מה עדיף למשקיע - 2 דירות קטנות או אחת גדולה? בדקנו
זו אחת הדילמות של כל משקיע נדל"ן: לקחת את התקציב ולהשקיע בדירה אחת גדולה - או לפצל אותו ולרכוש שתי דירות קטנות. התשובה, כמו בדרך כלל, תלויה במספר משתנים שונים וביניהם: תשואה חודשית, תחזוקה, נזילות, סיכון תזרימי וגם אופי השוכרים
קודם כל, התשואה
באופן כללי - דירות קטנות, בעיקר דירות 2 חדרים - מניבות תשואה גבוהה יותר מדירות גדולות. הסיבה פשוטה: שכר הדירה אינו נמוך בהרבה, אך מחיר הנכס נמוך משמעותית. דירת 2 חדרים בתל אביב עשויה להניב בין 3% ל-3.2% תשואה, בעוד שדירה בת 5 חדרים תניב בין 2% ל-2.3% בלבד. הכלל הזה תקף גם בפריפריה - רק במספרים גדולים יותר, דירות קטנות יניבו לרוב בין 3.6% ל-4%, לעומת כ־3% בדירות הגדולות יותר. בנוסף, יש את העובדה בשוק הנדל"ן שאומרת: ככל שהדירה קטנה יותר, כך התשואה על כל שקל מושקע - גבוהה יותר.
תחזוקה והתעסקות עם שוכרים
מי שבוחר להשקיע בשתי דירות קטנות, צריך לקחת בחשבון ניהול כפול: שני חוזים, שתי ארנונות, תחזוקה כפולה ולעיתים גם שוכרים פחות יציבים. דירות קטנות ממוקמות לרוב בבניינים ותיקים, עם תשתיות ישנות יותר ובלאי גבוה יותר.
לעומת זאת, דירה אחת גדולה לרוב תגיע עם פחות 'הצקות' מצד השוכרים. וגם - היא תושכר בדרך כלל לאוכלוסיות אמידות יותר מאשר בדירות הקטנות, בעיקר כי דירה קטנה תהיה מושכרת בדרך כלל לסטודנטים או צעירים שהמצב הכלכלי שלהם הוא בדרך
כלל יהיה פחות יציב מאשר של משפחה. וזה יגיע גם עם תחלופה נמוכה בין שוכרים - כלומר, משפחה תשכיר לזמן רב יותר כיוון שהיא מחויבת לגנים, בתי ספר וחוגים לילדים מה שאצל הצעירים מהווה פחות בעיה.
בנוסף, יהיו פחות תקלות, ושקט יחסי מצד הבעלים. מבחינת נוחות
ניהול - זו השקעה פאסיבית לעומת 2 דירות קטנות.
פיזור הסיכון ב-2 דירות, יכול להוות יתרון
גם כשמסתכלים על ניהול סיכונים, יש יתרון מובנה לפיצול. אם אחת מהדירות הקטנות ריקה - השנייה ממשיכה להניב הכנסה. לעומת זאת, בדירה אחת גדולה תזרים ההכנסה
תלוי ב־100% בשוכר אחד. במילים אחרות: פיזור הסיכון בדירות קטנות גבוה יותר, מה שעשוי לשמש ככרית ביטחון בתקופות לא צפויות.
עם זאת, הנזילות במכירה - כלומר קלות המימוש, משתנה לפי סוג הנכס והאזור. למשל: במרכז הארץ, לדירות קטנות בשכונות מבוקשות כמו במרכז
תל אביב או באזור האוניברסיטה, יש ביקוש קשיח. בפריפריה, לעומת זאת, דירה קטנה יכולה להיתקע בשוק זמן מסוים. מה שיכול להביא לקשיים בעיקר מהסיבה שמול הדירות יש משכנתא שצריך לשלם. עם זאת, הנזילות במכירה ,כלומר קלות המימוש, משתנה לפי סוג הנכס והאזור.
