משה גפני
צילום: דוברות ועדת הכספים

מגוריט ואזורים לויוניג לאוצר - "תנו לנו ערבות על ההלוואות; הריבית הגבוהה מונעת גיוסים"

האוצר מתנגד; משה גפני, יו"ר ועדת הכספים תומך במתן ערבות, אמר לנציגי האוצר: "הפתרונות שלכם לא טובים כעת. החברות לא יבנו. התחייבנו לאזרחי מדינת ישראל, אתם ואנחנו, שיהיו דירות להשכרה, ואין פה פתרון"
נושאים בכתבה ערבות קרנות ריט

ועדת הכספים החלה לדון בסעיפים הנוגעים לקרנות הריט בחוק ההסדרים, וקראה לבחון מתן ערבויות מדינה לקרנות על רקע הקשיים בהן הן נתקלות נוכח הריבית הגבוהה.

במסגרת התיקון מוצעים מספר שינויים במנגנון קרנות הריט: הקלה במספר יחידות הדיור של מקרקעין לצורכי דיור להשכרה באזורי הפריפריה, הפחתה של מספר השנים בהשכרה למגורים שקדמה למכירה מ-15 שנים ל-10 שנים, הארכת תקופת משך הבנייה בגין מכרזים שפרסמה המדינה וקיימת הוכחה לעיכוב של 36 חודשים בהוצאת היתר בנייה בגינם, ובתנאים מסוימים פטור ממע"מ בעת מכירה לאחר חמש שנים של השכרה למגורים במקום 15–20 שנים.

במהלך הדיון העלו נציגי הקרנות הקיימות, 2 קרנות בלבד - מגוריט ואזורים ליווינג  כי התיקונים המוצעים לא יסייעו להן וימנעו את התפתחותן נוכח סביבת הריבית הגבוה, וקראו להעמיד להן ערבויות מדינה להלוואות.

עוד עלה בדיון כי במסגרת 2 הקרנות כיום מושכרות כ-1,500 דירות, לצד כ-2,500 נוספות שנמצאות בהליכים שונים.

בעוד באוצר גרסו כי לשוק לוקח זמן לעכל את קרנות הריט, והקמת דירות נוספות במסגרת זו אורכת זמן, בקרנות טענו כי סביבת הריבית שהשתנתה פוגעת ברכישת דירות לטווח ארוך משמעותית, ולא מאפשרת להם לגייס, בהעדר כדאיות כלכלית, וכי ערבות מדינה תסייע להם בלי שלדבר תהייה עלות מצד המדינה, וכי יהיה בכך סיוע לשוק הדיור להשכרה, ובאופן ממוקד לשוק הדיור לזכאי משרד השיכון. נציגי הקרנות ציינו כי לעמדתם בנקים לא יאשרו מימון של פרוייקטים נוספים בסביבת הריבית הנוכחית.

לשאלת יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, וחברי הוועדה, מדוע לא להיענות לבקשת הקרנות, השיבו באוצר כי תפיסת המדינה שלא נכון להתערב בעלות הון, וכי התערבות כזו מתבצעת רק במקרים בהם השוק לא יודע לתמחר את הסיכון, וכי לעמדתם במקרה זה הריבית מתמחרת נאמנה את הסיכון.

עוד הציגו נציגי הממשלה, כי במסגרת פרויקטי ההשכרה לטווח ארוך מצד המדינה, במסגרת "דירה להשכיר" ישנן כ-4,000 דירות מאוכלסות וכ- 15 אלף דירות בהליכי הקמה, וכי הם מודעים לקשיים נוכח הריבית הגבוה, וכי המדינה מעניקה הטבות במיליארדים בשחיקת מחירי הקרקע.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני ציין על רקע הדברים: "השוק הזה חוטף מכה אחר מכה, והסיבה זו הריבית. אתם אומרים שזו מדיניות שלכם לא לאפשר ערבות, התוצאה היא בלתי נמנעת – אף אחד לא ישקיע בקרנות הריט. מה הפתרון שלכם?"

קיראו עוד ב"נדל"ן"

