שעת האפס: גורל שדה דב בידי נתניהו - האם יאשר דחייה?

חברי וועדת הכספים הצביעו היום פה אחד בעד מתווה הבזק של סמוטריץ' לדחיית סגירת השדה. במשרד הביטחון טוענים כי מדובר מבחינתם בנקודת אל חזור

מורן ישעיהו | (10)

סאגת שדה דב ממשיכה לעמוד על סדר היום הציבורי. בהמשך לדיון שקיימה וועדת הכספים בשבוע שעבר בנושא פינוי השדה, היום (ג') הצביעו חברי הוועדה פה אחד, בעד הצעתו של שר התחבורה הנכנס - בצלאל סמוטריץ לראש הממשלה, לדחות את סגירתו. מנגד טען מנכ"ל משרד הביטחון כי מערכת הביטחון כבר נערכה לעזוב את המקום, וכי שינוי של התוכניות יצריך 3 חודשי התארגנות.

המתווה לחקיקת בזק כפי שמציע סמוטריץ' כולל דחייה של סגירת השדה בעוד שלוש שנים כאשר לטענתו מדובר ברווח לכל הצדדים המעורבים. לדבריו, "השדה ימשיך לעבוד בשנים הקרובות, כאשר במקביל יקודמו כל ההליכים לבנייה על הקרקע, ויעוגנו זכויות בעליה הפרטים של הקרקע, וכאשר תבשיל העת לעבודות בשטח, תפונה הקרקע, כאשר במקביל ינוצל הזמן לגיבוש פתרון חלופי לתושבי אילת".

"המדינה התנהלה בצורה מאוד שגויה בכל הנוגע לטיפול בשדה דוב, מראשית הדרך", אמר סמוטריץ' והוסיף: "ביום שמוניתי, קיבלתי טלפון מרה"מ להיכנס לעובי הקורה ולגבש מתווה. אם רה"מ יאמץ זאת, ניתן להעביר את החוק תוך 48 שעות. אך צריך החלטה מהותית שלו".

בהמשך לדברים שב יו"ר הוועדה, משה גפני, על הצעתו לדחות את סגירת שדה דב עד לינואר 2020. "אנחנו נתבע לדין היסטורי על הנזקים הכלכליים שתביא הפגיעה באילת למדינה, כי הרי במצב דברים שכזה, אילת תיסגר", אמר. 

בין חברי הכנסת שהביעו תמיכתם בהמשך הפעלת שדה התעופה הם ניר ברקת, קטי שטרית, דוד ביטן, קרן ברק, מאי גולן ויואב קיש מסיעת הליכוד; אבי ניסנקורן, מיקי לוי ואורית פרקש-הכהן מסיעת כחול לבן; יעקב אשר, ינון אזולאי ויעקב מרגי ממפלגת ש"ס.

"הנזק המהוון לכלכלת אילת גדול מאיבוד ההכנסות ממימוש החלופה לשדה"

בדיון נכחו גם ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, וסגן ומ"מ ראש העירייה, אלי לנקרי. בדוח שהציג לנקרי המפרט את נזקי מהלך סגירת השדה בהסתמך על דו"ח שביצע הכלכלן דוד בועז, בעבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר, ציין כי הרחקת אילת מת"א תגרום לירידה שנתית של 13% בכניסות לעיר של תיירים מקומיים ובירידה של כ-850,000 לינות. עוד דובר על צפי לסגירת 1,400 חדרי מלון כמו גם מאות בתי עסק מכלל 7,500 עסקים קיימים בעיר אילת.

לפי בועז, צפויה ירידה ירידה של כ-10% בתוצר של אילת המוערך בכ-12 מיליארד שקל, שתביא לקיטון בהכנסות ממיסים של המדינה. להערכתו, "הנזק המהוון לכלכלת אילת, יהיה גדול בהרבה מאיבוד הכנסות שהמדינה צפויה לקבל באופן חד פעמי ממימוש החלופה לשדה דב הקיים".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

אתמול העביר יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מכתב דחוף לרה"מ שבו קרא לו להתערב בסוגייה. "שעת האפס שקרבה מעמתת אותנו עם ההשלכות ההרסניות שעשויות להיות למהלך. אין צורך להכביר במילים על המחיר הגבוה שתשלם לא רק העיר אילת, אלא החברה הישראלית כולה, במידה ולא תידחה סגירתו של שדה התעופה", כתב.

תכנית הותמ"ל בשדה דב תופקד בתחילת יולי וצפויה למתן תוקף במהלך שנת 2020 וזאת בתנאי שלא יוגשו עררים למועצה הארצית או לבתי המשפט. במכתב שהוציאה מנהלת אגף התכנון בעיריית ת"א בדבר ההליך התכנוני על שטח שדה דב קבעה כי הצפי המהיר ביותר לאפשרות להוצאת היתרי בניה בשטח הוא 4 שנים לפחות.

