הירשמו
  1. ראשי
  2. תקשורת ומדיה

"רמאי, שרץ, תולעת": שפטל התפוצץ - ויפצה מאזין שלו ב'רדיו ללא הפסקה'

העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגיש המגיש הפרובוקטיבי, על חיובו לפצות מאזין ב-75 אלף ש' בגין לשון הרע של מאזין, וב-30 אלף ש' הוצאות משפט
לילך דניאל, אתר תקדין | (1)
נושאים בכתבה יורם שפטל רדיו ללא הפסקה

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגיש עו"ד יורם שפטל על חיובו לפצות ב-75 אלף שקל מאזין שעלה לשידור בתכנית שלו ברדיו ללא הפסקה, בגין דברי לשון הרע שאמר נגדו. כך מפרסם היום (יום א') אתר תקדין.

בית המשפט קבע עוד כי הבקשה אינה מגלה הצדקה לדיון "בגלגול שלישי" שכן אינה חורגת מהמחלוקת הנקודתית בין הצדדים ואינה מגלה סוגיה עקרונית שיש לדון בה שוב. כמו כן, אין ספק שמדובר בדברי לשון הרע שלא ניתן להחיל עליהם את הגנות "הבעת הדעה" או "תום הלב".

* לכתבות נוספות באתר תקדין - לחצו כאן

עו"ד שפטל עורך ומגיש מזה שנים תכניות ברדיו ללא הפסקה 103FM, במסגרתן הוא מנהל דיונים עם מאזינים בנושאי אקטואליה ופוליטיקה. בתכנית ששודרה בספטמבר 2009 עלה לשידור אמנון הולצמן שניהל ויכוח סוער עם שפטל ויכוח באשר לסוגיות פוליטיות והיסטוריות שונות הקשורות במאורעות תרפ"ט ובהסכמי אוסלו. בין היתר אמר המאזין הולצמן כי ברוב התכניות נוהג שפטל לשכתב את ההיסטוריה. "שקר שני שלך באותה התכנית כדי להצדיק את המנטרה השקרית שלך", אמר הולצמן, "בפרעות בחברון אתה שוכח לציין, שנהרגו בדיוק אותו מספר ערבים כמו שנהרג מספר יהודים. היו, היה טבח מ-2 הצדדים".

בתכנית הבאה שהגיש, התייחס שפטל במונולוג הפתיחה למשיב ובין היתר כינה אותו "חצוף", "בריון לשוני", "רמאי פתולוגי" ו"פנאט שמאלי קיצוני" וטען כי זה פועל בשליחות האויב הערבי ו"מקדיש את כל חייו לשקרים ורמייה כלפי עמו".

"זירה להחלפת מהלומות מילוליות"

בהמשך התכנית התייחס שפטל למשיב במסגרת שיחה עם מאזינה אחרת שעלתה לשידור וכינה אותו "שרץ" ו"תולעת" וטען כי "היה משתתף בפעולות טרור עם הערבים". כל זאת, מבלי שהמשיב היה חלק מהתכנית ומבלי שניתנה לו זכות תגובה כלשהי.

בעקבות כך, שלח הולצמן מכתב התראה לשפטל בו קבל על הדברים שאמר עליו ודרש התנצלות, אולם במקום התנצלות קיבל מכתב בו הוסיף שפטל וכינה אותו "יודו-קוויזלינג" תוך השוואתו לראש ממשלת נורבגיה ששיתף פעולה עם הנאצים. בגין דברים אלה הגיש המשיב תביעת לשון הרע נגד שפטל לבית משפט השלום, ואילו שפטל מצידו הגיש תביעה שכנגד בגין הדברים שנאמרו על ידי המשיב במסגרת התוכנית בה עלה לשידור.

בית משפט השלום דחה את 2 התביעות, תוך שקבע כי הדברים שנאמרו על ידי שפטל היו בגדר "הבעת דעה" על התנהגות המאזין בקשר לעניין ציבורי, או על אופיו, מעשיו ודעותיו של המאזין כחלק מהמחלוקת האידיאולוגית העצומה בין הצדדים. אשר לשימוש בכינויים "רמאי בזוי", "שקרן פתולוגי" או "שרץ", סבר בית המשפט כי אלו אינם מהווים לשון הרע שכן נאמרו במסגרת תוכנית הידועה כ"זירה להחלפת מהלומות מילוליות", ומאופיינת בהשתלחויות במאזינים העולים לשידור.