באוצר השיבו כי בשוק השכירות המוסדית התשואה נמוכה, מה שמקשה על התרוממותו, ולכן הפתרונות המוצעים יש בהם כדי לסייע, וכי מדובר בפתרונות לטווח ארוך, בתקווה שהאינפלציה תאט, ובנק ישראל יפעל להורדת הריבית, ובמקביל הם ימשיכו לשווק קרקעות בהנחות גדולות.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    אנונימי 25/04/2023 07:13
    הגב לתגובה זו
    הוא מטופש וחסר תוחלת שכן כידוע הישראלים אוהבים ורוצים דירה בבעלות והדבר היחיד שמונע מהם זאת הוא המחירים ההזויים שמשאירים אותם לנצח שבויים בשכירות. המדינה כבר מפסידה הון עתק על מכירת הקרקע בזול לפרוייקטים אלו -ותורמת לעליית המחירים במקום להפנות אותם למכירה מוזלת לחסרי דיור ולספק להם פתרון קבע אמיתי.
  • 13.
    יריב 24/04/2023 13:32
    הגב לתגובה זו
    הרי כל מה שמעניין אותם זה דמי ניהול.
  • 12.
    מנש 24/04/2023 09:46
    הגב לתגובה זו
    להם לא אכפת מהזוגות הצעירים ומי שרוצה לרכוש דירה במחיר שפוי ממשיכי דרכם של ליברמן ואלקין שכל מטרתם הייתה לדאוג לרווחי היזמים הקבלנים על חשבון הציבור.
  • 11.
    אלון88 24/04/2023 08:03
    הגב לתגובה זו
    חבורת המייסדים סידרה לעצמה דני ניהול המהווה אחוז מסויים מערך הנכסים, וערך הנכסים עלה רק כתוצאה מריווחי שיערוך… בפועל החברה מפסידה. דמי הניהול מהווים חמישים אחוז מההכנסות בשנה מסויימת, מההכנסות. אפילו השותפות בחברה פנו להליכים משפטיים כדי לעצור את ההסכם הזה. אז המנכל והשולא רוצה ערבות מדינה כדי להמשיך עם הכנסות של 20 מליון שקל?
  • 10.
    אזרח עשוק 24/04/2023 07:50
    הגב לתגובה זו
    לא מתבייש החוצפן הזה, כבר 20 שנה הוא יושב כיו"ר ועדת הכספים ועשה אפס, כלום ושום דבר בשמן שמחירי הדירות עלו ב-15 השנה האחרונות ביותר מ-150%. עכשיו כשהריבית מתחילה להשפיע על השוק ולקבלנים קשה, במקום שיתייעלו ויורידו מהמשכורות המנופחות שלהם וימכרו בזול, הוא רץ לעזור להם....צריך להעמיד אותו לדין תורה על גזל כספי הציבור.
  • 9.
    דנה 24/04/2023 04:21
    הגב לתגובה זו
    החזירים התרגלו לעשוק את הציבור. לא מזיק שיקצצו בהוצאות שלהם. פחות מרצדסים.
  • 8.
    בדיחה. הרי הן גם לא משלמות מס רכישה אז גם לתת ערבויות (ל"ת)
    דובי 24/04/2023 00:44
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    א 23/04/2023 23:33
    הגב לתגובה זו
    אם הם יאשרו לאדווה דדון לעבור על הספרים שלהם... והדירות שלהם בעיקר במרכז תל אביב בשווי של מיליונים אז מה זה מעניין למי ישכירו אותן
  • 6.
    גגגג 23/04/2023 22:08
    הגב לתגובה זו
    שכירות הולכת להתרסק ודמי הניהול שוחקים ההון מרוב שהנפיקו הנייר שווה כקליפט השום שהאחרון יסגור האור והאגחים תמחור כאילו אגח ארהב הזייה
  • 5.
    עופר 23/04/2023 21:24
    הגב לתגובה זו
    שהחברות יתחילו בהפחתת דמי הניהול השערוריתים שהם לוקחים ובהפחתת המשכורות של המנהלים.
  • 4.
    האוצר צודק 23/04/2023 21:18
    הגב לתגובה זו
    אין ערבות לבטלנים
  • 3.
    ככה זה שכל הכסף בקופה הולך לשחיתות (ל"ת)
    לא מפתיע 23/04/2023 20:43
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שלומיד 23/04/2023 20:18
    הגב לתגובה זו
    גם שהריבית היתה נמוכה לא היתה סיבה להשקיע במגוריט. מודל עסקי מפוקפק הפער בין התשואה לריבית על המימון היתה מזערית והם בנו על רווחי הון עכשיו שהריבית עלתה הם מרוסקים
  • 1.
    אפשר לעזור תמורת מניות או הלאמת החברה (ל"ת)
    שולתתתת1 23/04/2023 19:56
    הגב לתגובה זו
ארוחת בוקר (X)ארוחת בוקר (X)

גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים

יוקר מחיה, שכר שעומד במקום ושוק שכירות תקוע מביא לישראל תופעה שכבר הייתה רווחת במדינות עם כלכלה הרבה יותר חלשה משלנו, בני 30 שחוזרים לגור עם ההורים



הדס ברטל |

אחרי ספרד, איטליה ויוון, גם בישראל מתחילים לראות תופעה שמתעצמת: בני 30 פלוס שחוזרים לגור עם ההורים. ניתן להסביר זאת על ידי הפער המתרחב בין עלויות דיור להכנסות משכר. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) העדכניים, כ-25% מבני 30-34 מתגוררים עם ההורים, עלייה של כ-2% משנת 2024. בקבוצת הגיל 35-39, השיעור יורד לכ-15% (שגרים עם ההורים), אך זהו עדיין נתון משמעותי בהשוואה למדינות OECD אחרות. משרד האוצר מעריך כי גיל היציאה הממוצע מהבית עלה לכ-29 שנים, כ-2.5 שנים יותר מאשר בתחילת שנות ה-2010. כיום, כאשר אוכלוסיית המדינה עומדת על 10.094 מיליון תושבים, התופעה משפיעה על כ-150 אלף צעירים בגילאי 30+, רובם רווקים או בזוגיות ללא ילדים.

