אוהד עיני
צילום: מרסלו

השמאי הממשלתי: "בהפקעה לטובת המטרו - ההשבחה עולה על הפגיעה"

פגיעה בהיצע? אוהד עיני התייחס לטענות על פגישה של המטרו בפרוייקטים להתחדשות עירונית: "לבעלים פרטיים אין אפשרות שימוש בחלקה התת קרקעית במצב הקיים. במצב היוצא - יש השבחה, שהיא הקרבה למטרו"
איציק יצחקי |

מדינת ישראל שואפת להגדיל את היצע הקרקעות כדי להתגבר על משבר הדיור, אבל לא עושה מספיק. כך למשל, היא "תוקעת" אלפי יחידות בגלל המטרו. מדובר בפרוייקטים של התחדשות עירונית ולפי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, קיימות כ-12 אלף בקשות בתוואי המדובר. כלומר - פגיעה ישירה בהיצע.

השמאי הממשלתי הראשי אוהד עיני דיבר אמש על שווי הנדל"ן בסמוך לתחנות המטרו והשפעות של הפקעת נכסים לטובת הפרויקט. הוא סיפר שפנו אליו כדי שיבדוק את האפשרות לתביעות עתידיות בגין פגיעה כתוצאה מחפירה במנהרות תת קרקעיות הפוגעת בקרקע העילית. עיני הוסיף שהוא מתייעץ בעניין עם השמאי הקודם, אייל יצחקי, ושומע חוות דעת מקצועיות נוספות בנושא.

לפי עיני, נקודת המוצא, בהתאם לקווים המנחים, היא כי האדם סביר יעדיף לא לקנות דירה אם כמה עשרות מטר מתחתיו מבצעים חפירה תת קרקעים לטובת הפרויקט. לפי השמאי הממשלתי, קיים ספק אם פגיעה מתחת לקרקע מקנה עילה לפיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה. ואילו ככל שיש פגיעה מתחת לקרקע - ההשבחה בגין הקירבה לתחנת המטרו מפצה על כך. בכל הקשור להפקעה מעל הקרקע - כל מקרה לגופו, אם ההשבחה עולה על הפגיעה להיפך.

אבל רגע, אומרים המתנגדים, תנו לכוחות השוק לקבוע. האדם הסביר אכן יעדיף לא לרכוש דירה אם מבצעים חפירה באזור הזה, אבל הוא גם לא יעדיף להישאר ללא דירה בכלל. הטענה של עיני מובנת. כלומר, הוא בא ומזהיר מראש כי סעיף 197 (דרישה לפיצוי מהוועדה המקומית בגין פגיעה בערך המקרקעין) אולי לא תקף במקרה הזה.

השאלה היא למה. הרי מצד אחד, המדינה טוענת כי מדובר בפגיעה של ממש בבעלי הקרקעות, כך שאין טען לבצע את הפרוייקט ומצד שני היא לא מוכנה שהוועדה המקומית תשפה. אולי זה בכלל החשש שלה, שיוגשו אלפי תביעות לפי 197? עיני טוען כי הקרבה למטרו מפצה בכל מה שקשור לפגיעה מתחת לקרקע, אבל לא קובע במפורש מה קורה מעל. אז למה לא לתת לציבור להחליט? למה המדינה מחליטה במקומו? מדיע - תשפו. לא מגיע - אל תשפו.

"החלקה התת קרקעית התלת מימדית (בתלת מימד הכוונה לשטח שמתחת לקרקע, שטח הקרקע עצמו והשטח שמעל הקרקע, א"י) - לבעלים פרטיים אין אפשרות שימוש במצב הקיים. במצב היוצא (כלומר, במצב אחרי השינוי, א"י) - יש השבחה, שהיא הקרבה למטרו", אמר עיני בפורום הנדל"ן של חברת המימון רובי קפיטל של יעקב ניצן, שאירח עשרות שמאי מקרקעין מכל הארץ ואת בכירי עולם הנדל"ן.

