הנאצים חוזרים, לפחות לבתי המשפט

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שופטת בית משפט
צילום: Photo SaUl Bucio on Unsplash

הקונים עצרו את התשלומים על הבית, אך המוכרת הפסידה במשפט - הנה הסיבה?

עסקת מכר לבית פרטי במיתר נהפכה למאבק משפטי ממושך, כשמוכרת דרשה מאות אלפי שקלים בטענה להפרת הסכם. היא צדקה, אבל...

עוזי גרסטמן |

הסיפור הבא התחיל, כמו לא מעט עסקות נדל"ן בישראל, ברצון למכור בית ולהמשיך הלאה. בית מגורים במיתר, עסקה שנחתמה בינואר 2022, סכום של יותר מ-3 מיליון שקל, לוח תשלומים מדורג, והתחייבות ברורה מצד המוכרים להעביר נכס נקי מעיקולים. אלא שמאחורי החתימות והסעיפים המשפטיים הסתתרה מציאות מורכבת יותר: חובות עבר, הליכי הוצאה לפועל, ועיקולים שהוטלו בזה אחר זה. כשהקונים עצרו את התשלומים, והמוכרת פנתה לבית המשפט בדרישה לפיצויים מוסכמים ולדמי שכירות, נדרש השופט יניב בוקר, סגן נשיא בית משפט השלום בבאר שבע, להכריע מי באמת הפר את ההסכם, ומתי.

בפסק דין מפורט, שניתן באחרונה, קבע בית המשפט כי המוכרת היא זו שהפרה את ההסכם באופן יסודי, כבר בשלב מוקדם, כשלא הסירה עיקול שהוטל על הנכס במועד שנקבע בהסכם. בעקבות כך, נקבע כי הקונים היו רשאים לעצור את התשלומים, ולא ניתן לחייבם בפיצויים או בדמי שכירות. התביעה נדחתה, וגם התביעה שכנגד של הקונים נדחתה, אך המוכרת חויבה לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של עשרות אלפי שקלים.

העובדות עצמן לא היו שנויות במחלוקת. הצדדים חתמו ב-11 בינואר 2022 על הסכם מכר למכירת בית המגורים במיתר. המוכרים היו בני זוג לשעבר, והקונים - זוג שרכש את הבית במחיר שנקבע על 3.075 מיליון שקל. ההסכם כלל חמש פעימות תשלום, חלקן ישירות לבנקים ולנושים, וחלקן למוכרים עצמם. כבר במעמד החתימה היה ידוע על עיקול אחד, בסכום של כ-484 אלף שקל, והקונים שילמו אותו ישירות ללשכת ההוצאה לפועל, כפי שנקבע בהסכם.

אלא שלאחר מכן, כך עלה מהראיות, הוטלו עיקולים נוספים על הנכס, בגין חובות של אחד המוכרים. כאן החל הסכסוך. המוכרת טענה כי הקונים חדלו לשלם את התמורה במשך כשנה, אף שתפסו בעלות על הבית והתגוררו בו, ולפיכך הפרו את ההסכם הפרה יסודית. היא דרשה פיצויים מוסכמים בסכום של יותר מ-300 אלף שקל, וכן דמי שכירות עבור תקופת המגורים בנכס.

הכניסה לבית נעשתה בהסכמה, כדי למזער נזקים

מנגד, הקונים טענו כי עצרו את התשלומים כדין, משום שהמוכרים הפרו את התחייבותם החוזית להסיר עיקולים בתוך פרק זמן קבוע. לדבריהם, ההסכם קבע במפורש כי אם יוטל עיקול על זכויות המוכרים בדירה, “הקונה יהא פטור מהמשך התשלומים על פי הסכם זה עד להסרתם”. עוד הם טענו כי כניסתם לבית נעשתה בהסכמה, כדי למזער את נזקיהם, לאחר שהמוכרים לא עמדו בהתחייבויותיהם.

