אופקים
צילום: משטרת ישראל

חתמו על מכירת דירתם ונרצחו ב-7 באוקטובר; הבת טענה שההסכם לא מחייב; מה קבע בית המשפט?

בני זוג מאופקים רצו למכור את דירתם כבר בתחילת 2022, אבל היו צריכים את חתימת הבת שגרה באוקראינה ואז החלה המלחמה באוקראינה שדחתה את העסקה, ואז הגיעה התקפת הטרור
איציק יצחקי | (5)

בני זוג מאופקים וביתם התכוונו למכור את דירתם והגיעו להסכם בפברואר 2022. הרוכשים עורכי דין שמתמחים בתחום הנדל"ן. אלא שלאחר שבני הזוג חתמו על ההסכם, פרצה המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. הבת שיחה באוקראינה לא חתמה על ההסכם ובני הזוג רצו לבטל את העסקה ולהשיב את המקדמה לרוכשים.

הרוכשים דרשו את קיום העסקה והסוגיה הגיעה לבית המשפט בבאר שבע לשולחנו של השופט עמית כהן. תוך כדי הדיונים ומספר ימים לפני המועד שבו בני הזוג היו אמורים להסביר את טיעוניהם בפני השופט, נרצחו בני הזוג במתקפת הטרור ב-7 באוקטובר.

הרוכשים דרשו על המשך ההליכים נגד בני הזוג המנוחים. בית המשפט קבע שניתן להמשיך בעניינה של הבת בלבד. כלומר, לא ניתן כמובן לאכוף את העסקה על שני בני הזוג ומה שפתוח הוא רק העניין של הבת ואי הסכמתה. הרוכשים ציפו לפיצוי, אבל בית המשפט פסק לטובת הבת.

בית המשפט הסביר שגם אם מדובר בהסכם מחייב בין הצדדים לא ניתן בפועל לאכוף אותו ללא החתימה של הבת. החתימה אינה תנאי טכני כפי שניסו התובעים להציג, אלא תנאי מהותי, שבלעדיו אין בעצם עסקה.

בית המשפט קבע כי המוכרים התכוונו למכור את הדירה, אך רק לאחר קבלת הסכמה מהבת. בכך בפועל הפחית בית המפט מחשיבותו של ההסכם בין בני הזוג לרוכשים כשהוא מסתמך על כך שלא היה תאריך בהסכם ולא היה דיווח לרשויות המס.ומכאן שבית המשפט פסק לטובתה של הבת והשאיר לה את הדירה וקבע שאין עליה לשלם פיצוי כלשהו. התובעים שילמו את הוצאותיה במשפט - 12.5 אלף שקל. 

"לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר הרלוונטי, הגעתי למסקנה שדין הבקשה להידחות", כתב השופט עמית כהן בפסיקתו, "לא השתכנעתי ברף הנדרש בשלב זה, שהסיכויים שיינתן פסק דין לטובת המבקשים גבוהים מהסיכויים שהתביעה תידחה, שהנזקים שייגרמו למבקשים אם תידחה הבקשה והתביעה תתקבל עולים על הנזקים שייגרמו למשיבה אם תתקבל הבקשה והתביעה תידחה, ואני סבור שהמבקשים השתהו יתר על המידה עד אשר הגישו את התביעה והבקשה לסעדים זמניים ולא עמדו בחובת תום הלב החלה עליהם".

השופט כהן כתב בין היתר כי "הסכמת הצדדים להיפגש לצורך חתימה על חוזה מעמידה אותם בחזקתם, כי לא התכוונו להתקשר התקשרות חוזית מחייבת, אלא לאחר החתימה על החוזה. כדי להצליח בתביעתם, מוטל היה על הרוכשים לסתור חזקה זו. כדי לסתור את החזקה בקשר לחתימה, על המבקשים להוכיח את גמירות הדעת שלהם ושל המשיבה, להתקשר זה עם זה בחוזה מכר מחייב, על פי התנאים שהועלו על הכתב במסמך, ומטרת החתימה הייתה פורמלית.

קיראו עוד ב"משפט"

"לא השתכנעתי, בשלב זה ומבלי לקבוע מסמרות, שהסיכויים שהמבקשים יסתרו את החזקה בקשר לחתימה עולים על הסיכויים שהחזקה לא תיסתר, מהנימוקים הבאים: בסעיף 7.2.1 למסמך נקבע במפורש שעל המשיבה להסכים ולאשר (בייפוי הכוח הקונסולרי) למכור את הדירה למבקשים ושמלוא התמורה תשולם למנוחים. לכן, מנוסח המסמך נלמד שבמועד החתימה עליו היא טרם נתנה את אישורה והסכמתה למכירת הדירה למבקשים ולכך שמלוא התמורה תשולם למנוחים.

