פיצה פפרוני
צילום: צילום מהעיתון)

לחם שום? תבעה פיצויים מפיצרייה לאחר שמעדה במדרגות ביציאה

האשה קנתה שני מגשי פיצה במקום, ואז נפלה ושברה את הקרסול. היא נזקקה לניתוח ושיקום בעקבות האירוע, ותבעה את רשת אמריקן פיצה ועיריית זיכרון יעקב. לתביעה צורפו תמונות של גרם המדרגות, במטרה להוכיח שהוא אכן לקוי ותוחזק בצורה רשלנית
עוזי גרסטמן | (1)

יותר מרבע מיליון שקל פיצויים נפסקו באחרונה בבית משפט השלום ברמלה לאשה בת 35, שנפצעה לפני כמה שנים, בזמן שיצאה מסניף של מסעדת אמריקן פיצה שנמצאת בזיכרון יעקב. האשה, שהיא מורה במקצועה, ירדה בגרם המדרגות של הסניף בזמן שבידיה נמצאים שני מגשי פיצה שנרכשו בסניף, ואז היא מעדה. בעקבות כך היא שברה את הקרסול שלה ונדרשה לעבור ניתוח ועוד סדרת טיפולים שיקומיים. הנשיא מנחם מזרחי קבע בפסק הדין שלו כי אמריקן פיצה והמועצה המקומית התרשלו בתחזוקת המדרגות.

בקיץ 2020 חזרו התובעת ובני משפחתה מטיול בצפון, ובדרך לביתם עצרו בסניף אמריקן פיצה שבזיכרון יעקב. בעלה של התובעת הלך להתפלל בבית כנסת סמוך, בזמן שהיא נכנסה לסניף כדי לקנות שני מגשי פיצה. ואולם כשחזרה לכיוון הרכב שלהם היא נפצעה. כאמור, בזמן שירדה בגרם המדרגות שמחוץ לסניף לפתע היא נפלה ומצאה את עצמה שכובה על המדרכה, כשהיא פצועה וכאובה.

כשבעלה שמע שנפגעה, הוא הגיע במהירות מבית הכנסת ופינה אותה לבית החולים, שם אובחן אצלה שבר בקרסול. בהמשך היא עברה ניתוח, סדרת טיפולים רפואיים ופיזיותרפיה שסייעו לה בהתאוששות ובשיקום. כשנה לאחר שהתרחשה התאונה, הוגשה התביעה לבית המשפט - בין היתר נגד מועצה מקומית זיכרון יעקב ורשת אמריקן פיצה.

טענתה המרכזית של האשה היתה כי רשלנות מטעם הנתבעות בתחזוקת המדרגות היא שהובילה לפציעתה החמורה, ולנזקיה השונים שנגרמו לה כתוצאה ממנה. לכתב התביעה צורפו תמונות של גרם המדרגות, במטרה להוכיח שהוא אכן לקוי ותוחזק בצורה רשלנית.

לאחר שראה את התמונות, השופט מזרחי הסכים עם עמדת התובעת. "אין להידרש לחוכמת הנסתר כדי להבחין כי מדובר בגרם מדרגות שכל כולו מפגע אחד גדול: המדרגה האחרונה חסרה ואינה בנויה לכל אורכה, אין פסים תקינים מלאים, שלמים, מונעי החלקה לכל אורך המדרגות, המדרגה התחתונה קצרה מאוד ועוד", כתב השופט בפסק הדין שפרסם. בתוך כך, הוא גם בחר לאמץ את חוות דעת המומחה מטעם התביעה, שלפיה מדובר במדרגות "מסוכנות במיוחד".

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בשאלת חלוקת האחריות בין הנתבעות, קבע השופט כי חלק הארי – 95% - יוטל על רשת הפיצריות, ואילו השאר (5%) יוטל על המועצה המקומית. זאת מכיוון שהראשונה היא השוכרת והמפעילה של הסניף נשוא התביעה ומפיקה מכך תועלת כלכלית, כך שמוצדק לחייב אותה בעיקר האחריות.

לגבי חלקה של העירייה, טען השופט שמוצדק לראות אותה כאחראית במידה שנקבעה, נוכח העובדה שהעניקה רישיון עסק לפיצרייה. הדבר מבטא אמירה מצדה שהסניף בטוח להענקת שירות ציבור – כשבפועל הוא לא.

גם על התובעת עצמה הוטלה אחריות, בהיקף של 30%, בשל אשם תורם. הסיבה לכך היא שהלכה עם מגשי הפיצה לפניה כך שהם הפריעו לשדה הראייה שלה והסתירו את הדרך - ומנעו ממנה להיזהר בזמן שירדה במדרגות.

בסופו של דבר חויבו אמריקן פיצה והמועצה המקומית זיכרון יעקב לפצות את התובעת בסכום של 215,419 שקל, בהתאם לחלוקת האחריות ביניהן. עוד חויבו הנתבעות לשלם לאישה שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של כ-50 אלף שקל והוצאות משפט.

במקרה אחר, בית משפט השלום ברמלה הכריע באחרונה בתביעת נזקי גוף שהגיש צעיר נגד גן האירועים שבו התחתן עם בחירת לבו לפני כמה שנים. במוקד התביעה ניצבת פציעה שנגרמה לתובע בזמן טקס שבירת הכוס שנערך תחת החופה, כתוצאה מרסיס זכוכית שחדר לכף רגלו. התובע, בן 26, ואשתו נישאו זה לזו באוקטובר 2018. החתונה שלהם נערכה באקו גני אירועים שבחדרה. בסיום טקס החופה, כמקובל, הגיע רגע שבירת הכוס על ידי החתן, שמהווה בפועל את אות הפתיחה למסיבת החתונה. ואולם המסיבה, למרבה הצער, נמהלה בעצב ובעוגמת נפש. ברגע שהחתן דרך על הכוס הוא הרגיש כי משהו נכנס לו לרגל. אותו משהו התברר כרסיס זכוכית. הוא חלץ את הנעל ונחרד לגלות כי כף רגלו מגואלת בדם בעקבות חדירת שבר הזכוכית. התובע הובהל, בסיוע אביו, לחדרם של החתן והכלה במקום, שם בדקה אותו אחת המוזמנות, רופאה במקצועה. היא המליצה לא לקחת סיכון ולפנות את החתן למיון בהקדם והוא שמע לעצתה. בבית החולים הוצא שבר הזכוכית מכף רגלו והיא נתפרה. לאחר מכן הוא שב לחגיגת החתונה שלו כעבור זמן רב.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הבעל לא התפלל טוב כנראה (ל"ת)
    יוד 02/08/2024 19:00
    הגב לתגובה זו
chatgpt
צילום: טוויטר

ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?

מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור

עוזי גרסטמן |

באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.

פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.

בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.

"ספקולציה לא רלוונטית"

המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.

השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.

chatgpt
צילום: טוויטר

ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?

מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור

עוזי גרסטמן |

באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.

פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.

בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.

"ספקולציה לא רלוונטית"

המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.

השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.