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

על כך, הגישו הצדדים ערעורים הדדיים לבית המשפט המחוזי, אשר קיבל את ערעור המאזין וחייב את שפטל לפצותו ב-75 אלף שקל בקבעו כי הדברים שאמר היו בגדר לשון הרע. בתוך כך, הבחין בית המשפט בין הכינויים הפוגעניים בהם השתמש שפטל לבין המחלוקת העובדתית-היסטורית שבין הצדדים וקבע כי אין זה מתפקידו להכריע בה וממילא אין לה משמעות לעניין. אשר ליתר הביטויים, ביניהם "רמאי", "בזוי", "מתועב" ו"שרץ" - נקבע כי הם מהווים לשון הרע.

"רמאי מתועב" שעלה לשידור "בשליחותו האויב הערבי" - זה לשון הרע

שופט העליון צבי זילברטל דחה את בקשת רשות הערעור. לגופו של עניין, סבר השופט זילברטל כי ספק רב אם חלה במקרה זה הגנת חוק איסור לשון הרע, העוסקת במקרים בהם הפרסום נעשה כדי "לגנות או להכחיש לשון הרע שפורסמה קודם לכן". לדעת השופט, ספק רב אם ניתן לראות בדברי המשיב בתכנית בה עלה לשידור כלשון הרע, וגם אם כן, ההגנה אינה חלה באופן אוטומטי על כל תגובה באשר היא.

השופט זילברטל הוסיף כי הביטויים שבהם השתמש עו"ד שפטל בתכנית השנייה אינם בגדר "גינוי" או "הכחשה" גרידא, אלא הרבה מעבר לדרוש לצורך כך ועלו בבחינת הכפשה לכל דבר. מעבר לדרוש, ציין בית המשפט כי אין ממש בטענותיו של שפטל לפיהן טעה בית המשפט המחוזי כשקבע שלמחלוקת העובדתית-היסטורית בין הצדדים אין משמעות מכרעת, שכן קביעה זו נעשתה לצורך ההבחנה שבין ההתבטאויות שנעשו בגדרה של המחלוקת לבין ביטויים אחרים כגון "בזוי" ו"שרץ".

כמו כן, לא יכול להיות ספק שהתבטאות במילים כמו "רמאי מתועב" שעלה לשידור "בשליחותו ובשירותו של האויב הערבי", ו"שכל ימיו וכל חייו מוקדשים לשקרים ורמייה כלפי עמו בשירות הרוצחים הערבים" היא בגדר לשון הרע, במובחן מ"גידוף סתם" או מהבעת ביקורת על עמדות ודעות הצד השני, ונחזית על פניה כקביעת עובדה. לפיכך, הצגה זו של הדברים, שלא נטענה ולא הוכחה לגביה טענת "אמת דיברתי", אינה חלק מוויכוח לגבי האמת ההיסטורית ואינה הבעת דעה בתום לב.

* לכתבות נוספות באתר תקדין - לחצו כאן

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נציג השפויים 27/03/2014 13:10
    הגב לתגובה זו
    יורם שפטל עדיין לא דימה את אנשי השמאל לעכברים. הוא עוד יעשה זאת. האם תחנת רדיו ללא הפסקה תיקח אחריות אם יקרה רצח על רקע פוליטי בעיקבות שלילת זכותם של אנשי שמאל להחזיק בדעות שונות משלו? אם יקרה רצח ראו עצמכם כאחראים לכך!

כמה ירוויח אלמוג בוקר בחדשות 12 ומי הם העיתונאים עם השכר הגבוה ביותר?

