לחם שום? תבעה פיצויים מפיצרייה לאחר שמעדה במדרגות ביציאה
יותר מרבע מיליון שקל פיצויים נפסקו באחרונה בבית משפט השלום ברמלה לאשה בת 35, שנפצעה לפני כמה שנים, בזמן שיצאה מסניף של מסעדת אמריקן פיצה שנמצאת בזיכרון יעקב. האשה, שהיא מורה במקצועה, ירדה בגרם המדרגות של הסניף בזמן שבידיה נמצאים שני מגשי פיצה שנרכשו בסניף, ואז היא מעדה. בעקבות כך היא שברה את הקרסול שלה ונדרשה לעבור ניתוח ועוד סדרת טיפולים שיקומיים. הנשיא מנחם מזרחי קבע בפסק הדין שלו כי אמריקן פיצה והמועצה המקומית התרשלו בתחזוקת המדרגות.
בקיץ 2020 חזרו התובעת ובני משפחתה מטיול בצפון, ובדרך לביתם עצרו בסניף אמריקן פיצה שבזיכרון יעקב. בעלה של התובעת הלך להתפלל בבית כנסת סמוך, בזמן שהיא נכנסה לסניף כדי לקנות שני מגשי פיצה. ואולם כשחזרה לכיוון הרכב שלהם היא נפצעה. כאמור, בזמן שירדה בגרם המדרגות שמחוץ לסניף לפתע היא נפלה ומצאה את עצמה שכובה על המדרכה, כשהיא פצועה וכאובה.
כשבעלה שמע שנפגעה, הוא הגיע במהירות מבית הכנסת ופינה אותה לבית החולים, שם אובחן אצלה שבר בקרסול. בהמשך היא עברה ניתוח, סדרת טיפולים רפואיים ופיזיותרפיה שסייעו לה בהתאוששות ובשיקום. כשנה לאחר שהתרחשה התאונה, הוגשה התביעה לבית המשפט - בין היתר נגד מועצה מקומית זיכרון יעקב ורשת אמריקן פיצה.
טענתה המרכזית של האשה היתה כי רשלנות מטעם הנתבעות בתחזוקת המדרגות היא שהובילה לפציעתה החמורה, ולנזקיה השונים שנגרמו לה כתוצאה ממנה. לכתב התביעה צורפו תמונות של גרם המדרגות, במטרה להוכיח שהוא אכן לקוי ותוחזק בצורה רשלנית.
לאחר שראה את התמונות, השופט מזרחי הסכים עם עמדת התובעת. "אין להידרש לחוכמת הנסתר כדי להבחין כי מדובר בגרם מדרגות שכל כולו מפגע אחד גדול: המדרגה האחרונה חסרה ואינה בנויה לכל אורכה, אין פסים תקינים מלאים, שלמים, מונעי החלקה לכל אורך המדרגות, המדרגה התחתונה קצרה מאוד ועוד", כתב השופט בפסק הדין שפרסם. בתוך כך, הוא גם בחר לאמץ את חוות דעת המומחה מטעם התביעה, שלפיה מדובר במדרגות "מסוכנות במיוחד".
בשאלת חלוקת האחריות בין הנתבעות, קבע השופט כי חלק הארי – 95% - יוטל על רשת הפיצריות, ואילו השאר (5%) יוטל על המועצה המקומית. זאת מכיוון שהראשונה היא השוכרת והמפעילה של הסניף נשוא התביעה ומפיקה מכך תועלת כלכלית, כך שמוצדק לחייב אותה בעיקר האחריות.
לגבי חלקה של העירייה, טען השופט שמוצדק לראות אותה כאחראית במידה שנקבעה, נוכח העובדה שהעניקה רישיון עסק לפיצרייה. הדבר מבטא אמירה מצדה שהסניף בטוח להענקת שירות ציבור – כשבפועל הוא לא.
גם על התובעת עצמה הוטלה אחריות, בהיקף של 30%, בשל אשם תורם. הסיבה לכך היא שהלכה עם מגשי הפיצה לפניה כך שהם הפריעו לשדה הראייה שלה והסתירו את הדרך - ומנעו ממנה להיזהר בזמן שירדה במדרגות.
בסופו של דבר חויבו אמריקן פיצה והמועצה המקומית זיכרון יעקב לפצות את התובעת בסכום של 215,419 שקל, בהתאם לחלוקת האחריות ביניהן. עוד חויבו הנתבעות לשלם לאישה שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של כ-50 אלף שקל והוצאות משפט.
