לידיעת בנק ישראל - הדולר נופל מתחת ל-3.45 שקלים

אחרי שרכש אתמול מאות מיליוני דולרים בשוק על מנת למתן את התחזקות השקל הדולר יורד לרמה שצפויה לאתגר את מקבלי ההחלטות בבנק ישראל
גיא בן סימון | (25)

חולשת הדולר בעולם מאתגרת את בנק ישראל בעוד הדולר יורד כעת במהלך המסחר מתחת לרמה של 3.45 שקלים. ירידת הדולר מול השקל בימים האחרונים נובעת כחלק מתופעה גלובלית, ונראה כי יהיה זה לא פשוט לבנק ישראל באמת להשפיע על השוק לזמן ממושך.

אתמול פרסמנו כי בנק ישראל התערב באופן אגרסיבי בשוק כשרכז מאות מיליוני דולרים בשוק, וכעת הדולר יורד 0.4% לרמה של 3.445 שקלים - רמה שבבנק ישראל יתקשו לעכל. אפשר לומר ששנת 2017 לא היתה השנה של הדולר, או יותר נכון השנה הגרועה ביותר של הדולר מאז 2003 עם ירידה של 10% מול סל המטבעות.

הלמ"ס פרסמה היום כי בשנת 2017 התחזק השקל (שער ממוצע) ביחס לרוב המטבעות הנסחרים בישראל. ביחס לדולר ב-6.7%, וביחס לאירו התחזק השקל ב-4.6%. נתוני הלמ"ס מבוססים על הממוצעים החודשיים של השערים היציגים היומיים המתפרסמים על ידי בנק ישראל. שערו הממוצע של הדולר ב-2017 הגיע ל-3.599 שקלים - שהם 6.3% מתחת לרמה בשנת 2016. שערו הממוצע של האירו היה 4.061 שקלים - 4.4% מתחת לרמה של 2016.

ובינתיים, פרוטוקול הפד' שפורסם אתמול חשף אמנם חילוקי דעות בנוגע לתוואי הריבית של הפד' להמשך עם 3 העלאות בשנת 2018. עם זאת, רוב החברים נצמדו לתוואי שסיפק וברקע נתוני המקרו בארה"ב ממשיכים להיות מעודדים.

תגובות לכתבה(25):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 22.
    ח 06/01/2018 18:23
    הגב לתגובה זו
    אלא אם יורידו את המחיר והרבה מאוד אז אולי יצליחו למכור
  • 21.
    עע 06/01/2018 18:15
    הגב לתגובה זו
    בפתח כחלון רוצה לראות מתאבדים דם דם ...אנשים שיפסידו את כל כספם גם מנדלן .אי אפשר למכור נכסים השוק מת וזה אומר ....אתה חייב לרסק את המחיר של הנכס כדי למכור .
  • 20.
    שקט. לא להפריעה לנגידה בקניות ובבישולים לשבת (ל"ת)
    אנונימי 05/01/2018 17:25
    הגב לתגובה זו
  • 19.
    שוגון 05/01/2018 08:52
    הגב לתגובה זו
    תצטרכי להסביר איך הדולר יורד באופן קבוע גם אם הוא עולה בחול האם זה בגלל חוסר מקצועיות ועליבות או בגלל שאת מרויחה מזה שהדולר נמוך .......
  • 18.
    קרנית זה שם של ציפור ...בטוח לא של נגידת בנק (ל"ת)
    משה 05/01/2018 08:39
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    יוחי 04/01/2018 21:26
    הגב לתגובה זו
    הנגידה הזאת המיטה אסון על עם ישראל. אני פשוט לא מבין מה היא עושה. איך לא מעיפים אותה?????
  • 16.
    יוסי 04/01/2018 20:30
    הגב לתגובה זו
    אין ספק שלנגידה הזאת אין את היכולת לתמוך במעסיק הישראלי , היא לא באמת מבינה כנראה את הצורך בלעזור לדולר להתחזק מול השקל אבל זה לא נורא שיעופו לשוק האבטלה כמה אלפים , היא תוציא את הראש שלה מ GDAX ומהבורסות של הקרפיטו
  • 15.
    י 04/01/2018 20:04
    הגב לתגובה זו
    חברות ההי טק הישראליות מתחרות על כח אדם עם החברות הגלובליות שמוכנות לשלם 230000 דולר לעובד. עליית הדולר תביא לעליית שכר בחברות ההי טק מה עוד שחלק גדול מההוצאות שלהם ממילא צמוד לדולר. חזוק מלכותי של הדולר זה סובסידיה לגוגל ולאמזון על חשבון משלם המיסים.
  • 14.
    משה 04/01/2018 15:55
    הגב לתגובה זו
    צין שלילי ביותר -אבל את המשכורת השמנה היא ממשיכה לקבל.....
  • 13.
    עמי 04/01/2018 15:45
    הגב לתגובה זו
    אז ממירים הכל לדולרים מוכרים את כל הרכוש וקונים נכס בכל מקום בעולם וחיים כמו מלכים. זו הזדמנות של פעם בחיים. בלי חרדים בלי זוללי בננות ובלי זוללי בננות
  • אנטישמי שפל סע לברלין.ואל תחזור!! (ל"ת)
    מני 04/01/2018 17:09
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    משה 04/01/2018 15:37
    הגב לתגובה זו
    חוסר אונים מתמשך ...לא מבין על מה מקבלת העלובה הזאת 80000 שח לחודש -לא כדאי היה לקנות עם זה שמיכות לקשישים בחורף ....
  • 11.
    מה אני ראיתי מזמן מתחת ל3 לדעתי קרוב...אף בנק לא יוכל! (ל"ת)
    מה יעזור לידיעה? 04/01/2018 15:24
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    משה 04/01/2018 15:20
    הגב לתגובה זו
    פלוג פלוץ
  • 9.
    DOD SAM 04/01/2018 15:18
    הגב לתגובה זו
    כח הקניה האמיתי של השקל מול הדולר מעמיד את השער על כ-2 שקלים לדולר, אבל הדולר מונשם מלאכותית עי אינטרסנטים בכדי לשמור על פלח יחיד של תעשיית יצוא הייטק תעשיית ההיטק היום מונה כ-400 אלף עובדים, אשר עבורם בנק ישראל מחזיק את המטבע, אבל במקביל פוגע ב1.5 מליון אחרים שאינם בעסקים מוטי ייצוא ונפגעים מדולר חזק היות והם צורכים מוצרי ייבוא. אם חברת היי טק לא יכולה להיות תחרותית בשערי דולר \שקל ריאלים ולא מלאכותיים, שיתכבדו להתייעל\להוציא היצור לחול\להוריד את משכורות העתק שמשלמים לעובדי היטק באופן לא מידתי או כל דבר אחר אבל לא על חשבון הרוב שנפגע מייבוא בדולר גבוה.
  • אחד שמבין 06/01/2018 01:33
    הגב לתגובה זו
    בלי ייצוא ובעיקר בלי עובדי הייטק שאתה כל כך שונא לא יזרמו דולרים לארץ ואז הדולר יהיה שווה 7 שקלים או 10 שקלים. שלא לדבר על כל המיסים שהמדינה לא תיקבל - הרי עובדי הייטק שלטענתך מקבלים משכורות עתק (מדובר בשוק חופשי גם אתה מוזמן ללמוד ולעבוד ) גם משלמים מיסי עתק - שאתה תצטרך לשלם אם כולם יעזבו
  • 8.
    מתי שהוא תיגמר הספקולציה בשקל/דולר ואז תתחיל הקטסטרופה (ל"ת)
    כלכלן 04/01/2018 15:10
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    לא להפריע ישנים בצהרים (ל"ת)
    אחד העם 04/01/2018 15:07
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    pan 04/01/2018 14:10
    הגב לתגובה זו
    במטבע,,, כבר משער 5, מוכרים ומוכרים ומצד אחד מקבלים ריבית ומצד שני יקנו בחזרה את אותם דולרים בכ-30% פחות ! הם הפכו למיליארדרים, אבל הציבור והפירמות בישראל הפסידו מיליארדים, יש להעלות הריבית מיד ולארגן את המסחר שספקולנטים לא יכלו להשפיע על השער או לבצע פיחות חד מידי פעם או פטנטים חדשים אחרים
  • 5.
    שט 04/01/2018 13:41
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל צריך לתת לכוחות השוק הטבעיים לתת ערך לשער השקל. כל הנסיונות של בנק ישראל לעצור את הצונמי של שער הדולר המידרדר על ידי ספקולציות הם נסיונות חסרי טעם שעולים לנו המון כסף.
  • 4.
    א נעם 04/01/2018 13:28
    הגב לתגובה זו
    אין מנוס משקל חזק !המשק בישראלי מייצר עודפי מט'ח מטורפים .
  • 3.
    הסינים והרוסים קונים זהב בטונות= אובדן אמון בדולר! (ל"ת)
    נחום 04/01/2018 13:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    קרנית ישנה שנת ישרים...אל תפריעו לה.... (ל"ת)
    דולר 04/01/2018 12:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שמואל 04/01/2018 12:53
    הגב לתגובה זו
    אם בבוקר כשבארה"ב ישנים עדיין ובמזרח הרחוק הלכו לישון,לא נותר ,אלא להסיק שהספקולנטיםכנראה מכאן.
  • אלגו 04/01/2018 15:19
    הגב לתגובה זו
    מחשבי האלגו פועלים 24\7 לא חשוב מהיכן
יוסי כהן
צילום: צילום מראיון בערוץ 12