הכתב הדהים כאשר הודיע על עזיבה לערוץ המתחרה, שם מרוויחים הטאלנטים בין 1.5-2 מיליון שקל בשנה. ההערכה היא ששכרו של אלמוג, שיחליף את תמיר סטיינמן, יהיה נמוך יותר; וגם - כמה מרוויח עמית סגל בשנה?
איציק יצחקי |
נושאים בכתבה אלמוג בוקר החדשות 12 חדשות 13 יונית לוי עמית סגל ערוץ 12
העיתונאי אלמוג בוקר הפך לאחד הפרצופים המוכרים בחדשות 13 גם בזכות הסיקור הצמוד ביום שפרצה המלחמה. הפופולריות שלו גברה בהדרגה בתשעת החודשים מא המלחמה והוא ממנף את זה לשדרוג בשכר. אלמוג יעבור למתחרה - חדשות 12, שהיא סוג של מונופול בשוק - מונופול שמפחדים לגעת בו מכיוון שזו תקשורת וחדשות עם פרשנים ועיתונאים חזקים והחיצים יופנו כלפי הרגולטור שיעיז להגיד שמדובר במונופול או שינסה ליצור תחרות הוגנת. חדשות 12 שייכת לקשת שהיא עצמה גם סוג של מונופול, שמחזיקה גם באתר מאקו ואתר N12. קשת נהנית מהקריסה של רשת ובמיוחד חדשות 13, כשבשוק אומרים כבר מעל לשנה שקשת היא זו שמחזיקה את רשת. היא לא מקבלת חלק מהמפרסמים כדי שיעברו לרשת, כדי ליצור מצב שיש תחרות.

קשת היא מונופול

בפועל, ההכנסות של קשת שנשלטת על ידי דודי ורטהיים, הבעלים של קוקה קולה בישראל ובנק מזרחי טפחות, גדולות פי 4-5 לפחות מרשת וגדולות מכל ההכנסות של ערוצי הטלוויזיה גם יחד. העוצמה והכוח נובעים גם מערוץ חדשות חזק וגם מרצועות הבידור הטובות של קשת לעומת המתחרים. ערוץ 13 (רשת) סובל פעמיים - גם מהתחזקות ערוץ 14 שנתפס כאתר הימני היחיד וגם מזה שהוא נחשב "אותו הדבר" וסוג של ניסיון העתקה לא מוצלח של קשת. במקביל למינוי של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חברת חדשות 13 העיתונאים חששו משינוי הקו המערכתי של החדשות שנתפס בדומה לחדשות 12 כאנטי ביבי עם אג'נדה של שמאל-מרכז. במקביל הועזב רביב דרוקר והחלו עזיבות. ספי עובדיה עזב, וכעת אלמוג בוקר. ספי עובדיה עזב לתוכנית "עובדה" של אילנה דיין, גם היא מבית קשת. ההערכות בשוק מדברות על עלות שכר של בין 700 ל-800 אלף שקל לשנה לעובדיה. המעבר של עובדיה הוא עוד נקודה של כוח עבור ערוץ 12. הוא מתחיל להעביר לשורותיו טאלנטים ונראה כי הוא לא מפספס הזדמנויות. כעת, מעניין יהיה לראות האם ערוץ 13 יגיב - וכיצד ומה תהיה ההשפעה של שוק ההעברות החדש בתקשורת על ערוץ 14 (לאחרונה, אחרי שהכריז על מעבר לערוץ 13, ערוץ 14 סיכם על הישארותו של שרון גל).

בוקר, כתב הדרום של הערוץ, שנחשב לעיתונאי מוערך, אמור להחליף את תמיר סטיינמן שעזב לאחרונה את תפקידו. ההערכות הן ששכרו ינוע בין 800 אלף שקל למיליון שקל בשנה.

