יעקב אטרקצי אאורה נדלן
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

הושלמה הנפקת מגידו: גיוס של 181 מיליון שקל לפי שווי של 781 מיליון שקל

כשנה לאחר שאאורה רכשה את מגידו בכ-280 מיליון שקל, החברה משלימה הנפקה לפי שווי של כמעט פי שלושה, ולווה בביקושי יתר גבוהים. ההנפקה משתלבת באסטרטגיה להרחבת הפעילות בפריפריה ובמגמה בענף להפרדת תחומי הייזום והביצוע

צלי אהרון | (2)


חברת מגידו , שבשליטת קבוצת אאורה, השלימה אמש הנפקה ראשונית לציבור בבורסה, במסגרתה גויסו כ-181 מיליון שקל באמצעות מניות ואופציות. ההנפקה בוצעה לפי שווי של כ-781 מיליון שקל אחרי הכסף, ולוותה בביקושי יתר גבוהים - פי 36 מהיקף ההצעה לציבור.

מגידו נרכשה על ידי אאורה אאורה -0.5%  לפני כשנה בכ-280 מיליון שקל, וההנפקה הנוכחית מהווה מהלך שנועד להרחיב את פעילות החברה בתחום הייזום והבנייה למגורים, בעיקר באזורים שמחוץ לגוש דן.

החברה מתמקדת בפרויקטים בפריפריה, ונחשבת לחלק מהאסטרטגיה של אאורה להעמקת פעילותה בשווקים אלה. הכספים שגויסו נועדו לשמש את מגידו להרחבת הפעילות העסקית שלה, כולל קידום והקמה של פרויקטים חדשים, חיזוק יכולות הביצוע, ושיפור תזרימי המזומנים הנדרשים לקראת שלבי ביצוע מתקדמים.

במסגרת זו, מגידו צפויה לפעול גם כזרוע קבלנית של קבוצת אאורה: כלומר, לבצע בפועל פרויקטים שהקבוצה יוזמת, לצד פעילות יזמית עצמאית. מעבר להיבט התפעולי, הנפקת מגידו יוצרת עבור אאורה יתרון מבני: היא מאפשרת לחלק את הפעילות העסקית לשתי ישויות נפרדות,כאשר אאורה ממשיכה להוביל את תחום הייזום העירוני, בעיקר בתל אביב ובערים במרכז, ומגידו פועלת בפריפריה תוך דגש על ביצוע עצמי.

בנוסף, הפיכת מגידו לחברה ציבורית תאפשר לה לגייס הון גם בעתיד באופן עצמאי, בהתאם לצורכי הפיתוח שלה, וכך להפחית את התלות במימון ישיר מקבוצת האם.


קרוב לפי 3 בשנה אחת בלבד


ההנפקה הנוכחית ממקמת את שווי השוק של מגידו על כ-781 מיליון שקל, לעומת שווי של כ-280 מיליון שקל בלבד בעת רכישתה על ידי אאורה לפני כשנה. מדובר בזינוק של קרוב לפי 3 בשווי, תוך זמן קצר יחסית - עלייה שנובעת בין היתר מהיכולת של מגידו להציג פעילות ביצועית פעילה, פוטנציאל התרחבות משמעותי בפרויקטים למגורים, והמשך גידול בביקושים למודל עסקי של ביצוע עצמי בשילוב יזמות.

הדבר עשוי להעיד על הערכה גבוהה של השוק לפוטנציאל של מגידו, הן כזרוע ביצוע עבור פרויקטים של אאורה, והן כשחקנית עצמאית בפרויקטים אזוריים למגורים. בהיבט החשבונאי, מדובר בעליית ערך 'על הנייר' של מאות מיליוני שקלים עבור קבוצת אאורה, שנותרת בעלת השליטה בחברה עם החזקה של כ-77%.

עם זאת, מאחר שלא בוצע מימוש בפועל, לא מדובר ברווח חשבונאי שיירשם בדוחות, אלא בעליית שווי שמעצימה את שווי ההחזקות ואת גמישות הגיוס של הקבוצה בהמשך.

מגמה רחבה יותר

המהלך משתלב במגמה רחבה יותר בענף הנדל"ן, שבמסגרתה חברות מבקשות להפריד בין תחום הייזום לתחום הביצוע, וליצור מבנה ארגוני שבו כל זרוע פועלת כחברה עצמאית.

מטרת המהלך היא לאפשר ניהול ממוקד ואפקטיבי יותר, הן מבחינת תפעול והן מבחינת מימון.

כאשר הזרוע היזמית מתמקדת בפיתוח, רכישת קרקעות ותכנון, ואילו הזרוע הביצועית מתמקדת בבנייה ובניהול הפרויקטים בשטח, ניתן להפעיל כל יחידה באופן גמיש יותר, להתאים את מקורות המימון לאופי הסיכון והפעילות, ולגייס הון באופן ייעודי לכל תחום.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אין כמו אטרקצי... (ל"ת)
    אנונימי 15/07/2025 11:06
    הגב לתגובה זו
  • סבטלנה 15/07/2025 22:34
    הגב לתגובה זו
    האיש ביביסט בזוי
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.