אמיר הלמר
צילום: ענבל מרמרי

רשות ניירות ערך לחברות: ככה צריך להיראות דוח הדירקטוריון

מחלקת תאגידים ברשות פרסמה דגשים לניתוח מגזרי, ניתוח כמותי וניתוח שמתייחס לאירועים חד פעמיים; אמיר הלמר, מנהל המחלקה:  "פועלים לעדכון הגילוי וההצגה בתחומי הדל"ן היזמי וענף האנרגיה המחדשת"

הרצי אהרון |

מחלקת התאגידים ברשות ניירות ערך  מחדדת את ההנחיות לחברות הנסחרות ודורשת מהן פירוט וגילוי שיתרום לקוראי הדוחות להבנת הדיווחים והתוצאות השוטפות. אמיר הלמר, מנהל מחלקת התאגידים הציג את עיקרי המשימות של המחלקה בשנה החולפת ואת עיקרי הדגשים וההנחיות לחברות בשנה הקרובה. נראה שאחד הנושאים הקריטיים ביותר יהיה הדיווח בדוח הדירקטוריון.

סגל הרשות מדגיש לחברות כי ניתוח תוצאות הפעילות בדוח הדירקטוריון צריך להיות תוך מתן דגש על רלוונטיות, איכות ושקיפות המידע. יש לספק מבט כללי ומקיף על פעילות התאגיד לאורך תקופת הדוח, כאשר סגל הרשות נותן דגש על החובה לספק מידע וניתוח לפי מגזרים, כל עוד מדובר במידע שנמצא בחברה ועולה לדירקטוריון.  

"הניתוח נועד להציג את המגמות המרכזיות שהשפיעו על התאגיד, תוך שימת דגש על שינויים עקרוניים במאפייני הפעילות העסקית, מגמות שוק רלוונטיות והשפעות סביבתיות חיצוניות", מסבירים ברשות, " מידע זה מעניק למשקיעים הבנה רחבה של הכוחות המניעים את פעילות התאגיד ומהווה תשתית להעמקת ההיכרות עם הביצועים הכוללים...

"על ניתוח תוצאות הפעילות להתבצע, ככל הניתן, ברמת מגזרי הפעילות השונים של התאגיד. ברובד זה על הדירקטוריון לנתח ביצועי כל מגזר בנפרד, בדגש על קצב הצמיחה בהכנסות, שינויים ברווחיות הגולמית והתפעולית, וניתוח מדדי ביצוע רלוונטיים. בנוסף, קיימת חשיבות שניתוח השינוי בהכנסות יבהיר אם הוא נובע מעלייה או ירידה בכמויות המוצרים שנמכרו (כלומר, האם חל שינוי ריאלי במכירות) ו/או כתוצאה משינויים במחירי המכירה, תוך כימות השפעת כל רכיב. הפרדה זו חשובה במיוחד למשקיעים, המבקשים להבין האם הצמיחה בפעילות התאגיד נובעת מפעילות אורגנית או משינויים אינפלציוניים או שילוב של שניהם".

"כמו כן, על התאגיד להתייחס לאירועים מיוחדים, חד-פעמיים או לא שגרתיים, אשר השפיעו על תוצאות הפעילות. לדוגמה, רכישות, מיזוגים או שינויים מבניים אחרים. במקרים אלו, על הדירקטוריון לספק הסברים איכותיים וכמותיים שיבהירו למשקיעים כיצד אירועים אלו משפיעים על ביצועי התאגיד בטווח הקצר והארוך. יש לשים דגש על הבחנה בין השפעות הפעילות הממשיכה לבין אלו של האירועים החד-פעמיים, על מנת לאפשר למשקיעים חיזוי מדויק יותר של התזרימים העתידיים".



ההנחיות והדגשים לדוח הדירקטוריון הם רק חלק ממקבץ של הוראות ודגשים שרשות ניירות ערך מעבירה לחברות למען דיווח מיהמן ורלבנטי יותר לקוראי הדוחות ומשקיעים. הלמר, מנהל מחלקת תאגידים ברשות מציג שורה של דגשים והוראות לדיווח התאגידי בשנה הבאה, לרבות דגשים על עבודת המחלקה בשנה הקרובה וסיכום של השנה האחרונה. "כבכל שנה, עיקר עיסוקה של מחלקת תאגידים בשנת 2024 התמקד בפיקוח שוטף על התאגידים המדווחים. במסגרת הפעילות השוטפת, עסקנו בין היתר בבדיקת תשקיפים ובבדיקות יזומות של דוחות עיתיים. בסך הכל נבדקו על ידי המחלקה במהלך 2024 דוחות כספיים של 132 תאגידים (כולל בדיקות של IPOs). כמו כן נבחנו על ידינו במהלך השנה למעלה מ-400 דיווחים הנוגעים לעסקאות בעלי שליטה, הצעות פרטיות והצעות רכש. בנוסף, פרסמנו 60 עמדות משפטיות וחשבונאיות בנושאים שונים לרבות במסגרת פניות מקדמיות, עמדות סגל, שאלות ותשובות, החלטות אכיפה חשבונאיות ודוחות ממצאי ביקורת".

 

הלמר שנכנס לתפקיד לפני פחות משנה מציג את שיטת העבודה של המחלקה שכוללת בין היתר פרסום עמדות סגל בסוגיות רחבות, שאלות ותשובות, ועבודה מול הגורמים המפוקחים ונציגיהם (רואי חשבון ועורכי דין) וזה כדי ליצור אצל החברות את ההבנה והידע מה ואיך צריך להציג את העסקאות, מספרים, נתונים והדיווחים השוטפים בכלל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"בכוונתנו לפעול במהלך השנה הקרובה, לצד פעילות הפיקוח השוטף, לקידום מספר פרויקטים", מעדכן הלמר, "עדכון הגילוי הענפי הנדרש במסגרת פרק תיאור עסקי התאגיד של תאגידים הפועלים בענפי הנדל"ן היזמי וענף האנרגיה המתחדשת. הקמת ועדה שתבחן ותמליץ על האופן בו יש לשפר את היבטי הגילוי והדיווח הן במישור הקלות בדיווחים מיידיים והן במישור היבטי הגילוי בדוח הדירקטוריון ובפרק על תיאור עסקי התאגיד.וכן - ביצוע פרויקט נרחב של ארגון והנגשת עמדות הסגל המשפטיות והחשבונאיות המפורסמות באתר הרשות כדי ליצור קודקס זמין ונגיש של כלל העמדות הרלוונטיות"

 המחלקה מתכננת גם לפרסם מדריך מקיף בנושא דוחות פרופורמה וכן היא תבחן את היתכנות הרחבת אפשרות גיוס מימון המונים. גיוס כזה קיים בפלטפורמות שאושרו על ידי רשות ניירות ערך ונראה שהכוונה להרחיב את האפשרויות. כיום יש מגבלות שונות על היקפי הגיוס, מספר ניצעים ועוד.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות: