רשות ני"ע מצאה פערים בחישובי ההפרשות של חברות האשראי החוץ בנקאי
ברקע העלייה בשיעורי הריבית במשק בשנים האחרונות וכתוצאה מכך גם עליית סיכון האשראי של לקוחות, ועל רקע אי סדרים שהתגלו בענף האשראי החוץ בנקאי, רושת ני"ע ביצעה ביקורת במספר חברות אשראי חוץ בנקאי. בביקורת התגלו פערים מסוימים באופן המדידה של החברות את ההפרשות שלהם להפסדי אשראי, שהשפיעו על איכות הדיווח הכספי.
הלוואות; קרדיט: iStock
כתוצאה מהביקורת אותן החברות נדרשו לבצע בדיקה מקיפה ביחס להפרשות שלהם ובמידת הצורך לבצע תיקונים במדידת ההפרשה להפסדי אשראי ובגילויים הרלוונטיים בדוחות הכספיים והעיתיים שלהן. בנוסף, הרשות הבהירה במסגרת דוח הממצאים ובעמדות הסגל החשבונאיות, מה מצופה מהן בכדי למדוד הפרשי אשראי ולדווח כראוי.
ישנם שני סוגים של הפרשות להפסדי אשראי – הפרשה כללית, שהיא הפרשה להפסדי אשראי שנגזרת מכלל החובות שלא מזוהים כבעייתיים נכון למועד המאזן, אך מבוצעת בגינם הפרשה בגין הסיכוי שחלקם יתגלו ככאלה בעתיד. והפרשה ספציפית, שהיא הפרשה בגין חובות אשר כבר עלה לגביהם חשש קונקרטי לקושי בגביית החובות. הכשלים שהתגלו בחברות שנבדקו במסגרת הביקורת היו בהיבטי המדידה והגילוי בדוחות הכספיים לגבי שני סוגי ההפרשות.
החברות חישבו את גובה ההפרשות לפי שיקול דעתן
- ישראכרט וקרן מרתון משיקות מודל מימון נדל”ן בהיקף מאות מיליוני שקלים
- טען שחברת האשראי עשקה אותו - השופט אמר - "התחייבת - תשלם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהקשר של ההפרשה הספציפית, עלה כי אצל חלק מהחברות חישוב ההפרשה התבסס לעיתים על הערכה סובייקטיבית של יכולת הגביה מהחייב או המושך, שכל בסיסה הוא חוות דעת של הנהלת החברה, ללא בדיקה מעמיקה של אמצעים זמינים לשירות החוב. כך שבפועל חישוב ההפרשה התבסס על הערכה סובייקטיבית ולא מבוססת של יכולת בעל החוב לעמוד בהתחייבויותיו.
פערים נמצאו גם לגבי אופן הערכת החברות את הבטוחות שניתנו להן בקשר לחובות. כך לדוגמה בחלק מהמקרים העריכו נדל"ן שהועמד כבטוחה תחת הנחה שיבוצע שינוי ייעוד בשימושים בו (שינוי יעוד מקרקע חקלאית לייעוד למגורים), מבלי להביא את האפשרות הסבירה שיתכן ששינוי זה כלל לא יתרחש. במקרים אחרים שווי הבטוחה הוערך לפי מחיר למ"ר גבוה משמעותית מעסקאות שהיו בפועל באותו אזור וזאת ללא הסבר המניח את הדעת.
היעדר מתודוגלויה לחישוב הפרשות כלליות
בהיבט של ביצוע ההפרשה הכללית עלה כי חברות בענף לא התבססו על מתודולוגיה מסודרת לחישוב ההפרשה הכללית. המודל ששימש לחישוב ההפרשה הכללית לא התעדכן בהתאם לשינויי הנסיבות בשוק ובחברה, לא הביא בחשבון תחזיות מאקרו כגון צפי לשינויים בשיעורי הריבית ואף נמצאו מקרים בהם בסיס המידע שעליו התבסס המודל לצורך החישוב הסטטיסטי לא הכיל את מלוא המידע הנדרש על מנת שניתן יהיה לגזור ממנו את המסקנות המתבקשות.
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
טבע התחזקה אחרי הגשת בקשה ל-FDA לאישור זריקה תת-עורית לסכיזופרניה; עסקת הייצוא למצרים לקראת אישור סופי ושותפויות הגז זינקו והרימו את מדד הסקטור כולו; נאוויטס עם סיקור ראשוני של איי.בי.איי ואפסייד של כ-30%; מגזר הפיננסים נצבע באדום היום אחרי רצף של עליות בימים האחרונים
הבורסה ננעלה במגמה מעורבת ושיחזרה את הנעילה אתמול. ת"א 35 הוסיף 0.6% העליות בת"א 90 נמחקו והמדד ירד 0.1%.
במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-0.8%, בעוד ת"א ביטוח ירד קלות, בכ-0.2%. ת"א נדל"ן עלה 0.1%, בעוד ת"א נפט וגז זינק 1.9%.
בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.
- זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 3.83% , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.23% זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך
