות רלוונטים עבור משקיעים מוסדיים, שעזבו אותנו כמעט לגמרי בקורונה, וגם משקיעים זרים נכנסו להשקעה. נכנסנו ברבעון האחרון למדד MSCI, נכנסו למדד 125, שהיינו מאוד קרובים להכינס אליו רגע לפני פרוץ המלחמה. עשינו השקעות חכמות לטווח ארוך. אל על תצא מהמלחמה חזקה ואני מקווה שגם המדינה. גם בהקשר של נאמנות לקוחות ולקוחות חדשים שהצטרפו. אנחנו רוצים ש-10% מההכנסות יגיעו ממקורות צד ג' ואנחנו עם יד על הדופק בנושא הזה. כל זה עומד על יחסי עבודה, כולל ניהול של 4 ועדי עובדים ושמירה על יחסים טובים", היא סיכמה.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    רוסלן 20/01/2025 18:54
    הגב לתגובה זו
    על מנת לשרת את כל תושבי המדינה.השבת תדאג לרווחיות החברה.
  • 3.
    בני 20/01/2025 16:26
    הגב לתגובה זו
    חברה שהייתה פסע מפשיטת רגל במהלך הקורונה וקבלה מהמדינה מאות מיליונים כדי להינצל מין הראוי שתחזיר למדינה במקום לחלק דיבדינדים.התנהלות עסקית חצופה.
  • למה לשקר 20/01/2025 17:27
    הגב לתגובה זו
    אל אל החזירו את ההלוואה שקיבלה מהמדינה בשנת 2022 אז למה לטנף ולשקר !
  • 2.
    חברה של נוכלים (ל"ת)
    Mike 20/01/2025 15:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מכשפה 20/01/2025 13:59
    הגב לתגובה זו
    היא גם ממש נראת ככה חיצונית
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.