במרכז
הארץ, לדירות בשכונות מבוקשות יש ביקוש גבוה שמביא לכך שדירות לא 'יעמדו על המדף' זמן רב. לעומת זאת, בפריפריה - דירה יכולה להיתקע בשוק במשך הרבה זמן שיכול להגיע אף לשנה או יותר (במקרה של מוכר שרוצה למכור ולא במוכר שרק רוצה 'להרגיש את השוק').
מה לגבי התחדשות עירונית?
בשנים האחרונות נפוצה מגמה בקרב בעלי דירות בפרויקטים של התחדשות עירונית - לבקש במקום דירה חדשה אחת, שתי דירות קטנות. הרציונל ברור: שתי דירות עשויות להיות שוות יותר ולייצר תשואה גבוהה יותר. אבל
מה שלא תמיד נלקח בחשבון הוא ההיבט המיסוי. חוק מיסוי מקרקעין מקנה פטורים מוגבלים, וברוב המקרים, דירה נוספת תחויב במס שבח או בתשלום מע"מ – מה שעלול להפוך עסקה שנראתה רווחית פחות כדאית בפועל. בנוסף, לרוב מי שרוכש 2 דירות יעשה זאת בבניינים ישנים - שם פוטנציאל
ההשבחה הוא גבוה בהרבה מאשר בדירות חדשות.
במקרה של הודעה על תחילת פרויקט של התחדשות עירונית בבניין שבו הדירה הנרכשת שוכנת - מדובר בסיבוב ענק של רוכש הדירה שכן הוא מרוויח דירה חדשה עם כל הנוחות שבבניין חדש ועם שווי חדש לדירה שלפעמים אף יכפיל את שווי
הנכס.
- הדירות שאין להן מחיר: מה קורה בשוק האולטרה יוקרה?
- הריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זווית המימון - הבנק מעדיף פשוט
גם מהצד של הבנק, יש משמעות לבחירת ההשקעה ולפיצולה. כאשר משקיע בוחר לרכוש שתי דירות קטנות - במיוחד אם זו לא דירתו הראשונה, הבנקים עשויים לגלות זהירות גבוהה יותר. הם יבחינו שמדובר בשתי הלוואות נפרדות, או באחוז
מימון גבוה שמתחלק בין שני נכסים, וידרשו ביטחונות רחבים יותר, ריביות גבוהות יותר או הון עצמי נוסף.
לעומת זאת, רכישת דירה אחת גדולה נחשבת פשוטה יותר למימון, גם בגלל שהבנק עוסק בנכס אחד, עם בטוחה אחת, וגם כי לעיתים מדובר בנכסים חדשים או מבוקשים יותר
שמוערכים בקלות.
בנוסף, דירות קטנות רבות ממוקמות בפרויקטים ישנים, ולעיתים הבנקים מקטינים את שיעור המימון עבורן (LTV) - במיוחד אם אין להן מעלית, חניה או שהן בבניין עם בעיות תחזוקה. במקרה כזה, הרוכש יצטרך להשלים מהון עצמי גבוה יותר - מה שעלול לשחוק
את יתרון התשואה שנראה על הנייר.
המדיניות של העיריות השונות
אחד ההיבטים שפחות מדוברים אך משפיעים משמעותית על כדאיות ההשקעה בדירות קטנות הוא המדיניות העירונית כלפיהן. בחלק גדול מהמקרים, ובין היתר בתל אביב, יש מגמה ברורה מצד
התכנון בעיר לצמצם את היקף הדירות הקטנות בפרויקטים חדשים, מתוך רצון לשמור על מרקם אוכלוסייה משפחתי ולמנוע ריכוזים של צעירים וסטודנטים.
המשמעות היא שמצד אחד הביקוש לדירות כאלה נותר גבוה, אך מצד שני ההיצע מתוכנן להיות מוגבל - מה שעלול לייקר אותן אבל
גם יכול להיווצר מצב שבו יתחולל שינוי תפיסתי בנוגע לדירות אלה.
