הלוואה
צילום: FREEPIK

רשות ני"ע מצאה פערים בחישובי ההפרשות של חברות האשראי החוץ בנקאי

מדוח הרשות עולים מספר כשלים באופן חישוב ההפרשות של חלק מחברות האשראי החוץ בנקאי; בין הכשלים שנמצאו - שיערוכים גבוהים לנכסי נדל"ן שהועמדו כבטוחות ואי בדיקה של אמצעי החייב לשירות החוב
רוי שיינמן |

ברקע העלייה בשיעורי הריבית במשק בשנים האחרונות וכתוצאה מכך גם עליית סיכון האשראי של לקוחות, ועל רקע אי סדרים שהתגלו בענף האשראי החוץ בנקאי, רושת ני"ע ביצעה ביקורת במספר חברות אשראי חוץ בנקאי. בביקורת התגלו פערים מסוימים באופן המדידה של החברות את ההפרשות שלהם להפסדי אשראי, שהשפיעו על איכות הדיווח הכספי.

הלוואות; קרדיט: iStock

הלוואות; קרדיט: iStock

כתוצאה מהביקורת אותן החברות נדרשו לבצע בדיקה מקיפה ביחס להפרשות שלהם ובמידת הצורך לבצע תיקונים במדידת ההפרשה להפסדי אשראי ובגילויים הרלוונטיים בדוחות הכספיים והעיתיים שלהן. בנוסף, הרשות הבהירה במסגרת דוח הממצאים ובעמדות הסגל החשבונאיות, מה מצופה מהן בכדי למדוד הפרשי אשראי ולדווח כראוי.

ישנם שני סוגים של הפרשות להפסדי אשראי – הפרשה כללית, שהיא הפרשה להפסדי אשראי שנגזרת מכלל החובות שלא מזוהים כבעייתיים נכון למועד המאזן, אך מבוצעת בגינם הפרשה בגין הסיכוי שחלקם יתגלו ככאלה  בעתיד.  והפרשה ספציפית, שהיא הפרשה בגין חובות אשר כבר עלה לגביהם חשש קונקרטי לקושי בגביית החובות. הכשלים שהתגלו  בחברות שנבדקו במסגרת הביקורת היו בהיבטי המדידה והגילוי בדוחות הכספיים לגבי שני סוגי ההפרשות.

החברות חישבו את גובה ההפרשות לפי שיקול דעתן

בהקשר של ההפרשה הספציפית, עלה כי אצל חלק מהחברות חישוב ההפרשה התבסס לעיתים על הערכה סובייקטיבית של יכולת הגביה מהחייב או המושך, שכל בסיסה הוא חוות דעת של הנהלת החברה, ללא בדיקה מעמיקה של אמצעים זמינים לשירות החוב. כך שבפועל חישוב ההפרשה התבסס על הערכה סובייקטיבית ולא מבוססת של יכולת בעל החוב לעמוד בהתחייבויותיו.  

פערים נמצאו גם לגבי אופן הערכת החברות את הבטוחות שניתנו להן בקשר לחובות. כך לדוגמה בחלק מהמקרים העריכו נדל"ן שהועמד כבטוחה תחת הנחה שיבוצע שינוי ייעוד בשימושים בו (שינוי יעוד מקרקע חקלאית לייעוד למגורים), מבלי להביא את האפשרות הסבירה שיתכן ששינוי זה כלל לא יתרחש. במקרים אחרים שווי הבטוחה הוערך לפי מחיר למ"ר גבוה משמעותית מעסקאות שהיו בפועל באותו אזור וזאת ללא הסבר המניח את הדעת.

היעדר מתודוגלויה לחישוב הפרשות כלליות

בהיבט של ביצוע ההפרשה הכללית עלה כי חברות בענף לא התבססו על מתודולוגיה מסודרת לחישוב ההפרשה הכללית. המודל ששימש לחישוב ההפרשה הכללית לא התעדכן בהתאם לשינויי הנסיבות בשוק ובחברה, לא הביא בחשבון תחזיות מאקרו כגון צפי לשינויים בשיעורי הריבית ואף נמצאו מקרים בהם בסיס המידע שעליו התבסס המודל לצורך החישוב הסטטיסטי לא הכיל את מלוא המידע הנדרש על מנת שניתן יהיה לגזור ממנו את המסקנות המתבקשות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיות

אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין

ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים

רן קידר |

אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -2.45%  , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים. 

והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.

לא חתונה קתולית 

גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.

אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.

ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה). 

נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיות

אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין

ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים

רן קידר |

אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -2.45%  , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים. 

והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.

לא חתונה קתולית 

גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.

אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.

ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה).