עיצומים בסך חצי מיליון שקל על חברת ברק לשם פיננסים ובעלי השליטה
חברת ברק לשם פיננסים היא חברה פרטית אשר נוסדה על ידי ברק וגרדי, המשמשים בה כנושאי משרה ועוסקת בתחומי ההשקעות, הביטוח, הפיננסים, הנדל"ן והמשכנתאות, והיא חלק מקבוצת "ברק פיננסים". ברק וגרדי מחזיקים בקבוצה בחלקים שווים (50%). החל משנת 2019 החלה החברה להציע ניירות ערך ולגייס כספים מהציבור, כשהיא כוללת בפרסומיה השונים מידע החורג ממגדר חריג הפרסום הכללי שבסעיף 15א(א)(4) לחוק ניירות ערך. בפרסומים אלה נמסרו לציבור נתוני תשואות שנאסרו במפורש בחוק. כמו כן ביצעו החברה ובעלי השליטה מכירה למעל 35 משקיעים, ללא תשקיף, האסורה לפי סעיף 15א(א)(1) לחוק.
במסגרת ההסדר הודו החברה, ברק וגרדי, בביצוע שש הפרות מנהליות של הצעה ומכירה של ניירות ערך ללא תשקיף. ההפרות התרחשו בין השנים 2019-2023.
בגין אלו הוטל על החברה עיצום כספי בסך של 300,000 שקל, עיצום על תנאי בסך 450,000 שקל, וכן נדרשה החברה לנקוט צעדים למניעת הישנות ההפרה. על יוסי ברק וקובי גרדי - על כל אחד מהם הוטל עיצום כספי בסף 100,000 שקל ועיצום כספי על תנאי בסך זהה. סה"כ הוטל על החברה ובעלי השליטה עיצום כספי כולל בסך של חצי מיליון שקל.
על פי הסדר האכיפה שנכרת בין הצדדים, בין השנים 2019 – 2023 הציעה החברה ניירות ערך לציבור, תוך אי עמידה בתנאי הפטור הקבועים בסעיפים 15א(א)(1) ו- 15א(א)(4). בשנת 2019 החלה החברה לגייס כספים מהציבור, תחילה תוך פניה רק למי שנמנה כלקוח הקבוצה, ומשנת 2000 ואילך גם לציבור הרחב שאינו נמנה על לקוחות הקבוצה. גיוס הכספים מהציבור נועד לצורך הרחבת פעילות הקבוצה ולמימון רכישת תיקי ביטוח מסוכני ביטוח ומיזוגם לתוך פעילות הקבוצה, וכן לצורך גיוס כספים לחברת בת, קרן השקעות בשם "נדלהון", העוסקת בביצוע השקעות בפרויקטים של פינוי ובינוי. במסגרת שיווק ההשקעות וגיוס הכספים מהציבור נעזרה החברה, בין היתר, בחברת ייעוץ חיצונית כדי שתקדם את פעילות השיווק והמכירה של ההשקעות הכספיות, וכן העסיקה משווקים שכירים שעסקו בפעילות השיווק וגיוס המשקיעים.
החברה ובעלי השליטה הודו, כאמור, במסגרת ההסדר, בביצוע שש הפרות של סעיף 15 לחוק ניירות ערך, בכך שפרסומים שונים של החברה במדיה החברתית, כללו נתונים שאינם כלליים, בהם ציינו תשואות עתידיות להשקעה. פרסומים אלה הופיעו באתר האינטרנט של החברה, בפייסבוק של גרדי, בפרסומים בעיתונות ובמצגות וחוברות מידע של החברה, בכך ביצעו הפרות של הצעה לציבור ללא תשקיף. בשנת 2020 ביצעו החברה ובעלי השליטה גם הפרה של מכירה למעל 35 משקיעים ללא תשקיף בניגוד להוראות החוק.
- חשבתם להוריש ישר לנכדים? הנה הסיכונים
- גייס 25 מיליון שקל על טיטולים ובמפרים ויסיים בכלא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מברק פיננסים נמסר בתגובה: "קבוצת ברק פיננסים מברכת על החלטת רשות ניירות ערך לסיים את הליך הבדיקה בעניינה בהסדר מנהלי מוסכם. אנו מעריכים את עבודת הרשות, שהוכיחה כי למעט ליקוי מנהלי בהצעת השקעה ליותר ניצעים (מתעניינים) מכפי שמתיר החוק, ובתקלה פרסומית, לא נמצא כל דופי בהתנהלות החברה, ולא עלתה אף טענה על פגיעה, ולו הקלה ביותר, במשקיעי הקבוצה מאז תחילת פעילות הקרנות לפני יותר מעשור.
רשות ניירות ערך בחנה באופן מקיף את הדוחות הכספיים, חשבונות הבנק של הקרנות ושל החברה, כמו גם את תקינות התשלומים למשקיעים מתחילת פעילות הקרנות לפני כעשור. בבדיקה התגלו ליקויים מנהליים בלבד הנוגעים להצעת השקעות ליותר מ-35 מתעניינים, ולפרסום נתוני תשואות עתידיות בקרנות ההשקעה ספיר ונדלהון, שנבעו מתקלה פרסומית. אנו מאמצים כעת נוהל אכיפה פנימי מחמיר כדי למנוע הישנות מקרים כאלה בעתיד.
- 6.יעל חשטא 12/06/2025 18:47הגב לתגובה זומשקיעה בברק פיננסים כבר 4 שנים ומרגישה שקט נפשי וביטחון לאורך כל הדרך.שירות מקצועי שקיפות מלאה ותמיד זמינים כשצריך.ממליצה בחום!
- 5.סוזי בן סימון 10/06/2025 09:57הגב לתגובה זוהגעתי לברק פיננסים לפני 5 שנים סקפטית מאוד ולא האמנתי למה שסיפרו לי החלטתי ללכת בעצמי לבדוק הגעתי לפגישה ישבתי מול יועץ קיבלתי את כל המידע והם היו ממש שקופים איתי אפילו יוסי הבעלים היה נוכח בפגישה ומאז עברו 5 שנים אני מרוצה ושמחה להיות חלק מקבוצת המשקיעים שלהם
- 4.אדיר 09/06/2025 16:48הגב לתגובה זולפני 5 חודשים הייתי שם בעצמי במשרדי החברה. הוצגו בפניי כל הזדמנויות ההשקעה וכמו בכל השקעה גם הוצגו הסיכונים.אני בוחר לפרגן על השקיפות בתהליך ואני התרשמתי לטובה ואני בחרתי כן להשקיע בחברה ואני מאוד מרוצה.זה שהחברה בוחרת להגיב באופן אחראי ולשפר את עצמה רק מעידה על עוצמתה וגדולתה.אני מציע ללכת לראות בעיניים. בהצלחה.
- 3.אביעד רמות 16/01/2025 15:19הגב לתגובה זולברוח כמו מאש
- 2.פתחו עיניים בדקו לעומק השקעתכם (ל"ת)דניאל 05/05/2024 18:39הגב לתגובה זו
- 1.אבוקסיס יוסף 05/05/2024 15:34הגב לתגובה זוברק פיננסים לא הוגנים זה פשוט מרמה והפרת אמון הלקוח באדם שהוא איש אמון של הלקוח

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