במקרה אחר, בית משפט השלום ברמלה הכריע באחרונה בתביעת נזקי גוף שהגיש צעיר נגד גן האירועים שבו התחתן עם בחירת לבו לפני כמה שנים. במוקד התביעה ניצבת פציעה שנגרמה לתובע בזמן טקס שבירת הכוס שנערך תחת החופה, כתוצאה מרסיס זכוכית שחדר לכף רגלו. התובע, בן 26, ואשתו נישאו זה לזו באוקטובר 2018. החתונה שלהם נערכה באקו גני אירועים שבחדרה. בסיום טקס החופה, כמקובל, הגיע רגע שבירת הכוס על ידי החתן, שמהווה בפועל את אות הפתיחה למסיבת החתונה. ואולם המסיבה, למרבה הצער, נמהלה בעצב ובעוגמת נפש. ברגע שהחתן דרך על הכוס הוא הרגיש כי משהו נכנס לו לרגל. אותו משהו התברר כרסיס זכוכית. הוא חלץ את הנעל ונחרד לגלות כי כף רגלו מגואלת בדם בעקבות חדירת שבר הזכוכית. התובע הובהל, בסיוע אביו, לחדרם של החתן והכלה במקום, שם בדקה אותו אחת המוזמנות, רופאה במקצועה. היא המליצה לא לקחת סיכון ולפנות את החתן למיון בהקדם והוא שמע לעצתה. בבית החולים הוצא שבר הזכוכית מכף רגלו והיא נתפרה. לאחר מכן הוא שב לחגיגת החתונה שלו כעבור זמן רב.
- 1.הבעל לא התפלל טוב כנראה (ל"ת)יוד 02/08/2024 19:00הגב לתגובה זו
פתק אחד הפך נכס של 15 מיליון שקל למוקד מחלוקת עזה
בני זוג שחתמו לפני שנים על הסכם ממון שהבטיח חלוקה שוויונית בבית המגורים גילו, עם פרוץ המשבר ביניהם, כי פתק בכתב ידם עומד כעת במרכז סכסוך רכוש מהותי. למרות ההסכמה המקורית על בעלות שווה בנכס, ולמרות טענות האשה כי המסמך נחתם בלחץ וללא הבנה, בית המשפט העניק
תוקף מלא לאותו פתק. המשמעות: הנכס, ששווה 15 מיליון שקל, יישאר רשום ויחולק ביחס של שליש לאשה ושני שלישים לגבר
כמעט שלוש שנים לאחר שהחלו ההליכים המשפטיים בין בני זוג לשעבר, שבית אחד עמד במרכזם, הגיע לסיומו באחרונה שלב נוסף בסאגה המשפטית שמסעירה את הצדדים ומציפה מחדש שאלות על יחסי אמון, הסכמות משפחתיות והמשקל של מסמך אחד פשוט הכתוב בכתב יד. מדובר בבית מגורים ששוויו, לפי חוות דעת שמאית שהוגשה לתיק, מגיע לכ-15 מיליון שקל - נכס שנהפך לסלע מחלוקת בין בני זוג לשעבר, לאחר שחתמו ב-2006 על פתק קצר שהסדיר מחדש את חלוקת הבעלות בו, בניגוד להסכם הממון המקורי שערכו שש שנים קודם לכן.
לפי הסכם הממון משנת 2000, נקבע באופן מפורש כי בית המגורים של הצדדים יהיה משותף לשניהם "בחלקים שווים אף אם הכספים לבנייתו לא באו באופן שווה משני הצדדים". אלא שבחודשים שלפני רכישת הבית, כך לפי גרסת האיש, התברר כי הוריה של האשה, שהיו צפויים להשתתף במימון של רכישתו, אינם מתכוונים לקחת חלק כלל ברכישה. באותו שלב, כך טען, הציב אביו תנאי לתרומתו הכספית - הבית יירשם לא בשוויון, אלא בחלוקה של שלושה רבעים על שם הבן ורבע אחד בלבד על שם האשה. לבסוף הוסכם על חלוקה של שני שלישים לאיש ושליש אחד לאשה.
כאן נכנס לתמונה המסמך הקצר, שעליו חתמו הצדדים ב-3 ביוני 2006. מדובר בפתק שנכתב בכתב יד, שנחשב אז בעיניהם להסכמה פנימית פשוטה, אך קיבל מעמד דרמטי שנים לאחר מכן, כשהקשר עלה על שרטון וההליך הרכושי הגיע לפתחו של בית המשפט. האשה טענה שהמסמך נחתם תחת לחץ, בזמן שהיא אינה מבינה את השלכותיו, ושהוא עומד בסתירה מוחלטת להסכם הממון. מנגד, האיש טען שמדובר בהסכמה טבעית שנועדה ליישב שינוי נסיבות, וששני הצדדים הבינו היטב את משמעותו.
פסק הדין הנוכחי, שהוא השלישי במספר בעניינם של הצדדים, מתמקד בדיוק בשאלה זו: האם למסמך שנחתם ללא ליווי משפטי וללא אישור מבית המשפט, יש תוקף מחייב, והאם הוא גובר על הסכם הממון המקורי? בית המשפט קבע כי התשובה לכך היא חיובית.