לעומת זאת, ערים אחרות כמו חיפה או באר שבע נוקטות מדיניות גמישה יותר, שמעודדת תמהיל רחב יותר וכוללת גם דירות קטנות מתוך הבנה שיש להן קהל יעד ברור, בעיקר סטודנטים ובצעירים בעיר - אשר מגיעים
לתקופת ארוכות של לימודים ושיוצרים ביקוש די קשיח לדירות קטנות.
- 9.לא משנה מה תמיד נדלן כדאי לקנות. (ל"ת)אנונימי 07/07/2025 14:54הגב לתגובה זו
- 8.אנונימי 30/04/2025 15:27הגב לתגובה זואולי תגידו את האמת שמשעבדים את חילנו ולוחמנו למחזיקי דירות למינהם המדינה יכולה להוזיל את הדירות ברגע ולתת לילדים שלנו לחיות ןמיד זה פשע שיותר גרוע ממלחמה
- 7.נילי 24/04/2025 14:39הגב לתגובה זואתם לא כותבים על מס השבח 25% מהרווח שאדם בעל שתי דירות צריך לשלם כאשר ירצה למכור דירה אחת. ואם יחליט למכור את שתי הדירות על מנת לא לשלם מס שבח יצטרך למכור את שתי הדירות עד סכום של 2.5 מיליון שח. המדינה דואגת שהעשירים ימשיכו להיות עשירים ושמעמד הביניים ידחק למעמד הנמוך כדי שימשיך לשרת את העשירים.
- 6.מישהו לחוץ (ל"ת)אנונימי 24/04/2025 13:36הגב לתגובה זו
- אנונימימי 25/04/2025 06:26הגב לתגובה זומי
- 5.אנונימי 24/04/2025 09:37הגב לתגובה זואיך אפשר להתעלם מהשיקול החשוב והמרכזי של תשלום מס שבח על דירה שניההתחדשות עירונית זה שיקול מרכזי וחשוב בעד ושני השיקולים ביחד או לחוד יקבעו בסופו של יום את התשואה הכללית
- 4.רועי 24/04/2025 09:12הגב לתגובה זועל הדירה השניה משלמים כבר 8 אחוז מס רכישה !! באמת עדיף שת דירות
- 3.קבלנים בלחץ 24/04/2025 09:03הגב לתגובה זוכל משרד מכירת דירות מרגישים שהם בלחץ קבלתי הטבות או הפחתה במחיר שלא חלמתי שיציעו לי על דירה במרכז הארץ להפעיל לחץ תקחו עוד הצעות מקבלנים אחרים ותבואו מוכנים לאחר שבאמת עשיתם עבודת מחקר רציני הם יבינו שווה להציע לכם הצעות טובות כי יתרשמו שאתם רציניים.
- 2.התשובה האמיתית היא אף דירה המחירים יורדים (ל"ת)אנונימי 24/04/2025 06:35הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 24/04/2025 04:48הגב לתגובה זומחירי ריצפה
- מסכימה (ל"ת)אנונימי 25/04/2025 05:34הגב לתגובה זו
- מספר 5 דירה 2... (ל"ת)אנונימי 24/04/2025 13:43הגב לתגובה זו
- שלח פרטים (ל"ת)ארביב 25/04/2025 05:35
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותהריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?
על ירידות המחירים, על הגורמים שמשפיעים על מחירי הדירות, על השפעת הפחתת הריבית על החזר המשכנתא ועל הצעירים שמשלמים 9 אלף שקל החזר משכנתא בחודש
כל פעם שבנק ישראל מרמז על הורדת ריבית, מהלך שיקרה בוודאות גבוהה וקרובה, לאור ירידות הריבית בארה"ב והסכם הפסקת האש של מלחמת "חרבות ברזל", נשמעים קולות רבים שאומרים "הנה, מחירי הנדל"ן יחזרו שוב לעלות". זו אמירה הגיונית שמושרשת עמוק בשוק הנדל"ן הישראלי, ומניחה שמחירי הנדל"ן הם פונקציה כמעט בלעדית של הריבית ועלות המימון. זה היה נכון בעבר, וזה נכון חלקית גם בהווה, אבל הסיפור האמיתי שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא הרבה יותר מורכב.
אחת הבעיות המרכזיות בשוק הדיור למגורים כיום אינה רק גובה הריבית. הסיבה המרכזית לדעתי לכך שהמחירים לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית היא פשוטה ונגזרת מהמציאות: לרוב הזוגות הצעירים פשוט אין מספיק כסף לרכישת דיור במחירים הנוכחיים. לא בהון העצמי הדרוש ולא בהכנסה הפנויה.
במילים אחרות, גם אם הריבית תרד ב- 0.5% עד 1%, המציאות הכלכלית של רוכשי הדירות השתנתה באופן עמוק, בטח לאחר מלחמה סיזיפית של שנתיים, ומדובר לטעמי בשינוי מבני ולא בשינוי מחזורי. אני מניח שכן נראה התעוררות מסוימת בשווקים מסוימים בשוק הנדל"ן עם הורדת ריבית, אבל באופן רוחבי.
מחירי הדיור בירידה - והנתונים ברורים
לאחרונה התפרסמו נתוני רשות המיסים שמראים צניחה של כ-10-15% בגביית מס רכישה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בנתון שמעיד על ירידה במספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
- הדירות שאין להן מחיר: מה קורה בשוק האולטרה יוקרה?
- היכן מחירי הדירות גבוהים יותר - בבריטניה או בישראל? ובכמה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד זאת, ישנו נתון נוסף ומשמעותי לא פחות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים האחרונים, מחירי הדירות רשמו ירידה מצטברת ממוצעת של כ־3% בחודשים האחרונים, כאשר אנחנו רואים ירידה עקבית בחודשים האחרונים. מדובר במגמה השלילית החדה ביותר בשנים האחרונות. זו לא ירידה זמנית וחד פעמית, אלא מדובר במגמה די קבועה. נתוני הלמ"ס גם "מתעלמים" מהמבצעים שמציעים היזמים לרוכשים (מבצעי 80-20, 90-10, סיוע במימון הריבית, ריהוט ועיצוב פנים ועוד ועוד). מבצעים אלו נועדו לשמור על מחירי מכירה רשמיים גבוהים אך דה פקטו מדובר בהפחתה של מחירי הדיור, הפחתה שלא באה לידי ביטוי באופן מלא בנתונים הרשמיים של הלמ"ס כפי שחשפו כאן בביזפורטל בשנים האחרונות.
הדירות שאין להן מחיר: מה קורה בשוק האולטרה יוקרה?
השבוע נמכרה דירה על הנייר ב-58 מיליון שקל, המחיר למ"ר 200 אלף שקל; מה קורה כשנדל"ן הופך ליצירת אומנות ולמה ייתכן שזה דווקא החלטה נכונה לרוכש?
דירה בת 275 מ"ר בקומה העשירית בפרויקט הרברט סמואל על חוף תל אביב נמכרה השבוע תמורת 58 מיליון שקל - 200 אלף שקל למ"ר. זה קורה כשברקע הישראלי הממוצע במתח לגבי החלטת הריבית ביום שני הקרוב, שאם תרד תשפיע על המשכנתא של כולנו. נראה כאילו מדובר בעולם מקביל אבל זה דווקא קורה מתחת לאף של כולנו וזו לא עסקה יחידה: לאחרונה רואים עוד ועוד עסקאות ברמות מחיר של למעלה מ-150 אלף שקל למ"ר. הקונים של נכסים אלה הם אנשים אמידים מאוד שלא נעזרים במשכנתא ולכן גם לא מעניין אותם סביבת הריבית. השאלה הגדולה היא למה לקנות במחירים כאלה? נראה שהסיבה העיקרית היא הייחודיות של נכסים אלה והמחסור שיהיה בהם בעתיד. בעוד שדירות רגילות בונים עוד ועוד. כמה נכסים כבר יהיו בקומה גבוהה על הים עם נוף ששום דבר לא יכול להפריע לו? כנראה שלא הרבה.
