גילעד אלטשולר
צילום: תמר מצפי
ראיון

"עסקת אלטשולר-פסגות תיצור ניגוד אינטרסים מאיפה שלא תסתכל על זה"

"אני בספק שיגיע מימון מחו"ל לעסקה, ובארץ הבנקים מפיצים מוצרים של אלטשולר והמוסדיים מתחרים בו - מי יתחרה בך כשהוא קונה את החוב שלך?": הראל פרימק מצדק פיננסי מותח ביקורת על המיזוג ומתריע מפני הריכוזיות שיצור, בגמל - אבל לא רק
איתי פת-יה | (13)

"הרבה פעמים כשרשות התחרות עושה דוח או בדיקה היא מגדירה מהו השוק – האם מדובר בשוק הקוסמטיקה בכללותו או בשוק הבשמים הוורודים, למשל. גם בתוך שוק החלב יש את שוק הגבינות, שהוא נחשב תת שוק אבל הוא שוק בפני עצמו. אני אולי מגחיך את זה, אבל העיקרון זהה: לבחון את הדברים רק בפריזמה רחבה כמו שנעשה במכירה של פעילות החיסכון לטווח בינוני וארוך של פסגות ל אלטשולר שחם גמל , שאושרה על ידי המפקח על שוק ההון משה ברקת והמפקחת על התחרות מיכל הלפרין, זה לא נכון. צריך להסתכל בנפרד על שוק קופות הגמל כי הוא מובחן. זה ממש לא פנסיה וזה לא ביטוח מנהלים וגם לא קרן השתלמות מבחינת הניודים והיקף הכספים. אם היו מסתכלים על היקף פעילות הגמל שיווצר היו אומרים 'יש פה ריכוזיות'".

את הדברים האלה אומר בשיחה עם ביזפורטל ד"ר הראל פרימק מעמותת צדק פיננסי, שפנתה לרשות שוק ההון ורשות התחרות לצד ארגון לובי 99 בבקשה לדחות את המיזוג בין אלטשולר שחם  בשליטת גילעד אלטשולר וקלמן שחם לפסגות, או להציב לו תנאים. כפי שכתבנו גם בביזפורטל, אמנם הנתח של אלטשולר אחרי העסקה בתחום הגמל והפנסיה יחדיו לא יעבור את רף ה-15% (ועל כך מסתכלים ברשות התחרות) אחרי שיממש חלק מהנכסים שיקלוט לתוכו, מבחינת מוצר הגמל, אלטשולר יחזיקו בנתח שוק של 42%, בפער גדול לעומת הבאים אחריו – מיטב דש עם 10%.

"זה עניין חשוב – אבל בעיני הוא השלישי בחשיבותו, ענף הגמל הוא תחרותי והחוסכים יכולים להתנייד בו. יש עוד בעיות במיזוג הזה", מוסיף פרימק, שמפרט על ההיבטים הבעייתים לשיטתו במימון העסקה. "יש פה ניגודי עניינים מובנים במימון העסקה. ההון העצמי ושווי המזומנים של אלטשולר (סך אמצעים נזילים בניכוי דיבידנד: 159 מיליון שקל, נכון לדוחות הרבעון השלישי של 2020 – א.פ) לא מגיעים לעלות שיצטרכו לשלם על פסגות (910 מיליון שקל – א.פ).

"זה אומר שהוא צריך לקחת כסף ממישהו. ממי הוא ייקח? דרך אחת זה להנפיק עוד מניות בבורסה, וזה כנראה לא יקרה. אז הוא ילך ויגייס חוב, סחיר או לא סחיר. ומי ילווה לו? אם יבוא לווה מחו"ל אז בסדר, אבל תסתכל על רקפת רוסק עמינח ואריק פינטו (מנכ"לי לאומי -0.33% ו פועלים 0.57% , בהתאמה – א.פ), הם פרשו וציידי הראשים מוול סטריט לא הגיעו להרצל לילנבלום לחטוף אותם. מה אני רוצה לומר? שהביצה שלנו מאד מקומית. אני לא יודע עד כמה אלטשולר יצליח להרים הלוואות של מאות מיליונים מחו"ל, שבדויטשה בנק למשל יעמידו לו מימון. אז למי הוא ילך? לבנקים או למוסדיים המקומיים. נזכיר שהבנקים הם המפיצים של המוצרים הפיננסים של אלטשולר והמוסדיים הם המתחרים שלו".

