עורכי דין גובים שכ"ט מגוחך: "כמו שוק, לוקחים 200 דולר לעסקת מכר דירה"
חוזה מכירת דירה CHATGPTביהמ"ש החזיר את הגג לדיירים, ושינה את כללי המשחק בבניינים משותפים
החלטה חשובה קובעת כי הצמדת גג, חצר או קומת עמודים לדירה אחת ללא הסכמה מלאה של כל בעלי הדירות - אינה תקפה. בית המשפט המחוזי הבהיר מחדש את גבולות השימוש ברכוש המשותף, והחזיר את הכוח לידי דיירי הבניין. פסק הדין עשוי להשפיע על אלפי בתים משותפים ברחבי הארץ. על פי ההכרעה, ייתכן שעברו שנים רבות שבהן המצב הוא כזה, אך עדיין ניתן להשיב את הרכוש המשוף לידי כלל הדיירים
דיירים מבניין משותף בירושלים, שכבר חשבו כי הגג והאזורים המיוחדים שבניין שייכים בדיעבד לבעל דירה אחת בלבד, מצאו את עצמם מתכנסים שוב יום אחד, לא כדי לחלק דירות, אלא כדי לברר מי שולט בגג, במרחבים שלא נראים מבחוץ, וייתכן שגם בעתיד לבנות עליו. מה שהחל כוויכוח בין שכנים, נהפך לערעור בבית-המשפט, והסתיים בפסק-דין עקרוני שעשוי להשפיע על רבים מבעלי דירות בבניינים משותפים ברחבי הארץ.
פסק הדין עוסק בחלקה שזוהתה בעבר כמחסן, שלה הוצמדו, לפי צו רישום הבית המשותף ותכנוני הרשמה, גם הגג, קומת העמודים, חלק מהמגרש, שטחים בקומה, או בקיצור אזורים שהחברה הקבלנית קיוותה כי יהיו פריבילגיה של הבעלים של אותה יחידה בלבד. כשעלו טענות מצד דיירי הבניין על כך ש"לא ידעו על כך", נדרש בית המשפט להכריע: האם אפשר לרשום חלק מהרכוש המשותף כך שהצמידות תאפשר לבעל הדירה לפעול - לבנות, למכור, להפריד - ללא הסכמת שאר הדיירים?
הבניין המדובר נבנה על ידי ירלון חברה לבניין, שהציעה לבעלי הדירות - בחוזים מוקדמים - כי כל החלקים שאינם דירות, בין אם חדר מדרגות, חצר, מקלט, מקומות אחסון וכו′, יהיו חלק מהרכוש המשותף. כך נרשם הבניין כבית משותף. עם זאת, החברה שמרה לעצמה זכויות על הגג ועל קומת העמודים, וזאת לפי סעיפי חוזה, ולפיהם החברה תהיה רשאית לבנות על הגג או על קומת העמודים, בתנאי שהמבנה ישמש למגורים, ובלבד שלא תהיה לכך השפעה או צורך בהסכמת יתר דיירי הבניין.
על פי ההסכם: בעלי היחידה לא זקוקים להסכמת יתר בעלי הדירות
בצו רישום הבית המשותף נכתב כי חלקה 17/1 משמשת מחסן בשטח קרקע של כ-2 מ"ר, והוצמדו אליה 250/581 (לאחר תיקון: 242/587) חלקים מהרכוש המשותף, כולל הגג, המגרש, שטחים בקומה עליונה. בהסכם מיוחד, שנחתם בין החברה לבין הבעלים של חלקה 17/1, נקבע כי בעלי החלקה רשאים "לבנות ולהקים מבנים כראות עיניהם על הגג … על כל חלק הימנו … ובלבד שמבנים אלה יהיו מיועדים למטרת מגורים בלבד". עוד נקבע כי הם רשאים לעשות כן מבלי להיזקק להסכמת יתר בעלי היחידות בבניין.
- איציק תשובה ישלם 225 אלף שקל לשותפו לשעבר
- מוכר הדירה נסוג ברגע האחרון - ויפצה בכ-400 אלף שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על סמך אותו הסכם ,כך טענה החברה, ניתן לראות בגג, בחצר, בקומת העמודים, שטח ששייך באופן בלעדי לחלקה 17/1. בעלי הדירות האחרים למדו על כך רק שנים לאחר מכן, והם ביקשו לצאת מנקודת הנחה: לא ייתכן ששטחים משמעותיים בבניין יהיו בשליטה פרטית של דייר אחד בלבד, מבלי שהותר להם אי פעם להביע את דעתם.
דיירת רחוב לשעבר תקבל מחיקת ריביות עבור חובותיה
רשמת ההוצאה לפועל קיבלה בקשה חריגה שהגישה אשה בת 62, גרושה ואם לחמישה, שחיה במשך שנים ברחוב ועברה משברים אישיים וכלכליים קשים. לאחר שבחנה את מסלול חייה, עמידתה בצו התשלומים ושינויי החוק האחרונים, היאר החליטה להפחית את דמי הפיגורים ב-100% ואת תוספת הריביות
ב-40%. ההחלטה מבטאת גישה רחבה יותר כלפי חייבים בתיקים ותיקים שבהם הצטברו חיובים שאינם משקפים עוד את המציאות הכלכלית שלהם
בלשכת ההוצאה לפועל בכפר סבא התייצבה יום אחד בפני הרשמת מיטל דלל־איינשטיין אשה שבמשך שנים ארוכות לא הצליחה להרים את ראשה מעל גובה המים. היא הגיעה לשם לא כדי להתחמק או לדחות את החוב שלה, אלא כדי לנסות להסביר מי היא היתה לאורך העשור האחרון, מה עבר עליה, וכיצד נהפך חוב קטן יחסית לתיק שגדל לממדים שלא תאמו את יכולותיה ואת נסיבות חייה. הסיפור שלה, כך עולה מההחלטה שניתנה באחרונה, הצליח לגעת בלבה של הרשמת, אך מעבר לכך, הוא הציג מקרה שבו החוק עצמו מאפשר לראות את החייב לא רק כנתון כלכלי אלא כאדם שלם שנושא עמו שנים של מצוקה.