"...עיון בעדות המנוח אליו מפנים המבקשים מלמד כי בניגוד לטענתם, העיד המנוח שהמשיבה קבעה תור בקונסוליה לפני חתימת המסמך ולא לאחר שהוא נחתם. לשאלת המבקש 'אני שואל אחרי שנחתם ההסכם. הלכתם הביתה, סיפרתם לבת שמכרתם את הדירה וחתמתם על ההסכם, השיב המנוח: אולי כן אבל לא זוכר, אני צריך להדגיש לפני שעשינו את זה דיברנו עם הבת ומה שאנו צריכים לעשות זה שהיא צריכה לקבל אישור קונסוליה. דיברנו קודם ואני לא זוכר. התור שלה היה ב-16.3.22. זאת אומרת ידענו כאשר חתמנו את ההסכם, ידענו שהיא ב-16.3.22 צריכה לבוא לקונסוליה ולחתום על ההסכם. אבל אחרי יומיים של 13.2.22 כל קונסוליות עזבו את קייב. זאת אומרת שהיא מיד איבדה אפשרות פיזית לקבל את החתימה בקונסוליה. יותר כמה ימים, מלחמה התחילה, ואחרי זה לא ידענו מה יקרה".

"במצב דברים בו נקבע תור בטרם חתימת המסמך על ידי המנוחים והמבקשים, לא נראה שעצם קביעת התור יכולה ללמד על הסכמת המשיבה לתנאי המסמך, אלא נראה שהדבר מלמד על הסכמתה העקרונית למכור את הדירה, אך לא יכול ללמד על גמירות דעתה למכור את הדירה למבקשים ולהסכמתה לתנאי המסמך".

בית המשפט אומנם ניסה להגיע לכוונות של שני הצדדים על מנת להבין האם מדובר בחוזה מחייב, אבל בסופו של דבר קבע את החלטתו על פי העובדות החוזיות שהיו לפניו ולא בהסתמך על כוונות כל הצדדים. אומנם כוונתה של הבת לא היתה סופית ומחולטת, ועדיין בהסתמך על הנתונים הבסיסיים נראה שהיתה כוונה למכור את הדירה. שופט שהיה משאיר מקום רב לפרשנות (בהתאם להלכת אפרופים) היה עשוי לקבוע אחרת.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אלבר 27/12/2023 12:43
    הגב לתגובה זו
    במצב הענינים, פוליסת הביטוח תכסה את החוב של המשכנתא, ויורשת עפ"י דין הבת זכאי ל להפר הסכמה שטרם נחתמה
  • 4.
    המחירים היום יותר נמוכים מלפני שנתיים. לא חכמה במיוחד (ל"ת)
    חעח 25/12/2023 09:15
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יוני 24/12/2023 11:17
    הגב לתגובה זו
    בתכלס בעיה של הקונים.
  • 2.
    שמות הצדדים 23/12/2023 10:26
    הגב לתגובה זו
    עוה"ד גדעון ואחוה פודים.
  • 1.
    נו מה ציפיתם מעורכי דין? (ל"ת)
    hartk 23/12/2023 10:22
    הגב לתגובה זו
בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים

בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם

עוזי גרסטמן |

הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.

פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.

בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.

רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.

הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל

המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.

בית משפט (X)בית משפט (X)

כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט

רובנו נגיע לבית המשפט לפחות פעם אחת בחיים, ושם חוקי המשחק משתנים לחלוטין. מניהול העדות ועד קוד הלבוש והתנהלות בדיוני וידאו - כך תימנעו מטעויות באולם שעלולות להרוס לכם את התיק

ענת גלעד |
עבור רוב האנשים, חציית מפתן דלתו של בית המשפט היא כניסה ליקום מקביל. זהו מרחב שבו חוקי הדינמיקה האנושית הרגילים מושעים, ובמקומם נכנסת מערכת כללים נוקשה וטקסית. בימינו, כשהמערכת המשפטית בישראל פועלת תחת עומסים חסרי תקדים, השופטים מחפשים ענייניות קרה ומזוקקת. בתוך המכונה הזו, בעל דין שלא מכיר את "כללי הבית" עלול לגלות שהגרסה שלו קורסת לא בגלל היעדר ראיות, אלא בגלל התנהלות שגויה שיצרה אנטגוניזם בכס השיפוט. כדי לצלוח את היום הזה בשלום, חשוב להבין שכל תפקיד באולם דורש אסטרטגיה התנהגותית שונה לחלוטין.



