ענת גואטה
צילום: ענבל מרמרי

רשות ני"ע קוראת להכניס לארץ מוסדיים זרים על רקע הריכוזיות בתחום

ברשות חקרו את ההתפתחויות בניהול כספי הציבור בישראל בעשור האחרון ומצאו שהיקף הנכסים של הגופים המוסדיים הוכפל לשני טריליון שקל, בעת ששוק המניות נשאר ברמה דומה. היו"ר ענת גואטה: "עשור מרפורמת בכר הגיע הזמן לחשוב על רפורמה משמעותית"
איתי פת-יה | (14)
נושאים בכתבה רשות ני"ע

רשות ניירות ערך קוראת להקים גופים מוסדיים נוספים וכן להכניס לישראל כאלה הפועלים בחו"ל. אלו הן חלק מההמלצות אותן מפרסמת הרשות לצד תוצאות מחקר שערכה על ההתפתחויות בניהול כספי הציבור בישראל בעשור האחרון והשלכותיהן על שוק ההון. במרכז המחקר נמצאת מגמת הריכוזיות ההולכת וגוברת בתחום הקצאת האשראי והכח הדומיננטי בו מחזיקים הגופים המוסדיים.

לפי רשות ני"ע, שליטת מספר הולך וקטן של גורמים על הקצאת ההון והאשראי עלולה להשפיע לרעה גם על היבטים שונים בשוק ההון בישראל. רשות ניירות ערך יזמה את המחקר,  שבוצע על ידי המחלקה הכלכלית בניהולו של הכלכלן הראשי אילן גילדין, על מנת להתריע על מגמות אלו ולבחון נתיבי פתרונות אפשריים.

בין הנתונים שעולים מהמחקר נמצא כי בעשור האחרון היקף הנכסים של הגופים המוסדיים הוכפל לשני טריליון שקל, וזאת בזמן שגודלו של שוק המניות נשאר ברמה דומה. כמו כן, שווי אחזקות המשקיעים המוסדיים מתוך הכמות הצפה של שוק המניות המקומי גדל  נכון ליוני השנה לכ-36% מרמה של 25% לפני כעשור, זאת בזמן שמספר הגופים המנהלים הלך וירד בעשור האחרון. כיום 11 גופים שולטים בכ-90% מסך כספי הציבור לעומת כ-15 גופים לפני כעשור.

עוד נמצא, כי במהלך העשור האחרון שווי הנכסים המנוהלים על ידי קרנות הפנסיה הישראליות יותר מהוכפל. על פי נתוני יוני 2020, שווי הנכסים הכולל עומד על כ-900 מיליארדי (כ-43% מסך כספי הציבור המנוהלים וכ-64% מהתמ"ג), כאשר קצב הגידול השנתי הממוצע עומד על כ-13%. בצירוף נתוני קופות הגמל, המשמשות לפי רשות ני"ע כמוצר תחליפי לקרנות הפנסיה, יסתכם השווי הכולל של כ-1.4 טריליון שקל וקצב הגידול השנתי הממוצע בכ-10%.

"ממצאי המחקר מראים כי המשקיעים המוסדיים הפכו לכוח דומיננטי הולך וגדל בשוק ההון הציבורי המקומי", כותבים עורכי המחקר. "בו בזמן, חלק מגופים אלו (חברות הביטוח) מתאפיינים בריכוזיות גבוהה כבר עתה בהיבט של היקף הנכסים המנוהלים על ידם ביחס לגדלם היחסי בשוק ההון. המגמות עליהן מצביע המחקר ובראשן הגידול בהיקף האחזקות של המשקיעים המוסדיים ביחס לשווי השוק הציבורי המקומי, הנתח היחסי שתופסים המשקיעים המוסדיים משווי השוק הציבורי וההשפעות הנובעות מכך הן בעלות פוטנציאל התעצמות גם בעשור הבא". "ככל שהמגמות המתוארות במחקר אכן ימשכו", כך מזהירים ברשות, "צפויים המשקיעים המוסדיים בישראל לשלוט על חלק משמעותי מהקצאת האשראי וההון למשקי הבית ולעסקים".

בין הצעדים עליהם ממליצה הרשות נמצאים כאמור עידוד הקמה של גופים מוסדיים נוספים וכן עידוד כניסתם של גופים מוסדיים בינלאומיים זרים כמשקיעים אקטיביים בשוק המניות המקומי, זאת "כמנוע נוסף לנזילות, לתמחור נכסים ולהשקעה במגוון רחב יותר של מניות". עוד מומלץ במחקר לבחון את הקמתה של ועדה ציבורית שתדון בהכנסת תחרות מצד גופים מוסדיים זרים מובילים לפלחי שוק המנוהלים בלעדית על ידי הגופים המוסדיים המקומיים, דוגמת ניהול כספים פנסיוניים, וזאת "לצורך חשיפת החוסך הישראלי למגוון רחב יותר של מנהלי השקעות, סגנונות ואפיקי השקעה".

