רוני על דור סאפיינס
צילום: יוסי אלוני

סאפיינס - עסקה מעניינת לטווח קצר

לאחר שהרצף היורד של המנייה נשבר והחל רצף עולה, אייל גורביץ' מעריך את יחס הסיכוי סיכון של המנייה ב-1.6:1
אייל גורביץ' | (2)

הגם שאי אפשר להבטיח מאה אחוזי הצלחה הרי שהמפתח הוא יחס הסיכוי סיכון. גם אחוזי הצלחה סבירים ומטה יספיקו כדי לעלות על מסלול רווחי.

 

בטווח הקצר, אפשר לראות את הרצף העולה האחרון שנשא את המניה של סאפיינס משפל של 67.44 שקל למניה לשיא של 88.25 שקל למניה. מיד לאחר מכן יצא לדרך תיקון שדרדר את המניה עד לשפל של 76.70 שקל למניה. 

במסגרת התיקון התרחשו מספר מרכיבים, ראשית,  מדד cci נסוג מתחת לרמת 100-. 

שנית, רמת ההתנגדות המשמעותית האחרונה שנפרצה מעלה הפכה לשמש כתמיכה. שלישית הממוצעים הנעים נותרו חיוביים למרות התיקון.

אתמול ניתן איתות קנייה, הרצף היורד נשבר והחל רצף עולה. הסיכון עומד על כ-2.7% והסיכוי על כ-4.5% מה שבעצם אומר שמדובר בעסקה עם יחס סיכוי סיכון של ;1.6:1.

 

הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אריה 18/11/2019 09:14
    הגב לתגובה זו
    מי שמכניס אנשים בשיא מפיל אותם שולל, ואז נעלם (מעניין מי מרוויח מההמלצות הללו?)... פעם היה ילד מעץ ששיכנעו אותו לטמון את כספו באדמה - ולעתיד יהיה לו עץ מלא כסף. - ואז שהוא הלך - נעלם כל הכסף - ולעולם לא גדל העץ. (מעניין מה הסיבה שאתה מוכר את האשליות שווא הללו???).
  • יגאל 21/11/2019 14:32
    הגב לתגובה זו
    הכותב,שזה לא אני,הוא מומחהלשוק ההון,וכותב בביזפורטלמאז שאני זוכר.הוא לא ממליץ ונעלם.
חוות שרתים, קרדיט: גרוקחוות שרתים, קרדיט: גרוק

האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?

אם ישראל רוצה להיות סטארטאפ ניישן שנמצאת גם בחזית ה-AI היא צריכה עוד הקמה של חוות שרתים, כמו זו שאנבידיה מתכננת להקים פה, אבל האם המדינה ערוכה לכך? 

הדס ברטל |

את ההכרזה האחרונה על בניית חוות שרתים חדשה של אנבידיה בישראל חגגו בתקשורת הכלכלית. אך עם התרומה המשמעותית לכלכלת המדינה עולות שאלות רבות הנוגעות ליכולת של חוות שרתים רבות בסדר גודל שכזה להתקיים בישראל הקטנה. לטענת מומחים, אין ספק שישראל צריכה חוות שרתים בשטחה, גם אם הן אינן יכולות להיות באותו הגודל כמו חוות השרתים שקמות בארה"ב או בסין, אך אם ישראל אינה רוצה לראות את עצמה סובלת מחרמות שיובילו לנפילת מערכות חיוניות בישראל, היא חייבת לפעול עוד להקמתם.

לאילו מאיתנו שלא ממש בקיאים, חוות שרתים הן קודם כל חומרה, כל חוות שרתים היא מתקן ייעודי שבו מרוכזים שרתים רבים המספקים שירותי מחשוב, אחסון ועיבוד נתונים לאינטרנט. משמע כל המידע על השימוש שלנו באינטרנט מאוחסן בהן, כאשר הן מתוכננות לפעול ברציפות ובאמינות גבוהה, ואם יש תקלה באחד מהן, אתרים קורסים באופן שיכול להשפיע משמעותית על הפעילות הכלכלית ומערכות קריטיות יכולות ליפול כשהמצב עלול להשפיע על חיי אדם. חוות שרתים דורשות שטח רב ונדרש לבנות אותן במהירות הבזק לפני שעדכונים טכנולוגיים הופכים אותן ללא רלוונטיות. בשביל תפקוד תקין הן דורשות מערכות קירור, חשמל וגיבוי מתקדמות. מדובר "בבניינים פיזיים, חשמל, קרקע ומערכות קירור שדואגות לקרר את המחשבים. צריך הרבה שכלול ליעילות טכנולוגית ולהשתמש במים ובאנרגיה, וגם כוח אדם, ויש מחסור בכוח אדם כשיר שמבין איך להפעיל את המערכות האלה" אומרת עו"ד עדינה שפירא, שותפה במשרד מיתר, במחלקת תאגידים וניירות ערך המתמחה בתחום חוות השרתים.

היא מוסיפה כי חוות שרתים הפכו למשהו מהותי בתחום התשתית הדיגיטלית. "כשהתחיל השימוש בשירותי הענן, השוק דיבר במונחים של צורך בקרקע משמעותית וצריכת חשמל שאז נשמעו מאוד גדולים - 12 או 16 מגה וואט. אבל עם ההאצה של תחום ה-AI כוח המיחשוב הוא ענקי בעשרות מונים ממה שצריך לשירותי ענן והיום מדברים במונחים הרבה יותר גדולים, אם לפני כמה שנים דיברו על סקייל של עיר עצומה, היום זה מדינה קטנה."

 

אתגר תכנוני והיעדר אסדרה

חשוב למדינה שחוות שרתים יהיו בשטחה, "קודם כל בגלל צורכי ביטחון אבל גם מסיבות של חרמות, זה קריטי להימנע מחרם כלשהו שעלול לפגוע בגישה לדאטה סנטרס," אומר עו"ד אלעד שהרבני, שותף במשרד מיתר במחלקת האנרגיה והתשתיות. אך לשם הגשמת המטרה הזו נדרשים משאבים גדולים מאוד מבחינת הקצאת שטח, מבחינת משאבי מים וחשמל. כמו כן הקצאת הקרקע לא יכולה להיות כל פיסת אדמה שהיא בשטח המדינה, אלא נדרשים תנאים מסויימים שיאפשרו לחוות שרתים לפעול.


עו