בזמן שרוכשי הדירות מתמקדים בשאלות של ריבית, משכנתאות ותשואה, קיים שוק קטן של נכסים שבהם השיקולים האלה כמעט ולא רלוונטיים. מדובר בדירות על קו הים, פנטהאוזים בלב תל אביב, נכסים היסטוריים ומבנים לשימור בשכונות מבוקשות - נכסים שהמכנה המשותף שלהם הוא נדירות מוחלטת. נראה כי לא מדובר על שוק של היצע וביקוש במובן הברור שלו, כשיש 50 דירות כאלה בלבד בכל הארץ, ויש 500 אנשים שמסוגלים לשלם עבורן, המחיר נקבע לפי גורמים אחרים לגמרי. זה יותר דומה לשוק האמנות מאשר לשוק הדיור.
מי הקונים?
בחזרה לדוגמא שלנו, פרויקט הרברט סמואל שעדיין בשלב ראשוני יכלול בעתיד 50 דירות בלבד. מיקום על קו החוף, שירותי קונסיירז', בריכה על הגג, עיצוב של פטרישיה אורקיולה, ובעיקר - ודאות שלא יוקם שם פרויקט דומה בעתיד הנראה לעין. ברגע שהקו הראשון לים נבנה, הוא לא חוזר להיבנות. ועדיין, מי בכלל קונה דירה במחיר כזה? נראה שחלק מהקונים הם ישראלים עשירים במיוחד: יזמים מצליחים, בעלי עסקים, משפחות ממעמד עם הון ותיק. חלקם משקיעים זרים שרואים בישראל, ובמיוחד בתל אביב, מקלט בטוחות למול חוסר יציבות כלכלית במדינות אחרות. אבל מעבר לפרופיל הדמוגרפי, יש משהו מהותי יותר: אלו קונים שלא מחשבים תשואה במובן שאנחנו מכירים. גם הודעת השיווק של הפרויקט נשמעת מזמינה: "הפרויקט נהנה מנוף עוצר נשימה על קו ראשון של הים, תצפית על יפו העתיקה, קרבה למרכז העיר ושכונת נווה צדק". אפשר להבין איך זה שעשירי העולם גם יבחרו דווקא בפרויקט של חברת אביב כשהם מחפשים היכן לרכוש נכס נדיר בישראל.
הם לא בודקים כמה הם יקבלו בשכירות או מה תהיה התשואה השנתית מהנכס. השאלה שהם שואלים היא האם הנכס הזה יהיה נדיר יותר בעוד 10, 20 או 30 שנה? ההגיון הכלכלי מאחורי המחירים היא שדירה על קו הים בתל אביב היא נכס נדיר במיוחד. בניגוד לדירות בשכונות חדשות שניתן לבנות עוד ועוד ממנו, לא ניתן ליצור עוד קו ים. אין עוד אדמה זמינה, התכנון והבניה מוגבלים, ותהליכי האישורים הולכים ונעשים מורכבים יותר.
- הריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?
- היכן מחירי הדירות גבוהים יותר - בבריטניה או בישראל? ובכמה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה יהיה בשנת 2055?
נניח שהדירה שנמכרה היום ב-200 אלף שקל למ"ר תישאר באותו מצב, ושהביקוש לנכסים נדירים בתל אביב לא ירד אלא ישאר קבוע. בעוד 30 שנה, כשכל קו הים של תל אביב יהיה בנוי במלואו, ולא תהיה אפילו אפשרות לבנות עוד פרויקט דומה, מה יהיה המחיר? בערכים נומינליים ובהתחשב באינפלציה ממוצעת של 2%, לא יהיה מפתיע אם דירות אלו יימכרו גם ב-800 אלף שקל למ"ר ויותר מכך. זה נשמע אולי מופרך אבל זה יכול בהחלט להתרחש מפני שתמיד יהיה את מי שישלם על סטטוס ויוקרה מחירים כאלה. בעיקר על יצירת אומנות כמו נכס שמשקיף על הים התיכון מדירה של קרוב ל-300 מ"ר בתל אביב.