- נדחו טענות אשה לקבלת 800 אלף שקל ממכירת דירה משותפת
- בזמן שפדתה פנסיה לצמצום המשכנתה, הוא היה עם אחרת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רק הוריו של הבעל נשאו בעלות הרכישה והבנייה
כבר בפתח נימוקיה, הדגישה השופטת אליה נוס כי המסמך נבחן תחילה מההיבט הראייתי: כיצד נחתם, מה היתה כוונת הצדדים בעת חתימתו, ומה עלה מהעדויות ומהמסמכים שסבבו את רכישת הבית. האיש העיד כי ההבנה המקורית ביניהם היתה שהמימון יתחלק בין משפחות הצדדים, ולכן ירשמו בעתיד את הבית בחלקים שווים. ואולם כשהדבר לא התממש, וכשהתברר שהוריו בלבד נושאים בעלות הרכישה והבנייה, נוצר צורך בעדכון ההסכמות. לדבריו, "העלינו את זה על הכתב, לא בניסוח של עו"ד", והוא הדגיש כי הדברים נכתבו "באווירה טובה... והכרת הטוב שאנחנו הולכים לקבל במתנה בית מהניילונים".
הרופא דרש לקבל פרטי מתלוננים נגדו - מכבי סירבה
ד"ר עמוס סבו, כירורג במכבי שירותי בריאות, הביע את מחאתו נגד גל ההפגנות הפוקד את ישראל באמצעות נוכחות בהפגנות ונפנוף בשלטים המבקרים את המוחים. ב-14 באפריל 2024 הוא פרסם תמונה ב-X (לשעבר טוויטר), שבה כשהוא נראה נושא נשק, עם הכיתוב: "בחופשה ממילואים. כך
עמדתי אתמול מול שיירת הזומבים בחיפה". הפוסט הוביל ל-18 תלונות שהוגשו נגדו למכבי, והוא דרש לגלות מי עומדים מאחוריהן
בית משפט השלום בחיפה דחה באחרונה את בקשתו של ד"ר עמוס סבו, כירורג המספק שירותי רפואה למבוטחי קופת החולים מכבי, לקבלת פרטי מתלוננים שהגישו נגדו תלונות בעקבות פעילותו ברשתות החברתיות ובהפגנות. פסק הדין מציג את המתח שקיים בין חופש הביטוי לבין הזכות לפרטיות, תוך דיון מעמיק בהשלכות הגשת תלונות על רופאים ובעלי מקצועות אחרים.
ד"ר סבו, רופא במכבי שירותי בריאות מ-2011, הביע את מחאתו נגד גל ההפגנות הפוקד את ישראל באמצעות נוכחות בהפגנות ונפנוף בשלטים המבקרים את המוחים. ב-14 באפריל 2024 הוא פרסם תמונה ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר), שבה כשהוא נראה נושא נשק, בליווי הכיתוב: "בחופשה ממילואים. כך עמדתי אתמול מול שיירת הזומבים בחיפה". התגובה הציבורית לא איחרה לבוא. משתמש ברשת X קרא בתגובה לפוסט להתלונן נגד סבו, ובימים שלאחר מכן החלו להצטבר תלונות נגדו במכבי שירותי בריאות. בסך הכל התקבלו 18 תלונות - 16 מתלוננים שאינם מטופליו של סבו אך מבוטחים במכבי, ושני מתלוננים שאינם מבוטחים במכבי כלל.
"התלונות עשויות לפגוע במשרתי, במשלח ידי או במקצועי"
לטענת ד"ר סבו, התלונות נגדו הוגשו בעקבות קריאה מכוונת של גורמים המזוהים עם תנועת המחאה, שביקשו לפגוע בו מקצועית בשל עמדותיו הפוליטיות. "אין ספק כי התלונות עשויות לפגוע במשרתי, במשלח ידי או במקצועי", טען סבו לבית המשפט. הוא דרש לקבל את שמות המתלוננים, כדי שיוכל להגן על שמו הטוב ולנקוט צעדים משפטיים נגד מי שלטענתו הגיש תלונות שקריות.
סבו טען עוד כי קופת חולים מכבי לא הציגה בפניו את התלונות המלאות, אלא רק קטעים מהן - דבר שמעורר חשש, לדבריו, שהן כוללות לשון הרע ופגיעות נוספות בשמו. "המשיבה יכלה לצרף את תוכן התלונות תוך הגנה על פרטיות המתלוננים", טען, אך משלא עשתה זאת, יש לראות בכך ניסיון להסתיר מידע העלול להפליל את המתלוננים.
- עברה ניתוח בחזה בגיל 17 - ותבעה את קופת החולים והמנתח
- מכבי מעוניינת לרכוש מפלסאנמור מכשירי אולטרה-סאונד - המניה קופצת ב-6%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, מכבי שירותי בריאות דחתה את הדרישה למסירת פרטי המתלוננים, וטענה כי היא מחויבת לשמור על פרטיותם. בתגובתה לבית המשפט, הדגישה הקופה כי "כל התלונות עסקו בצילום המבקש עם הנשק", והוסיפה כי אף אחת מהתלונות לא כללה לשון בוטה או פוגענית. עוד ציינה מכבי כי התקנון שלה מאפשר לחבריה להגיש תלונות על רופאים ונותני שירות אחרים, וכי על פי סעיף 14(י) לתקנון, "האחראי ישמור בסוד כל מסמך וכל מידע שהגיעו אליו עקב מילוי תפקידו". כלומר, מסירת פרטי המתלוננים אינה נחוצה למילוי תפקידה של מכבי, ואינה מתבקשת לפי הדין.
