הלוואה
צילום: FREEPIK

רשות ני"ע מצאה פערים בחישובי ההפרשות של חברות האשראי החוץ בנקאי

מדוח הרשות עולים מספר כשלים באופן חישוב ההפרשות של חלק מחברות האשראי החוץ בנקאי; בין הכשלים שנמצאו - שיערוכים גבוהים לנכסי נדל"ן שהועמדו כבטוחות ואי בדיקה של אמצעי החייב לשירות החוב
רוי שיינמן |

ברקע העלייה בשיעורי הריבית במשק בשנים האחרונות וכתוצאה מכך גם עליית סיכון האשראי של לקוחות, ועל רקע אי סדרים שהתגלו בענף האשראי החוץ בנקאי, רושת ני"ע ביצעה ביקורת במספר חברות אשראי חוץ בנקאי. בביקורת התגלו פערים מסוימים באופן המדידה של החברות את ההפרשות שלהם להפסדי אשראי, שהשפיעו על איכות הדיווח הכספי.

הלוואות; קרדיט: iStock

הלוואות; קרדיט: iStock

כתוצאה מהביקורת אותן החברות נדרשו לבצע בדיקה מקיפה ביחס להפרשות שלהם ובמידת הצורך לבצע תיקונים במדידת ההפרשה להפסדי אשראי ובגילויים הרלוונטיים בדוחות הכספיים והעיתיים שלהן. בנוסף, הרשות הבהירה במסגרת דוח הממצאים ובעמדות הסגל החשבונאיות, מה מצופה מהן בכדי למדוד הפרשי אשראי ולדווח כראוי.

ישנם שני סוגים של הפרשות להפסדי אשראי – הפרשה כללית, שהיא הפרשה להפסדי אשראי שנגזרת מכלל החובות שלא מזוהים כבעייתיים נכון למועד המאזן, אך מבוצעת בגינם הפרשה בגין הסיכוי שחלקם יתגלו ככאלה  בעתיד.  והפרשה ספציפית, שהיא הפרשה בגין חובות אשר כבר עלה לגביהם חשש קונקרטי לקושי בגביית החובות. הכשלים שהתגלו  בחברות שנבדקו במסגרת הביקורת היו בהיבטי המדידה והגילוי בדוחות הכספיים לגבי שני סוגי ההפרשות.

החברות חישבו את גובה ההפרשות לפי שיקול דעתן

בהקשר של ההפרשה הספציפית, עלה כי אצל חלק מהחברות חישוב ההפרשה התבסס לעיתים על הערכה סובייקטיבית של יכולת הגביה מהחייב או המושך, שכל בסיסה הוא חוות דעת של הנהלת החברה, ללא בדיקה מעמיקה של אמצעים זמינים לשירות החוב. כך שבפועל חישוב ההפרשה התבסס על הערכה סובייקטיבית ולא מבוססת של יכולת בעל החוב לעמוד בהתחייבויותיו.  

פערים נמצאו גם לגבי אופן הערכת החברות את הבטוחות שניתנו להן בקשר לחובות. כך לדוגמה בחלק מהמקרים העריכו נדל"ן שהועמד כבטוחה תחת הנחה שיבוצע שינוי ייעוד בשימושים בו (שינוי יעוד מקרקע חקלאית לייעוד למגורים), מבלי להביא את האפשרות הסבירה שיתכן ששינוי זה כלל לא יתרחש. במקרים אחרים שווי הבטוחה הוערך לפי מחיר למ"ר גבוה משמעותית מעסקאות שהיו בפועל באותו אזור וזאת ללא הסבר המניח את הדעת.

היעדר מתודוגלויה לחישוב הפרשות כלליות

בהיבט של ביצוע ההפרשה הכללית עלה כי חברות בענף לא התבססו על מתודולוגיה מסודרת לחישוב ההפרשה הכללית. המודל ששימש לחישוב ההפרשה הכללית לא התעדכן בהתאם לשינויי הנסיבות בשוק ובחברה, לא הביא בחשבון תחזיות מאקרו כגון צפי לשינויים בשיעורי הריבית ואף נמצאו מקרים בהם בסיס המידע שעליו התבסס המודל לצורך החישוב הסטטיסטי לא הכיל את מלוא המידע הנדרש על מנת שניתן יהיה לגזור ממנו את המסקנות המתבקשות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexelsמשקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexels

מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים את האמת המרה

מה הגורמים שמשפיעים על משקיעים פרטים בהשקעות? וגם - משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם  וביטחון יתר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע

בשנים האחרונות אתם מרוויחים הרבה כסף בהשקעות שלכם - גם משקיעים-חוסכים דרך גופים מוסדיים וגם משקיעים באופן ישיר. השקעה עצמאית יכולה להיות נהדרת, אתם עוקפים את דמי הניהול, אתם אמורים גם להרוויח יותר כי אן לכם דמי ניהול והבנצ'מרק-מדד הוא בהישג יד ודווקא הגופים המוסדיים לרוב לא מגיעים למדד, ומעבר לכך - אם אתם קוראים, לומדים, משקיעים זמן ויש לכם סבלנות, אתם יכולים להרוויח תשואה עודפת. 

צריך לזה אופי, צריך משמעת, צריך הבנה בקריאת דוחות, מגמות, קריאת המפה, ובעיקר סבלנות כי שווקים יכולים לרדת. זו התורה שלנו להשקעות ויש לא מעטים שפועלים בדרך הזו ומייצרים תשואות מצוינות על פני זמן. 

אבל בשנים האחרונות רוב המשקיעים העצמאיים עשו כסף גם בלי מחשבה, בלי ניתוח, אלא אחרי נהירה להייפיים - מניות כמו פלנטיר, קרנות על הביטקוין, טסלה, אנבידיה ועוד הן ההשקעות המרכזיות של משקיעים עצמאיים. חלק קטן יחסית מושקע במניות בארץ, הרוב בוול סטריט.

דווקא בגלל שמשקיעים עצמאיים הרוויחו הרבה, דווקא בגלל שחלקם עשו זאת באופן אוטומטי, בלי לחשוב, אל פשוט בהתחברות למגמה, כדאי להם לקרוא מה קרה בעבר בשיטות ההשקעה האלו -  בגדול, משקיעים הפסידו. אז תפעלו איך שתרצו, זה הכסף שלכם, אבל תנסו לראות גם את הצד השני. 

על פי המחקרים בתחום, משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם - ביטחון יתר הוא האשם המרכזי. המסקנה הכואבת עולה מסדרה של מחקרים מקיפים: המשקיע הפרטי הממוצע פשוט לא מצליח להכות את השוק. יותר מכך - ככל שהוא סוחר יותר בניירות הערך שלו, כך הוא דווקא מפסיד יותר כסף. שניתח 66,465 משקי בית בהובלת פרופ' בראד ברבר וטרנס אודיאן מאוניברסיטת קליפורניה, מגלה תמונה מדאיגה: המשקיע העצמאי הפעיל ביותר מפסיד כ-10% בשנה לעומת מדד השוק.

גיא פרופר, צילום: לירון מולדובןגיא פרופר, צילום: לירון מולדובן
ניתוח

מניית סוגת יקרה - הנה ההוכחה

הציבור קנה את סוגת במכפיל רווח דמיוני של 35-40, אבל כשגיא פרופר, מנכ"ל סוגת יוצא לקניות בשוק הפרטי, הוא משלם מכפיל חד-ספרתי. האם רכישת פילטונה היא בשורה לצמיחה של סוגת, או דווקא תמרור אזהרה למחיר המניה, ואולי היא גם וגם - ככה מתכוונת החברה להצדיק את התמחור שלה; הנהלת סוגת לא היתה מוכנה להגיב לציטוט
מנדי הניג |
נושאים בכתבה גיא פרופר סוגת

