ירון שמיר
צילום: ביזפורטל
ראיוןTV

ההפסד הכפול שלנו בפנסיה - איך הריבית והאינפלציה משפיעות על הכסף שלנו?

היועץ הפנסיוני ירון שמיר לביזפורטל: "כל מי שמצא בקופות הגמל והפנסיה מקור להלוואה בשביל למנף את ההשקעה שלו, בהחלט נמצא בבעיה שהוא לה הכיר". צפו בראיוןTV
אלכסנדר כץ | (5)

הריביות והאינפלציה משפיעות לנו גם הפנסיה. מצד אחד, כל קופות הגמל והפנסיות ירדו בשל הירידות בבורסות, ומצד שני - לחלקנו תשלומי הפנסיה נשחקים משום שאינם מוצמדים למדד.

"אני מניח שכולם יודעים שהפנסיות שלנו מושקעות בשוק ההון וההשקעות מושקעות בחלקן במניות, חלקן באג"חים, בהן אג"חים קונצרנים, אג"חים ממשלתיים וגם באג"ח לא סחיר. למעשה כל האפיקים האלה בחצי השנה האחרונה, קיבלו פגיעה מאד קשה", מסביר ירון שמיר, מומחה פנסיוני, בראיון לביזפורטל. "מה שמאד מעניין הוא שאם בעבר היינו מסתכלים על השקעות לדוגמה באג"ח ממשלתי, בתור השקעות שמגינות על סיכון, שיותר מונעות ירידות, אז אנחנו רואים שהקופות האג"חיות ירדו לא פחות מהקופות שמושקעות יותר במניות, ולכן הפגיעה בחסכונות שלנו היא גדולה. אנחנו רואים ירידות בכל הקופות".

 

-פעם הקופות היו מקור טוב לקבלת הלוואות עם ריבית כלשהי ואז מרוויחים עליה בצד השני – עם תשואה גבוהה יחסית. עכשיו יש היפוך מגמה. אנחנו מפסידי מכל הכיוונים

"אנחנו יודעים שלא מזמן לקיחת הלוואה דרך קופת הגמל או קרן הפנסיה הייתה אפיק מאד נוח. חלק לקחו את זה להלוואות לצורך איזה השלמה למשכנתא, אבל היו גם כאלה שהיו לוקחים הלוואה מהקופה, היו נהנים מהריבית המאד מאד נמוכה שהייתה נלקחת, ריבית מאד מאד טובה. מצד אחד, אם לבן אדם היה 100 אלף שקל ולקח הלוואה של 80 אלף שקל, פתאום יש לו 180 אלף שקל. הריבית על ההלוואה של אותם 80 אלף שקל, הייתה מאד מאד נמוכה, והוא היה יכול להשיק את זה במקום אחר. אם היה מרוויח את זה גם פה וגם פה, והריבית הייתה אפס, הרווח שלו היה כפול. עכשיו בעצם יש לנו התהפכות של המגמה, כי יש לנו גם ירידה גם פה וגם פה, וגם הריבית עולה, ולכן חשוב מאד להבין שכל מי שמצא בקופות האלה מקור להלוואה לא בשביל החזרים כמו משכנתאות, אלא בשביל מקום למנף את ההשקעה שלו שוב, בהחלט נמצא באיזושהי סוגיה שהוא לה הכיר והוא צריך לנקוט במשנה זהירות בשביל לקבל החלטה מה לעשות". צפו  בראיוןTV

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    איתן 29/08/2022 08:58
    הגב לתגובה זו
    המוצרים עולים יוקר המחייה עולה הרביות עולות הכל עולה. אבל הפנסייה שאנו מקבלים כל חודש נשחקת ונשחקת ואין מי שיגן עלנו ושיתן תוספת לפנסייה כדי שנוכל לשרוד ולהתקיים בכבוד. איפה המדינה? למה מתעלמים מציבור הגמלאים הגדל מחודש לחודש. כבדה עלנו המחיה. צריך לתת מענה לצרכינו. כל סקטור רוצה העלאה בשכר. ולמה אנולא מקבלים העלאה בתשלום הפנסייה החודשית? שנים הפנסייה לא עולה למה?
  • 4.
    אברהם 28/08/2022 18:35
    הגב לתגובה זו
    למה לא מספרים בחדשות המה חברת הראל הפסידה אני הפסדתי כצלם 10 אחוז
  • 3.
    Business 28/08/2022 00:34
    הגב לתגובה זו
    מערכת בנקאות בלתי מאוזנת המשלמת 0% עלחשבון שוטף ופקדונות ומולם גובה 7-15% על הלואות . הגדילו לעשות כרטיסי האשראי ה" מופרדים " הגובים גם 19% . מס על ני'ע 25% נגבה מידבמקור אך כדי לקזז הפסד קודם נכנסים לבירוקרטיה ותשלום לרו'ח גזלן . חברות ביטוח שהן רשיון להדפסת כסף לעצמן אך ביום פקודה , לך חפש אותן . אבל עמלות כמובן לשלם להן כמה שיותר ולא חשוב התוצאות בקרנותיהן השונות והמשונות . קרנות " נאמנות " הצחקתם אותי , חלקן אינן מנוהלות כלל או ברשלנות . דירות לזוגות צעירים שבסה'כ רוצים לחיות אך 70% ממחיר הדירה הולך למדינה . תחבורה ציבורית עלובה שרק עכשיו מנסים לשפרה . לכו ללמוד מאיסטנבול איך עושים זאת ביעילות לרווחת האזרחים בני האדם . ועוד ועוד דוגמאות לרוב . זה מקור יוקר המחיה האמיתי לא הקוטג' אבל איך נאמר אנחנו עם של שותקים . עם של קקות ולכן מתיחסים אלינו ככה . רק אהבה
  • 2.
    קלקלן 28/08/2022 00:31
    הגב לתגובה זו
    מטורף. אהבתי את הבן אדם - אומר את הדברים כמו שהם. אורח מצויין.
  • 1.
    דניאל 27/08/2022 22:02
    הגב לתגובה זו
    עכשיו הזמן לשלם את החשבון
חיסכון
צילום: רוי שיינמן
מדריך

