למכור במאי וללכת? לא בטוח, הנה כמה מניות חמות שהוכיחו לנו אחרת
אז אנחנו כבר בסוף חודש יולי ואפשר להתחיל לעשות סיכומים ולראות מה קרה מתחילת חודש מאי בשוקי המניות. אם נסתכל על המדדים הראשיים בוול סטריט נראה שלא הייתה כל סיבה למכור מניות: מתחילת חודש מאי מדד ה-S&P500 עלה ב4.6%, מדד הדאו ג'ונס טיפס ב-1.9% ומדד הנאסד"ק זינק ב8.4%. כנראה שזו הייתה תקופה לא כל כך גרועה בשוקי המניות.
נראה שהמשפט המפורסם "מכור במאי ולך" (sell in may and go away) איבד בשנתיים האחרונות מהאמינות שלו. בשנה שעברה ה-S&P500 עלה 10% מתחילת מאי עד סוף אוקטובר וכאמור גם השנה המדד הציג ביצועים נאים. עוד פרמטר מעניין: 350 מניות מתוך 500 המניות במדד רשמו תשואות חיוביות.
חלק מהמשקיעים שמכרו מניות בוודאי תופסים את הראש במיוחד אם הם מכרו כמה מהמניות הבאות שהשיגו תשואה מדהימה מראשית חודש מאי: 'נטפליקס' (סימול: NFLX) קפצה 31.7%, 'אינטל' (סימול: INTC) זינקה 28.1%, 'אלקואה' (סימול: AA) הוסיפה 25.5% ואלו רק חלק מהדוגמאות הבולטות.
מה שיותר מעניין לראות הוא אילו מניות השיגו לאורך 5 השנים האחרונות תשואה חיובית בתקופה שבין תחילת מאי לסוף אוקטובר תשואה חיובית, הטבלה לפניכם (מתייחס עבור השנים 2012-2014):
- 1.המלש 31/07/2014 09:15הגב לתגובה זואם היינו יכולים להרוויח רטרואקטיבי היה טוב. האם הכותב או החברה שלו ביצעו בדיוק לפי מה שכתבו.האם הם ניחשו את הכיוון של מניות אלה.האם הם לא כשלו במניות אחרות. להיות חכמים אחרי מעשה זה קל מאד.
הסיבה שהפד' לא יכול להשיק תוכנית QE חדשה
למרות העליות בשוקי המניות בחודש האחרון, פוזיציות הענק של הבנקים הגדולים ממשיכות להצביע כי הכלכלה האמריקנית תגלוש למיתון לקראת סוף 2019. בתוך כך, שוק החוב האמריקני חושף מדוע הפד' לא יכול להשיק תוכנית QE חדשה, למרות ההתבטאויות האחרונות
בחינה עמוקה יותר של הנתונים מצביעה כי הבנקים הגדולים מתרכזים בעיקר באגרות החוב הקצרות. האחזקה הממוצעת באגרות חוב לטווחים של פחות מ-3 שנים זינקה בחודשים האחרונים לרמה של 87.3 מיליארד דולר, קרוב לשיא כל הזמנים שנרשם בדצמבר 2012. מדובר בעלייה חדה לעומת שאר אגרות החוב של ארה"ב, כפי שניתן לראות בגרף הבא.
מה גורם לזינוק?
האפשרות הראשונה שעשויה לגרום להסתערות של הבנקים הגדולים על החוב האמריקני היא שארה"ב מתקשה לבצע הנפקות חוב בחודשים האחרונים ברקע לירידה החדה ברכישות שמספקות סין ויפן בחודשים האחרונים (לכתבה המלאה), ואותם בנקים גדולים נכנסים בצורה אגרסיבית לחוב האמריקני במטרה למנוע נפילה של אותן הנפקות חוב. חשוב לציין כי הסבירות לאפשרות זו נמוכה יחסית, בעיקר לנוכח הריצה של המשקיעים בחודשים האחרונים לאג"ח ממשלתי בכל העולם (לראייה, תשואות אג"ח גרמניה בשפל של 0.1% בלבד), אך לא ניתן בשלב זה לשלול אפשרות זו.
האפשרות הסבירה יותר היא שאותם בנקים גדולים הגדילו משמעותית את אחזקותיהם באגרות החוב הקצרות מחשש להאטה כלכלית חריפה יותר בשנתיים הקרובות, שתגרום לירידה בתשואות, ואז יוכלו הבנקים לגרוף קופון נאה. בנוסף, צריך לזכור כי מדובר בנכס נזיל במיוחד, ולכן מדובר מבחינת הגופים הגדולים בגידור המשתלם ביותר בשוק. מי שחיפש אינדיקטור טוב "לציפיות של הכסף החכם בשווקים", הפוזיציות של ה- Primary Dealer עשויות לספק תובנות מעניינות.
מה יקרה במידה והפד' ישיק QE חדשה?
אחד המיתוסים הגדולים סביב ה-QE בעשור האחרון הוא שברגע שהפד' מבצע רכישות בשוקי האג"ח, התשואות יורדות. מבט זריז על תשואות החוב של ארה"ב בעשור האחרון מגלה שהמציאות הפוכה לגמרי. תשואות האג"חים הממשלתיות עלו בזמן שהפד' ביצע QE, והן ירדו כאשר הפד' הפסיק לתמוך בשווקים.
תיאורטית, אם הפד' יבצע כעת תוכנית רכישות חדשה ויצליח לשכנע את הגופים הגדולים כי הכלכלה האמריקנית תצא מהאטה המסתמנת בשנתיים הקרובות, ההתהפכות בפוזיציות של ה- Primary Dealers צפויה להזניק את תשואות האג"חים של ארה"ב לשיאים חדשים. נזכיר כי התהליך מתרחש במקביל לכך שהממשל האמריקני צפוי להתקרב לגירעון של טריליון דולר ב-2019, והוא צפוי להמשיך לעלות בשנים הקרובות. הדבר האחרון שהממשל האמריקני צריך כעת הוא שהריביות יחזרו לטפס.
בנוסף, נזכיר כי עליית תשואות תתורגם גם לשאר השווקים. במילים פשוטות: QE (שהיא לא במתכונת של הלאמת שוק האג"ח כמו ביפן) עשויה ליצור יותר נזק מתועלת בשלב הנוכחי.
נזכיר כי הריביות הגבוהות ב-2018 כבר גרמו לזינוק חד בהחזרי ההלוואות של הממשל האמריקני, כפי שניתן לראות בגרף הבא