משרד הביטחון: נקודת אל חזור

לצד הקריאה הנרחבת לדחיית סגירת השדה, לעמדתו של אודי אדם, מנכ"ל משרד הביטחון מדובר בנקודת אל חזור מבחינת יציאת מערכת הביטחון. "השקענו כ-2 מיליארד שקל, זה קשור לאלמ"ח, לייחוד טייסות, היום השדה עובד בצורה מרודדת. יש אנשים שהולכים הביתה, יש שמשתחררים, יש שהולכים לבסיס אחר. זה לא שאני נשאר עם קבוצת פקחים פנויים". 

עוד הוסיף כי "מערכת הביטחון ב-1 ליולי, פונקציונאלית לא יודעים להפעיל את המקום הזה, כי לא צריכים אותו. אם שר הביטחון יחליט שנפעיל את השדה הזה, צריך 3 חודשים להכין זאת. גם לא נשמע לי הגיוני שצה"ל יפעיל שדה תעופה אזרחי, אני מבקש שזה לא יוטל על מערכת הביטחון".

עוד בהקשר זה, העריך מאיר מלכה גרניט, ראש מטה רשות שדות התעופה כי "ייקח לפחות שנה להכשיר אנשים שיתפעלו את המקום, אין לנו כרגע פקחים, צריך לקלוט פקחים, להכשיר אותם, לרכוש ציוד שאין שם".

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    סמי 30/06/2019 13:31
    הגב לתגובה זו
    הוא ידחה את זה עד אחרי הבחירות כי כל דבר שמחייב החלטה עכשיו, בעיניו יכול לפגוע בו בבחירות. לכן יהיה כאן שיתוק מוחלט עד אחרי שהליכוד יפסיד. והוא בדרך להפסיד, ולא זה לא כמו פעמים קודמות, הפעם הוא הולך באמת להפסיד המצב השתנה לגמרי.
  • 9.
    קונספירציה 28/06/2019 08:46
    הגב לתגובה זו
    זאת דוגמה מעולה, איך יח"צנים לוקחים נושא שלא צריך לעניין אף אחד ומשכנעים אותנו שהמטוסים חייבים לנחות על חוף הים הכי יקר במדינה (הזוי) אחרת יהיה פה איראן!!! ורחמים על הרופאים... ספינים, ספינים, ספינים שנועדו לדשן עוד בעל אינטרס מדושן. שדה הזוי במיקום הזוי. חלם!
  • 8.
    יש קצת 28/06/2019 00:33
    הגב לתגובה זו
    יש קצת מודעות של דירות יד שנייה בקרבה לת"א..
  • 7.
    משרד הבטחון אמר את דברו .אתה מבין את זה משיח השקר סמוטר (ל"ת)
    ששון 26/06/2019 15:55
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    משרד הבטחון אמר את דברו .אתה מבין את זה משיח השקר סמוטר (ל"ת)
    ששון 26/06/2019 15:54
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רק רכבת מהירה (ל"ת)
    רק רכבת מהירה 26/06/2019 13:42
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    למה נזכרו בדקה ה-90 ??? התאריך היה ידוע מזמן (ל"ת)
    דני 26/06/2019 07:25
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    להוציא משם את הצבא ב-1 ביולי. כל השאר כבר יקרה מעצמו. (ל"ת)
    אני 26/06/2019 07:24
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יוסף 25/06/2019 22:35
    הגב לתגובה זו
    והיו החכמים שאמרו שחולדאי מצפצף על בג"ץ כלומד ביד אחת השמאל רוצה לשמור וביד השניה עושה מהחלטת בג"ץ צחוק.... והימין של סמוטריץ איפה הוא???
  • 1.
    שיסגרו כבר את השדה הנוראי הזה! תושבי אילת משקרים (ל"ת)
    פטריוט 25/06/2019 15:32
    הגב לתגובה זו
ניו יורק עיר ארהב ארצות הברית
צילום: mpewny, Pixabay

מחירי הדירות יורדים - לא רק בישראל; ירידות של עד 7% בארה"ב

הריבית גבוהה, המכירות צונחות, הבנק המרכזי עשוי להוריד ריבית - שוק הדיור בארה"ב מזכיר את השוק המקומי

עמית בר |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

מחירי הדירות בישראל בירידה ומסתבר שגם בארה"ב נרשמה ירידה מתחילת השנה. הסיבות קרובות. הריבית והמחירים הגבוהים. בממוצע ירדו המחירים בארה"ב מתחילת השנה ב-2%-3%, אבל יש מקומות שהרבה יותר. 

