בעקבות האינפלציה: פטור ממס ברכישת דירה יחידה יעלה ל-1.92 מיליון
רשות המסים צפויה לעדכן בקרוב את מדרגות מס הרכישה. העדכון נובע בשל האינפלציה - כאשר מדד המחירים עולה, גם מדרגת מס הרכישה לדירה יחידה עולה. ההיגיון הוא פשוט - המחירים עולים, אנשים צריכים לשלם יותר עבור דירה ולכן מעדכנים את המדרגה הראשונה, כדי שהאזרחים יקבלו פטור עבור דירה מעט יקרה יותר.
המדרגות מתעדכנות כל שנה, בהתאם לשינוי במדד. אתמול התפרסם המדד של דצמבר. למעשה, בכל 15 לינואר, עם פרסום המדד, הרשות מעדכנת את הרף בהתאם. אגב, השינוי באינפלציה גרם גם לשינוי מדרגות מס הכנסה, כך שבעקבות עלייתה תשלמו פחות מס בשנת 2023.
האינפלציה, כלומר מדד המחירים, עלתה בשנה שעברה ב-5.3% - הכי גבוה בעשרוה האחרון. בשנה שעברה העלתה הממשלה את הרף לדירה יחידה והשנה היא תעדכן אותו שוב בעקבות עליית המדד.
על פי העדכון החדש, הרף לרכישת דירה יחידה ללא מס יהיה 1.92 מיליון שקל.
מ-1.919 מיליון שקל עד 2.276 מיליון שקל - 3.5%.
מ-2.276 מיליון שקל עד 5.872 מיליון שקל - 5%.
מ-5.872 מיליון שקל עד 19.575 מיליון שקל - 8%.
מעל 19.575 מיליון שקל - 10%.
רוצים דוגמא? נניח שאדם קונה דירה ב-2 מיליון שקל. על החלק שעד 1.919 מיליון שקל הוא לא ישלם מס. על היתרה, יותר מ-80 אלף שקל, הוא ישלם 2,829 שקל. אם הוא קנה דירה ב-3 מיליון שקל, הוא ישלם על מדרגת המס הראשונה 12,502 שקל (ההפרש בין 1.919 מיליון ל-2.276 מיליון שקל כפול 3.5%) ועל היתרה, בין 2.276 ל-3 מיליון שקל הוא ישלם 36,182 שקל וביחד - 48,648 שקל.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לגבי מדרגות המס לרכישת דירה שאינה יחידה (בדרך כלל משקיעים):
עד 5.872 מיליון שקל - 8%.
על סכום גבוה יותר - 10%.
- 4.האזרח 16/01/2023 16:11הגב לתגובה זולמה סכום הפטור צמוד למדד המחירים לצרכן ולא למדד מחירי הדירות שעלה באופן הרבה יותר משמעותי? בכל אופן, אם באמת היו רוצים לעזור בהורדת מחירים במקום לעסוק בקזינו לא הוגן של הימורי המשתכן ( גם מבחינת תנאי הזכאות בתוכנית וגם מבחינת אופן התוכנית שבנויה על הגרלות ) הגיוני שהיו מעלים באופן משמעותי את סכום הפטור לדירה ראשונה, מורידים מס רווחי הון בבורסה ומעלים את שיעור המס לדירות להשקעה. הגיע הזמן להפסיק עם הרצת הנדל"ן הממשלתית בזכות הטבות המס המופלגות שיש בתחום למשקיעי נדל"ן לעומת משקיעים בשוק ההון. מתי כבר תהיה ממשלה שלא מריצה נדל"ן...?
- 3.רוני 16/01/2023 11:22הגב לתגובה זוגם כדאי להוריד מס שבח ל10% למוכרים יעופו כאן דירות כמו זבל.
- משה 16/01/2023 23:19הגב לתגובה זומס צריך לשלם מי שמקבל את הכסף ,למה מי שקונה צריך לשלם בכלל , המחירים הזויים ומעבר לכל דמיון ... חוק מעוות
- 2.מדינה עושששששקת יושביה (ל"ת)יהודון 16/01/2023 10:20הגב לתגובה זו
- 1.אנטולי 16/01/2023 09:09הגב לתגובה זומחירי הדירות עלו פי 3 בעשור והפטור כמעט לא התעדכן
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל
סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?
לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר.
כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.
העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.
- בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
- השמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:
הים של תל אביב (תמר מצפי)תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים
מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר?
ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.
תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.
ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.
החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.
- שבוע הבא בבורסה: מניות השבבים יזנקו
- הולמס פלייס צריכה לחשוש? Barry's הבינלאומית נוחתת בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.