 

חצי מהמשכורת הולך על דיור

הגורם הדומיננטי הוא הנטל הדיורי, שמתעצם למרות ירידה במחירי רכישה. שכר דירה עולה והממוצע לדירת 3 חדרים עמד ברבעון השלישי של השנה עמד על כ-5,000 שקל, עלייה של 4.4% משנה קודמת, כאשר במרכז הארץ המחירים מגיעים כבר ל-6,000-7,000 ש"ח. בניגוד לשכירות, המחיר הממוצע לרכישת דירה ירד ב-2.5% ל-2,213,900 שקל, אך שכירות ארוכת טווח נותרת מוגבלת עקב מחסור בהיצע: השנה נוספו על פי ההערכות רק 20 אלף דירות חדשות להשכרה. 

השכר החציוני נטו בקרב שכירים בגיל 30-34 מוערך ב-10,000 ש"ח,  זה מכסה אולי 60%-70% מהוצאות דיור בסיסיות. נתונים דומים נמצאו גם בדוח OECD Economic Surveys: Israel 2025. על פי הדוח יחס מחיר דיור להכנסה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, כאשר צעירים  מוציאים 50%-60% מההכנסה שלהם רק על קורת גג, כמעט כפול מהממוצע המערבי של 28%.

אלכס זבזינסקי
צילום: רועי מזרחי

לא כל הורדת ריבית מחזקת את שוק הדיור - תסתכלו על מה שקורה בעולם

לכל מי שחוזר על המנטרה "הורדת ריבית = עליית מחירי הדיור" כדאי שיסתכל על מה שקורה בארה"ב, אירופה וקנדה; אלכס זבז'ינסקי ממיטב ברוקראז' עם תובנות על שוק הדיור

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ריבית נדל"ן

לפי הדיווח של משרד האוצר, למרות סיום המלחמה, בחודש אוקטובר נמשכה ואף העמיקה ירידה במכירות דירות. לעומת ספטמבר, ירדה כמות העסקאות ב-35% ולעומת אוקטובר 2024 ב-11.6%. כמות הדירות החדשות שנמכרו בשוק החופשי ירדה בכ-40%. כמובן שעדיין מוקדם להסיק מסקנות שסיום המלחמה או תחילה של הורדות ריבית לא השפיעו על רכישות דירות.

אבל בכל מקרה לכל מי שחוזר על המנטרה שלפיה הורדת ריבית מובילה כמעט אוטומטית לעלייה במחירי הדירות, כדאי שירים את הראש ויסתכל החוצה. בארה"ב, באירופה ובקנדה, מדינות שנמצאות עמוק בתוך הסייקל של הורדות ריבית, שוקי הדיור עדיין לא ממהרים להגיב כמו שאולי הייתם מצפים מהם. בעוד אצלינו הורידו לראשונה את הריבית בהחלטה האחרונה, הפד' עשה זאת כבר 3 פעמים ברציפות ואילו ה-ECB כבר הוריד 7 פעמים ברציפות כשהריבית באיזור גוש האירו עומדת כיום על 2.15%. 

"כדאי לבחון את הניסיון של המדינות האחרות שהתחילו להוריד ריבית עוד באמצע 2024. ברובן, קצב השינוי במדד מחירי הדירות המשיך לרדת, מה שיכול להעיד שהביקושים לא התחדשו משמעותית בתגובה להורדת ריבית" כותב אלכס זבז’ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב ברוקראז’, בסקירה האחרונה שלו. הוא מנסה לפרק את הקשר הישיר מדי שבין הריבית לנדל"ן. נכון יש את מי שיאמר שלא ניתן להשוות את השוק בישראל עם ה"ביקושים הקשיחים" לנעשה בחו"ל, אבל מבלי לדון עד כמה הביקוש כאן באמת קשיח (כשההיצע של הדירות נערם ממדד למדד ועקף את ה-83 אלף דירות לא-מכורות) עדיין כדאי להפריך את התזה לפיה, ריבית יורדת משמעה עליות במחירי הדיור.


קצב השינוי במדד מחירי הדירות, מקור: Bloomberg וסקירת מיטב ברוקראז'

כמו שאתם רואים בתרשים למעלה מדד הדיור בארה"ב, רוב מדינות אירופה וגם קנדה ממשיך לרדת זאת על אף שכאמור הריבית באיזורים האלה ירדו. לכאורה הריבית אמורה להיות כבר בסביבה נוחה יותר עבור שוק הדיור ומשכך לתמוך בביקוש-בעליית מחירים אבל כמו שאנחנו נוכחים לראות זה, לפחות עדיין, לא המצב.