שוק הנדל"ן האמריקאי, שמהווה כ-20% מהתוצר המקומי הגולמי של ארה"ב, נמצא במצוקה. הריבית הקבועה במשכנתא לל-30 שנה נושקת ל-7%, רמה שלא נראתה מזה שני עשורים, והמשמעות ברורה: משקי בית רבים פשוט אינם יכולים להרשות לעצמם רכישת נכס. המכירות של בתים חדשים ירדו ב-8.7% באוגוסט 2024 לעומת החודש הקודם, ההתחלות של בנייה חדשות התכווצו ב-5.2%, והקבלנים מדווחים על האטה דרמטית בביקושים.

מאז תחילת השנה אפשר לראות מגמות ירידה ברורות בערים הגדולות. בניו יורק המחיר החציוני של דירת מגורים ירד בכ-4% והוא נע סביב 750 אלף דולר. בסן פרנסיסקו נרשמה ירידה חדה יותר – כ-7%, למחיר חציוני של 1.25 מיליון דולר, מה שמסמן קושי מתמשך בעיר שבה שיעור הריבית הגבוה פוגע במיוחד ברוכשים ממונפים. במיאמי, לעומת זאת, השוק עוד החזיק מעמד בחודשים הראשונים של השנה, אבל מאז מאי נרשמה ירידה של כ-3% במחיר החציוני שעומד על כ-600 אלף דולר. גם בערים פרבריות כמו דאלאס והיוסטון, שהיו עד לא מזמן סיפור הצלחה, ניכרת ירידה של 2%-3% במחירי הבתים.

נתונים ארציים מצביעים על ירידה מתונה יחסית במחירים – סביב 2% מתחילת השנה – אבל המשקיעים מזהירים כי זו רק תחילתה של מגמה. הירידה החדה במכירות והקיפאון בשוק המשכנתאות מצביעים על כך שהלחץ על המחירים יגבר ככל שהריבית תישאר ברמות הנוכחיות. מדד Case-Shiller למחירי הבתים הראה האטה משמעותית בקצב העלייה השנתי, מ-6.5% בתחילת השנה ל-2.1% בלבד ביולי 2024.


עלויות הבנייה

המצב מורכב עוד יותר לנוכח עלויות הבנייה שממשיכות לעלות. מחירי חומרי הגלם נותרו גבוהים ב-15% מרמתם הטרום-קורונה, עלויות הביטוח זינקו ב-20% בשנה האחרונה, ועלויות העבודה עלו ב-8%. קבלנים רבים מעכבים פרויקטים חדשים או מבטלים אותם לגמרי. כך נוצר מלכוד: מצד אחד ביקוש שנחנק בשל ריביות גבוהות, ומצד שני היצע שנעצר בגלל עלויות.

דירות בבנייה
צילום: איציק יצחקי
מחירי הדירות לאן

81,000 דירות תקועות - והספירה נמשכת: מי המתחרה החדש של הקבלנים?

81 אלף דירות תקועות, מחירים שזוחלים למטה, ודירות מחיר למשתכן ״יד שנייה חדשות״ שמתחרות עם הקבלנים - שוק הנדל״ן מגיע לפרשת דרכים: מאחורי הכותרות היבשות של האטה במחירים ומבצעי מימון מסתתר סיפור עמוק יותר: הצפה חסרת תקדים של היצע, שיטות מכירה שמנסות להסתיר את הקיפאון ומילה אחת שאסור להעלות על הלשון: ירידות

צלי אהרון |

לאחרונה פורסמו מספר נתונים על שוק הנדל"ן למגורים בישראל והמגמה נראית די ברורה: הקיפאון נמשך, המחירים יורדים, וההיצע מצטבר. לפי נתוני הלמ"ס, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע למספר אסטרונומי של 80.86 אלף דירות! נכון לסוף חודש מאי. מדובר על עלייה של כ-50% בתוך כשנתיים בלבד, מאז החל בנק ישראל להעלות את הריבית באפריל 2022.


במקביל, מדד מחירי הדירות רשם ירידה של 0.3% לחודשים אפריל-מאי, והשלים בכך שלושה חודשים רצופים של ירידות במדד מחירי הדיור. במקביל, מנתוני המשכנתאות שנלקחו, חל גידול של 15% בהיקף המשכנתאות שנלקחו ביוני, שהסתכמו בכמעט 9 מיליארד שקל. חשוב לציין - לא פורסם עדיין כמה מתוך ה-9 מיליארד זה בעצם מיחזורים של משכנתאות שנלקחו בעבר, אבל עדיין - מדובר בסכום גדול יחסית, במיוחד לאור העובדה שאנחנו רואים כבר תקופה די ארוכה קיפאון בעסקאות.

