בעולם נורמלי, זהב עולה הרבה יותר מפלדה. בעולם השעונים, פלדה יכולה לנצח את הזהב בנוקאאוט ולהפוך למניה האמיתית.

שוק השעונים המשומשים הוא אחד השווקים המיוחדים והמוזרים בעולם. אנשים מוכנים לשלם מיליונים תמורת שעונים בני 50 שהיו בינוניים לזמנם, רודפים אחרי שעונים משופשפים וישנים ומכורים לחתיכות מתכת שמדייקות במקרה הטוב הרבה פחות מהשעון שבטלפון הסלולרי שלנו.

ככלל, בניגוד לשוק המכוניות או הדירות, כל שעון "מתנהג" אחרת לאחר הרכישה. רוב השעונים (ואנחנו מדברים כאן רק על שוק שעוני היוקרה) מאבדים מערכם 20-50 אחוז מהרגע שקניתם אותם. ללא קשר לשאלה האם הם נענדו על היד או נשארו בקופסא במצב חדש לחלוטין. חלק קטן מהשעונים מצליח שלא לאבד ממחירו כחדש. כל עוד הם במצב טוב, וזה המדד היחיד, הם שומרים פחות או יותר על מחירם כחדשים. אחת הסיבות, ונרחיב עליה בהמשך, היא חברות השעונים שמחזיקות את השוק ״קצר״ ולא משחררות סחורה דווקא בשעונים בהם יש ביקוש רב. (לדוגמה, למרות שרולקס מצליחה למכור את כל מלאי השעונים שהיא מייצרת, היא החליטה לצמצם את הייצור על מנת ליצור ביקוש. ביקוש מלאכותי, אם תרצו)

מה שמעניין הוא שמרגע ירידת הערך בקנייה הראשונה, אין יותר ירידת ערך מחוייבת. שעון יד ראשונה במצב טוב, יעלה כמו שעון יד עשירית. כל עוד השעון מגיע בערכה מלאה (פול סט בעגת מומחי השעונים), עם תעודות מקוריות ובמצב טוב, אין שום חשיבות לשאלה כמה ידיים עבר השעון והאם הוא בן 5-8 או 20.

אבל כמו בכל עסק, יש גם את חדי הקרן. השעונים שמרגע שקניתם אותם, כל עוד אתם שומרים עליהם יפה, מתחיל לעלות ערכם בגרף בלתי נגמר. שלושה שעונים כאלה בולטים מעל כולם. לא במקרה, שלושתם של מותגים מובילים בעולם שעוני היוקרה. אחד של פטק פיליפ, שנחשבת חברת העל הבלתי מעורערת, אחד של חברת AP, אודמר פיגה, שנחשבת לסגניתה בצמרת, ואחד לרולקס שנחשבת.... למותג השעונים מספר אחת בעולם. אתם מוזמנים לקרוא את המשפט הזה שוב. מצד אחד פטק, חברת היוקרה הבלתי מעורערת, בעלת יכולות שענות שכמעט אין שניה לה, ומצד שני רולקס, מותג השעונים מספר אחת. אחת מייצרת כמה עשרות אלפי שעונים בשנה, השנייה, רולקס, קרוב למיליון.

• כלכלת בחירות - יאיר לפיד משחד את המורים כדי לקבל את הקול שלהם ושל ההורים בקלפי
• 3 הערות על שכר המורים וכמה מילים על הוועד
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השעון שרץ למעלה

חד הקרן הראשון הוא של חברת AP, אודמר פיגה בשפת הקודש, ולא במקרה, הדגם המוכר ביותר שלה. הרויאל אוק, במקרה הזה ג׳מבו אקסטרה ת'ין, העונה למספר הדגם: 15202ST.OO.1240ST.01

תרשמו טוב את המספר הזה, כי שוויו הוא כמו שוויה של מנייה כוכבת בנאסדק. אם תשימו את הידיים על השעון הזה, תקבלו חתיכת מתכת, עם מנגנון מאוד מרשים בתוכה שעולה כחדשה כ-20 אלף דולר, פלוס מינוס, ונסחרת היום בשוק סביב 40 אלף דולר, אם בכלל תמצאו אחד כזה משומש במצב טוב. אם מצאתם משומש, מומלץ לקנות אותו, כיוון שגרף השעון הזה רק ממשיך לעלות.

דייטונה – כל המוסיף גורע

השעון הבא, הוא אולי השעון המפורסם ביותר בעולם, הרולקס דייטונה. גרסת הכרונוגרף של חברת העל משוויץ היא השעון המבוקש ביותר בעולם, חד וחלק, נקודה. כל שעוני סדרת הדייטונה, היחידה של רולקס שכוללת סטופר בתוכה, הם מבוקשים. אבל בתוכם בולט מעל כולם:

דייטונה פלדה 116500 עם לוח לבן.

וכאן נכנסת האלכימיה. שעון הדייטונה 116500 עולה בחנות רשמית של רולקס כ-12 אלף דולר ורשימת ההמתנה לקנייתו כחדש אורכת כחמש שנים במקרה הטוב עד נצח במקרה הרע. לרולקס אגב לא משנה אם אתם מר כהן מפתח תקווה או הדוכס מווילס. רוצים דייטונה מפלדה ולוח לבן? כנסו לרשימה ותמתינו.

ומה עושים אם רוצים שעון כזה כאן ועכשיו? נכנסים לשוק היד השנייה, שוק לא פשוט בפני עצמו ולא מלא מדי בדגם המדויק הזה ומשלמים בערך פי שתיים.

מה שמדהים הוא שאותו שעון בדיוק מגיע בגירסה מזהב וגירסת ״טו-טון״ כלומר שילוב של זהב ופלדה. בעוד שערך הזהב בשעון לבדו הוא כ-3000 דולר (כשהפלדה עולה אולי אחד חלקי אלף) ניתן למצוא די בקלות את השעונים האלה, אם כחדשים ואם ביד שניה ואז המחיר כבר יורד למחיר שפוי הרבה יותר ונשאר שם. כלומר, לקחת שעון עשוי פלדה, הוספת לו זהב בעלות של אלפי דולרים והורדתם את מחירו משמעותית. אלכימיה לכל דבר.

הסיבה פשוטה, חברת רולקס ידועה במדיניות שלה לווסת את כמות השעונים בשוק. למעשה היא הפכה את הויסות הזה לאומנות, כשהיא משתמשת בתיאבון הבלתי נגמר של הלקוחות לדגמים מסוימים ובוחרת דווקא את הדגמים האלה לייצר בכמויות קטנות במיוחד ולעכב את המשלוחים לחנויות בצורה משמעותית. למשל, על כל 1,000 שעוני דייטונה משולבי זהב שיגיעו לשוק, יצא רק שעון אחד שעשוי כולו מפלדה. התוצאה: גם ביד ראשונה ובוודאי ביד שנייה, השוק רותח והלקוחות מתחרים על הזכות לרכוש שעון.

אגב, שלא במקרה לחד קרן כמו הדייטונה, שעון דומה של פול ניומן משנת 1968, נמכר ב-2017 תמורת 17.75 מיליון דולר, שיא של כל הזמנים לשעון יד במכירה פומבית. כיוון שרולקס מתכוונים על פי הדיווחים לצמצם עוד ועוד את המלאים, יתכן כי המחיר הזה עוד יראה כמו עסקת סוף שנה בתוך זמן לא ארוך.

רולקס דייטונה "טו-טון". קרדיט: שניידר שעונים רעננה

נאוטילוס לא צוללת

אנחנו עוברים לשעון השלישי, וכאן חברה קטנה אך משמעותית, פטק פיליפ. המלכה הבלתי מעורערת של עולם השענות, החברה שמובילה כמעט כל דירוג של חברות שענות. ואם אמרנו פטק, אמרנו נאוטילוס, הגביע הקדוש של החברה. מחיר המחירון של הדגם הכי פשוט וקלאסי, ללא קומפליקציות מיותרות הינו כ-25 אלף דולר די צנועים. מעט מאוד בשביל שעון שהוא אייקון ענק. אגב, ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, אספן שעונים ידוע, מחזיק כזה באוסף השעונים שלו.

והיום? אם תשיגו כזה, ופה באמת יש דגש משמעותי על אם, ובמיוחד על הדגם הספציפי שנקרא 5711/1A-010, עליו אנחנו מדברים, 55 אלף דולר עשוי להיות מחיר סביר ביותר. מרגיש לכם זול מדי ובא לכם דגם קצת יותר מורכב? לכו על הנאוטילוס כרונוגרף מדגם 5980 העשוי פלדה ותשלמו בין

 85 ל 125 אלף דולר. ומה אם תרצו קצת זהב על אותו השעון בדיוק? הבנתם נכון – תשלמו את אותו המחיר, ואף פחות. מסתבר שלערך הזהב אין ערך כשמדובר בשעון יד שניה, כאן מדבר השוק. והשוק אוהב שעון פלדה שפשוט כמעט ואין למצוא.

שוק שעוני היוקרה ביד שניה הוא שוק דינאמי ותנודתי מאוד ואינו נחשב כהשקעה "סולידית". כדי לרכוש בבטחה, כדאי קודם ללמוד ולהבין כיצד פועל השוק והאם הוא מתאים לכם.

רוצים ללמוד עוד על שעוני יוקרה? היכנסו למגזין השעונים של ישראל – WatchGuru