עידו חג'ג'
צילום: טל צ'יקורל

דירקטוריון חג'ג' נדל"ן אישר את חידוש החוזה של עידו חג'ג'

עידו חג'ג' ממתין לאישור האסיפה הכללית של קבוצת חג'ג' לחידוש החוזה שלו שכולל שכר של  103 אלף שקלים בחודש ומענק שנתי של 5% מרווחי החברה
גיא עיני |

דירקטוריון חג'ג' נדל"ן אישר את חידוש את ההתקשרות ומינויו של מנכ"ל החברה הנוכחי, עידו חג'ג שממתין לאישור האיספה הכללית. החוזה החדש של חג'ג' צפוי להכנס לתוקף החל מתאריך 1 באוגוסט 2018 ועד 31 ביולי 2021. חג'ג' משמש כמנכ"ל החברה מאז 2010.

שכרו של של חג'ג' יעלה לחברה כ-103 אלף שקלים בחודש ושירותיו יינתנו באמצעות חברת י.ע.י.ל בבעלותו של חג'ג'. בנוסף, לבקשת חג'ג' נדל"ן, יכהן עידו חג'ג' כמנכ"ל תאגידים בשליטת החברה, מבלי שתשולם לו ו/או לחברת הניהול כל תמורה נוספת בגין כך. הסכום אותו יקבל חג'ג' נותר ללא שינוי בהשוואה להסכם הקודם.

בנוסף לשכר החודשי, יהיה זכאי חג'ג' למענקים הבאים: 

מענק שנתי - חברת הניהול (י.ע.י.ל) תהיה זכאית למענק שנתי בסך השווה ל-5% מהרווח השנתי של הקבוצה לצורך מענק. הרווח השנתי מוסבר כך; רווחי החברה בשנה הרלוונטית לפני מיסים על ההכנסה בניכוי חלק המיעוט ברווחי חברות מאוחדות באותה שנה או בתוספת חלק המיעוט בהפסדי חברות מאוחדות באותה שנה (בניכוי המס המיוחס למיעוט) והכל על פי דוחותיה הכספיים השנתיים של החברה.

מענק בגין פרוייקטים מתקדמים - רווחי פרויקטים מתקדמים שטרם הוכרו בדוחותיה הכספיים של החברה לתקופות שתסתיים עד לנקודת החתך, תהיה זכאית חברת הניהול למענק בשיעור של 5% מהרווח לפני מסים שינבע לחברה ויוכר בעתיד בדוחותיה הכספיים, בגין חלק החברה בלבד, מהפרויקטים המתקדמים האמורים, כפי שיעלה מדוחותיה הכספיים של החברה שיפורסמו בגין השנה בה תסתיים ההתקשרות החדשה ובגין 3 השנים שלאחר מכן. פרוייקטים מתקדמים מוסברים באופן הבא; פרוייקטים אשר בנקודת החתך יתקיימו ביחס אליהם שלושת התנאים הבאים במצטבר: (1) נחתמו הסכמי מכירה/החכרה אשר התמורה הכוללת שהתקבלה ו/או אשר עתידה להתקבל מכוחם מהווה, על פי מחירון הפרויקט הרלוונטי, לפחות 60% מסך ההכנסות הצפויות לחברה בגין הפרויקט, כאשר יובאו בחשבון לצורך החישוב האמור רק הסכמים שלפחות 15% מתמורתם כבר הועברה לחברה בנקודת החתך.  (2) היקף ביצוע הפרויקט הינו לפחות 25% ללא מרכיב קרקע וזאת בהתאם לדוח הליווי המוגש לבנק המלווה על ידי גוף חיצוני או בהיעדר דוח כאמור- בהתאם לדוח שיוגש בנושא על ידי גוף מקצועי, בלתי תלוי, שימונה על ידי ועדת התגמול של החברה; (3) התקבלו כלל היתרי הבניה הנדרשים לבנית הפרויקט. 

חשוב לציין כי גובה המענק השנתי שישולם לחברת הניהול של חג'ג' מוגבל ל-4 מיליון שקלים וכי המענק שישולם לחברת הניהול בתקופת ההשתתפות לא יעלה על 3 מיליון שקלים בשנה,  ועל סך כולל של 12 מיליון שקלים, לכל תקופת ההשתתפות. 

כדי לסבר את האוזן ולהבין על אילו סכומים מדובר, בדו"ח השנתי של החברה לשנת 2017 הרווח של החברה היה 115 מיליון שקלים, כלומר המענק לו היה זכאו עידו חג'ג' היה 5.75 מיליון שקלים. כמעט חצי מיליון שקל בחודש. אולם עקב ההגבלה של החברה, חג'ג' נאלץ לוותר על חלק מהמענק.

