עורכי דין גובים שכ"ט מגוחך: "כמו שוק, לוקחים 200 דולר לעסקת מכר דירה"
צוואת האם תקפה גם לאחר שחלפו 50 שנה - אף שהעדים מתו
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה הכריע במאבק ירושה ממושך בין אחים על רקע צוואת אמם מ-1972. שני העדים שחתמו על הצוואה נפטרו זה מכבר, אך השופט טל פפרני קבע כי אין בכך כדי לפגוע בתוקפה של הצוואה, שנערכה לצד צוואת האב המנוח ונחשבת צוואה הדדית. אחד מילדיהם
של המנוחים, שהתנגד לקיום הצוואה בטענה שאמו לא הבינה עברית, חויב בהוצאות של 45 אלף שקל לאחיו
כשחלפו יותר מחמישה עשורים מאז שנחתמה הצוואה, נדמה היה כי מסמך ישן, דהוי בקצוות, לא יוכל עוד לעמוד במבחן משפטי. ואולם בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, בפני סגן הנשיאה השופט טל פפרני, נקבע באחרונה כי גם צוואה שנערכה לפני 50 שנה, ואף ששני העדים שחתמו עליה הלכו לעולמם - יכולה להמשיך ולחייב את היורשים, אם ניכר כי היא משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה.
הסיפור מתחיל במשפחה ותיקה מהצפון. האם, ילידת 1932, הלכה לעולמה ב-2018 כשהיא מותירה אחריה חמישה ילדים ורכוש שכלל גם מניות בחברה משפחתית שנוסדה עוד בשנות ה-30 על ידי האב. זמן קצר לאחר פטירתה הגיש אחד הבנים, המתגורר כיום בארה"ב, בקשה למתן צו ירושה. שלושת אחיו ואחותו התנגדו לכך והציגו מסמך צוואה שנחתם לדבריהם ב-1972 בפני עורך הדין נחום סגל ומזכירתו, אביבה עפרון. לטענתם, זהו המסמך האחרון והמחייב של האם, שיש לקיים אותו לפי הוראותיו.
הבן, שהתנגד לקיום הצוואה, טען מנגד כי מדובר במסמך ישן שאין לו תוקף. לדבריו, אמו לא שלטה בשפה העברית, לא ידעה לקרוא ולכתוב, ולכן לא הבינה כלל על מה היא חותמת. הוא הוסיף כי הצוואה נמצאה רק לאחר מותו של האב ולמעשה נשלפה "מהעבר" ברגע שנולדה המחלוקת. לטענתו, עצם העובדה ששני העדים נפטרו ולא ניתן היה לזמנם לעדות, יוצרת פגם מהותי שמונע את קיום הצוואה.
צוואת האם נערכה באותו היום של צוואת האב
האחים האחרים, שביקשו לקיים את הצוואה, טענו מנגד כי אין ספק שהאם ידעה היטב מה היא עושה. לדבריהם, אמם היתה אשה דעתנית ונחרצת, שהקפידה תמיד להבין כל מסמך שעליו חתמה. הצוואה, לדבריהם, נערכה באותו יום ביחד עם צוואת האב המנוח - מסמך כמעט זהה שקיים כבר עשרות שנים ללא התנגדות כלשהי. הם הסבירו כי שני ההורים בחרו לערוך צוואות הדדיות, שבהן כל אחד מהם ציווה את רכושו לבן הזוג שנותר בחיים, ולאחר מכן לילדים בחלוקה ברורה.
- חשבתם להוריש ישר לנכדים? הנה הסיכונים
- טענה שהיתה ידועה בציבור; השופט: היכן התמונות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט פפרני קיבל את עמדת האחים וקבע כי אכן מדובר בצוואות הדדיות, שנערכו על בסיס הסתמכות הדדית של בני הזוג זה על זה. לדבריו, "מעיון בצוואות ניתן לראות בבירור כי אלו אינן כוללות מגבלה על יכולתו של בן הזוג לעשות בנכסיו כרצונו, אולם ברור כי הן כן כוללות מנגנון הסתמכות, ולפיו כל אחד מהם קבע את חלקו היחסי בעיזבון של כל אחד מארבעת ילדיהם, וברור כי כל אחד מהם הסתמך על צוואתו של האחר". על כן נקבע כי מדובר בצוואות הדדיות שיש להן תוקף מחייב.