יוסי כהן מתקרב לאקזיט של 50 מיליון דולר

ראש המוסד לשעבר מכוון להיות ראש ממשלה, אבל בדרך עוצרים באקזיט ענק וגם מה חשוב יותר לכהן - המדינה או כסף?

תמיר חכמוף |

יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר התארח בפודקאסט של יסמין לוקץ' והסביר לנו למה הוא צריך להיות ראש הממשלה הבא. העיתוי של הראיון כנראה לא מקרי. כהן שמר על עמימות ובחר שלא להיכנס לפוליטיקה כדי לא לפגוע בכיס שלו. הוא בחר בכסף הגדול בשנים האחרונות ולא "בהצלת העם", ועכשיו אחרי שהכסף כבר בדרך, הוא נזכר שהוא סופרמן.  

כהן, מתקרב לאקזיט של 40-60 מיליון דולר. כהן מחזיק באופציות בדוראל LLC (דוראל ארה"ב) המוחזקת על ידי דוראל, קרן אפולו וקבוצת מגדל ומרכזת פעילות רחבה בשוק האנרגיה המתחדשת בארה"ב. דוראל הודיעה ממש לאחרונה באופן רשמי על קידום ההנפקה בוול סטריט. זה היה אחד מהתפקידים של כהן - לפתוח דלתות, לקדם את הפעילות בארה"ב, לקדם את ההנפקה ועל זה הוא קיבל שכר ובעיקר אופציות בהיקף גדול.

ההנפקה צפויה להיות לפי שווי של 2-2.5 מיליארד דולר, לכהן יש אופציות ל-3% מהחברה לפי מחיר מימוש של מתחת ל-1 מיליארד דולר. השווי של האופציות צפוי להיות 40 עד 60 מיליון דולר, ויש עוד בונוסים ומענקים נוספים. 

יוסי כהן בשני אקזיטים - כסף ופוליטיקה 

לכהן יש עדיין תפקיד בקידום ההנפקה, אבל פחות קריטי מבעבר - המהלכים שעשה או לא עשה (מספיק שיודעים שראש המוסד הישראלי לשעבר הוא דירקטור בחברה) כנראה עזרו, פתחו דלתות. הפעילות גייסה כסף גדול ממשקיעי עוגן וקרנות השקעה, נכנסה לפרויקטים ענקיים בארה"ב ונערכת להמשך הרחבת הפעילות. כלומר, העסק כבר רץ טוב פנימית וחיצונית; ועכשיו זה זמן טוב לעשות אקזיט נוסף - עוד צעד לכיוון הפוליטיקה ולספק הערכה על התמודדות על תפקיד ראש הממשלה. 

זה לא מפתיע. חשוב להזכיר שכהן כבר אמר בעבר דברים בסגנון: הציבור רוצה אותי, הציבור קורא לי, יש לי אחריות. כן, כהן רוצה שתבינו שהוא עושה את זה בשבילנו, הוא לא בא בשביל כבוד, לא בשביל כוח, ובטח שלא כסף וטובות הנאה (את זה הוא כבר השיג, והאמת שעדיף ראש ממשלה עשיר, כזה שכנראה יהיה קשה יותר לשחד). הוא בא להציל אותנו. 

רמי לוי
צילום: ביזפורטל

דף חדש במשפחת לוי: מנפיקים את הנדל"ן ומערבים את הילדים

רמי לוי נדל"ן שמשכירה את נכסי הנדל"ן לרשת הקמעונאית ניגשת לבורסה עם יעד גיוס של 900 מיליון שקל לפי שווי של 4.5 מיליארד שקל אחרי הכסף; כ־570 מיליון שקל מהגיוס יועברו לבעלי השליטה כדיבידנד וכפירעון הלוואות וכ־240 מיליון שקל יופנו לפעילות השוטפת; במקביל, תנאי השכר של בני המשפחה יעודכנו משמעותית, כחלק מהיערכות להמשך העברת השליטה לדור הבא
צלי אהרון |

הנפקת רמי לוי נדל"ן הולכת להיות אחת מההנפקות הגדולות בשוק המקומי בשנים האחרונות אבל מה שיותר זה שהיא לא עוד הנפקה "קלאסית" שמכוונת עבור צמיחת החברה. לוי שואף לגייס 900 מיליון שקל מהציבור, לפי שווי של 4.5 מיליארד שקל אחרי הכסף כשרוב הסכום לא יוזרם לפיתוח עסקי, אלא לחשבון של בעלי השליטה - רמי ועדינה לוי. ההנפקה מגיעה אחרי שנים של בחינה והיערכות, ועכשיו מתברר שהיא מקודמת כדי בראש ובראשונה לייצר נזילות למשפחה, ולשמר את מבנה השליטה בחברה.

רמי לוי נדל"ן בשליטת רמי לוי אפילו גדולה יותר מרמי לוי הרשת המצליחה - חברת הנדל"ן רוצה לגייס לפי שווי של 4.5 מיליארד שקל, בעוד שרמי לוי הרשת נסחרת ב-4.2 מיליארד שקל. רמי לוי עצמו מחזיק ב-100% מהנדל"ן  וב-40% מהרשת, כך שמהזווית שלו - הנדל"ן שווה יותר מפי 2 מהרשת עצמה. 

לפי התשקיף, כמחצית מהתמורה - 450 מיליון שקל - תחולק כדיבידנד מיוחד, ללא מדיניות חלוקת דיבידנדים מוצהרת. עוד 210 מיליון שקל ישמשו לפירעון הלוואות בעלים שהועמדו לחברה, כלומר כ-63% מהסכום הכולל ינותב אל כיסם של בני הזוג לוי. רק כ-240 מיליון שקל יישארו בידי החברה עצמה לשימושים עסקיים. מהלך כזה, שמציג מראית עין של "הצעת מניות לציבור", אינו כולל בפועל מכירת מניות קיימות אך משמש בפועל כהצעת מכר מרומזת.

תלות גבוהה בשוכר עוגן

סוגיה מהותית שנחשפת בתשקיף היא התלות החריגה של החברה בשוכר עוגן יחיד רשת רמי לוי שיווק השקמה, שגם היא בשליטת בעל השליטה. לפי הנתונים, עד למחצית הראשונה של 2025, כ־50% מההכנסות המאוחדות מקורן בהשכרת נכסים לרשת הקמעונאות ולחברות הקשורות אליה. מדובר בהסכמים שבחלקם מבוססים על אחוז מהמחזור, וכוללים גם מנגנוני הצמדה ותנאים נוחים למדי לשוכרת. שיעורי התשואה על הנדל"ן המניב (NOI) עומדים בטווח של 5.4%–6.7%, עם תפוסה של כ־91%–96%, אך דמי השכירות עצמם נחשבים לנמוכים יחסית, בטווח ממוצע שנתי של כ־61–68 שקל למ"ר. המשמעות היא שמבנה ההכנסות הנוכחי אינו מספק גמישות תפעולית, וייתכן שהוא גם מושפע מהממשק הקרוב בין השוכר והמשכיר דבר שעלול להגביל את פוטנציאל ההשבחה של ההכנסות בעתיד.

גם התמחור שמבקשים במסגרת ההנפקה מעורר סימני שאלה ביחס למצב המאזני של החברה. רמי לוי נדל"ן שואפת להיסחר לפי שווי של 4.5 מיליארד שקל, כשלפי הדוחות, ההון העצמי מסתכם בכ־2.5 מיליארד שקל כלומר, מדובר במכפיל של כ־1.8 על ההון. החלק המרכזי במאזן הוא נדל"ן להשקעה, כולל נכסים בהקמה וקרקעות. אומנם ייתכן ששווי הקרקעות בספרים משקף ערכים שמרניים, אך בפועל, חלק לא מבוטל מהנכסים טרם מניבים הכנסות, ולא בהכרח יצרו תזרים בטווח הקרוב. אין גם מגמה ברורה של צמיחה בהכנסות – ולהפך: הנתונים מראים על יציבות יחסית, עם תלות גדולה מדי ברשת הקמעונאות והיעדר מנועי צמיחה ברורים קדימה.