בנוסף, צויין כי חישוב המענק השנתי, יתבסס על הרווח השנתי כהגדרתו בדוחות הכספיים המאוחדים של החברה בשנה הרלוונטית, בניכוי הפסדים מצטברים של השנתיים הקודמות לשנה בה נערך החישוב.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

כמו כן, החברה תשיב לחברת הניהול או לעידו את מלוא ההוצאות אשר יוצאו על ידו מתוקף תפקידו כמנכ"ל החברה ובכלל אלה הוצאות אירוח, נסיעות, כנסים, טלפון, עיתונות וכיו"ב ולרבות הוצאות נסיעה לחו"ל בקשר עם מתן השירותים במחלקת עסקים וכן הוצאות שהייה אשר תאושרנה על ידי ועדת התגמול של החברה.

בנוסף לחידוש חוזהו של עידו חג'ג לתפקיד מנכ"ל החברה, מבקש דירקטוריון החברה את אישור האסיפה הכללית גם לחידוש החוזה של כנרת סמיט, אחותם של עידו ויצחק חג'ג'.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רמלה
צילום: גוגל מאפס

דירה ב-1.13 מיליון שקל ברמלה: מציאה אמיתית או מלכודת נדל"נית?

על פערי המחירים בין הקומות כשאין מעלית ועל החסרונות (וגם היתרונות) של קומה רביעית ללא מעלית וגם - מה הפוטנציאל הגדול בדירות כאלו?

רן קידר |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

עסקת מכירה ברמלה מהימים האחרונים נראית מעניינת: דירת 3 חדרים בגודל 68 מ"ר בתמורה ל-1.13 מיליון שקל. נראה מחיר מציאה, אבל האם יש דבר כזה מציאה? נמשיך עם הפרטים: הדירה ממוקמת בקומה הרביעית והאחרונה בבניין ישן ללא מעלית ברחוב טיטלבאום  המתווכת שמכרה את הדירה מצוטטת כי זו "מציאה". לדבריה, אין דירות דומות במחיר נמוך כל כך באזור, והיא מהווה הזדמנות נדירה למשקיעים או רוכשים ראשונים. אולם, ניתוח שלנו מראה כי המחיר אינו בהכרח הנחה משמעותית, אלא תמחור ריאלי בגלל שמדובר בקומה רביעית. כל קומה ללא מעלית מורידה את המחיר ב-5%-8%. ההבדל בין קומה שלישית לרביעית הוא כנראה הכי קריטי. אם הדירה היתה בקומה שלישית היא היתה כ-1.25, קומה שנייה-ראשונה זה כבר ב-1.3-1.35 מיליון שקל. 

השימוש היומיומי במדרגות בקומה רביעית כרוך בעלייה וירידה של כ-80-90 מדרגות, תלוי בגובה הסטנדרטי של הבניין. עבור אדם ממוצע, זה מצטבר לכ-10-15 דקות הליכה נוספת ליום, אך ההשפעה גדלה עם קניות כבדות, עגלות תינוקות או תנועה מוגבלת. דיירים בקומות גבוהות בבניינים ישנים ללא מעלית משלמים מחיר מתמשך על קנייה במחיר נמוך. מעבר לכך, יש כבר גילאים שזה פשוט לא אפשרי. 

מנגד, ויש לזה חשיבות גדולה: טיפוס מדרגות תורם לבריאות קרדיו-ווסקולרית, ומפחית סיכוי למחלות לב, ובכלל - טוב לבריאות.

מחירי הדירות - הבדלים בין קומות

ההפרש במחיר בין דירה בניין עם מעלית לבניין ללא כזו מגיע ל-10-20%. בתוך הבניין, כל קומה נוספת מעל הקרקע מורידה את המחיר כאמור ב-5-8%, כאשר בקומה רביעית ההשפעה מצטברת ל-15-20% פחות מדירה דומה בקומה ראשונה או שנייה. שמאי מקרקעין מחשבים זאת כ"פחת תפקודי". להרחבה, על גורמים שמשפיעים על מחירי הדירות: כמה שווה הדירה שלכם? הנה 10 גורמים בעלי השפעה דרמטית.

