עורכי דין
צילום: תמר מצפי

קיצור תקופת ההתמחות בעריכת דין לשנה אחת יימשך גם בשנת 2025

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, חתם על צו לשכת עורכי הדין המאריך את הוראת השעה הקובעת כי תקופת ההתמחות לצורך קבלת רישיון לעריכת דין תקוצר מ- 18 חודשים ל-12 חודשים, למשך שנה נוספת. קיצור תקופת ההתמחות בעריכת דין משנה וחצי לשנה קודמה על רקע מלחמת חרבות ברזל ובמטרה להקל על המתמחים והמתמחות בעריכת דין ברחבי הארץ.

 

כזכור, הצעת החוק לקיצור תקופת ההתמחות בעריכת דין קודמה על ידי משרד המשפטים ואושרה במליאת הכנסת בחודש פברואר 2024 כהוראת שעה, עד לסוף שנת 2024, במטרה לסייע למתמחים רבים, אשר על רקע המצב הביטחוני שנוצר בעקבות מתקפת הטרור ב-7.10 ומלחמת חרבות ברזל נאלצו להיעדר ממקום התמחותם, בין השאר בשל גיוסם למילואים, הוצאתם לחופשה ללא תשלום או בשל כך שמקום מגוריהם או מקום העבודה שלהם מצוי בישובים בדרום או בצפון אשר פונו. זאת, על מנת שיסיימו את מסלול ההכשרה שלהם למקצוע בתקופה קצרה יותר, יוסמכו בהקדם כעורכי דין ויוכלו להשתלב בשוק התעסוקה.

 

במסגרת החוק נקבע, כי במידת הצורך וככל שהמצב הביטחוני יימשך, בסמכות שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להאריך בצו את תקופתה של הוראת השעה, בתקופה נוספת שלא תעלה על שנה. בהתאם לכך, ולאור התמשכותה של המלחמה, אתמול אישרה הוועדה את טיוטת הצו שהגיש לה שר המשפטים, ולאחר חתימת השר, הצו נכנס אתמול לתוקף ונרשם ברשומות.

 

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין: "מדינת ישראל חבה חוב מוסרי וערכי למשרתי המילואים. הקשיים שעלו מן השטח בקרב הסטודנטים למשפטים והמתמחים משרתי המילואים, מחייבים התאמות שיקלו עליהם. קיצור ההתמחות זהו המהלך הנכון והצודק בעת הזו, שיסייע למתמחים רבים. נמשיך לוודא שמשרתי המילואים יקבלו את הזכויות המגיעות להם".

 

מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "מהלך זה מצטרף להקלות והתאמות נוספות שמקדם משרד המשפטים עבור סטודנטים ומתמחים לעריכת דין, ראיית חשבון ושמאות מקרקעין, המשרתים במילואים או שנפגעו בעקבות מלחמת חרבות ברזל, בהם התאמות של מבחני ההסמכה, הכרה בימי מילואים במסגרת תקופת ההתמחות ועוד".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ראו הוזהרנו 10/07/2024 17:40
    הגב לתגובה זו
    האסון הבא בדרך בגלל שוטרים ועו"דים חסרי הכשרה מספקת
  • 2.
    גם ככה 90% מהעורכי דין סתומים ומסבכים עניינים (ל"ת)
    לא משנה 10/07/2024 13:52
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    איש פשוט 10/07/2024 13:05
    הגב לתגובה זו
    חלק מהמתמחים היו ויהיו חודשים במילואים ועוד מקצרים את תקופת ההתמחות. יהיו לנו עורכי דין מצטיינים ובעלי ניסיון רק שלא יצליחו לחקור ולתבוע את הנאשמים.....
לחיצת יד הסכם
צילום: FREEPIK

הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית

יורשי נכס ברעננה ביקשו לבחון את שוויו, אך מצאו עצמם מחויבים למכור אותו למציעים שזכו בהתמחרות.  השופטת יעל מושקוביץ קבעה כי נוצר הסכם מחייב, אף שהאחים חזרו בהם וסירבו לחתום.  התנהלותם במסגרת המכרז העידה על כוונת מכירה, והחוזה ייאכף, בצירוף שיערוך חלקי של יתרת התמורה עבור הבית
עוזי גרסטמן |

כמו סיפורים רבים שמתחילים בסכסוך ירושה, גם המקרה הבא נראה בתחילתו פשוט. שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.

הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.

השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.

ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך

הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.

התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.