ככה תוזילו את דמי הניהול בפנסיה - בלי להסתבך ובלי להתמקח

ביזפורטל עושה לכם סדר - על ההבדל בין דמי ניהול מהפקדה לדמי ניהול מצבירה, מה משפיע על החיסכון הפנסיוני שלכם; מתי נכון לשים את הדגש על ההפקדה ומתי על הצבירה, איך להשוות נכון בין הקרנות וגם: מה המדינה כבר עשתה בשבילנו

מנדי הניג |
נושאים בכתבה פנסיה דמי ניהול

כשאנחנו מדברים על פנסיה, הדבר הראשון שכנראה מעניין הוא  התשואה שקרן הפנסיה הצליחה להשיג. אבל במקביל לבדיקת התשואה, צריך לדעת כמה אנחנו משלמים על הפנסיה. הבחירה בקרן מנצחת היא לא אפשרית. יש הרבה קרנות ובסוף כולם די מתכנסים לבנצ'מרק. אפשר להיות טוב על פני האחרים שנה-שנתיים-שלוש, אבל בטווח חיסכון לפנסיה של 20-30-40 שנים, ההפרשים לרוב נמוכים בין השחקנים. ולכן, צריך לתת דגש גדול לדמי הניהול. 

דמי הניהול בפנסיה משפיעים באופן דרמטי על החיסכון בפרישה, פיפס בדמי הניהול שווה לכם בסוף הדרך עשרות רבות של אלפי שקלים - בחירה בקרן ברירת מחדל לעומת קרן עם דמי ניהול גבוהים חוסכת לכם אפילו מאות אלפי שקלים בודדים. אז ברור שהתשואה חשובה, אבל על פני זמן דמי הניהול חשובים כנראה יותר. 

בניגוד למה שנהוג ברוב מדינות העולם, ששם גובים דמי ניהול רק מתוך החיסכון הקיים (מהצבירה), בישראל נהוג לגבות גם מההפקדה החודשית וגם מהצבירה, זה יוצר מערכת מסובכת למעקב שמבלבלת הרבה מהחוסכים. למה אצלנו זה פועל ככה? כי אפשר. שיטת מצליח הידועה לשמצה. הקרנות מנסות ומצליחות. אין מי שאומר להם - מספיק. רשות שוק ההון והביטוח כנראה מתקשה לעמוד מול מנכ"לי חברות הביטוח ובתי ההשקעות ולעשות סדר בדמי הניהול לטובת הציבור. זה מזכיר את העמלה של דמי השמירה על חשבון ניירות ערך בבנקים שלא ברור למה היא קיימת, זה כמו עמלת הפצה בקרנות נאמנות שמועברת לבנקים, ויש שורה של עמלות כאלו. אין בזה שום הגיון, חוץ מלגרום לבלבול גדול אצל הציבור ולהביא לכך שאי אפשר באמת להשוות בין הקרנות ולכן קשה מאוד לדעת אם כדאי לעבור או לא לעבור לקרן אחרת.   


דמי ניהול מהצבירה לעומת דמי ניהול מהפקדה  


אחת השאלות שחוזרות שוב ושוב היא: מה יותר חשוב דמי ניהול מההפקדה או דמי ניהול מהצבירה? התשובה, כמו בהרבה תחומים כלכליים היא "תלוי". קודם כל מה ההבדל בין שני הסוגים של דמי הניהול? דמי ניהול מהפקדה נגבים בכל חודש מתוך הסכום שמופקד על ידינו ועל ידי המעסיק לקרן הפנסיה. נניח שאנחנו מפקידים 3,000 שקלים בחודש, ודמי הניהול מהפקדה הם 1% אז אנחנו נשלם 30 שקלים כל חודש. לעומת זאת, דמי ניהול מהצבירה נגבים מהסכום הכולל שצברנו עד עכשיו וכבר נמצאים בקופה - למשל, אם הצלחנו לחסוך כבר 100,000 שקלים ודמי הניהול מהצבירה הם 0.22% בשנה, אנחנו נשלם כ-220 שקלים בשנה.

בהתחלה, כשהצבירה עדיין נמוכה, דמי הניהול מההפקדה נראים לנו משמעותיים יותר זו עמלה שחוזרת כל חודש ואנחנו יכולים לראות אותה. אבל ככל שחולפות השנים ואנחנו צוברים יותר כסף בפנסיה, דמי הניהול מהצבירה מתחילים לתפוס נפח גדול יותר.