אז מה בעצם הסיבה לנתון הגבוה של המשכנתאות שנלקחו? קיימת בעיה מובנית במדידה של נתוני הנדל"ן בבכלל ושל המשכנתאות בפרט. צריך לזכור שבעצם מה שהמשיך להניע את המכירות של היזמים/קבלנים זה בעיקר מבצעי המימון האגרסיביים שלהם - 20% עכשיו ועוד 80% באכלוס, 90/10 וכו'. ומה שקורה במצב כזה הוא שרוכש פלוני לוקח את המשכנתא רק כאשר הוא נדרש להשלים את העסקה ובעצם לשלם ליזם את הסכום הגדול בעסקה - 80%.

כך נוצר מצב שבו רואים נתוני משכנתאות שמפורסמים כביכול ליוני 25, אבל בפועל מדובר על עסקאות שנעשו הרבה קודם לכן.


81 אלף דירות לא מכורות?! "מדובר על היתרי בנייה"

כאמור, מלאי הדירות הלא מכורות עומד על מספר שנשמע כאילו הגיע מעולם מקביל. מדובר על מספר שיכול להספיק לעוד כשנתיים וחצי בלי שהקבלנים יבנו כלום עד אז. וזה יספיק. אבל הטענה המרכזית של היזמים והקבלנים היא ש"הנתון מעוות" וכששואלים עוד ומנסים לקבל תשובות אז - "זה כולל היתרי בנייה, ולא מדובר על דירות גמורות ומוכנות לאיכלוס".

זה נכון - באמת נכללות בדירות אלה גם דירות שרק כעת קיבלו היתר בנייה ועוד לא נבנו בפועל. אבל מה זה שייך בכלל? מספר הדירות הלא מכורות עלה בכ-50% בשנתיים בלבד! אז מה זה משנה אם זה דירות שנבנו כבר או שהן עוד לא קיבלו טופס 4 (מסמך המקנה איכלוס לדיירים בפועל וחיבור לחשמל). מדובר על היתרי בנייה. ועוד דבר - הרי לאורך העשור האחרון נמכרו כאן דירות עוד לפני שהיה היתר בנייה בכלל. אז איך מוסבר הגידול הענק הזה בדירות שלא נמכרו?


ואיך זה קשור ל'מחיר למשתכן'?

וכעת, לגודל ההיצע המצטבר מצטרפת תופעה נוספת שמתחילה לתת את אותותיה: גל של דירות 'יד שנייה חדשות' ממחיר למשתכן שצפוי להציף עוד יותר דירות בשוק. מדובר באלפי דירות שהוגרלו ונרכשו לפני כחמש-שש שנים במסגרת תוכנית מחיר למשתכן, ושעכשיו, עם סיום תקופת החסימה - הופכות לזמינות בשוק החופשי.


בפועל, מדובר בדירות חדשות כמעט לגמרי, שלעיתים אפילו לא אוכלסו, וממוקמות באזורים אטרקטיביים: כמו שכונת גליל ים בהרצליה, מערב ראשון לציון, פסגות אפק בראש העין, חריש, קריית ביאליק ועוד.

המשמעות ברורה: לצדן של הדירות שמציעים הקבלנים בפרויקטים חדשים, עם מפרט זהה ולעיתים אף מיקום זהה - מופיעות כעת דירות דומות, שמוצעות למכירה על ידי זוכים פרטיים. לרוב, הדירות הללו נמכרות במחיר תחרותי יותר, ובמקרים רבים גם זמינות לכניסה מיידית. מדובר על יתרון משמעותי בעיני רוכשים שלא מעוניינים להמתין שלוש או ארבע שנים לאכלוס.

מבחינת הקבלנים, מדובר בתחרות ישירה, כזו שקשה מאוד להתחרות בה, משום שהמוכר הפרטי אינו כפוף לעלויות מימון כבדות, ואינו צריך לשמור על רווח יזמי. במילים פשוטות: גם הדירות הללו מצטרפות למאגר ההיצע - רק שהן "נולדות" כשוק יד שנייה, ולכן לא נספרות בסטטיסטיקת המלאי הלא מכור.

אבל בפועל הן חלק בלתי נפרד מהמשוואה – והן משפיעות על קצב המכירות, על גובה ההנחות ועל הלחץ שמופעל על השוק כולו. ככל שגל הדירות הזה יתפשט לעוד ערים ושכונות, כך ילך ויגבר האתגר של הקבלנים להמשיך ולתת הנחות בצורות שונות. אם כיום מדובר על 'קנה דירה ואנחנו נשלם את המשכנתא שלך ל-15 שנים', או 'קנה דירה ותקבל ריהוט בחצי מיליון שקל', הם יצטרכו לחשוב על מודלים אחרים לשיטה הנרקמת - והעיקר, לא לומר את צמד המילים 'ירידת מחירים'.