עיני סקר את הנושא מניסיונו בעבודה על המנהרות השונות המשמשות לתחבורה - מנהרות הכרמל, כביש בגין (50) בירושלים וכביש 16 בירושלים. לדעתו, השאלה האם יש לפצות אדם על לקיחת שטח תלת מימדי תת קרקעי אינה שמאית אלא ערכית.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

והיא אכן כזאת. הרי בסוף, לא תרצו לקנות מחר וילה במיליוני שקלים ולדעת שהוועדה המקומית חופרת לכם מתחת לקרקע נכון? הנושא הזה מעלה שאלות מהותיות גם בנוגע לפיצויים על השטח מעל הקרקע. בנו לכם גשר מעל הבית? ברור שהערך ירד. כאן, בסיפור המטרו, זה עניין שונה לגמרי. אם המדינה ידעה שעומד להיבנות שם מטרו, היא הייתה צריכה להסדיר את נושא ההתחדשות העירונית (שבוודאי ידעה עליו קודם) ורק אז לאשר את המטרו. איך קורה שקודם מאשרים פרוייקט ואז דנים בהשלכות על בעלי הקרקע? לא ברור.

דבר אחד שכן ברור מדברי עיני הוא שגם אם ההשבחה עולה על הפגיעה, עדיין - היצע של אלפי דירות נתקע בינתיים. שוב דבר לא יכול לשכנע אחרת - מדינת ישראל לא עושה מספיק כדי להגדיל את ההיצע. היא לא בונה לגובה ולא מפשירה קרקעות במהירות. בימים שבהם מחלקות ההנדסה שובתות בגלל סיפור הלאמת הארנונה, ובעקבות כך מעוכבים היתרי בניה בלי סיבה מוצדקת - אולי צריך להקדים תרופה למכה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

חובת דיווח על הכנסות משכר דירה: בעד ונגד והסיכויים להצלחה

כמה משכירים מעלימים הכנסות שכירות, למה להעלים אם המס כל כך נמוך? וגם - איך רשות המס תופסת משכירי דירות שלא מדווחים? 

אדיר בן עמי |

משרד האוצר ורשות המסים בישראל מקדמים חובת דיווח גורפת על כל הכנסות משכר דירה, כולל אלה הפטורות ממס. ההצעה מופיעה בטיוטת חוק ההסדרים הנלווה לתקציב. המטרה היא הקמת רשם שכירויות לאומי, שיאסוף נתונים על כל עסקאות השכרה, כולל פרטי הנכס, השוכר וההכנסה. כיום, בעלי דירות שמכניסים עד לרף הפטור -  5,654 שקלים לחודש משכר דירה פטורים ממס ואינם מחויבים בדיווח. מעל סכום זה, קיימת חבות מס, אך רבים נמנעים מדיווח ומתשלום למס הכנסה. זה מקומם מאוד כי מדובר במס נמוך במיוחד. לא רק שיש אפליה לטובת משקיעים בדירות להשכרה לעומת משקיעים בשוק ההון, אלא שגם את המס הנמוך שהם צריכים לשלם - חלקם לא משלמים. 


העלמות מס במיליארדים

רשות המסים יודעת שעצם חובת הדיווח תגרום לאלפים לדווח באופן אקטיבי ולשלם באופן אקטיבי. הם כבר לא יוכלו להגיד - לא ידענו, חשבנו ש...הם חייבים לדווח וזה שלב אקטיבי שיחייב אותם לשלם. מעבר לכך, מיפוי שוק השכירות  יציף מחבואי מס - דירות רבות שנמצאות בידי היורשים או שעדיין  רשומות על הנפטרים ומושכרות בלי לשלם מס, דירות ששכר הדירה עליהן הוא לא ריאלי - דירה בת"א של 5 חדרים בשכר דירה של 5,500 שקל - רשות המסים תאתר הברחות מסים, טריקים ושטיקים של הציבור ולכן היא רוצה מאוד את הדיווח, והיא צודקת.    

 ההצעה מבקשת לבטל את הפטור הקיים  מדיווח, כך שכל משכיר יגיש הצהרה שנתית מקוונת עד סוף אפריל של השנה הבאה. הדיווח יהיה פשוט, דומה לטופס 6111 הקיים, ולא ידרוש דוח מס שנתי מלא אלא אם כן קיימת חבות מס. ההצעה צפויה להשפיע על כ-500 אלף משכירים בישראל, שמחזיקים בכ-700-800 אלף דירות מושכרות. 