על פי החלטת הרשמת, שמבוססת על תשתית עובדתית רחבה שהציגה החייבת, מדובר באשה בת 62, גרושה ואם לחמישה, שמוכרת כנכה ומתקיימת מקצבת נכות בלבד. מצבה הכלכלי והנפשי הידרדר לאורך השנים עד כדי כך שמ-2015 היתה, לדבריה, דיירת רחוב. היא תיארה בפני לשכת ההוצאה לפועל מציאות שבה נאלצה לחיות ללא קורת גג יציבה, תוך התמודדות עם קשיים נפשיים ופיזיים, ועם מציאות משפחתית קשה במיוחד. אחת מבנותיה נפטרה ב-2023 לאחר מאבק במחלה קשה, והותירה אחריה חמישה יתומים הזקוקים לסיוע - אחריות שהכבידה על האם החייבת עוד יותר. כפי שנכתב במסמכי ההחלטה: "החייבת בת 62, גרושה ואם לחמישה, הציגה לפני תמונה קשה של נסיבות חייה... אחת מבנותיה נפטרה בשנת 2023 לאחר מאבק במחלה קשה והותירה חמישה יתומים הזקוקים לתמיכת המשפחה",
תיק ההוצאה לפועל נפתח ב-2013 על סכום צנוע של 10,639 שקל בלבד. במשך שנים לא שילמה החייבת את חובה, אך לטענתה באותן שנים היא היתה שרויה במצוקה כה קשה, עד שלא היתה מסוגלת לנהל שום מערך כלכלי בסיסי. בתקופת הקורונה אף התקשתה עוד יותר לעמוד בהתחייבויותיה. אלא שבשנים האחרונות חל שינוי בהתנהלותה, כפי שהדגישה הרשמת. מ-2019 נקבע לה צו תשלומים על סכום של 150 שקל בחודש, ומ-2020, על פי לשון ההחלטה, היא עומדת בו בקפדנות. היא שילמה עד כה כ-11,550 שקל - סכום שגבוה מן הקרן המקורית של החוב. הנתון הזה שימש בסיס מרכזי בהחלטה של הרשמת, שהצביעה על שינוי חיובי ומובהק בהתנהלותה של החייבת. גם בהודעת הדוברות של רשות האכיפה צויין כי, "הרשמת קבעה כי החייבת הוכיחה שינוי חיובי ועקבי בהתנהלותה בשנים האחרונות, כאשר היא עומדת בצו התשלומים החודשי של 150 שקל מאז שנת 2019, ושילמה עד כה כ-11,550 שקל".
"השנים בהן לא שילמה החייבת תמו לפני שנים רבות"
הזוכה, מצדו, התנגד בתוקף לבקשה להפחתת הריביות. לטענתו, מדובר בחייבת שנמנעה במשך שנים מלשלם את חובה, הגישה התנגדויות שנדחו והעמיסה עליו פעולות גבייה רבות ומיותרות. לטענתו, העובדה ששילמה בשנים האחרונות אינה מוחקת את התנהלותה הקודמת, וכי החוק מאפשר לה לפנות להליכי חדלות פירעון במקום להפחית ריביות. אלא שהרשמת, בבואה לבחון את כלל הנתונים, סברה אחרת. היא הדגישה כי חלק מהשנים שבהן לא שילמה החייבת את חובה היו דווקא השנים שבהן חיה ברחוב, כשהיא שרויה במצוקה נפשית עמוקה. כפי שנכתב בהחלטה, "השנים בהן לא שילמה החייבת תמו לפני שנים רבות, כאשר מדובר על שנים בהן סבלה החייבת ממצוקה נפשית קשה ואף הגיעה לכדי דיירות רחוב".
- אושר הסדר חוב מקל ללוחם במילואים שלחם בעזה
- רק 7% מהחוב: בית המשפט אישר הסדר למפונה מגוש קטיף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרשמת דלל־איינשטיין התרשמה עמוקות ממצבה האישי של החייבת כבר עם הובאתה בצווי הבאה בעבר. בפרוטוקולים נרשמה מצוקה ממשית, והדבר לא נעלם מעיניה בבואה להכריע בבקשה הנוכחית. החייבת אינה עובדת שנים רבות, מתקיימת מקצבת נכות זעומה, ומתגוררת כיום בחדר ששכרה ותלוי בסיוע בשכר דירה שהיא מקבלת. הנתונים האלה, לצד התשלום העקבי בחמש השנים האחרונות, נהפכו לבסיס לגיבוש עמדה שלפיה אין לראות בחייבת מי שמתעלמת מההליך, אלא מי שנאבקת לשמור על שגרת תשלומים בתוך מציאות כמעט בלתי אפשרית.
