לזמן מוגבל: תקופת ההתמחות לעריכת דין תקוצר לשנה
ברוב של 17 מול 0, הכנסת אישרה היום (שני) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לקיצור תקופת ההתמחות לעריכת דין משנה וחצי לשנה בעקבות המלחמה. הוראת השעה תהיה רלוונטית למתמחים שהחלו את ההתמחות בחודש ספטמבר האחרון ועד סוף 2024. עורכי דין שהחלו את ההתמחות בין ינואר 2023 לאוגוסט 2023 יהנו מקיצור של שלושה חודשים.
לפי החקיקה, שר המשפטים יריב לוין יכול להאריך את הוראת השעה בשנה נוספת, עד לסוף 2025. בנוסף, מקרים של העדרויות מהתמחות בעקבות המלחמה והמצב המיוחד בעורף יכללו בתקופת ההתמחות ולא יפגעו ברציפותה. שר המשפטים ציין כי לטעמו "יש לבחון חזרה באופן קבוע למתכונת הקודמת שהיתה בעבר של התמחות שאורכה שנה במקום שנה וחצי".
- 9.רק אצלנו 18/02/2024 07:59הגב לתגובה זואיך זה שיריב לוין מרשה לעצמו לפתוח את הפה ? ויותר מזה איך זה שהוא לא התאבד ?
- 8.קשקש 18/02/2024 06:27הגב לתגובה זופעם מקצוע עריכת הדין היה מכובד .משנה לשנה הוא מאבד מיוקרתו בעצם הוא נמצא בתהליך שבוגרי המקצוע לא ימצאו תעסוקה בעתיד ואת התעודה הם יתלו בסלון סתם בשביל הדקורציה
- עו"ד בפנסיה 18/02/2024 14:51הגב לתגובה זוהמקצוע ירד לכביש והמבין יבין .
- 7.אחמד ביבי 14/02/2024 19:58הגב לתגובה זוהיכן מסתתר האיש העלוב הזה ?
- 6.י 13/02/2024 21:10הגב לתגובה זולא תניחו לזה לשנאה שלכם הבלתי נגמרת? חזרתם לאשמים ולשלוח אנשים הבייתה באינטרנט, בהפגנות ולא בקלפי. כי להגנות, ללפיד, לאהוד ברק, לדן חלוץ ויתר המוצלחים, לתקשורת לא הייתה יד בקונספציה ובפילוג המטורף שהיה פה? חאלס, הרסתם את המדינה עם השנאת חינם הזו המטורפת שאחזה בכם. תבינו שרק כעם אחד, רק בערבות ובאחדות אפשר יהיה להתקיים פה.
- 5.לוין קח עצה 12/02/2024 20:20הגב לתגובה זוביפן היית עושה חרקירי . ברוסיה היו זורקים אותך מאווירון בלי מצנח . אין לך עתיד כאן אחרי הנזקים האיומים שעשית .
- אזרח פשוט 18/02/2024 14:55הגב לתגובה זוקח את השקרן המושחת אתך ולכו לכול הרוחות .
- 4.אבי עו"ד 11/02/2024 22:59הגב לתגובה זויריב לוין רחם עלינו ושחרר את עם ישראל מנוכחותך . .
- 3.דינה 11/02/2024 13:37הגב לתגובה זועלוב לא נשכח ולא נסלח
- 2.אלי 11/02/2024 11:31הגב לתגובה זויריב לוין אדם מסוכן שיחד עם מאחז העיניים נתניהו הביאו אסון על עם ישראל,וכל יום שהם בשלטון הסכנה לא חלפה.
- 1.מקצוע מיותר 05/02/2024 23:45הגב לתגובה זויותר עורכי דין יותר סיבוכים ופלפולי שכל
הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית
שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.
הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.
השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.
ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך
הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.
- הבטחות בע"פ, הסכם לא חתום - והכרעה מפתיעה בביהמ"ש
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.
הריסת הבניינים באור יהודה. קרדיט: פיפל פוטוגרפיהאם ניתן להרוס אגף בבית משותף ללא הסכמת הדיירים האחרים במבנה?