נדחה ערעור בנוגע לצוואות: "לא נתערב בממצאי מהימנות"
בית המשפט לענייני משפחה פסל את צוואותיה האחרונות של המנוחה, וקבע כי יש לקיים את צוואתה המוקדמת, שחילקה את עיזבונה באופן שוויוני בין כל ילדיה. הערעור שהגיש אחד הילדים, שטען להשפעה בלתי הוגנת מצד אחיותיו ולפגמים מהותיים בהליך, נדחה בבית המשפט המחוזי,
שהדגיש כי מדובר בממצאי מהימנות מובהקים של הערכאה הדיונית, וכי "אין מקום להתערבות ערעורית"
במרכז הסכסוך המשפחתי שהגיע לפתחו של בית המשפט עמדה אשה מבוגרת, אם לשמונה ילדים, שבמהלך שנותיה האחרונות ערכה לא פחות משבע צוואות. כל אחת מהן שינתה את חלוקת הירושה בין ילדיה, עד שגם לאחר מותה נותרו בני המשפחה חלוקים בשאלה מהו רצונה האמיתי. אחד הבנים שלה ביקש לקיים את שלוש הצוואות האחרונות שנערכו על ידי אמו, שלטענתו ביטאו את רצונה החופשי להוריש חלקים משמעותיים ממנו לו ולאחד האחים, בעוד שהאחיות שלהם התנגדו לכך וטענו להשפעה בלתי הוגנת.
בית המשפט לענייני משפחה, שדן בפרשה במשך תקופה ארוכה, פסל את אותן צוואות מאוחרות וקבע כי יש לקיים את הצוואה המוקדמת מה-19 באוקטובר 2010, שבה חילקה המנוחה את רכושה שווה בשווה בין ילדיה. בפסק הדין נכתב כי, "הוכח כי בתקופה שבה נערכו הצוואות המאוחרות היתה המנוחה נתונה להשפעות חיצוניות בלתי הוגנות מצד חלק מילדיה, ולא היתה עוד במצב נפשי המאפשר לה גיבוש רצון חופשי ועצמאי". עוד נקבע כי אחת העדות המרכזיות בתיק, שהיא אחת האחיות, מסרה תצהיר מוקדם שנמצא אמין יותר לעומת גרסתה המאוחרת, שנמסרה כשהיתה חולה ובמצב רפואי קשה.
הבן, שלא השלים עם ההכרעה, הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב, באמצעות עורכי דינו רון דרור וחן פייביש. לטענתו, הערכאה הראשונה טעתה כשהתעלמה מראיות משמעותיות שהעידו, לדבריו, על רצונה האמיתי של האם להעדיף אותו ואת שניים מאחיו. הוא טען כי השופטת שדנה בתיק בערכאה הראשונה "ננעלה על מסקנה מוקדמת", והושפעה מהחלטות שניתנו בהליך קודם בעניינה של אותה משפחה.
קונפליקט סביב העדויות של האחות פנינה
הבן טען עוד כי בית המשפט לענייני משפחה לא נתן משקל ראוי לעדותה של האחות, שלדבריו הגיעה אליו מיוזמתה "כדי לומר את האמת", וחתמה אצלו על תצהיר שבו חזרה בה מגרסתה הקודמת. "באה האשה הזו, חולה במחלה סופנית, ואמרה לי שהיא רוצה לעשות יושר ולהגיד את האמת. זה לא דבר רגיל שעד מפתח של הצד השני בא אליך מיוזמתו", אמר בא כוחו במהלך הדיון. ואולם בית המשפט המחוזי, בהרכב של השופטים גרשון גונטובניק, נפתלי שילה ואיריס אילוטוביץ’ סגל, דחה את הטענות האלה וקבע כי אין מקום להתערבות.
- טענה שהיתה ידועה בציבור; השופט: היכן התמונות?
- הצוואה תקפה גם לאחר 50 שנה - אף שהעדים מתו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במהלך הדיון בערעור הבהירו השופטים למערער כי עיקר הכרעתה של השופטת נשענה על התרשמות ישירה ממהימנות העדים, ובפרט מהתרשמותה מעדותה של האחות. "הרושם שלנו", אמר אחד השופטים במחוזי, "הוא שפסק הדין במידה רבה נשען על ממצאי מהימנות. המשוכה בפני אדוני אינה פשוטה". בהמשך הם הוסיפו כי בית המשפט הראשון "נימק בפסק דין מנומק ומפורט מדוע מצא לנכון לפסול את שתי הצוואות האחרונות", וכי מדובר בפררוגטיבה (זכות מיוחדת) מובהקת של הערכאה הדיונית.