על דוכן העדים: אסטרטגיית הדיוק והאיפוק
העדות היא לב ליבו של ההליך המשפטי והנקודה שבה תיקים רבים מוכרעים. עבור העד, הדוכן הוא זירה פסיכולוגית מלחיצה שבה כל מילה נשקלת במאזניים. חקירה נגדית נועדה מטבעה להוציא את העד משיווי משקל ולייצר סתירות בגרסתו, ולכן הכלי החזק ביותר שעומד לרשות העד הוא הצמצום - תשובות קצרות, מדויקות וענייניות הן אלו שבונות אמינות. 

שופטים נוטים להעריך עדים שאינם מנדבים מידע מיותר ואינם מנסים לנחש תשובות לשאלות שאינם יודעים. ניסיונות להתחכם עם עורך הדין החוקר או להפגין ציניות על הדוכן נרשמים מיד בפרוטוקול ופוגעים אנושות במהימנות. הכלל החשוב ביותר הוא הפניית התשובות ישירות לשופט; קשר עין עם כס השיפוט משדר ביטחון ואמת, בעוד שוויכוח עם עורך הדין החוקר משדר מגננה.


נאשמים בפלילים: השקט ככלי הגנה
עבור נאשם בהליך פלילי, כל רגע באולם הוא מבחן התנהגותי תחת עיניו הבוחנות של בית המשפט. בתפקיד זה, האיפוק הוא לא רק המלצה אלא צורך הישרדותי. ישיבה זקופה, קשב פעיל וארשת פנים ניטרלית משדרים כבוד למעמד ולחומרת האישומים. 

הטעות הנפוצה ביותר של נאשמים היא ההתפרצות לדברי התובע או העדים כאשר נאמרים דברים שנתפסים בעיניהם כשקריים. השופטים מחמירים מאוד עם הפרעות מסוג זה. כל הערה או השגה צריכה להירשם בכתב ולהימסר לעורך הדין בפתק, כדי לא לפגוע בריכוז של צוות ההגנה או לעורר את חמת השופט. בנוסף, חשוב לזכור ששתיקת הנאשם בבית המשפט עלולה לשמש כחיזוק לראיות התביעה, ולכן עמידה על הדוכן דורשת הכנה מנטלית מדוקדקת וניהול קר רוח של כל מילה.


תובעים ונתבעים באזרחי: ניהול הסכסוך ללא רגש
בסכסוכים כספיים, עסקיים או אזרחיים, המאבק בין הצדדים הוא לרוב אישי ויצרי מאוד. כאן, המבחן הגדול הוא הניתוק הרגשי. בעלי דין המצליחים לשמור על טון ענייני ומקצועי מעלים את ערך הטיעונים שלהם. השימוש בתארים "אדוני" או "גברתי" והקפדה על הגשת מסמכים ותצהירים בלוחות הזמנים הנוקשים, הם הדרך להוכיח לבית המשפט שאתם פועלים בתום לב. 

בתי המשפט נוטים להטיל הוצאות כספיות כבדות על בעלי דין שמנהלים "ויכוחי רחוב" בתוך האולם או מעליבים את הצד שכנגד. ניצחון בתיק אזרחי מושג דרך הוכחת עובדות, והתנצחות מילולית רק מסיטה את תשומת הלב של השופט מהעיקר.


העדים המומחים: המקצועיות כערך עליון
תפקיד ייחודי באולם הוא של העדים המומחים - רופאים, מהנדסים, שמאים או מומחי טכנולוגיה. השופטים מצפים מהם לפעול כיד ימינו של בית המשפט ולא כסנגורים של הצד ששילם עבור שירותיהם. המגמה המודרנית היא שימוש בשפה פשוטה ונגישה; מומחה שמתבצר מאחורי מונחים טכניים מורכבים בלי להסבירם, מאבד את היכולת להשפיע על פסק הדין. מומחה שנתפס כלא אובייקטיבי או כמי שמנסה "לעגל פינות" לטובת לקוחו, פוגע לא רק בתיק הנוכחי אלא בשמו המקצועי ובאמינותו בתיקים עתידיים.


קהל, משפחות ודיוני וידאו: האחריות של הסובבים