עורך דין עזר ללקוח להתחמק מתשלום מס של מיליוני דולרים - רשות המסים תפסה את התרמית
עורך דין מוכר ולקוחו חשודים בהתחמקות מתשלום מס של מיליוני דולרים באמצעות יצירת נאמנות פיקטיבית. רשות המסים עצרה אמש את ארי פערל, תושב קרית יערים ובעליה של חברה לריפוד מכוניות, בחשד לביצוע עבירות מס. על פי החשד, פערל ועורך דינו החשוד גם כן בפרשה, ניסו להתחמק מתשלום מס בסך של מיליוני דולרים באמצעות יצירת נאמנות פיקטיבית ודיווח על הסכם נאמנות כוזב.
נאמנות היא מנגנון משפטי מיוחד לפיה בעל הזכויות בחשבון הנאמנות אינו שולט בחשבון. הוא הנהנה בחשבון אבל החשבון מנוהל בנאמנות על ידי אדם אחר - נאמן, לרוב עורך דין.
אמש נחקרו פערל ועורך דינו, לצד מעורבים נוספים בפרשה, ובוצעו חיפושים בביתו של החשוד המרכזי, בהם נתפסו מסמכים וחומרי מחשב. היום הובא החשוד המרכזי בפני שופט בית משפט השלום בתל אביב ושוחרר בתנאים מגבילים.
על פי החשד, בשנת 2016 פנה עורך הדין החשוד בפרשה בשמו של החשוד המרכזי למשרד פקיד שומה ת"א 3 בטענה כי יש לפתור את לקוחו מחבות מס בגין הכנסות מסוימות, מכיוון שאותן הכנסות מקורן בחשבון נאמנות שהקים אביו של הלקוח, שנפטר בשנת 2018, על שם הלקוח, בני משפחתו ומטרות צדקה שונות. בדיווח של עורך הדין נטען כי מקור הכספים בנאמנות הינו בהכנסות שאינן חייבות במס בישראל וכי לקוחו עלה לארץ בשנת 2007.
- בעל עסק שהעלים הכנסות במיליונים ירצה עבודות שירות
- העלים מס וברח מהארץ - אחרי מעקב, אותר והוסגר לארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר דיוני שומה שהתקיימו בפקיד שומה ירושלים 1 וחקירה סמויה שבוצעה בפקיד שומה חקירות ת"א עלה החשד כי העובדות שנמסרו לפקיד שומה ת"א 3 היו כוזבות או חצאי אמת. מהחקירה עולה כי פערל הינו תושב הארץ מזה שנים רבות וכי הנאמנות המדוברת לא הייתה קיימת כלל טרם ההסדר שהושג במרמה בשנת 2016 ולכן ההכנסות ממנה חייבות, לכאורה, במס.
בבקשת המעצר נטען כי ממצאי החקירה הסמויה ביחידה החוקרת העלו כי מדובר במצג שווא של עורך הדין הנאמן וחשוד. החשוד הינו תושב ישראל מזה שנים רבות ולא הייתה קיימת כלל נאמנות טרם ההסדר שהושג במרמה בשנת 2016
על פי הבקשה מדובר בחשד לתרמית וכן כי חומרי החקירה וגרסתו של החשוד תומכים בעובדה כי לא הייתה כלל נאמנות טרם ההסכם שהושג במרמה בשנת 2016 וכי העובדות אשר נמסרו לפקיד השומה ערב ההסכם היו כוזבות או חצאי אמת.
- 1.YL 28/02/2023 21:32הגב לתגובה זוכולנו מכירים אותו ו אם הוא יכתוב ספר.... ושמות לא היה צורך לגבות מה מהאזרחים כמה שנים טובות
המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