בעסקת רמלה הספציפית, המחיר של 1.13 מיליון ש"ח נראה מפתה על פניו, אך לאחר הפחתה הנדרשת בגלל שמדובר בקומה רביעית הוא משקף תמחור סטנדרטי ולא הנחה משמעותית. נתוני עסקאות מהחודשים האחרונים מראים כי זה בהחלט סביבת מחיר ראויה ולא נמוכה מדי. 

יעקב אטרקצי אאורה נדלן
צילום: ראובן קופצ'ינסקי
ראיון

מנכ״ל אאורה: ״הביקוש אצלנו אמיתי, לא פלופ״

יעקב אטרקצ׳י אומר כי אאורה צפויה לעבור את רף ה-1,000 מכירות השנה ומדגיש את שינוי המגמה בשוק: “הציבור כבר לא יכול לקנות בתל אביב - הוא הולך לאיפה שהוא יכול״; על הפרויקטים בתכנון ובביצוע שמגיעים לכ-6 מיליארד שקל צפוי: ״הצבר שלנו יציב מאוד, יש לנו אמון מלא מהבנקים והמוסדיים״

אאורה אאורה 1.38%   העוסקת ביזום ובנייה למגורים בישראל ומזרח אירופה ובנדל"ן מניב מציגה רווח נקי של 183 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה, לגבי קצב המכירות מנכ״ל החברה יעקב אטרקציי מציין: ״נעבור את רף ה-1,000 דירות השנה״. בשיחה עם ביזפורטל הוא מוסיף כי ״הפיזור שלנו עשה את ההבדל״. לדבריו, שינוי המגמה בשוק המגורים מורגש היטב: ״תל אביב אאוט - פריפריה אין. המחירים בתל אביב גבוהים מדי, הציבור הרחב כבר לא יכול לקנות שם דירה. אז הוא הולך לאיפה שהוא יכול. מי שיכול לקנות בפריפריה הקרובה קונה, ומי שלא - בפריפריה רחוקה”.

מתחילת השנה מכרה אאורה 840 דירות, כולל 39 לאחר תאריך המאזן. מדובר על קצב מכירות גבוהה ביחס לחברות אחרות בענף. אטרקצ׳י אומר כי הביקושים לדירות של החברה הם ׳אורגניים׳ כלומר משקי בית שצריכים דירה כדי לגור בה, ולא משקיעים שמחפשים תשואה. ״אנחנו פונים לקהל אמיתי שבא לגור, זוגות צעירים ומשפרי דיור. אנחנו פחות פונים למשקיעים, וזה חלק מהיתרון שלנו בתקופה שבה המשקיעים לא ממהרים לקנות״.

אתמול הודיעו לזוכים בהגרלת ״דירה בהנחה״ על זכייתם - לגבי ההגרלות אטרקצ׳י מציין כי: ״ניגשו 130 אלף משפחות, וזכו רק כמה אלפים בודדים. מעל 120 אלף איש נשארו בלי דירה״, ״צריך להוסיף לזה את הודעת המדינה על הפסקת התכניות הממשלתיות באזורי הביקוש, מי שלא זכה, ורובם לא זכו - כנראה יתחיל לרדת מהגדר ולחפש דירה. זה משנה את הדינמיקה״.

במקביל, אטרקצ׳י מתאר שוני משמעותי בין אזורי הארץ: “ב-2025 היו לנו ביקושים עצומים באופקים, בלוד, בחדרה, בנתניה ובירוחם - ככל שאתה מתרחק מתל אביב זה עובד טוב יותר. מי שמרוכז רק בתל אביב בבעיה. הפיזור שלנו עשה את ההבדל״.

ומה לגבי הצבר?

אחד הנתונים הבולטים בדוחות הוא היקף הרווח הגולמי שטרם הוכר מפרויקטים שכבר יצאו לביצוע, מדובר על כ-3.7 מיליארד שקל. כאשר מצרפים את הפרויקטים שמתוכננים להתחיל בשנה הקרובה, נתון זה מגיע לכ-6 מיליארד שקל רווח גולמי עתידי. אטרקצ׳י אומר בזהירות: ״אין עסק בלי סיכון. מי שיגיד לך שאין סיכון - משקר. היו לנו בשנתיים האחרונות עליות במחירי הביצוע, אחרי השביעי באוקטובר זה עלה, אבל היום זה התייצב. אין ירידה עדיין, אבל גם אין עלייה. סיכון אחד ירד מהשולחן”, לגבי הסיכון המימוני הוא משיב: ״המימון פחות משפיע אצלנו בגלל שאנחנו בעיקר בתחום ההתחדשות העירונית ואין לנו את מרכיב קרקע״.