שוק השכירות מגלגל  מעל 70 מיליארד שקל בשנה, אך העלמות המס מוערכות בכ-3-4 מיליארד שקל. רשות המסים המנוהלת על ידי שי אהרונוביץ' הגבירה בשנתיים האחרונות אכיפה באמצעות בדיקות פיזיות, והצלבות מידע בין רשם המקרקעין, רשם הירושות ומאגרי בנקים. אותרו רבבות מעלימים שהעלימו מעל 2 מיליארד שקלים  רשות המסים ממשיכה לאתר משכירים שבורחים מתשלום מס, אבל דיווח מלא כמובן יביא לקיצור דרך.  

שלושה מסלולי מיסוי

מסלולי המיסוי הנוכחיים כוללים שלוש אפשרויות עיקריות. ראשון, פטור מלא אם ההכנסה החודשית משכר הדירה לא עולה על 5,654 שקלים, תקרה שמתעדכנת מדי שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן, אבל היא קפואה כבר שנתיים על רקע הקפאת הרף דבר שכמובן שוחק את הטבת המס.  במסלול זה הכנסות מעל הרף מחויבות לפי המס השולי כפול פעמיים המרחק מהרף. נשמע מורכב, אבל לא מדובר במס משמעותי ואם כן - יש "מסלול חילוץ"  

התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל

בונים על התחדשות עירונית? תקבלו הרבה פחות ממה שחשבתם; על המשבר הגדול בהתחדשות

התחדשות עירונית אמורה היתה לפתור חלקית את בעיית המגורים, אבל תמונת המצב במרכז קשה - פרויקטים נתקעו בגלל ירידות המחירים, הקבלנים רוצים (ויכולים) להעביר פרויקטים לאחרים והתמורות שקיבלו הדיירים יורדות

ענת גלעד |
נושאים בכתבה התחדשות עירונית

ענף ההתחדשות העירונית עובר טלטלה כלכלית משמעותית: למרות עלייה בהיקפי הפעילות, רווחיות השחקנים הצטמצמה, ועשרות חברות מחפשות קונה לפעילות הזו. הן לא רוצות להמשיך - הרווחיות התכווצה בגלל ירידית המחירים, המימון עלה. מסתבר שהן יכולות לסגת מהפרויקט, ולהשאיר את הדיירים תקועים באמצע ההכנסות. יש פרויקטים שעובדים עליהם כבר 4-5 שנים והיזם אמר - "אני צריך להוריד את שטח הדירות ולעשות עוד שינויים, אחרת אי אפשר להמשיך, זה לא כלכלי". הדיירים אמרו - "אבל יש הסכם"  אבל היזם הראה להם שההסכם מאפשר נסיגה בהינתן שינויים מסוימים.  

כל הסכם לגופו, אבל בשטח יש עשרות רבות של פרויקטים שמחפשים "אבא". היזם המקורי רוצה למכור. זה גורם לשני דברים - הדיירים יצטרכו לחכות לדירה הרבה יותר זמן ממה שהעריכו. והם יקבלו תמורות נמוכות יותר משמעותית. כשהם מדברים עם יזמים חדשים הם מבינים שמה שהיה לא יהיה. אלו שהצליחו להיות בתחילת הדרך של ההתחדשות העירונית הרוויחו בגדול. כעת, ההשבחה תהיה נמוכה יותר. 

ירידות מחירים במרכז 

הגאות שהיתה במחירי הדירות במרכז קידמה מאוד את תחום ההתחדשות ודגש על תמ"א באזור המרכז כשרווחיות של הקלבנים נמדדה בעבר בשיעורים של כ־20% ואף יותר. היזמים גם נהנו מעליית מחירים מתמדת תוך כדי תנועה.

בשנה האחרונה התמונה השתנתה: המחירים במרכז ירדו בין 5% ל-10%.  הירידה הזו משנה לחלוטין את התחשיב של היזמים. בפרויקטים מרכזיים רבים הרווחיות יורדת לכ־10% ואף פחות.

ההשפעה של ירידות מחירים מלווה במורכבות התפעולית של תמ"א 38/1 שרק הולכת והופכת למורכבת יותר.  העבודה מבוצעת בתוך מבנים קיימים לרוב עם מגורים פעילים, וזה מורכב, כשבתל אביב המורכבות כפולה - יש אזורים שלא ניתן לעבוד בהם על רקע עבודות תשתית גדולות.