הפועלים הפלסטינים חוזרים? השרים מתנגדים, בקבינט נזהרים

המלחמה הובילה לחוסר של עשרות אלפי פועלים. מערכת הביטחן התערבה, השרים התנגדו ובינתיים הפלסטינים יישארו בבית, לפחות עד ההצבעה הבאה בקבינט. מי בעד ומי נגד?
איציק יצחקי | (4)

מלחמת "חרבות ברזל" הובילה לבעיה גדולה בענף הנדל"ן: לא רק שאתרים נסגרו, הפועלים הזרים ברחו ונאסרה כניסת פועלים פלסטינים לישראל. המצב הביטחוני אכן הצדיק בדיקה מדוקדקת של הכניסה והיציאה לאתרי הבנייה, אבל בינתיים לקבלנים לא היה מענה. ביים אלה מנסים לגייס אלפי עובדים חדשים ממדינת כמו אוזבקיסטן וסרי לנקה, אבל עד שזה יקרה, ועד שהם יכירו היטב את שיטת העבודה הישראלית - המלחמה עשויה להסתיים. פועל פלסטיני (שלומי יוסף)פועל פלסטיני (שלומי יוסף) פועלים זרים דרושים ליום שאחרי, כי בינתיים, יש חוסר של מעל 80 אלף פועלים. פועלים פלסטינים לא יכולים להיכנס לארץ כרגע וזאת בעיה. בעקבות המצב, ראש הממשלה נתניהו תמך בהחזרת הפועלים הפלסטינים, אבל הוא זכה להתנגדות מבית. בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני הלילה לא הכריעו בנושא בעקבות התנגדות נחרצת של השרים. בשלב זה, רק ערבים-ישראלים יכולים לעבוד באתרי בניה. יש חוקים ברורים, כולל מאבטח חמוש בכניסה. ההערכה מדברת על כ-60 אלף פועלים פלסטינים, רובם לענף הבניה, כשהמיעוט שנכנס לכאן עובד בשליחות מפעלים חיוניים. בראש המתנגדים נמצאים שר הכלכלה ניר ברקת ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', שלא מוכן להכניס לכאן פועלים פלסטינים בניגוד להצעת מערכת הביטחון, שרצתה להגדיל את מספר לעבודה תחת מגבלות. שני זרים, אבי דיכטר ויואב בן צור נמנעו, אבל אף שר לא הצביע בעד. הרצון של מערכת הביטחון להכניס אותם לארץ נובעת מכמה סיבות, כשהמצב הכלכלי ביהודה ושומרון לא טוב, בלשון המעטה. הדבר לא משפיע רק על ענף הבנייה, אלא גם על ענף החקלאות, שם חסרים אלפי עובדים והפועלים התאילנדים שברחו לא ממהרים לחזור. צריך לזכור שבסוף יש לחץ כבד על הממשלה מצד הקבלנים. הם משלמים עלויות מימון גבוהות, מתקשים לשרוד את התקופה והממונפים שבניהם חוששים מקריסה אמיתית - לא רק שלהם, אלא של הענף כולו. מול הדברים האלה עומדת עובדה שקשה לדלג מעליה - ביטחון תושבי ישראל. בימים הקרובים הקבינט יצטרך לקבל החלטה סופית בנושא, אבל בינתיים הוא דוחה אותה. ההנחה היא שבסופו של דבר לא תותר כניסת פועלים ללא הגבלה, אבל גם לא תימנע הזכות. השאלה היא איך יוחלט מי ייכנס ומי לא ועל כך הקבינט צריך לתת את הדעת.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דירותא 11/12/2023 11:46
    הגב לתגובה זו
    אני מציע לאפשר בשלב הראשון ל2000 גברים בגיל מעל 40 שנה נשואים עם ילדים שהם ללא עבר פלילי או בטחוני לעבוד בארץ. בכך הרווחנו בערך 10000 איש מרוצים שיהוו תמרחץ לבאות
  • המגיב 11/12/2023 19:20
    הגב לתגובה זו
    ראינו את ה"זקנים המסכנים" באים לבזוז את קיבוצי הדרום. שמענו גם את הסיפורים של תושבי הקיבוצים, שתיארו איך העובדים החמודים שהעסיקו עשרות שנים שימשו כאנשי מודיעין, שסיפקו לחמאס את כל הנתונים, לפרטי פרטים, מי גר איפה, כמה כלבים יש, איפה ארונות החשמל והתקשורת, ועוד ועוד.
  • 2.
    נדלניסט 11/12/2023 10:41
    הגב לתגובה זו
    האוכלוסיה בישראל ממשיכה לגדול אך לא בונים עבורה מספיק דירות לכן בשנה הבאה, אחרי שישכחו שהיתה מלחמה ב 2023, נראה את מחירי הדירות עולים מעבר לשיאים של השנה שעברה.
  • 1.
    שיביאו כבר פועלים זרים ריבונו של עולם מה נגמר אתם? (ל"ת)
    אא 11/12/2023 10:30
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם

על ההתקדמות של רשות המסים בבדיקת כל משכירי הדירות בארץ, איך זה ירים את הגבייה ומי בעצם צריך לשלם מס על שכר דירה ולמה עם מיסוי כל כך נמוך יש המוני מעלימים? 