קבוצת סוגת סוגת 3.28%   שבשליטת קרן פורטיסימו חוגגת חודש להנפקה בתל אביב עם רכישה ראשונה - יצרנית הטונה "פילטונה" תמורת כ-55 מיליון שקל. על פניו, זה קיום ההבטחה של קרן פורטיסימו שמכרה למשקיעים ב-IPO: "גייסנו כסף, ונשתמש בו כדי לקנות חברות סינרגטיות". אבל אם נתעמק מבט במכפילים של העסקה נראה פער משמעותי בין השווי של סוגת בבורסה לבין השווי של עולם המזון בשטח. כבר כתבנו וסיקרנו את ההנפקה, ועל כך שהנפקות באופן כללי הן מתכון להפסיד כסף - למה סוגת מנפיקה במחיר גבוה? כי אפשר. מאז המניה לא עלתה, גם לא ירדה. המוסדיים נחלקים לשניים - חברות הביטוח אוהבות אותה, בכלל הן אוהבות השקעות שקשורות למשק הישראלי, אבל דווקא בתי ההשקעות לא בפנים. הם רואים את הפונדמטלס, והם יקרים.

המספרים של עסקת פילטונה הם על פניו "מציאה". סוגת רוכשת חברה עם EBITDA של 14 מיליון שקל לפי שווי פעילות (EV) של כ-89 מיליון שקל. זה מכפיל EBITDA של כ-6.3. אם נסתכל על השורה התחתונה (מכפיל רווח), מדובר כנראה על אזור ה-7, מקסימום 10. כאן נשאלת השאלה: איך ייתכן שסוגת קונה פעילות ייצור וסיטונאות במכפיל 10, בעוד שהיא עצמה נסחרת בבורסה במכפיל רווח שנע סביב ה-30-40?

התשובה ברורה - יש לסוגת יתרון לגודל וזה שווה תמחור טוב יותר, יש לסוגת גם יתרון בכך שהיא ציבורית וזה כמובן שווה לשווי. חברות פרטיות בדיסקאונט על חברות נסחרות. יש גם את הגיוון בפעילות לעומת הנישה של נרכשת, ועדיין, זה לא פער שאפשר להסביר חוץ מאשר להעריך שסוגת כעת יקרה.

זה יכול להשתנות כי כאשר חברה קונה פעילות ועסקים במכפילי רווח נמוכים היא בעצם "מורידה" את מכפיל הרווח שלה עצמה. וזו המטרה של סוגת כשבמקביל היא נערכת לגידול אורגני ולשיפור ברווחיות. הכל טוב ויפה, אבל המוסדיים לא היו נוגעים במניה הזו בתמחור הזה, אם הם לא היו מקבלים סכומי עתק מהציבור. ההנפקה של סוגת כמו הנפקות אחרות, מלמדות על בועה - יש הרבה כסף שזורם לשוק ואין מנגד מספיק סחורה. אז קונים גם במכפילי רווח של 30-40. תחום המזון הסולידי הפך לתחום שנסחר במכפילי רווח של הייטק. מתישהו זה יכה בנו בחזרה - חודש, שנה, 3 שנים? אף אחד לא איודע.


התוצאות של סוגת  

סוגת דיווחה בתשקיף על רווח נקי של כ-24.5 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2024. אם נניח לחברה קצב שנתי של 35-40 מיליון שקל רווח נקי שזה הרבה יותר מהקצב הנוכחי, אזי שווי השוק שלה (כ-1.2 מיליארד שקל) ישקף מכפיל רווח של מעל 30. לשם השוואה, ענקיות כמו שטראוס או דיפלומט נסחרות במכפילים נמוכים בהרבה. סוגת תדווח כנראה על דוח טוב, ככה זה לרוב אחרי ההנפקה, אבל היא תצטרך לעבוד מאוד קשה כדי להצדיק את השווי הנוכחי.