אז בעצם תהיה לנו פה מעין רגרסייה דה-פקטו של רפורמת בכר שהפרידה את פעילות הגמל מהבנקים, או ויסות 2 כשהפעם הבנקים מפנים לקוחות במקום למניות שלהם, למוצרים של אלטשולר, שיש להם אינטרס שימשיך לשגשג ולא יפול כי הם מחזיקים בחוב שלו?

"לגמרי. אם הוא ינפיק מניות והמוסדיים יקנו, אז בכלל שלא נדע. אם הוא מנפיק חוב או מגייס מהבנקים המקומיים, אז אין מקום שאתה נוגע שבו אין ניגוד אינטרסים - או בתוך שוק החיסכון אם הוא מגייס מהמוסדיים, או מול הבנקים".

לא יכול להיות שבאלטשולר יביאו כסף מהבית או מאנשי עסקים פרטיים בחו"ל?

"לא בדקנו אצל גילעד אלטשולר בכספת. גם אם אלטשולר החברה מוכרת את פעילות התיקים של פסגות היא עדיין צריכה 600 מיליון שקל, וכאמור יש להם 160 מיליון בערך. רוב האנשים לא מחביאים עוד 400 מיליון שקל באופן פרטי כשיש לך חברה בע"מ. יכול להיות שיבוא דוד עשיר בלתי קשור, איזה ג'יימס פאקר כזה שיגיד 'בוא קח צ'ק', אבל אנחנו מדברים על תרחישים סבירים. תראה מה עשה שלמה אליהו (בעלי מגדל ביטוח 2.17% – א.פ), הוא הנפיק חוב פרטי ממוסדיים אחרים. מי יתחרה בך כשהוא קונה את החוב שלך?".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

היה מתעניין ישראלי בפסגות - רון ויסברג שיחד עם קרן אמטרסט ניהלו מו"מ לרכישה, וראינו כבר שגם למשקיעים זרים ניתן אישור להחזיק בגוף מוסדי כש הפניקס 1.96% נמכרה לסנטרברידג' וגלאטין פוינט. ובכל זאת, יכול להיות שברשות התחרות חששו שלא יימצא קונה לפסגות?

"אני לא יודע, אבל גם אם לא היה רוכש בסוף, אפשר למכור את המניות בבורסה. זה מה שקורה הרבה פעמים כשבעלי שליטה מתבכיינים שהם לא מוצאים רוכש בפרמיות שהם ביקשו".

ואז הם יהפכו להיות כמו כלל עסקי ביטוח 0.51% - חברת ביטוח ללא בעל שליטה. עד עכשיו למשל העמיתים של כלל נפגעו מזה או שלא היה לדבר השפעה עליהם?

"לא באופן ישיר. המשטר הזה חדש בישראל, ובינתיים משרד המשפטים פועלים לתיקון חוק החברות. זה יצור חדש שצריך לבחון ולמשטר. אם תסתכל על ארצות הברית תראה שרוב החברות הן בלי בעל שליטה - או שנמאס מתישהו או שעושים אקזיט, או שאתה גדל והאחזקות שלך מדוללות. שליטה היא לא דבר שניתן בהכרח לשמר. הדוגמאות שאנחנו מכירים מביל גייטס הן היוצאות מהכלל. בעלי שליטה מדללים בדרך כלל ועדיין נשארים עשירים.

"אבל מה האינטרס של זהבית כהן (מנהלת קרן אייפקס בישראל, בעלת השליטה בפסגות – א.פ)? אני מניח שהיא חוששת שהציבור יתמחר את פסגות בפחות ממה שהם רצו. דעתי האישית היא שמישהו קונה נכס במיליארד שקל נכס שמנהל 60 מיליארד, ומגיע ככה מינוף של 1:60 הרבה פעמים בלב העסקה לא עומד הערך הכלכלי נטו או השאלה אם זו חברה פיננסית או יצרנית גרבים. אני חושב שמי שמנהל הרבה כסף מסתכל על טובות ההנאה שיפיק מהסיפור הזה".

אז מי כן יכול היה לקנות את פסגות בלי שתיווצר בעיה מבחינת הריכוזיות?

"אם הלמן אלדובי היו קונים אותם אף אחד לא היה בא בטענות. אבל הם לא מצליחים להחזיק את עצמם. באופן כללי, אני ועמותת צדק פיננסי רוצים שיהיו כמה שיותר מוסדיים במשק ושתהיה תחרותיות. שיהיו גם 20".