עמית סגל  מעל 3 מיליון שקל בשנה; יונית לוי כ-2 מיליון שקל

הטאלנטים בחדשות 12 מרוויחים נהדר. על פי ההערכות שכרם מבטא עלות מעביד של בין 1.5 ל-2 מיליון שקל בשנה. כך מרוויחה גם יונית לוי, וכמוה דני קושמרו, אמנון אברמוביץ', עמית סגל ועוד. סגל נחשב לעיתונאי המרוויח בישראל, כשההערכות מדברות על הכנסות של  מעל 3 מיליון שקל בשנה, כשבתוכן גם הכנסות מהספר המצליח וסדרת ההרצאות שהוא מעביר וכן כתיבת טור בידיעות אחרונות.  
 אלמוג בוקר - שכר של כמיליון שקל 
בפוסט שפרסם ברשתות החברתיות כתב בוקר: "אני יוצא לדרך חדשה. אני יוצא לדרך חדשה אבל בוחר להמשיך באותה נקודה במפה. העוטף. הדרום. זה הבית שלי. ובימים אלה כשאנחנו נלחמים על קיומנו, אין מבחינתי תפקיד חשוב יותר מלהיות הקול של התושבים. בעוטף. בדרום. אחרי 17 שנים אני עוזב את חדשות 13 ועובר לשמש ככתב וכפרשן הדרום של חדשות 12 ופרשן אולפן שישי. קשה לעזוב מקום שגדלת וצמחת בו". הוא מציין כי "הקלישאה אומרת שמקום עבודה הוא בית, אבל בשנה האחרונה כשאיבדתי את הבית האמיתי שלי, הפיזי שלי, – חדשות 13 היתה עבורי עוגן. חדשות 13 עכשיו ובעבר חדשות 10 היו בשבילי כמו משפחה. וזה קשה לעזוב. תמיד, בטח בימים אלה. זאת הייתה החלטה קשה, אולי הקשה ביותר שקיבלתי בחיי המקצועיים, אבל החלטתי שהגיע הזמן ללכת לאתגר חדש, כזה שיאפשר לי לעלות עוד מדרגה בהגשמה העצמית ובפעילות להצבת הדרום בצמרת סדר היום הציבורי, גם בימים שאינם מלחמה. כשכל החטופות והחטופים יחזרו הביתה". לסיום כתב כי "אני רוצה לבקש סליחה וגם לומר תודה.  סליחה מהחברים שאני כל כך אוהב ונמצאים בימים אלה במאבק חשוב מאוד. סליחה שאני עוזב. סליחה שאני עוזב עכשיו. אני נפרד מנבחרת של עיתונאים משובחים שהיו לי הכבוד והזכות לעבוד לצידם. אחרי אינספור מאבקים שעברנו יחד, במאבק הזה, החשוב מכולם, אני עדיין איתכם, גם אם מבחוץ. תודה שעמדתם מאחורי גם כשטעיתי, שהייתם שם בשבילי בכל הסלמה בעוטף, ובעיקר על כך שתמיד נתתם לי את המקום להגשים את הייעוד שלי, את הסיבה שבחרתי במקצוע החשוב הזה, להיות שליח של האזור הכי חשוב (מבחינתי) ויחד, לא פעם הצבנו את הדרום בכלל ואת העוטף בפרט בצמרת סדר היום. תודה על כך שאפשרתם לי לצעוק את שעל ליבם של תושבי העוטף היקרים לליבי. לליבנו. תודה וסליחה".  
פטריק דרהי
צילום: ויקיפדיה

דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"

דרהי ביקש את רשות התחרות לבדוק שת"פ שיכול להגיע עד כדי רכישה - רשות התחרות אישרה את המהלך; וכמה שווים האתרים?

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי כיכר השבת סרוגים

איש העסקים פטריק דרהי קיבל לאחרונה את אישור רשות התחרות לשיתוף פעולה עם שניים מאתרי החדשות הבולטים במגזרים הדתי והחרדי "כיכר השבת" ו"סרוגים". לפי ההערכות, מדובר במהלך אסטרטגי שעשוי להתפתח לרכישה מלאה בעתיד, כאשר שווי האתרים מוערך בכ-45 עד 50 מיליון שקל. העסקה בוצעה באמצעות חברת נקסט ויז'ון מדיה, שנמצאת בבעלות עקיפה של דרהי.

אתרי "כיכר השבת" ו"סרוגים" פונים לקהלים מובהקים: הראשון נחשב לפופולרי במיוחד במגזר החרדי, והשני לציבור הציוני־דתי. שני האתרים הוקמו לפני למעלה מעשור ונחשבים לבעלי נוכחות דיגיטלית בולטת.

דרהי, שמחזיק כיום גם בערוץ החדשות i24NEWS, לצד החזקה בהוט, השיק בשנה שעברה מהדורה בעברית לערוץ i24NEWS תוך שהוא מגייס אליה שדרים ומגישים מערוצים אחרים. במקביל, דרהי מנסה מזה חודשים למכור את HOT,  חברת התקשורת שבאמצעותה נכנס לישראל לפני שנים. לצורך כך נשכרו בנקי השקעות בינלאומיים, בהם רוטשילד ו-UBS. לפי הערכות, התמורה הנדרשת עומדת על בין 6 ל-8 מיליארד שקל.


בנוסף לפעילותו בתחום התקשורת, דרהי השלים לאחרונה את רכישת פרויקט הנדל"ן מנדרין אוריינטל בתל אביב, מגדלי הדולפינריום לשעבר, תמורת סכום מוערך של כ-900 מיליון שקל. מדובר ברכישה שבוצעה באמצעות חברת הרב קוק נווה צדק שבשליטתו, אשר קיבלה לידיה כ-94% ממניות חברת סיגייט המחזיקה בפרויקט.