הלוואה
צילום: FREEPIK

רשות ני"ע מצאה פערים בחישובי ההפרשות של חברות האשראי החוץ בנקאי

מדוח הרשות עולים מספר כשלים באופן חישוב ההפרשות של חלק מחברות האשראי החוץ בנקאי; בין הכשלים שנמצאו - שיערוכים גבוהים לנכסי נדל"ן שהועמדו כבטוחות ואי בדיקה של אמצעי החייב לשירות החוב
רוי שיינמן |

ברקע העלייה בשיעורי הריבית במשק בשנים האחרונות וכתוצאה מכך גם עליית סיכון האשראי של לקוחות, ועל רקע אי סדרים שהתגלו בענף האשראי החוץ בנקאי, רושת ני"ע ביצעה ביקורת במספר חברות אשראי חוץ בנקאי. בביקורת התגלו פערים מסוימים באופן המדידה של החברות את ההפרשות שלהם להפסדי אשראי, שהשפיעו על איכות הדיווח הכספי.

הלוואות; קרדיט: iStock

הלוואות; קרדיט: iStock

כתוצאה מהביקורת אותן החברות נדרשו לבצע בדיקה מקיפה ביחס להפרשות שלהם ובמידת הצורך לבצע תיקונים במדידת ההפרשה להפסדי אשראי ובגילויים הרלוונטיים בדוחות הכספיים והעיתיים שלהן. בנוסף, הרשות הבהירה במסגרת דוח הממצאים ובעמדות הסגל החשבונאיות, מה מצופה מהן בכדי למדוד הפרשי אשראי ולדווח כראוי.

ישנם שני סוגים של הפרשות להפסדי אשראי – הפרשה כללית, שהיא הפרשה להפסדי אשראי שנגזרת מכלל החובות שלא מזוהים כבעייתיים נכון למועד המאזן, אך מבוצעת בגינם הפרשה בגין הסיכוי שחלקם יתגלו ככאלה  בעתיד.  והפרשה ספציפית, שהיא הפרשה בגין חובות אשר כבר עלה לגביהם חשש קונקרטי לקושי בגביית החובות. הכשלים שהתגלו  בחברות שנבדקו במסגרת הביקורת היו בהיבטי המדידה והגילוי בדוחות הכספיים לגבי שני סוגי ההפרשות.

החברות חישבו את גובה ההפרשות לפי שיקול דעתן

בהקשר של ההפרשה הספציפית, עלה כי אצל חלק מהחברות חישוב ההפרשה התבסס לעיתים על הערכה סובייקטיבית של יכולת הגביה מהחייב או המושך, שכל בסיסה הוא חוות דעת של הנהלת החברה, ללא בדיקה מעמיקה של אמצעים זמינים לשירות החוב. כך שבפועל חישוב ההפרשה התבסס על הערכה סובייקטיבית ולא מבוססת של יכולת בעל החוב לעמוד בהתחייבויותיו.  

פערים נמצאו גם לגבי אופן הערכת החברות את הבטוחות שניתנו להן בקשר לחובות. כך לדוגמה בחלק מהמקרים העריכו נדל"ן שהועמד כבטוחה תחת הנחה שיבוצע שינוי ייעוד בשימושים בו (שינוי יעוד מקרקע חקלאית לייעוד למגורים), מבלי להביא את האפשרות הסבירה שיתכן ששינוי זה כלל לא יתרחש. במקרים אחרים שווי הבטוחה הוערך לפי מחיר למ"ר גבוה משמעותית מעסקאות שהיו בפועל באותו אזור וזאת ללא הסבר המניח את הדעת.

היעדר מתודוגלויה לחישוב הפרשות כלליות

בהיבט של ביצוע ההפרשה הכללית עלה כי חברות בענף לא התבססו על מתודולוגיה מסודרת לחישוב ההפרשה הכללית. המודל ששימש לחישוב ההפרשה הכללית לא התעדכן בהתאם לשינויי הנסיבות בשוק ובחברה, לא הביא בחשבון תחזיות מאקרו כגון צפי לשינויים בשיעורי הריבית ואף נמצאו מקרים בהם בסיס המידע שעליו התבסס המודל לצורך החישוב הסטטיסטי לא הכיל את מלוא המידע הנדרש על מנת שניתן יהיה לגזור ממנו את המסקנות המתבקשות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?