אפשר להזכיר בהקשר הזה את הניתוח של הרשות לניירות ערך על הריכוזיות ומספר הגופים המנהלים שירד בעשור האחרון. ועדיין, יש מקום לכזה מספר של גופים חדשים? יגידו לך שלצד אישור רכישת ניו פארם ע"י שופרסל -0.52% , כשרשות התחרות התעקשה למכור חלק מהסניפים לרשת החדשה סמארט פארם, בסוף ראינו אותה קורסת.

"שווקים הם לא אותו הדבר. ראית שבסלולר הספיק מתחרה רביעי כדי לשבור את כל השוק. קח את שוק המוסכים - אין רק שני מוסכים, או חברות ההשכרת הרכב וה'יד שנייה-0 ק"מ' – יש עשרה שחקנים בערך וכל אחד מהם מכובד: אלויס, אלבר, אופרייט, שלמה, הרץ וכו' – זה שוק בריא. אתה רואה את השחקניות רודפות אחריך ולכל אחת נתח של 10% לערך. כמו שבכדורגל צריך שופט ואתה לא שם שתי קבוצות ואומר 'יאללה', אז ככה גם צריך להקפיד בתחרות בכלל - לא להתערב ולא להנדס, אבל לדאוג שהמגרש יהיה ישר כל הזמן. את זה רשות התחרות לא עושה".

יש פה משקל מסויים לאלמנט הדלת המסתובבת? הדאגה לג'וב הבא? מבקר המדינה לשעבר יוסף שפירא אמר בראיון שהתפקיד שלו צריך להיות האחרון בקריירה. אולי ככה צריך לעשות גם עם ראשי רשות התחרות כדי שיהיו יותר שיניים לפיקוח.

"הדלת המסתובבת היא אחת הצרות הכי גדולות. האם זה קשור לסיפור שלנו? אולי במובן הזה שבראש רשות התחרות מגיעה מיכל הלפרין שבאה ממשרד עו״ד מיתר וכנראה תחזור לשם או לשוק הזה. אתה לא יכול לצפות ממנה שתהיה נחרצת, והיא אכן לא נחרצת. לא הייתי נותן לה את אות הרגולטורית המצטיינית. היא עובדת עשירית ממה שהייתה צריכה לעבוד.

היא מסתכלת על קרטל ספרי הלימוד, המסעות לפולין ו-4 מכולות בירושלים. הכל בסדר, אבל דחילק, את אמיתית? איפה האנרגיה? איפה הבנקים? איפה המזון? היא לא נוגעת בכל אלה, והיא הייתה הראשונה שצריכה להתנגד למיזוג של אלטשולר ופסגות, או להטיל מגבלות ולומר לאלטשולר 'אין בעיה שתקבלו הלוואה לצורך העסקה – לא ממוסדיים או בנקים ישראליים".

"חשוב להגיד שפגשנו את החברים באלטשולר שחם, והם נראים חבר'ה על הכיפאק. לא נראה שיש להם שאיפות השתלטות על המשק או משהו כזה, הם פיננסיירים שרוצים לייצר יותר תוחלת לעמיתים ולהצטיין בתחום. ובכל זאת המיזוג הזה נוגע בעניין הריכוזיות ברמה היותר גבוהה, כי אף אחד מאיתנו לא נמצא בשום מקום לנצח. אלטשולר גמל זו חברה ציבורית שמישהו יכול להשתלט עליה בהמשך הדרך, ואז יקבל למעלה מ-250 מיליארד שקל וחוץ מטובת העמיתים יתחיל לחשוב על טובתו האישית, בין יש לו עסקים אחרים או שהוא אוהב שאנשים עולים אליו לרגל או מעוניין בכח. גוף שינהל נכסים בסך חמישית מהתמ"ג בישראל זה דבר רע ומשחית לכשעצמו, וזה לא חשוב אם קוראים לזה אלטשולר שחם או משהו אחר".

"גוף עם המון כסף יכול לומר לעצמו 'בואו נשתלט על שוק האנרגיה החלופית בישראל', ואז הוא מתחיל לקנות נתחים גדולים בכל החברות שעוסקות בכך. כשעוד עשור השוק הזה יהפוך לעסק גדול אתה תראה שרובו אצל גוף בודד".

על פניו אתה רומז שההחזקות הצולבות בחברות מהתחום יביאו לסוג של קרטל, והבעלים לא יתחרו בעצמם, במחירי החשמל למשל. אבל למה שנגיע לשם בכלל? יש הרי מגבלות על ההחזקות של מוסדיים במניה בודדת, וגם בנתח של סקטור בודד בתיק.

"רשות שוק ההון כבר רוצה למשל להעלות את הרף בתשתיות ל-49% ובאמת היה השבוע דיון סוער בכנסת. אנחנו מתנגדים לזה באופן נחרץ. מעבר לזה, ההגבלות האלה כבודן במקומן מונח אבל הן 'חצי כח'. יש הגבלה על החזקה של עד 20% מתאגיד ו-10% מתאגיד ריאלי משמעותי – אבל אפשר להחזיק חוב בשיעור של עד 25% מסדרה או להשקיע בשרשור דרך קרן השקעות".

אבל גם אם יש לי שטר חוב, ואותה חברה הגיע לחדלות פירעון, אם בקבלה של המניות שלה אעבור את המגבלות הללו שהזכרת – לא יתנו לי לקבל אותן מלכתחילה.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אלטשוחר תדמם חזק בקרוב . כתבה לא רלבנטית (ל"ת)
    בובי 07/05/2021 16:56
    הגב לתגובה זו
  • שי 08/05/2021 02:03
    הגב לתגובה זו
    תפסיק לכתוב שטויות, היא רק עולה בהכנסות והיציבה ביותר, עסקת פסכות תגדיל את מספר העמיתים בצורה שתעקוף את כל הקרנות בריווחיות. לפעמים נראה שמשלמים לאנשים לכתוב הבלים
  • 8.
    רוני 07/05/2021 11:58
    הגב לתגובה זו
    כסף ורק כסף מנהל את המדינה הזאת, באמצעות דמוניזציה של כל מי שלא רקוב או מושחת
  • 7.
    הלפרין זה בדיחה על חשבוננו (ל"ת)
    רגולטורית אלק 07/05/2021 11:14
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    סתם1 07/05/2021 08:19
    הגב לתגובה זו
    של בעלי החברות מבחינת יושר החזרי חובות ושכר הולם של המועסקים. לגבי עמותות -באחריות המדינה והרווחה בלבד!
  • 5.
    פרימוס 06/05/2021 22:01
    הגב לתגובה זו
    הצלחתם להוציא את מה שכולם חושבים ומפחדים להגיד
  • איגור 07/05/2021 13:54
    הגב לתגובה זו
    קצת פרופורציה לא תזיק רעיון אינטרסנטי עם כתב בתשלום וראש ארגון לא מוכר
  • 4.
    איגור 06/05/2021 20:42
    הגב לתגובה זו
    אירגונים כמו צדק שד יודע מה מתקיים מכספי שחיטות ושהכתב ילד הזה לא ילמד את אלטשולר לנהל כספים
  • 3.
    המניה סופר זולה 06/05/2021 20:36
    הגב לתגובה זו
    מניה שמעולם לא איכזבה שתרד עוד לא מפריע איך אמרתי ? קונה קונה ו....
  • 2.
    שימרית 06/05/2021 19:49
    הגב לתגובה זו
    אסור לבצע עיסקה כזאת זה יפגע בלקוחות ובעם ישראל זה בכיה לדורות
  • 1.
    חיים 06/05/2021 19:31
    הגב לתגובה זו
    אני אישית העברתי מזמן אל כל הקרנות לאלטשולר והתמורה ממנו היא מספקת כי זה החלק החזק שלו אבל לגדול ולגדול זה בטח לא לטובתי כי יש גבול שבו הוא הכי יעיל והתוספת הזו בטח שתפגע בחוסכים אצלו ואני מקווה שלא יצליח בזה ושיבוא שחקן אחר שידרבן איך להתחרות בו
  • בשנה אחרונה אכלת אותה ביג טיים (ל"ת)
    מבין 07/05/2021 16:55
    הגב לתגובה זו
  • ed 07/05/2021 21:03
    12 חודשים אחורה, כולם טסו, כולל אלטשולר. נכון שהם לא במקום הראשון, אבל גם עשו רווחים מאוד יפים. צריך סבלנות ולא לבצע מעברים כל שנה.
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