זאת ועוד, ברשות מציעים לעודד את הגדלת הכמות הצפה בשוק ההון המקומי והקטנה נוספת של נתח בעלי השליטה בחברות הנסחרות, ולצד זאת לעודד עשיית שוק על ידי הבנקים והבאתם של עושי שוק בינלאומיים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"הגופים המוסדיים הפכו לבנקים החדשים של המגזר העסקי בישראל", אמרה יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, בהתייחס לתוצאות המחקר, "אנו רואים מספר מועט של גופים מוסדיים מרכזים בידיהם כח והשפעה רבה על הקצאת המקורות במשק והפעילות בשוק ההון. ישראל, מדינה צעירה, צמאה לשינויים מבניים שיובילו לשוק הון משוכלל ומתקדם. בחלוף למעלה מעשור מאז הרפורמה המבנית של בכר הגיע הזמן לחשוב על רפורמה משמעותית נוספת שתפעל להגביר את התחרות על מנת להגדיל את כמות השחקנים המוסדיים הפעילים בשוק ההון, מה שצפוי לתרום ליעילות השוק בהיבטי תמחור, נזילות והקצאה נכונה של מקורות.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    גואטה צודקת לגמרי 09/12/2020 08:15
    הגב לתגובה זו
    רפורמת בכר העבירה הרבה כח מהבנקים לחברות הביטוח וחברות השקעה בודדות בלבד. רצוי שיהיו גופים נוספים חזקים שיהיו מעורבים בשוק ההון. מוסדות וחברות זרות הם פתרון רצוי ואולי הכרחי לביזור העוצמה בישראל.
  • 10.
    קורא 09/12/2020 07:41
    הגב לתגובה זו
    הנפקות . הפחתת מס רווחי הון. הקלות למסחר מקביל. שורט נגיש. לעצור מסחר מחוץ לבורסה - לא צריך מחקרים - צריך לבצע. שקוף אור השמש בריא לכולם
  • 9.
    משקיע 08/12/2020 22:01
    הגב לתגובה זו
    עם הגנבים המקומיים,רוצים לייבא גנבים מחול?.תראו מה הם עושים לדולאר ואז תבינו מה יהיה כאן.
  • 8.
    תורידי את המס ל 5% ולא מס גנבים של 25% (ל"ת)
    רון 08/12/2020 21:41
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    רפורמת בכר של ביבי נתניהו גרמה לג'נבה של כספי המבוטחים (ל"ת)
    רון 08/12/2020 21:41
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    הורסים ובוכים 08/12/2020 21:04
    הגב לתגובה זו
    עם כל הרגולציה, הזינוק בעלויות של הוסטינג, דוחות ודיווחים, רואי חשבון ועורכי דין, קנסות ואיומים, הטרדות והטרחות, חיסלתם את הסיכויים שתהיה כאן תחרות על ניהול השקעות! כל המנהלים הקטנים והבינוניים נעלמו. נשארו רק המוסדיים. הרסתם את הסיכוי לתחרות. ועכשיו אתם מתלוננים?? רק על עצמכם אתם יכולים להתלונן. שרפתם את התחרות אז אין תחרות. מה לעשות.
  • 5.
    איפה תקימו את וולסטריט בשיכון ג ? (ל"ת)
    עלבון 08/12/2020 21:01
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    איפה קרנות הנאמנות הזרות ? מדוע מונעים את כניסתם ? (ל"ת)
    לני 08/12/2020 17:37
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הגיע הזמן לבטל את מס ריווחי הון (ל"ת)
    כלכלן 08/12/2020 17:11
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דוד 08/12/2020 16:53
    הגב לתגובה זו
    מס ריווחי הון גבוה שורטים
  • אתה צודק חלקית 09/12/2020 08:19
    הגב לתגובה זו
    יש להוריד את מיסוי הרווחים בבורסה לפחות ל-20% ואולי ל-15% בלבד. זה יעורר את השוק ללא ספק. לגבי השורטים , הם הכרחיים, כך אתה יכול לווסת מחירים כדי שלא יעלו לשמים ללא כל פרופורציה. בכל העולם הדמוקרטי יש שורטים, אם אני לא טועה.
  • 1.
    קודם כל 08/12/2020 16:50
    הגב לתגובה זו
    ושנית למרות האופציות השבועיות החודשיות השנתיות הדוח שלכם הראה ירידה בהכנסות אז תפעלי קודם כל להורדת מס הבורסה גונבים כסף מהצבור מס הכנסה חייב הרבה כסף למסכנים שמגיע להם החזר אבל עולה להם לפנות לרואה חשבון מקריח וחמדן יותר מההחזר
  • צודק לחלוטין 09/12/2020 08:24
    הגב לתגובה זו
    גואטה דווקא בסדר גמור, והרבה יותר טובה מהקודמים לה. יש לה ראש פתוח, והיא יודעת היכן הבעיות הקשות של שוק ההון. כחלון ידע את מי להביא לשוק ההון. הבחירות שלו היו טובות, והוא ראה את טובת המדינה בעיקר לנגד עיניו. היה שר אוצר מצוין, באמת מצוין. ראו את מי הביא הביב שופכין. שר אוצר ששולף מהמותן כל הזמן, לא יודע בין ימינו לשאלו, והורס כל חלקה טובה במשרד האוצר. כולם בורחים ממנו שם. שם תהיה קוברתו הפוליטית, קבורת חמור.
  • רפי 08/12/2020 23:28
    הגב לתגובה זו
    באמת אתה חושב שזה תלוי בה?החלטת ממשלה , אחלה הכנסה שנתית בלי להתאמץ.העצוב שהם יודעים לקחת את הכסף ישירות בשעת המכירה אבל בהפסד לא "יודעים" להחזיר לך את ההפסד..
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?