פסק דין קבע כי גם בבית מורכב, הכולל אגפים נפרדים, שינוי מהותי הפוגע במרקם הקהילתי של הבית המשותף או בזכויות השימוש ברכוש המשותף מחייב הסכמה מלאה של כלל בעלי הדירות. בני זוג שביקשו להרוס את האגף שבבעלותם ולבנותו מחדש נתקלו בהתנגדות השכנים, והפעם בית
המשפט קיבל את עמדת המתנגדים. השופט הזהיר ממהלך שיהפוך את הבית "למבנה מפוצל שאינו עומד עוד כחטיבה אחת"
בוקר חורפי אחד ברחוב ד'ישראלי בחיפה התעורר בית משותף ותיק אל דיון משפטי שעתיד היה להגדיר מחדש את גבולות הזכות הקניינית של דיירים בבניין מורכב. באותו רחוב שקט ניצב בית הכולל שני אגפים, קדמי ואחורי, שמתפקדים זה לצד זה שנים ארוכות. ואולם מאחורי הדלתות הסגורות של האגף הקדמי התגבש רעיון שהצית מחלוקת עקרונית על מהותו של הבית המשותף ועל השאלה עד כמה רשאים בעליו של אגף אחד לעצב את גורלו של כל המבנה.
בני זוג שרכשו שתי דירות באגף הקדמי ביקשו לבצע מהלך דרמטי: להרוס את כל האגף, עד ליסוד, ולבנות במקומו יחידת מגורים חדשה שכוללת חניה ומרתף. לטענתם, תקנון הבית המשותף מתיר לכל אגף להתנהל כיחידה עצמאית, ולכן החלטותיהם אינן תלויות בהסכמת שאר הדיירים. מבחינתם, הבית המשותף אמנם מאגד שני מבנים, אך כל אחד מהם מהווה למעשה יחידה נפרדת שאינה עומדת במערכת יחסים של תלות אל מול רעותה.
מנגד, דיירי האגף האחורי סברו כי מדובר במהלך החורג בהרבה ממסגרת ההתנהלות השוטפת. הדיירים טענו כי הריסת מבנה שלם אינה רק פעולה נקודתית המוגבלת לגבולות האגף, אלא כזו בעלת השלכות מהותיות על הבניין כולו. הם הזהירו מפגיעה בזכות הקניין שלהם ומיצירת מצב שבו בוצע שינוי חד-צדדי שעלול לפגוע באפשרות לבצע בעתיד פרויקט תמ"א 38 רחב בכל המבנה. לטענתם, אי אפשר לנתק בין האגפים, בעיקר כשהמהלך עלול לקבוע עובדות שישפיעו על כל הדיירים לשנים ארוכות.
בית משותף כקהילה בעלת אינטרסים משותפים
המפקחת על רישום המקרקעין קיבלה את עמדת בני הזוג, וקבעה כי מכיוון שהתקנון אינו כולל איסור מפורש על הריסה ובנייה מחדש, הרי שהדבר מותר. אלא שהמחלוקת המשיכה לבעבע מתחת לפני השטח, עד שהגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בחיפה ואל השופט יוסי טורס, שהחזיר את הגלגל לאחור ופסק מחדש בשאלה העקרונית: האם ניתן לבצע שינוי מהותי בבית מורכב ללא הסכמת כלל בעלי הדירות?
- הגג חזר לדיירים: מה מותר בבניינים משותפים?
- הזוג אולמרט ניצח במשפט - השכנים יפנו את הגג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פסק הדין שפרסם השופט טורס חורג מהסכסוך הפרטני ומתווה קו ברור לגבי אופיו של הבית המשותף כקהילה בעלת אינטרסים משותפים. השופט פתח את קביעותיו בהתייחסות לבסיס העקרוני, שלפיו שינויים משמעותיים במבנה מחייבים הסכמה כללית, אלא אם התקנון מתיר אותם במפורש. על כן, לדבריו, אין מקום להניח כי שתיקת התקנון מאפשרת פעולות קיצוניות כמו הריסת אגף שלם. כפי שהוא כתב בהכרעתו, "מדובר בקפיצה לוגית שאינה מובנת מאליה", כשהמפקחת הניחה ששתיקת התקנון היא מעין היתר לפעולה כה רחבה.