אלי כליף סמנכ"ל בכיר ומנהל כספים ראשי, טבע צילום:שלומי יוסףאלי כליף סמנכ"ל בכיר ומנהל כספים ראשי, טבע צילום:שלומי יוסף
ראיון

האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"

בראיון מיוחד לביזפורטל סמנכ"ל הכספים אלי כליף מסביר איך ההתייעלות, ירידת החוב והצמיחה בתרופות המקוריות מחזקים את המומנטום של חברת התרופות. האם טבע בפני שנים של צמיחה? לפני שנה כשהמניה היתה מעל 20 דולר כליף אמר שכן, המניה ירדה אפילו עוד וסיפקה לכם הזדמנות כניסה - מאז היא עלתה והאנליסטים סבורים שהיא בדרך ל-30 דולר

לפני כשנה, מנהל הכספים הראשי של חברת התרופות, אלי כליף, ראה את המניה באיזורי ה-22 והיה בטוח בכיוון שאליו צועדת טבע וראה אפסייד משמעותי מרמות המחירים האלה. אבל מאז המניה נחתכה קרוב ל-40% וסיפקה למשקיעים הזדמנות כניסה אפילו טובה יותר. בחודשים האחרונים המניה מטפסת בהדרגה ובשבוע שעבר היא חזרה בגדול עם דוח מצוין והזינוק בעקבותיו לא איחר להגיע. היא כבר ב-24 דולר. הלקח מכל זה הוא שמשקיעים צריכים לא רק להשקיע בחברות ומניות טובות, אלא גם לדעת לזהות הזדמנות. טבע ב-14-15 דולר היתה הזדמנות. עכשיו השאלה יותר קשה, מכפיל רווח של כ-9, זה עדיין נמוך, אבל זה לא 6. האנליסטים אגב מכוונים למחיר יעד של 30 דולר. 

במשך כמעט 7 שנים זה היה נראה כאילו הכול הולך נגד טבע. לפעמים זה היה באשמתה, לפעמים זה היה הנסיבות, ביש מזל אם תרצו. בין ה"אשמות" של הדרדור הייתה הרכישה הכושלת של אקטביס שעשתה טבע ב-2016 שביצעה במטרה לחזק את המעמד שלה בשוק הגנריקה, אבל העסקה הזאת הפכה לאחת העסקאות הבעייתיות בתולדותיה. המכירות של החטיבה הגנרית לא גדלו, וגם הקופקסון - תרופת הדגל - המשיכה לאבד נתח שוק. במקביל, עלויות גלגול החוב העצום הלכו והתייקרו.

את 2017 ו-2018 גם אם טבע הייתה מאוד רוצה לשכוח היה קשה לה בגלל הזעם הפנים-ארגוני, פוטרו עובדים, בוטלו בונוסים, ומי שנשאר הרגיש שהענקית הישראלית פסע לפני "להרים ידיים". אבל במקום לשכוח, טבע למדה.

היא נפרדה מהמנכ"ל קאר שולץ והביאה רוח רעננה.ריצ’רד פרנסיס, בעברו מנכ"ל סנדוס וחבר הנהלה ב-נוברטיס, ובכיר לשעבר ביוג'ן. אחד שמבחינת הקורות חיים היו לו את כל הקלפים להצליח. פרנסיס הביא איתו תפיסה עסקית ממוקדת - מעבר מתלות בגנריקה למודל של ביו-פארמה. בשנתיים האחרונות החברה עשתה שינוי כיוון - הדגש עבר למנועי הצמיחה האינווטיוים AUSTEDO, AJOVY ו-UZEDY, לצד שיפור תפעולי, התייעלות וירידה הדרגתית בחוב.

והתוצאות של הרבעון האחרון הן ה"פירות" של כל הסיפור הארוך הזה. רווח מתואם של 0.78 דולר למניה - 16% מעל תחזיות וול סטריט - והכנסות של 4.5 מיליארד דולר תואמות לצפי, עם עלייה בשיעור הרווח התפעולי המתואם ל-28.9% ועדכון מעלה של התחזית השנתית. בצפון אמריקה רשמה טבע צמיחה בהובלת התרופות החדשניות, התזרים התשפר והחוב פחת. בהתאם לביצועים החזקים גם האנליסטים (כהרגלם) משדרגים יעדים - אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע , טבע מזנקת ב-21% - האנליסטים צופים אפסייד של עוד 25%.