הבנקים מחקו 3.1%, חברות הביטוח 4.3%; נתניהו חשב שהוא יכול לתקן את הנזק אבל זה הולך להיות קשה. הבידוד מול אירופה מפחיד את המשקיעים

מערכת ביזפורטל |

הבורסה סגרה בירידות. ירידות של עד 2.3% בהובלת ת"א 90. תחילת היום היתה חיובית אחרי "המלצת הקנייה" של נתניהו לבורסה, אבל ככל שהמשקיעים קראו בין השורות את ההמלצה, הם הפנימו שהסיכונים גדולים. אל על ירדה ב-5.5%  מדד הביטוח נפל 4.3%, הבנקים ירדו ב-3.1%. בנוסף, הביטחוניות עצמן שהיו בעין סערת נאום ספרטה, ירדו בחדות ובראשן אלביט שהשילה 5.3% או 4.5 מיליארד שקל, ואחריה אימקו נקסט ויז'ן וסולרום, כולן צפויות להיכלל במדד הביטחוניות שיושק בנובמבר

גם הנדל"ן ירד, כשהמדד עצמו ירד 2.2% והסקטור כולו ירד, בהובלת עזריאלי שירדה 3%. מצד שני: נייס עלו ב4.8% וארית בכ-2%.


ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר על בידוד גלובלי. זה הפחיד את הציבור ואת המשקיעים. השוק התחיל לרדת. נתניהו עשה סיבוב פרסה, אבל למה שמשקיעים עכשיו ייכנסו לשוק כאשר הם מבינים שיש סיכון מאוד גדול לבידוד עולמי. אנחנו חוזרים 40-50 שנה אחורה, אולי היצוא והיבוא עם אירופה ייפגעו. ראש ממשלה לא יכול להגיד משהו ולחזור בו. דמיינו שמנכ"ל של חברה יגיד - אנחנו מנמיכים ציפיות ובגלל שהמניה ירדה הוא חוזר לשוק ואומר - לא הבנתם אותי, התכוונתי שרק מול הודו המכירות יירדו, אנחנו בצמיחה, המניה מצוינת. 

הינו "שוחטים" את המנכ"ל. אז המנכ"ל הפעם הוא נתניהו והוא לא מצליח להרגיע. ההיפך - הוא משדר חוסר אמון. 


במקביל גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות ירידות בשערי האגרות כשהתשואות מטפסות בהתאמה - אג"ח ממשלתית שקלית בריבית קבועה ל-11.1 שנים שעלתה בתחילת היום עד 0.3% עברה לירידות של כ-0.4% ונסחרת בריבית ברוטו של 4.46%


רונן גינצבורג. קרדיט: ענבל מרמרירונן גינצבורג. קרדיט: ענבל מרמרי

דניה תקים פרויקט דיור מוגן ב-550 מיליון שקל עבור מגדלי הים התיכון

הפרויקט, שיקום בשכונת נווה איילון באור יהודה, צפוי לכלול כ-470 יחידות דיור לצד שטחי מסחר, מתקני ספורט, מלונית ומחלקה סיעודית, בהיקף של כ-550 מיליון שקל ולמשך כשלוש שנות ביצוע

תמיר חכמוף |

קבוצת דניה דניה סיבוס -1.47%  , אשר בשליטת לפידות קפיטל לפידות קפיטל 0.75%  , הודיעה כי חברת הבת פורמה פרויקטים בע״מ נבחרה לשמש כקבלן הראשי בפרויקט דיור מוגן חדש בשכונת נווה איילון באור יהודה, שיוקם עבור רשת מגדלי הים התיכון מגדלי תיכון 0.65%  .

מדובר בפרויקט הדיור המוגן הגדול ביותר בארץ הכולל עירוב שימושים. שטח הפרויקט יעמוד על כ- 95,000 מ"ר ויכלול כ- 470 יחידות דיור לצד מגוון רחב של שטחים ציבוריים ושירותיים נלווים הכוללים בין היתר: שטחי מסחר, בריכת שחיה, חדרי כושר, מלונית ומחלקה סיעודית. בנוסף, יוקמו שלושה מפלסים תת-קרקעיים בהם חניון, אולם מופעים, חללים טכניים ומשרדים. כמו כן, עבודות חפירה והדיפון בפרויקט בוצעו על ידי חברת גאודניה בע"מ, חברה בת בבעלות מלאה של דניה.

העבודות צפויות להימשך כשלוש שנים ממועד קבלת צו התחלת עבודה. היקף התמורה שתשולם לדניה עבור ביצוע העבודות מוערך בכ-550 מיליון שקלים, בתוספת מע״מ והצמדה.

רונן גינזבורג, מנכ"ל דניה סיבוס: "בשנים האחרונות קבוצת דניה הולכת ומתמקצעת בתחום המורכב של הקמת בתי דיור מוגן ובתי חולים בישראל ובכך מבססת לעצמה שם של מומחית גם בענפים אלו. 

מדובר בפרויקטים ציבוריים אשר הקמתם נחשבת לאתגר הנדסי מורכב במיוחד, שכן היא משלבת בין דרישות הנדסיות ותשתיות רפואיות מתקדמות לבין צרכי מגורים, נוחות ובטיחות. החיבור בין עולמות הרפואה והקהילה מחייב דיוק הנדסי מהגבוהים ביותר לצד יצירת סביבת חיים מכבדת ונעימה – מה שהופך כל פרויקט בתחום למשימה ייחודית ומאתגרת.