פנטהאוז
צילום: DOUGLAS ELLIMAN

פנטהאוז לבעלים, מחיר מופרז לדייר: יזמית פינוי־בינוי הפסידה

בית המשפט קבע כי יזמית פינוי־בינוי פעלה בחוסר תום לב כשהציגה לדייר מחיר מופרז לדירת פנטהאוז, ובהמשך מכרה אותה לבעל השליטה בחברה תמורת מחיר נמוך בהרבה. העסקה בוטלה, והדייר יקבל הזדמנות נוספת לרכוש את הדירה - הפעם לפי שווי השוק שלה

עוזי גרסטמן |

לפעמים סכסוך נדל"ני גדול מתחיל דווקא בפרט קטן שנראה שולי. פגישה אחת, שיחה בעל־פה, מחיר שנאמר - או אולי נזרק לחלל האוויר - והחלטה של דייר אם להמשיך או לוותר. כך בדיוק נולד ההליך שנדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ושבסיומו נרשם הפסד משמעותי ליזמית פינוי־בינוי, לאחר שנקבע כי היא סיכלה ביודעין את זכותו של דייר לרכוש דירת פנטהאוז בפרויקט, והעדיפה למכור אותה לבעל השליטה שלה עצמה. פסק הדין, שניתן בדצמבר 2025 על ידי השופט ארז יקואל, עוסק בפרויקט פינוי־בינוי ברמת גן, אך חורג בהרבה מגבולות המגרש הספציפי. הוא נוגע בלב היחסים שבין יזמים לדיירים בפרויקטים מורכבים, בשאלת תום הלב החוזי, ובקו הדק שבין זכות שדרוג לגיטימית לבין מהלך שנועד להוריד דייר מהעניין.

במוקד הפרשה עומד אילן יעקב לקפיש, אחד מבעלי הזכויות במקרקעין שעליהם יזמה צ.פ. חברה לבנין פרויקט פינוי־בינוי. במסגרת ההסכם שנחתם כבר ב-2013, נקבע כי לקפיש יהיה זכאי לדירת תמורה בבניין החדש, ולצדה ניתנה לו, ביחד עם בעלת זכויות נוספת, אפשרות לשדרג את דירתו לדירת הפנטהאוז היחידה בפרויקט, “בהתאם למחירי השיווק של היזם ובקיזוז שווי דירת התמורה”. אלא שמאז החתימה על ההסכם זרמו לא מעט מים בירקון. תוכניות השתנו, היקף הפרויקט צומצם, דירת הגן שיועדה ללקפיש בוטלה, והוא הועבר לדירה אחרת בבניין. בשלהי 2019 או ראשית 2020, הגיע הרגע שבו נדרש להחליט אם לממש את זכות השדרוג לפנטהאוז - הדירה שעליה חלם מלכתחילה.

לטענת לקפיש, בפגישה עם נציג החברה הוצג לו מחיר בלתי נתפש, של כ-60 אלף שקל למ"ר - סכום שהעמיד את מחיר הפנטהאוז על כ-10 מיליון שקל. “מדובר במחיר דמיוני שאין לו כל קשר למחירי השוק”, הוא טען, והוסיף כי גם כשמחה על כך, נאמר לו שייתכן שאפשר יהיה להוריד את המחיר ל-9 מיליון שקל, אך לא מעבר לכך.

בית המשפט קיבל את הגרסה הזו במלואה. השופט יקואל קבע כי שוכנע שזו אכן היתה התמונה שהוצגה ללקפיש בזמן אמת, בין היתר על סמך עדויות של אנשי מקצוע שאליהם פנה הדייר מיד לאחר הפגישה. אחד מהם, שמאי מקרקעין, תיאר כיצד נשאל בטלפון אם מחיר של 60 אלף שקל למ"ר הוא ריאלי והשיב מיד בשלילה. “60 זה בטוח”, העיד. “60 אלף שקל למטר, כי זה היה מאוד חריג, אז אני זוכר את זה”.


בית המשפט מצא את גרסת היזם מהימנה פחות