עידו חג'ג'
צילום: טל צ'יקורל

דירקטוריון חג'ג' נדל"ן אישר את חידוש החוזה של עידו חג'ג'

עידו חג'ג' ממתין לאישור האסיפה הכללית של קבוצת חג'ג' לחידוש החוזה שלו שכולל שכר של  103 אלף שקלים בחודש ומענק שנתי של 5% מרווחי החברה
גיא עיני |

דירקטוריון חג'ג' נדל"ן אישר את חידוש את ההתקשרות ומינויו של מנכ"ל החברה הנוכחי, עידו חג'ג שממתין לאישור האיספה הכללית. החוזה החדש של חג'ג' צפוי להכנס לתוקף החל מתאריך 1 באוגוסט 2018 ועד 31 ביולי 2021. חג'ג' משמש כמנכ"ל החברה מאז 2010.

שכרו של של חג'ג' יעלה לחברה כ-103 אלף שקלים בחודש ושירותיו יינתנו באמצעות חברת י.ע.י.ל בבעלותו של חג'ג'. בנוסף, לבקשת חג'ג' נדל"ן, יכהן עידו חג'ג' כמנכ"ל תאגידים בשליטת החברה, מבלי שתשולם לו ו/או לחברת הניהול כל תמורה נוספת בגין כך. הסכום אותו יקבל חג'ג' נותר ללא שינוי בהשוואה להסכם הקודם.

בנוסף לשכר החודשי, יהיה זכאי חג'ג' למענקים הבאים: 

מענק שנתי - חברת הניהול (י.ע.י.ל) תהיה זכאית למענק שנתי בסך השווה ל-5% מהרווח השנתי של הקבוצה לצורך מענק. הרווח השנתי מוסבר כך; רווחי החברה בשנה הרלוונטית לפני מיסים על ההכנסה בניכוי חלק המיעוט ברווחי חברות מאוחדות באותה שנה או בתוספת חלק המיעוט בהפסדי חברות מאוחדות באותה שנה (בניכוי המס המיוחס למיעוט) והכל על פי דוחותיה הכספיים השנתיים של החברה.

מענק בגין פרוייקטים מתקדמים - רווחי פרויקטים מתקדמים שטרם הוכרו בדוחותיה הכספיים של החברה לתקופות שתסתיים עד לנקודת החתך, תהיה זכאית חברת הניהול למענק בשיעור של 5% מהרווח לפני מסים שינבע לחברה ויוכר בעתיד בדוחותיה הכספיים, בגין חלק החברה בלבד, מהפרויקטים המתקדמים האמורים, כפי שיעלה מדוחותיה הכספיים של החברה שיפורסמו בגין השנה בה תסתיים ההתקשרות החדשה ובגין 3 השנים שלאחר מכן. פרוייקטים מתקדמים מוסברים באופן הבא; פרוייקטים אשר בנקודת החתך יתקיימו ביחס אליהם שלושת התנאים הבאים במצטבר: (1) נחתמו הסכמי מכירה/החכרה אשר התמורה הכוללת שהתקבלה ו/או אשר עתידה להתקבל מכוחם מהווה, על פי מחירון הפרויקט הרלוונטי, לפחות 60% מסך ההכנסות הצפויות לחברה בגין הפרויקט, כאשר יובאו בחשבון לצורך החישוב האמור רק הסכמים שלפחות 15% מתמורתם כבר הועברה לחברה בנקודת החתך.  (2) היקף ביצוע הפרויקט הינו לפחות 25% ללא מרכיב קרקע וזאת בהתאם לדוח הליווי המוגש לבנק המלווה על ידי גוף חיצוני או בהיעדר דוח כאמור- בהתאם לדוח שיוגש בנושא על ידי גוף מקצועי, בלתי תלוי, שימונה על ידי ועדת התגמול של החברה; (3) התקבלו כלל היתרי הבניה הנדרשים לבנית הפרויקט. 

חשוב לציין כי גובה המענק השנתי שישולם לחברת הניהול של חג'ג' מוגבל ל-4 מיליון שקלים וכי המענק שישולם לחברת הניהול בתקופת ההשתתפות לא יעלה על 3 מיליון שקלים בשנה,  ועל סך כולל של 12 מיליון שקלים, לכל תקופת ההשתתפות. 

כדי לסבר את האוזן ולהבין על אילו סכומים מדובר, בדו"ח השנתי של החברה לשנת 2017 הרווח של החברה היה 115 מיליון שקלים, כלומר המענק לו היה זכאו עידו חג'ג' היה 5.75 מיליון שקלים. כמעט חצי מיליון שקל בחודש. אולם עקב ההגבלה של החברה, חג'ג' נאלץ לוותר על חלק מהמענק.

בנוסף, צויין כי חישוב המענק השנתי, יתבסס על הרווח השנתי כהגדרתו בדוחות הכספיים המאוחדים של החברה בשנה הרלוונטית, בניכוי הפסדים מצטברים של השנתיים הקודמות לשנה בה נערך החישוב.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

כמו כן, החברה תשיב לחברת הניהול או לעידו את מלוא ההוצאות אשר יוצאו על ידו מתוקף תפקידו כמנכ"ל החברה ובכלל אלה הוצאות אירוח, נסיעות, כנסים, טלפון, עיתונות וכיו"ב ולרבות הוצאות נסיעה לחו"ל בקשר עם מתן השירותים במחלקת עסקים וכן הוצאות שהייה אשר תאושרנה על ידי ועדת התגמול של החברה.

בנוסף לחידוש חוזהו של עידו חג'ג לתפקיד מנכ"ל החברה, מבקש דירקטוריון החברה את אישור האסיפה הכללית גם לחידוש החוזה של כנרת סמיט, אחותם של עידו ויצחק חג'ג'.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסירת מפתח דירה נדל"ן תיווך מתווך מתווכים עסקה
צילום: Istock

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס

בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים

ענת גלעד |

ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים. 

לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


השותפים שלא בחרתם

אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.

בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.


דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

השמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״

גלי אפל-קסטל מתארת עלייה ברורה בביקושים, הטבות יצירתיות מצד הקבלנים והיזמים, ורוכשים שחוזרים לשוק מתוך ביקושים אמיתיים; לדבריה, גם בשנים הקרובות השוק צפוי לנוע סביב יציבות ועליות מתונות - אך לא ירידות

צלי אהרון |

השנתיים האחרונות התאפיינו בריבית גבוהה, מלחמה ארוכה, אי-ודאות כלכלית, ירידה בעסקאות והמתנה ממושכת של רוכשים שחיכו על הגדר. בשיחה עם שמאית המקרקעין  גלי אפל-קסטל מנכ״לית ״דיור פלוס״, בשבועות האחרונים משהו משתנה, לשאלה איך היא רואה את השוק בזמן הנוכחי היא משיבה: ״שוק הנדל״ן מתעורר - והפעם זה נראה אמיתי״. היא מתארת תהליך הדרגתי ומדוד של חזרה לשוק. היא מוסיפה כי לא מדובר בתוצאה על התלהבות רגעית מצד הרוכשים, אלא של שילוב בין צורך אמיתי לבין תחושת מציאות חדשה שמחלחלת לציבור. ״אנחנו רואים עלייה ממשית בכמות הפניות, בפגישות ובשיחות עם לקוחות״.

מצד שני היא מצננת ומרגיעה, ״זה לא גל היסטרי, ולא מדובר על ביקוש פרוע - אלא על תנועה בריאה שמגיעה מתוך הבנה שהמתנה ממושכת לא בהכרח משרתת את הרוכשים״. אפל-קסטל מתארת מצב של ״פקק ביקושים״: אנשים שישבו בצד חודשים ארוכים - חלקם בגלל ריבית, חלקם בגלל מלחמה, חלקם פשוט בגלל פחד מאי הודאות שכעת מתחילים לחזור. “יש עלייה ברורה בכמות הזכאים שפונים, בכמות המתעניינים, וגם בעסקאות שנסגרות מהר יחסית״. ומה לגבי השנה האחרונה, השוק היה קפוא? ״אני לא אומרת שהשוק היה ׳קפוא׳ לגמרי, אבל בהחלט הייתה האטה עמוקה, ופתאום רואים משהו אחר. זה לא שינוי חד, אבל הוא עקבי״.


גלי אפל-קסטל. קרדיט: אופיר אברהמוב

20/80 מתחיל להיעלם, הטבות אחרות תופסות את המקום

אחד התמריצים לתופעה שהיא מתארת הוא התמעטות ההטבות שמעניקים היזמים והקבלנים דרך מבצעי ה-90/10 - 20/80. אפל-קסטל מסבירה שבשנה האחרונה, כדי להתמודד עם הביקושים הנמוכים, יזמים הציעו שורה ארוכה של הקלות שמבטאות ירידה מסוימת במחירי הדירות - אך כעת חלק מהן הולכות ונעלמות. לדוגמא, פרויקטים באזור רחובות שהיו בעבר עם 20/80, כבר לא מציעים את ההטבות האלה״ היא מסבירה ש״זה לא שהם העלו מחירים - אלא הם פשוט לא צריכים לתת את אותם תנאים נדיבים כמו לפני חצי שנה״. לגבי הביקושים היום היא אומרת שהיא מזהה זינוק בפניות של רוכשים שממהרים לנצל את ההטבות שעוד קיימות: ״יש תחושה באוויר שהחלון עלול להיסגר״.

מה לגבי צמצום תכניות מחיר למשתכן? האם זה יעמיס עוד ביקושים על השוק?