צלי אהרון |

משכירי הדירות נהנים ממס נמוך במיוחד. פרקטית הם לא משלמים מס עד רף של כ-5,600 שקלים. אם שכר הדירה שהם מקבלים גבוה יותר הם יכולים לשלם 10% בלבד ויש גם דרך ביניים שבפועל יכולה אפילו לבטא מס נמוך מ-10% (תשלום מס על החריגה מהתקרה כפול שתיים). אם השכרת הדירות אצל הנישום היא עסק - אז המס הוא מס עסקי, אבל גם כאן, התפתחו פרקטיקות שמחלצות את העוסקים מהגדרת עסק - רק בישראל - משכיר 8 דירות וטוען שזה לא עסק כדי להתחמק ממסים; מה קבע בית המשפט?.

רשות המסים פועלת להעלות את המס על שכר דירה, אבל ללא הצלחה. גם אם היא עוברת את שר האוצר היא מגיעה לוועדת הכספים ושם הניסיון מסוכל פעם אחר פעם. יש לובי חזק מאוד שלא להעלות שכר דירה. יש אנשים חזקים שם למעלה עם מספר דירות שלא מוכנים שיזיזו להם את הגבינה, גם אם המדינה צריכה כספים, גם אם זה זמן מלחמה. 

וכך נשארים עם מס נמוך במיוחד וגם את המס הנמוך הזה יש רבים שלא משלמים. למה? האמת היא שאין תשובה. פשוט - ככה. זה השתרש שנים, ולמה לשלם אם אפשר שלא. מצד אחד רשות המסים תופסת הרבה מעלימים אבל כשאנחנו בודקים מה הקנס שהם משלמים והאם זה מרתיע את המעלימים, אנחנו מקבלים קנסות לא גבוהים והרתעה לא ממש אפקטיבית - משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה.

במקביל, מנסים ברשות המסים להגיע לחבות מלאה של משכירי דירות. גם לכאלו שלא צריכים לשלם. זה יוביל לאנשים רבים שחושבים שהם לא  צריכים לשלם, זה יציף מקרים של דירות בירושה שעדין לא עברו בטאבו, זה יציף המון מעלימים וכסף שצריך לשלם לרשות המס. אלא שגם את חובת הדיווח וועדת הכספים לא מאשרת. שוב, אותו משה גפני שהיה יו"ר הוועדה התעקש שלא להעביר את ההוראה הזו.

וזה השאיר את רשות המסים עם מסקנה אחת - צריך לעבוד קשה כדי לאתר את המעלימים, צריך לחבר את המידע עם מקורות מידע נוספים - רשם הירושות, טאבו ועוד. וככה מגיעים ברשות לדטהבייס כל כך חשוב.

נדלן מסביב לשולחן - מפגש בכיריםנדלן מסביב לשולחן - מפגש בכירים

נדל"ן סביב השולחן: כך תיערכו נכון למכרזים בעידן של אי ודאות

איך מתמחרים עלויות בניה, אילו הפתעות יש במסמכי המכרזים, ומדוע זו תקופה של הזדמנויות בנדל"ן - על כך שוחחנו במפגש לבכירי הענף ביוזמת הפניקס ליווי בניה, משרד פירוֹן ו-Deloitte

אתי אפללו |
נושאים בכתבה נדל"ן


בכירי ובכירות ענף הנדל"ן הגיעו ביום ג' השבוע למפגש הראשון של נדל"ן סביב השולחן – סדרת מפגשים אסטרטגיים שמטרתם להעמיק בעולם הנדל"ן, ביוזמה משותפת של הפניקס ליווי בניה, משרד פירוֹן ו-Deloitte ובשיתוף ביזפורטל. המפגש התמקד במכרזים, מדדים ותמחור בתקופה רווית חוסר וודאות.


פרויקטים עם רווחיות נמוכה

 גלית וינדר־טפר, מנכ"לית הפניקס ליווי בניה, מקבוצת הפניקס גמא, פתחה את המפגש בהתייחסות לשינויים בשוק: "רואים הרבה מכרזים בדרך לשוק, אבל יש גם הרבה מאוד סימני שאלה סביבם וחוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב עניין עלויות הבנייה. בקשר עם מכרזים חדשים תנאי השוק המאתגרים ידועים ולכן יילקחו בחשבון בהצעות שיוגשו על ידי היזמים, אולם בעסקאות שנרכשו ומומנו לפני 3 שנים, 

הדו"חות שאנו כחברה מממנת נתקלים בהם היום, ערב הכניסה לבניה ומכירות, מראים תמונה שונה לגמרי: פרויקטים עם רווחיות נמוכה משציפה היזם בעת רכישת הקרקע. חשוב מאוד להבין את המספרים לעומק עוד לפני הגשת ההצעה למכרז".


מחירי הדיור יורדים?

 זו אגדה אורבנית נחמה בוגין, יו"ר לשכת שמאי מקרקעין, ציינה כי ירידת מחירי הדיור היא אגדה אורבנית. לטענתה, המחירים עולים, וימשיכו לעלות. בנוסף, לטעמה הציפייה למכרזים של רמ"י תתבדה, ורמ"י לא תמהר "להפציץ במכרזים". בוגין, התייחסה לתקן 21 ואמרה כי: "ישנם עוד דברים הדורשים סדר והסדרה - אין לוח זמנים מסודר, ולפעמים יזמים נתקעים שנתיים עם חוות דעת שלא מתקדמות, אנו בלשכה פועלים ליצור מנגנון הכרעה מוסדר. 

"בנוסף, נדרשת התייחסות לעלויות הבנייה, הן עולות בקצב מהיר, כ-15% בשנתיים האחרונות, וזה קריטי. הלשכה השיקה לראשונה אומדן עלויות בנייה שמבוסס על דוחות ליווי".